מגילת העצמאות משמשת היום לכל צד במפה הפוליטית להוכיח את צדקת דרכו ולהתוות את צביונה הנדרש בעיניו למדינת ישראל. האם זהו מסמך תקף, איזו גישה צריכה להיות לשוויון ומה המסמך שצריך ללוות את ישראל?; ראש שירותי בריאות הציבור בארה"ב הכריז לראשונה על הבדידות כמגפה בדוח שהוגש לנשיא ביידן. מדוע חלה עלייה בתחושת הבדידות, איך יתכן שהדבר ניכר דווקא בקרב צעירים ומה ניתן לעשות כדי להעלות את מורל האדם?; בחודש מרץ, מספר דמויות בולטות בטכנולוגיה האמריקאית חתמו על מכתב להפסיק לפתח מערכות בינה מלאכותית למשך חצי שנה לפחות, בגלל "סיכונים עמוקים לחברה ולאנושות". האם מדובר בסכנה אמיתית, כיצד יש להתייחס לפריצת הדרך בתחום הבינה המלאכותית ומדוע לא כל התפתחות טכנולוגית היא חיובית?; השבוע ישראל תחגוג את יום ירושלים. איך מקובלים מציינים את היום הזה, מה החשיבות של ירושלים על פי חכמת הקבלה וכיצד ניתן להגיע לאיחוד ירושלים אמיתי?; הייתה הכרזה רשמית על סיום תקופת הקורונה והתייחסות אליה כאל מחלה רגילה. מה למדנו מהקורונה, איך ניתן להשתמש בלקחים שהיא סיפקה לנו ואיך מתכוננים למגפה הבאה?

הממשלה החדשה תושבע בימים הקרובים ואז היא תחל את עבודתה. בשנה האחרונה חלה התדרדרות בהרבה מאוד תחומים במדינה, עלייה בטרור, פשע ברחובות, ירידה ביחס העולם כלפי ישראל, הדרדרות מערכת החינוך ועוד. מה הדבר הראשון בסדר העדיפויות המדיני, כיצד מעוררים מעורבות אישית ומהי תודעה לאומית נכונה?; סיכום שנת 2022 כשנה קשה שבה היתה פרצה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה ובעקבותיה משבר עולמי בתחומי המזון, האנרגיה והכלכלה. בנוסף היו אסונות טבע, שינויי הנהגה בישראל, באירופה ובדרום אמריקה. איך מסכמים את השנה החולפת, האם היתה מגמת שיפור ביחס לשנת 2021 ומה צפוי לנו בשנת 2023?; מחקר חדש בארה"ב מצא את הקשר בין שכנות טובה לאורך חיים. על פי המחקר מבוגרים שגרו לבד אבל בשכונה מלוכדת, חיו יותר מאלה שגרו בשכונה מנוכרת. למה קשרים טובים משפרים את המצב הבריאותי שלנו, מהו קשר טוב והאם ניתן לתקן קשר לקוי?; לאחרונה, ממשלת סין הפכה את מדיניות הקורונה ממדיניות של אפס קוביד וסגרים הרמתיים להסרת כל המגבלות עד שאפילו לאנשים חולים מותר להסתובב ברחובות. אחוז גבוה מאוכלוסיית סין לא מחוסן מפני קורונה, ואלה שכן, מחוסנים בחיסון הסיני שהוא פחות יעיל מהחיסונים המערביים. כתוצאה מכך, הקורונה התפרצה בסין בשבועות האחרונים וכבר גרמה לכך שמיליונים רבים נדבקים בקורונה מדי יום והצפי הוא שבתוך מספר חודשים ימותו למעלה משני מיליון בני אדם. למה הקורונה לא עוזבת את סין, האם סין בדרך להפסיק להיות בית החרושת של העולם ומה יעלה בגורל הכלכלה העולמית אם זה יקרה?; ארה"ב עוברת מערכת מזג אוויר קפואה באופן קיצוני. למעלה מ-240 מיליון איש נמצאים תחת אזהרת סופות שלג ומזג אוויר קיצוני, הטמפרטורה ירדה במקומות מסוימים מתחת ל-50 מעלות צלזיוס, הרוחות הגיעו ל-100 קמ"ש ואף יותר, למעלה ממיליון בתים נותקו מאספקת החשמל ונאלצו להתמודד עם מזג האוויר הנוראי ללא חימום, ומספר המתים הולך ועולה. מה הסיבה לשינויי מזג האוויר הקיצוניים, מדוע המדע אינו מספק מענה והאם האנושות תצליח להתבגר ולזהות את הקשר בין מעשים ותוצאות?; בחודשים האחרונים רשת האינטרנט מוצפת בעוד ועוד מודלים של בינה מלאכותית, והטרנד הטכנולוגי החדש הוא "בינה מלאכותית יוצרת". המודלים האלה יכולים לייצר תוכן חדש יש מאין, לכתוב טקסטים ומאמרים שיווקיים, להשיב לשאלות, לתת למשתמשים המלצות לשיפור הכתיבה שלהם, לצייר, להלחין שירים ואפילו להסביר בדיחות. האם מדובר באמת בפריצת דרך, מה ההבדל בין מוח האדם למחשב ומדוע בינה מלאכותית לא מהווה איום על התפתחות האדם?

מדינת ישראל יוצאת מחר לבחירות. מנתוני השנים האחרונות, אחרי חמש מערכות בחירות בתוך שלוש שנים, הישראלים עייפים מהפוליטיקה והפכו אדישים. מה עונים לישראלי המיואש שהפך אדיש, על מה בעצם אנחנו נאבקים ומה העצה לאזרחי ישראל לקראת הבחירות הקרובות?; קניה (YE) ווסט הוא ראפר מהמצליחים בעולם. לאחרונה הוא יצא בסדרת ציוצים ואמירות אנטישמיות. טוויטר חסמה לו את החשבון לכמה ימים ופתחה אותו שוב. מה גורם לאדם עשיר מצליח להתחיל להתעסק בשנאת יהודים, איך יתכן שאדם שחור יבחר בגזענות ומה יכול לעצור את השנאה העתיקה כלפי יהודים?; במקביל לעלייה במקרי הקורונה, לקראת החורף חוזרים השפעת וזיהומי נשימה אחרים. וירוס שלישי: נגיף נשימתי סיניציאלי (R.S.V), מלחיץ בתי חולים לילדים בחלק מהמדינות בארה"ב. השילוב של וירוסים גורם לדאגה של מה שקוראים לו רבים - "טווינדמיה" - או אפילו ל"טריפלדמיה". מה משמעות גלי הוירוסים הצפויים להגיע, מדוע ישראל מוגנת יחסית מפני הקורונה וכיצד מתכוננים לקראת החורף?; בשבוע שעבר צוין שבוע האו"ם, והמסר של מזכ"ל האו"ם ליום הזה הוא שהאו"ם הוא תוצר של תקווה ושיש לחדש את התקווה והאמונה במה שהאנושות יכולה להשיג בסולידריות עולמית. האם האו"ם מקיים את מטרתו, מהן המטרות העולמיות שצריך לשאוף אליהן ומה יהפוך את האו"ם לארגון שיכול לבצע את מה שלשמו הוא הוקם?; בשבוע שעבר פעיל סביבתי הדביק את עצמו לציור המפורסם "נערה עם עגיל פנינה" במוזיאון בהאג, בזמן שהשותף שלו נאם בפני המבקרים במוזיאון על ההכרח לשמור על הסביבה. הוא לא הראשון שמשחית אומנות כדי לעורר תשומת לב. בשנה האחרונה הותקפו ה"מונה ליזה" בלובר, "ערימת שחת" של קלוד מונה במוזיאון בפוטסדאם, ו"החמניות" של ואן גוך בגלריה הלאומית בלונדון. האם מטרה יכולה לקדש את האמצעים, כיצד ניתן לעורר את לב הציבור לנושאים מהותיים ואיך מעוררים את הציבור בשאלת בעיית האקלים?; חוקרי מוח מנסים לחשוף מה עומד מאחורי החוויות שלנו ואיך כל אדם מפרש באופן סובייקטיבי את העולם שמולו. למרות שאין פריצת דרך בתחום, חלקם סוברים ש"אם ניתן היה לשנות את האופן שבו נוירונים מחוברים במוחן של אדם אחד, ולחקות את אלו של אדם אחר, הוא היה הופך להיות האחר". האם ניתן לחוות את המציאות כאדם אחר, היתכן כי מדובר רק בחיבור בין נוירונים ומה המפתח לדלת הקסמים הזאת?

הניצחונות בבחירות האחרונות של הימין באיטליה ובשבדיה, והניצחון המסתמן בבולגריה, מחזקים את עליית הימין באירופה. יש לימין כבר נציגים בפרלמנט או בממשלה בפולין, הונגריה, צ'כיה, ספרד, צרפת, אוסטריה, הולנד ודנמרק. כיצד זה ישפיע על עתיד אירופה, האם הדבר מהווה סכנה לישראל ואילו בחירות ריכה אירופה לעשות כדי לעלות על דרך המלך?; בשנים האחרונות ניכרת ירידה בדמוקרטיות של העולם. זה מתבטא בכל הרמות, יש פחות מדינות דמוקרטיות, פחות אנשים שחיים במשטר דמוקרטי. לאנשים יש פחות זכויות דמוקרטיות, בכל העולם, לא רק באירופה. האם זה משרת את האזרח כשהמדינה היא יותר דמוקרטית, מהו חופש אמיתי ואיזו מערכת יחסים צריכה להיות בין המשטר לבין העם?; ערב יום הכיפורים הוא זמן של דין וחשבון, חשבון נפש של העם היהודי. מה המשפט שעם ישראל צריך לעמוד בו, ממי עלינו לבקש סליחה ואיזו תפילה אנחנו צריכים להעלות ביום כיפור?; באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה תשעה ארגוני סטודנטים אימצו לאחרונה תקנה שאוסרת על תמיכה במדינת ישראל או בציונות. על פי נוסח התקנה חל איסור לתמוך בציונות, במדינת האפרטהייד, ישראל, ובכיבוש פלסטין. התקנה גם מוסיפה שהחרם חיוני לביטחון ורווחת הסטודנטים הפלסטינים בקמפוס. הדיקן למשפטים של אוניברסיטת ברקלי, ארווין צ'מרינסקי, שהוא יהודי, אמר שעל פי התקנון החדש גם הוא לא יוכל ללמד שם מכיוון שהוא תומך במדינת ישראל ו-90% מתלמידיו היהודים גם הם צריכים להיות מורחקים. האם מדובר בעליית מדרגה באנטישמיות, מדוע מתקיים יחס כל כך סלחני במקרים כגון זה ומהו הפתרון?; קיימת טענה מחקרית כי בעוד כמה עשורים לא תהיה עבודה בעולם למרבית האוכלוסייה, ומאז הקורונה אנחנו כבר מתחילים לראות שינויים די דרמטיים בשוק העבודה ובמוטיבציה של אנשים לעבוד. האם אנו מתקרבים לעולם ללא עבודה, מהו התמריץ של האדם לעבוד והאם ניתן לעבוד גם ללא תמריץ?; לפני שבוע הוריקן איאן הגיע לקובה, הציף את האי לחלוטין, הרס את תשתית החשמל בכל האי בצורה כל כך קשה כך שהם לא יכולים להפעיל אותו מחדש, כרגע אין חשמל בקובה. משם ההוריקן המשיך לפלורידה והוריד מאות מילימטרים של גשם בתוך פחות מיממה בשילוב רוחות שהגיעו במקומות מסוימים ל-240 קמ"ש. עיירות שלמות בפלורידה נחרבו, למעט מבני ציבור מבטון, וגם שם שרד רק מה שמעל גובה פני המים שהיה במקומות מסוימים חמישה מטר. כרגע אין מים זורמים בפלורידה, אין חשמל, הרחובות מוצפים, המים מזוהמים במי ביוב, מספר ההרוגים לא ידוע כי אי אפשר להגיע לאלפי אלפי בתים שפשוט קרסו. האם האדם יכול לשלוט באסונות הטבע, מדוע צמצום חומרי יכול לעזור וכיצד מחנכים את העולם להתנהלות תקינה יותר?; הימים הנוראים ובפרט יום כיפור מעוררים שאלות רבות בקרב אנשים שעזבו את הדת והחלו להיות חילוניים. חלקם מודים שנדרש להם זמן כדי להבין שהם אף פעם לא היו חילוניים וגם לעולם הם לא יהיו דתיים, הם תמיד מרגישים כמו מהגרים, אנשים בלי בית, בלי מסגרת. מה משמעות מצב הביניים הזה שאדם נמצא חסר זהות, לא דתי ולא חילוני, האם יש פתרון לשאלות הזהות הללו ומה נותנת חכמת הקבלה לאדם המחפש?

הכלכלה העולמית בעקבות מגיפת הקורונה במצב מדאיג מפני שהסיבה לא נראית לעין. אומנם לכאורה יש סיבות, אבל המצב הכלכלי רע מפני שהמצב הבינלאומי והיחסים בינינו אינם תקינים. העולם כיום מקושר יותר מאי פעם, ומתוך כך אנו צריכים לבנות כלכלה עולמית יותר עגולה, מחוברת, גלובלית ואינטגרלית. למרות הקישוריות הגוברת, ביחסים בינינו אנחנו לא פועלים לכוון זה ובכך אנו מפגרים אחרי העולם. בבעיות העולמיות וביחס בין המדינות בעיקר ניכר עד כמה אנחנו אגואיסטים, חושבים רק על עצמנו ולא על המערכת העולמית הכללית. אנו לא מבינים שכולנו תלויים זה בזה. שאלות נבחרות מתוך הפרק: כיצד הגל העולמי של הלחץ הכלכלי קשור להתפתחות האנושות ולאן הוא מוביל אותנו? מה האחריות שלנו באותה התפתחות ומה מוטל עלינו לעשות? האם לדור הצעיר יש יותר רגישות לקישוריות ולבניית החברה האנושית? האם יש קשר בין התפתחות האנושות להתפתחות הרוחנית של האדם? איך מגשרים על הפערים הכלכליים שנוצרו בחברה בין עשירים מאד לעניים מאד בעקבות מגפת הקורונה? היכן עלינו להתחיל את תיקון היחסים בינינו וכיצד לעשות זאת? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

כחלק מהרפורמה שהשיק משרד החינוך יבוטלו בחינות הבגרות בהיסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות. המשמעות היא שחלקים נרחבים מההיסטוריה היהודית לא ילמדו. מה ההשלכות של מהלך כזה, מדוע חשוב שהאדם יכיר את ההיסטוריה של העם שלו וכיצד ניתן להעביר בצורה מיטבית את הידע הזה לילדים?; הקורונה, הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המתקדמת הפכו אותנו לאנשים מבודדים יותר, רחוקים יותר, שנהנים לבלות עם עצמם. לבדידות הזו יש מחיר. ללא האמון שנוצר באינטראקציות פנים אל פנים, יש אובדן חדשנות ויצירתיות. באיזה אופן אנו צריכים להתקשר לחברה, מה תפקידן של מערכת יחסים והאם ההתבודדות אכן מזיקה לאדם?; בבאזל שבשוויץ התחיל השבוע אירוע עולמי לציון 125 שנה לקונגרס הציוני העולמי הראשון. מטרת האירוע, שמכנס בו אלפי מנהיגים ויזמים יהודים מרחבי העולם, היא לדון בציונות המודרנית ובחזון העתידי. איך ניתן לנתב נכון את המחלוקות ביננו, לאיזה חזון עלינו לשאוף והאם יש לחפש את ההרצל הבא שינהיג אותנו; כתוצאה מהקורונה עובדים רבים הקימו את משרדיהם בבית, והתקשו להגדיר גבולות בין שעות העבודה לחיים הפרטיים. בתגובה למצב זה מתחוללת מגמה עולמית חדשה שנקראת "ההתפטרות השקטה". היא מוגדרת כתנועה בקרב עובדי משרד לשרטט גבולות מוצקים יותר בין עבודה לחיים על ידי ביצוע של פחות משימות. האם מדובר בעצלנות או יש סיבה יותר פנימית שגורמת לחוסר מוטיבציה, מה אמור להיות המצפן של בן אדם בעבודה וכיצד ניתן ליצור את האיזון הנכון בין עבודה לחיים?

פוסט של הזמר יהורם גאון עוסק בדיון על האופן בו משתמש העם שלנו במוח היהודי שעוזר לנו לפתח מערכות הגנה כמו כיפת ברזל. לטענתו, התחושה שמערכות אלו מגינות על חיינו גורמת לנו להתייחס בסלחנות ובחוסר רצינות לתוקפנות מעזה. האם החכמה היצירתית של היהודים עובדת לטובתנו או לרעתנו, איך להשתמש נכון במוח שלנו ומדוע אין אנו לומדים מטעויות העבר וממשיכים בתבנית שמוליכה אותנו לכישלון?; בעיני צעירים בישראל העתיד נראה מעורפל. צעירים רבים מוצאים בתקופה הזאת שלשרוד כלכלית יום יום הפך להיות כל כך מטלה קשה מנשוא. מדוע צעירים בארץ מרגישים שאין להם עתיד במדינת ישראל, איך המדינה צריכה לדאוג לצעירים והאם השינוי בחברה יגיע מהצעירים דווקא?; שבוע לפני החזרה לבתי הספר, והתחושה היא שמערכת החינוך בקריסה. המערכת סובלת ממחסור של אלפי מורים וגננות, דבר המהווה סכנה על עתיד מערכת החינוך. האם הורים צריכים להיות מעורבים במערכת החינוך, באלו תחומים ניתן לשלב אותם ולאן צריך לצעוד החינוך בישראל?; סקר מראה שאמריקאים צמצמו בהוצאות כדי לממן טיפולים רפואיים או תרופות, או ויתרו על הטיפולים והתרופות על חשבון הבריאות בחצי השנה הראשונה של 2022. בנוסף מראה הסקר כי קיימת מגמה של איבוד אמון במערכות הממשלה, ללא קשר לאיזו מפלגה שולטת. איך הגיע המצב שאמריקאים צריכים לבחור בין אוכל לחינוך ולתרופות, מה המהלך הנדרש כדי להחזיר את האמון של העם האמריקאי והאם יהודי ארה"ב נמצאים בסכנה מאנטישמיות עקב המצב?

בית המשפט העליון של ארה"ב ביטל ביום שישי בהחלטה דרמטית פסיקה שהתירה הפלות ופתח את הדלת בפני מדינות בודדות לאסור או להגביל את יכולתן של נשים לבצע הפלות. פסק הדין המקורי ההיסטורי מלפני 50 שנה קבע שמדינות לא יכולות לאסור הפלות בשטחיהן. ההחלטה הנוכחית מבטלת את הפסיקה וכל מדינה תוכל להחליט בעצמה. מהי הגישה הנכונה בנושא ההפלות, מה תהיה המשמעות של מהלך כזה על גורל הנשים ואיך זה ישפיע על מרקם החיים בארה"ב?; העולם נכנס לאי יציבות כלכלית במגוון תחומים עקב הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה. הכלכלנים מתקשים לנבא את העתיד ותחזיות קודמות קרסו. מה תפקיד הכלכלן בזמנים אלו, איך יכול אדם העוסק במרדף אחר צרכים בסיסיים לחפש רוחניות ומה יביא את האנושות אל הכיוון הנכון?; החל משנת הלימודים הבאה ייכנס לראשונה החינוך המיני כחובה לכלל תלמידי מערכת החינוך. למה במאה העשרים ואחת, כשכבר האנושות התנסתה בהכול, אנחנו עדיין נמצאים במבוכה בכל הנוגע לחינוך מיני, מאיזה גיל נכון להתחיל ללמד חינוך מיני ומהי הגישה הנכונה בהקניית ידע בתחום זה?; מחקר שנערך על ידי ממשלת ארה"ב מצא שאוויר נקי דווקא גורם להגברת ההוריקנים באוקיינוס האטלנטי. המחקר מצא שעל פני שני עשורים, ירידה בחלקיקי זיהום באוויר גורמת לעליה בתדירות ההוריקנים באטלנטי. חומרים כמו גופרית וכל מיני חלקיקים מזהמים שמשתחררים לאוויר דווקא מקררים את האוויר ומאזנים קצת את אפקט החממה שנוצר מדלקי מאובנים ומחמם את האוויר. מה משמעות הדבר, כיצד יש לגשת לנושא האקלים ומהם הצעדים שיש לנקוט כדי לייצב את כדור הארץ?

חמישה גלי קורונה מאחורנו ובימים האחרונים שוב נרשמת עלייה בשיעורי ההדבקה בגלל שני וריאנטים חדשים, גם בישראל וגם בעולם. אנשים הופכים חולים – גם מחוסנים וגם מי שהיו חולים. האם הקורונה סיימה את תפקידה בתיקון האנושות, מה הדבר הבא שצפוי לנו וכיצד נתגונן מפני מכות הטבע?; ב-27 במאי 2021 החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים בדחיפות ועדה לחקירה עצמאית ומתמשכת על מנת "להבטיח כבוד לזכויות האדם והחוק ההומניטרי הבינ"ל בשטחים הפלסטינאים הכבושים, כולל מזרח ירושלים, ובתוך ישראל". מסקנות הוועדה "חיוני להפסיק את הכיבוש הישראלי והאפליה נגד הפלסטינים בכדי להפסיק את הסכסוך ולעצור את מעגל האלימות". "תרבות של פטור מעונש מזינה את ההתנגדות ומתדלקת את המתחים החוזרים, אי היציבות, והתמשכות הסכסוך". האם ישראל יכולה לעצור את ההתדרדרות ביחס האו"ם כלפיה, מה הדרך היחידה שתהיה אפקטיבית והאם מינויו של גלעד ארדן לסגן נשיא העצרת הכללית מעיד על חזרתו של האיזון בנושא ישראל?; בימים האחרונים בריטניה חגגה את יובל הפלטינום של המלכה אליזבת השנייה, שמלווה את בריטניה לאורך כל המפלות והמשברים שעברו על הממלכה ב–70 השנים האחרונות. לאורך השנים, גם כשהפרטים האינטימיים והמביכים ביותר של בני משפחת המלוכה נפרסו על עמודי הצהובונים, המלכה המשיכה לספק יציבות כלפי העם הבריטי. מה התרומה החשובה ביותר של מלכת אנגליה ב-70 שנות שירות לעם הבריטי, האם תתכן מלוכה בישראל וכיצד תראה אנגליה לאחר תקופת מלוכתה של אליזבת?; במחקר שנעשה התבקשו מחצית מהנבדקים להודות בכתיבה על חמישה דברים, גם אם משניים, שקרו להם באותו יום. בדיקות שבוצעו לאחר תקופה הראו שיפור בבריאות המנטלית והפיזית של הנבדקים. האם הכרת טובה עושה אותנו יותר מאושרים, מהי הכרת התודה האמיתית שמוטל עלינו לגלות ומדוע הודיה מסוג זה אינה בהכרח מקרבת אדם לרוחניות?; המדע מגדיר אלטרואיזם כמעשה למען מישהו אחר שבא על חשבון מי שעושה את המעשה האלטרואיסטי. נהוג לחשוב שזוהי תכונה ייחודית לאדם, אך יש המון דוגמאות של התנהגות אלטרואיסטית בטבע. מחקרים מראים שבעלי חיים המגלים אלטרואיסטיות מרוויחים מכך שיפור סיכויי הישרדות של הגן. האם אין אלטרואיסטיות טהורה בטבע, מדוע האדם צריך לשאוף לאלטרואיזם וכיצד נוכל להשיג זאת?

בשיחה: סקירה רחבה של עולם העבודה - למה הוא נועד ומהי משמעות העבודה עבור האדם?; הצגת השינויים והתהליכים בעולם העבודה, שהתחוללו בתקופת הקורונה; עמידה על ההבדלים במוטיבציה של העובדים בעבר ובהווה לעבוד; בחינת עולם העבודה מנקודת מבטם של העובדים בימינו לעומת נקודת מבטם בעבר, תוך חיפוש כיום אחר איזון בחיים; בירור מעמיק של הגישה של חכמת הקבלה לעולם העבודה; הסבר על התרבות הארגונית בימינו, על החשיבות של תחושת שייכות וקשר בין אישי במקומות העבודה ועל המפתח להצלחה בעולם העבודה; מבט צופה פני עתיד על עולם העבודה. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחוכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

מכון מחקר דיווח לפני כשבועיים שבין אמצע לסוף אפריל איראן תגיע לסף מסוכן של 40-42 ק"ג של אורניום מועשר ברמה של 60%, שמספיק ליצור פצצה גרעינית קטנה הניתנת לנשיאה על מטוס, או כל אמצעי תעבורה אחר, וחוסך ממנה את ההכרח להגיע להעשרה ברמה של 90% כפי שנהוג היה לחשוב שהכרחי. מה משמעות הדבר עבורנו, כיצד הדבר משפיע על מאזן הכוחות במזרח התיכון והאם מהלך כזה יכול לקדם את יחסינו עם העולם הסוני?; ביום רביעי הקרוב, 27 באפריל, מצוין יום השואה. סקר מצא כי כמעט מחצית מהישראלים חוששים שתהיה שואה שנייה לעם היהודי, כי צעירים חוששים יותר ממבוגרים, הנשים יותר מהגברים והחרדים יותר מהחילונים. נוצר חשש גם כי יום השואה יישכח לגמרי בעתיד. האם יש לשמר את נושא השואה בזיכרון הלאומי שלנו, כיצד יש לנתב את החינוך כדי שהלקח ילמד ומדוע אנו חוששים משואה נוספת?; בשבוע שעבר הייתה למוזיקאי ישראלי ותיק פליטת פה במהלך הופעה בפסטיבל עין-גב. הוא אמר "אתם קהל נהדר, כזה קהל אני רוצה. כולכם אשכנזים כאלה ששרים יפה, אין אפילו צ'חצ'ח אחד" ומיד התנצל. למרות שלאורך השנים אותו יוצר שיתף פעולה עם הרבה זמרים ולהקות בני כל העדות, ולמרות שגם משפחתו חשפה שהוא מתמודד עם דמנציה חריפה וביקשה מהציבור למחול לו, עדיין הוא זכה לגינויים מקיר לקיר. כיצד יש להתייחס לפליטות פה, האם בקשת סליחה מספיקה במקרים כאלו ואיך ניתן ליישב את הסכסוך העדתי בארץ?; דיכאון הוא מהמחלות הקשות ביותר. לפי דו"ח של משרד הבריאות מ-2021, אחד מכל עשרה ישראלים יאובחן במהלך חייו כסובל מדיכאון חמור. ברחבי העולם כ-280 מיליון איש סובלים מדיכאון. במקרים חמורים במיוחד, דיכאון מוביל להתאבדות, ולמותם של יותר מ-700 אלף איש בעולם מדי שנה. מחקר חדש ורחב היקף שבחן 17.5 מיליון אנשים בארה"ב שאובחנו לאורך 11 שנים כסובלים מדיכאון, הוכיח שאין הבדל בין אלה שנטלו תרופה נוגדת דיכאון לאלה שלא. הטיפול השפיע על המצב המנטלי של אנשים אלה אבל לא על מצבם הגופני או על איכות חייהם. מה מקור תופעת הדיכאון ההולכת וגואה, מדוע הטיפול התרופתי אינו עוזר וכיצד ניתן לטפל בה באופן שורשי?; אחרי שנתיים וחצי תחת מגבלות הקורונה, בוטלה אתמול בערב חובת עטיית המסכות בחללים סגורים. אומנם רוב הציבור לא באמת הלך עם מסכה על הפנים, אבל עדיין סמל המגפה יורד, ובעצם מבשר על תקופה חדשה. האם סוף סוף אנחנו יכולים לנשום לרווחה, למה שמירת המרחק והורדת המסכות נגמרו למרות שהלקחים לא הופקו והאם סיימנו עם הקורונה?; השבוע מציינים את יום כדור הארץ במטרה להעלות את המודעות להגנת הסביבה. גלי חום, בצורות, שריפות וגשמים עזים הגורמים להצפות עזות הופכים תכופים יותר באזורים רבים של העולם עם התחממותם, ומשפיעים על אוכלוסיות עצומות. הנושא השנה ליום כדור הארץ הוא "להשקיע בכוכב הלכת שלנו". מה תהיה ההשקעה הטובה ביותר של האנושות, מה באמת יעזור לשנות את המצב העגום הנוכחי של כדור הארץ ומה צופן לנו העתיד?

ככל שמתקדמת הלחימה כך מציפים את הרשתות החברתיות יותר פוסטים, כרזות וסרטונים המכילים תכנים אנטי-ישראליים ואנטישמיים, למרות מאמציו של ראש ממשלת ישראל לתווך בין העמים. ישראל הקימה בית חולים שדה באוקראינה קלטה אלפי פליטים, למה למרות זאת יש יחס עוין כלפינו, האם יש קשר לכך שזלנסקי הוא יהודי והאם המאבק נגד האנטישמיות צריך להתרחש באותה זירה בה היא מתרחשת כרגע – באינטרנט?; חמש מטפלות במעון בקריית שמונה מואשמות בהתעללות בילדים בפעוטון. המטפלות הפעילו כוח, אלימות והפחדה של הפעוטות כשיטה. ההורים מתארים תחושות קשות מאוד. אחת האמהות אמרה: "כבר שלושה שבועות שאני לא אוכלת, לא ישנה ולא מתפקדת. אני לא בנאדם. כל הגוף כואב כשאני חושבת מה עבר על הילדה שלי". נראה שמדובר בגל שלא נגמר, ושלמרות כל אמצעי ההתראה כמו מצלמות ושידור של הנעשה בגן דרך האינטרנט, אלימות כלפי ילדים ותינוקות לא נפסקת, אלא רק מתפשטת. איך זה שמטפלות שאמורות לאהוב ילדים מעבירות אותם מסכת התעללויות, למה אנחנו לא מצליחים למנוע את המקרים האלה ומי באמת מוסמך לטפל בילדים?; מחירי המזון בעולם התייקרו באופן חסר תקדים עקב הקורונה ואיימו על הביטחון התזונתי של מיליוני בני אדם. מלחמת רוסיה-אוקראינה הפכה את המצב להרבה יותר גרוע משום הזינוק בעלויות של הדלק. האם הרעב הוא המכה הבאה של האנושות, האם אי היציבות הפוליטית והחברתית בעולם תגרום לעוד מהפכה כמו "האביב הערבי" ומהו הכיוון אליו הולכת האנושות?; שוק העבודה השתנה. על פי דו"ח חדש המנתח מגמות עולמיות בשוק העבודה, הסיטואציה שבה ההיצע של העובדים הולך ומידלדל הופכת למצב קבע, ויותר ויותר עובדים מוכנים לעזוב את עבודתם אם הם לא מרוצים. אנשים רבים חשים חנוקים, משועבדים לחיים, מרגישים במעין עבדות, אבל לא יודעים לאן לשייך את ההרגשה. מאיפה נובע המחנק, מהי הרגשת העבדות והאם השאיפה הפנימית לחירות שקיימת באדם תתממש פעם?

הפיגוע בדיזינגוף בחמישי בלילה הביא איתו גל של נפגעי חרדה ופצועים בנפש. עמותת ער"ן דיווחה על עלייה של עשרות אחוזים בפניות לסיוע נפשי מאז אותו לילה. בנוסף, מאז גל הפיגועים בשבועיים האחרונים נרשמה עלייה של כ-30 אחוזים בפניות חרדה. איך מתמודדים עם המצוקה הנפשית שמתעוררת, האם יש דרך שלא לתת לפחד לשבש את החיים וכיצד ניתן ברמה הלאומית להוריד את רמת הלחץ והחרדה?; הגיל שבו מאובחן דיכאון הולך ויורד. בדנמרק לדוגמה, ממוצע הגיל לדיכאון היה לפני כשלושים שנה גיל 50 והיום ממוצע הגיל בו מאבחנים דיכאון לראשונה הוא 24. יתכן שמדובר באבחון מוקדם יותר כי אנשים היום לא מתביישים לבקש עזרה נפשית, אך יחד עם זאת, יתכן שיש כאן עליה אמיתית במפלס הדיכאון שצריך לטפל בה. למה הדור הצעיר היום יותר מדוכא מאשר לפני 20 שנה, האם מדובר בגל חולף ומה ניתן לעשות כדי באמת לעזור לצעירים של היום להרגיש שמחה וסיפוק בחיים?; סין רשמה שיא במקרי קורונה חדשים, הרבה מעבר לשיא של מחוז ווהאן ב-2020, עם תחילת המגפה. שנגחאי, מוקד התחלואה המרכזי נמצאת תחת עוצר, ומיליוני אנשים סובלים ממחסור בטיפול רפואי ואספקה ​של מזון. הורים מופרדים בכוח מילדיהם שנמצאו חיוביים למחלה, ואנשים מקפחים את חייהם לא בגלל הקורונה, אלא בגלל ההגבלות. תחת תנאי חיים שממשיכים להידרדר ובלי סיום שנראה באופק, הכעס הציבורי גובר וכולל מחאות והפגנות ברחוב נגד העוצר. איזה שינוי עובר העם הסיני, כיצד ישפיע המחסור במזון על סין והאם הלחץ החברתי מצד העם יכול לגרום לשינוי בשלטון בסין?; זמן קצר לאחר הפיגוע שהתרחש בתל אביב ביום חמישי האחרון הובהלו למקום מגוון היחידות המיוחדות של צה"ל, השב"כ והמשטרה. בעודם עוברים מדלת אל דלת ומחפשים מחבל חמוש, צוותי הכתבים ממש "נכנסו להם בין הרגליים", מכוונים עליהם מצלמות פתוחות, מצלמים אותם בפעולה וחושפים אסטרטגיות ביטחוניות, וגרוע מכך חושפים את זהות הלוחמים מהיחידות המובחרות בטלוויזיה. ביחידות המיוחדות בצה"ל טענו שזהו מחדל ברמת הפקרות. נראה שכלי התקשורת חצו את כל הקווים האדומים כדי לספק רייטינג לערוצים, היכן אמור לעבור הגבול, מה תפקיד תקשורת בריאה בדיווח לאזרח הקטן

בעשרים וארבעה לחודש פברואר פלשה רוסיה לאוקראינה ופתחה במתקפה רחבה, מאז נהרגו בהפגזות אלפי הרוגים, כשלושה מיליון אזרחים נמלטו מהמדינה והפכו פליטים חסרי בית. מה ניתן ללמוד ממלחמת אוקראינה ואיזה שינוי צריכה לעבור מערכת החינוך העולמית?; לאחר חודש של מלחמה, העולם עומד בפני מצב חירום עולמי חסר תקדים בתחום המזון. בחודשים הקרובים ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מעריך שמחירי המזון עלולים לעלות לפחות ב20%, זינוק משמעותי שעלול להחריף את חוסר הביטחון התזונתי העולמי ועלול ליצור אי שקט וחוסר יציבות חברתית במדינות. איך ניתן להגיע לשיתוף פעולה בין מדינות למניעת רעב עולמי ומהם האינטרסים הכלכליים העומדים מאחורי משבר הרעב?; לארי פינק המייסד והמנכ"ל של חברת ניהול ההשקעות הגדולה בעולם "בלאק נוק" שמנהלת נכסים בשווי עשרה טריליון דולר, כתב לבעלי המניות בחברה, שהמלחמה בין רוסיה ואוקראינה מבשרת את קץ הגלובליזציה. היא הפכה על פניו את הסדר העולמי שהיה קיים מאז המלחמה הקרה, ושיהיו לזה השלכות כלכליות מתמשכות על כל העולם. מהי השפעת מלחמת רוסיה אוקראינה על הגלובליזציה בעולם, איזו התייעלות צפויה בכלכלת העתיד ומדוע קיים צורך להתוות דרך כלכלית ורוחנית משותפת לעולם כולו?; קבוצת סטודנטים ואקדמאים החליטו להקים את מה שנקרא "וויקיפלסטין", כי לטענתם הוויקיפדיה בעברית היא ימנית והם רוצים לקדם את נקודת המבט הפלסטינית בוויקיפדיה בערבית וגם לחבר ערכים של אישים פלסטינים מתחום התרבות והפוליטיקה. לטענתם מטרת הפרויקט, לתרום להצגת הנרטיב הפלסטיני בפני הדורות הצעירים. האם פרויקט כזה שמספר את הסיפור הפלסטיני , עלול להחריף את המלחמה בין ישראל לפלסטינים? איזו סכנה טמונה בהתארגנות גופים פלסטיניים להקמת ויקיפדיה פלסטיני ומהו כוחו של הסיפור הנרטיבי; מפגש בישראל של שרי החוץ של ארבע מדינות ערביות, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ומצרים, עם חיזוק מהממשל האמריקאי במטרה לחזק את "הסכמי אברהם", כלומר, אותם הסכמים ששומרים על היחסים, על נורמליזציה בין ישראל למספר מדינות ערביות, והמטרה המרכזית לעשות יד אחת נגד הסכם הגרעין האירני. האם חזית אחידה של מדינות המזרח התיכון, לפחות של כמה מהן, יכולה להרתיע את האיום האירני? מה משמעות הקריאה לישראל לעזרה בתיווך בין עמים והאם אלו צעדים ראשונים במימוש תפקיד ישראל לחיבור העולם מבחינה רוחנית ומעשית?

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

הקורונה חוזרת. הקורונה שוב מתפשטת במדינות רבות. בסין נכנסו לסגר יותר מחמישים מיליון איש, בהונג קונג עלייה במספר המתים, בישראל מקדם ההדבקה ממשיך לעלות והיום לראשונה בחודשיים האחרונים הוא הגיע כבר ל-1.02. הווריאנט החדש שבמיוחד שולט הוא BA2 בשילובים של ווריאנטים נוספים. מספר החולים הפעילים עלה והוא עומד מעל ארבע מאות אלף. בנוסף אנשים הופתעו שנדבקו פעם שנייה, או פעם ראשונה בשנתיים האחרונות. למה הקורונה לא עוזבת אותנו, מדוע לא הצלחנו עד כה לשלוט בנגיף ואיך מתייחסים לשאננות בישראל בדבר הקורונה?; מספר עובדי ההוראה שעזבו את מערכת החינוך במגמת עלייה. מזכ"לית הסתדרות המורים טוענת שקיימת סכנה מוחשית בפתיחת שנת הלימודים הבאה, כי יהיו חסרים מורים וגננות שיפתחו את הכיתות. ההרגשה של המורים היא של מלחמה בלתי פוסקת, הישרדות קיומית, שכר מאוד זעום, יחס לא טוב ואלימות, לצד דרישות בלתי אפשריות ומורכבות. מהי הסיבה העיקרית לעזיבת המורים, האם יש מה לעשות כדי לייצר שינוי במערכת החינוך, וכיצד יכולה להשפיע התערבות הורים על בניית מודל חינוכי חדש?; אחת לחודש קבלה לעם כותבים טור למגזין מיוחד עבור אנשים בעלי מוגבלויות. הגיליון הבא יתפרסם לקראת חג הפסח, ובו מבררים מה הקשר בין נס יציאת מצרים ונס הקמת מדינת ישראל. מה מיוחד בנס יציאת מצרים, האם הוא מסמל משהו עבור האדם ומהו הנס היחידי לו יכולים אנו לייחל?; חוקרים באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם מדענים ממכון מקס פלנג בגרמניה ומכללת ריד בארה"ב, בחנו את ההבדל בין פעילות מוחית למודעות באמצעות בינה מלאכותית ומצאו שהבחירות המתודולוגיות של החוקרים קבעו למעשה את תוצאות הניסוי. החוקרים מצאו שבניסויים הייתה הטיה מובנית לאשר את אחת התיאוריות. לסיכום הם אמרו שנראה כי התמונה האמיתית מורכבת ומלאה יותר מכל אחת מהתיאוריות הקיימות, כפי הנראה כולן שגויות והאמת נמצאת אי שם באמצע. אם יכול להיות מדע אובייקטיבי, מדוע אין אמת מוחלטת ומהו ההבדל בין מחשבה ומודעות?; מתחילה להתהוות אמירת ביקורת בעולם שאומרת כי המלחמה הזאת בעצם חושפת את חולשת המערב והליברליזם. האם המלחמה מובילה אותנו לסדר עולמי חדש, מהו ההבדל בין ליברליזם, קומוניזם וסוציאליזם ומדוע הדבר הבא שאליו צועדת האנושות?; למרות השנתיים של המגפה, ''סקר האושר העולמי'' של האו"ם מגלה נתונים שלפיהם רמת הנדיבות והעזרה ההדדית בעולם כולו עלתה. לפי הסקר הסקנדינבים הם הכי מאושרים, פינלנד במקום ראשון. ישראל מגיעה למקום תשיעי לפני ניו זילנד. קנדה במקום 15 וארצות הברית במקום 16. האם סקרי האו"ם משקפים נכון את המציאות, מה מקומה האמיתי של ישראל בדרגת האושר בעולם ואיך ניתן להביאה למקום הראשון?; בשנים האחרונות ההאזנה למוזיקה באינטרנט ירדה בכ-8% וההאזנה לתכניות דיבור, פודקסטים, עלתה ב-40%. כתוצאה מכך חברות שמספקות תשדירי אודיו מוסיפות פודקסטים לשידורים שלהם, ורואים בעיתונות הכתובה ובאינטרנט שנוספים פודקסטים שיכולים להימשך גם שלושת רבעי שעה ובכל זאת יש האזנה להם. האם ניתן להסביר מדוע אנשים מעדיפים לשמוע יותר דיבורים ופחות שירים, מהי הסיבה לעלייה בדרישה לפודקסטים ומהו השינוי שצריך לעבור התוכן לסוגיו בעתיד הקרוב?; גברים גרושים בישראל טוענים שהחוק תמיד פועל נגדם, הפמיניזם הקיצוני דוחק אותם לפינה, ביטוח לאומי, מערכת המשפט. מדוע המערכת בישראל נוטה לצד האם, למה נדרש מבני הזוג להמשיך לשתף פעולה לאחר הפרידה וכיצד עושים זאת?

נשיא אוקראינה בקריאה לנשיא ולארצות הברית לעשות יותר. מבקש שארצות הברית ונאט"ו יכריזו על אוקראינה כאזור אסור לטיסה, מה שהיה מכניס אותם לעימות עם הרוסים, וגם ביקש הספקה של מטוסים ומערכות הגנה אווירית. מה הסיבות להיענות החלקית של ארה"ב לקריאות אלו ומה משמעות מלחמת ההתשה שמנהלות ארה"ב ונאטו מול רוסיה?; המלחמה הזו עשתה יותר לאיחוד מערב אירופה מכל אירוע מאז תום מלחמת העולם השנייה ושהיבשת תצא מצוידת טוב יותר להתמודדות עם איומים ביטחוניים. בינתיים מדינות נורדיות, כמו נורבגיה, שבדיה ופינלנד כבר שואלות מי הבאה בתור אחרי אוקראינה. מה המשמעות של הזעזוע שעוברות מדינות אירופה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, האם אירופה תצליח להתלכד מול האויב המשותף ומהו הלקח שנפיק מהמלחמה?; בעוד שכולם עסוקים במלחמה באוקראינה בשבועיים האחרונים היו שישה פיגועי דקירה בישראל. במערכת הביטחון חוששים מהסלמה לקראת חודש הרמדאן המוסלמי. איך אפשר למנוע את גל האלימות המתקרב הזה פה בישראל ולהביא להרגעה משמעותית של הרוחות? כיצד יש לישב את הסכסוך הישראלי פלסטיני והאם יש מקום לפיוס בין ישראל לפלסטינאים?; חגיגות הפורים השנה עומדות בצל שנתיים מאוד טעונות שעברו על העולם עם מלחמה קשה שמתנהלת בין אוקראינה לרוסיה. בחודש אדר מצווה על האדם להרבות בשמחה. איך לשמור על השורש הרוחני של השמחה, מהיכן מוצאים את היכולת לפעול בשמחה גם בהתנהלות היומיומית ומדוע קיים צורך לזהות את השמחה בבסיסו של כל מצב, מטוב ועד רע?

העולם עוקב בחרדה אחרי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מה תהיה השפעת המלחמה על העולם, איזו משמעות יש למלחמה המתפתחת בין שני העמים הדומים ביסודם מבחינה חזותית ותרבותית ומהו ההסבר להופעת שנאה טהורה?; לפי הערכת סוכנות הפליטים של האו"ם מעל 150 אלף תושבים אוקראינים ברחו מהבתים שלהן וחצו את הגבול לארצות השכנות. מדובר על עשרת אלפים פליטים בשעה שממתינים לחצות את הגבול. האו"ם מזהיר שככל שהמלחמה תתגבר כך נקלע למשבר פליטים עולמי וכחמשה מיליוני אוקראינים ייאלצו לברוח מהבתים ולהפוך לפליטים. כיצד להיערך לקליטת פליטי אוקראינה באירופה וקנדה ומהי משמעות הפעלת חוק השבות בישראל על היהודים המגיעים משם?; נשיא אוקראינה מאמין שישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה עם קשרים מצוינים גם עם רוסיה וגם עם אוקראינה, שיכולה לתווך בשיחות האלה והוסיף שירושלים היא יעד מומלץ לאירוח שיחות המשא ומתן. האם הבקשה של אוקראינה מראה שיש הרגשה טבעית באומות העולם שישראל היא מרכז העולם ומהן הסיבות הרוחניות לפנייה של אוקראינה לקיים שיחות תיווך בין שתי המדינות בישראל?; מדעני מוח הצליחו לתעד בפעם הראשונה את האותות והגלים שעוברים במוח ברגעים האחרונים של החיים, לטענתם הדפוס של גלי המוח היה דומה לאלה שאנחנו חווים כשאנחנו ישנים או במדיטציה, או בניסיון לאתר זיכרונות ישנים. המידע הזה מלמד שהמוח אכן נותר פעיל ואפילו בעל יכולת לתקשר עם החלקים השונים שלו במהלך ואפילו אחרי שאנחנו עוברים לשלב שמוגדר מוות. כמו כן הסוג המסוים של גלי המוח שהם תיעדו, מלמדים שיכול להיות שבאמת החיים עוברים לנו מול העיניים ברגעים האחרונים שלנו. האם באמת רואים את הרגעים המשמעותיים בחיים לפניי המוות ומה קורה אחרי המוות לפי חכמת הקבלה?; בסקר שהתפרסם החודש מתגלה שאמון האמריקאים במדענים, רופאים, ועובדי ציבור באופן כללי, בצניחה. בתחילת המגפה האמון במדענים ורופאים שידאגו לטובת הציבור עלה, אבל לאחר מכן הוא התחיל לרדת בחדות ובתוך שנה בלבד הוא ירד מתחת לרמה שהיה לפני תחילת הקורונה. לאן תהליך כזה מוביל את החברה האמריקאית או חברה בכלל, שעוברת תהליך כזה והאם יש משהו שעובדי ציבור יכולים לעשות כדי להשיב את האמון של העם בהם?

החל מאתמול בערב נפתחה המלחמה והרוסים תוקפים מכמה כיוונים. בסיסים ומפקדות הופצצו, יש כבר הרוגים והיחסים הולכים ומתחממים בכיוון השלילי. האנושות נמצאת שוב פעם במלחמה. על מה באמת המלחמה הזאת, מה ניתן ללמוד מגילוי השנאה שפורצת עכשיו בין שני עמים ואיזו תפילה אנחנו צריכים עכשיו לשאת לשלום העולם?; במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות של ארצות הברית ולאחריו טוויטר, יוטיוב ופייסבוק חסמו את טראמפ ורבים מתומכיו ואת הפוסטים שלהם הם הורידו או תייגו אותם כפייק ניוז. בתגובה לכך טראמפ השיק השבוע רשת חברתית חדשה משלו שתאפשר, כך הוא אומר, חופש ביטוי ללא אפליה נגד עמדות פוליטיות שונות. למרות שהאפליקציה זמינה רק למשתמשי אייפון, ברגע שהיא הפכה לזמינה להורדה היא הגיעה תוך זמן קצר לצמרת טבלת ההורדות בדירוג האפליקציות ללא תשלום. איזה עתיד יש לאינטרנט מבחינת הידיעות שהוא מעביר, האם יש דבר כזה אמת אובייקטיבית לכולם או שכל אדם יחיה לנצח עם האמת שלו?; הקורונה שהתחילה בתסמינים נשימתיים קשים, הפכה היום למחלה שהשלב הראשון שלה קל יחסית, אלא שמתרבים הדיווחים על תופעה שנקראת "בריין פוג", ערפול מוחי שמשבש משמעותית את החיים של מחלימי הקורונה למשך זמן רב. התסמינים כוללים שכחה, קושי לשלוף מילים, בעיות ריכוז, קשיי שינה, עצבנות, כ30% עד 40% ממחלימי הקורונה מתלוננים על התופעות האלה שנמשכות שבועות ואפילו חודשים. כאילו נוצרה הפרעת קשב קולקטיבית של מחלימי קורונה. האם הערפול הזה יכול לעזור לאדם, מה ניתן ללמוד מהקורונה והאם צפוי לנו סבב נוסף של המחלה?; במחצית השנייה של 2021 עזבו 25 מיליון אמריקאים את מקום עבודתם. זהו אחוז הפרישה הגבוה ביותר בארצות הברית מאז שלשכת הסטטיסטיקה של התעסוקה החלה לעקוב אחר הנתונים הללו בשנת 2000. רק בנובמבר עזבו 4.5 מיליון את מקום עבודתם. לפי הערכות יש כיום כמעט 400,000 פחות עובדי שירותי בריאות מאשר היו לפני המגיפה. ברוב התחומים אנשים מבקשים להרוויח יותר כסף בתנאים יותר טובים, או שהם פשוט מצפים לעבוד פחות זמן או לא לעבוד בכלל. מה מקור התופעה הזאת של התפטרות מסיבית באמריקה, האם עצלנות היא תכונה טובה ואיך מטפלים בחוסר אמביציה?; סקר מקיף בקרב 1700 משתתפים גילה שכאשר אדם נמצא לבד הוא חושב על העבר והעתיד, וכשהוא נמצא בחברותא, בקבוצת אנשים הוא ממוקד דווקא בהווה. למה אנחנו בורחים לעבר או חולמים על העתיד, מה יש בחברה שקושר אותי להווה ומהו בעצם ההווה?

המשבר באוקראינה נמשך. משרד ההגנה הרוסי הודיע שכוחותיו עוזבים את האזור וחלק מהם יחזרו לבסיסי הקבע שלהם, אבל באיחוד האירופאי ובארצות הברית טוענים אחרת. ברשת האינטרנט החזית כבר נפתחה, והסרטונים שצילמו אזרחים על היערכות הכוחות הרוסים על הגבול משמשים כאמצעי לחץ חזק. רוסיה הציגה דרישות ביטחוניות מפורטות כולל ערובה משפטית שעל פיה נאט"ו תוותר על כל פעילות צבאים במזרח אירופה ובאוקראינה. היא גם ערכה תרגיל צבאי גדול בסוריה בנוכחות של שר ההגנה ובהשתתפות מטוסי קרב ומפציצים גרעיניים וכלי שייט, ותרגיל גדול נוסף נערך בימים האלה בבלארוס. האם המערב מתמודד נכון עם הבעיה, האם ממשלת ביידן מקרבת במעשיה את רוסיה לסין ומה מלמד אותנו השלב הנוכחי?; בשבועות האחרונים אנחנו רואים תנועה הולכת וגדלה של מחאה כנגד חובת החיסונים וכל ההגבלות שיש עקב הקורונה. זה התחיל בקנדה וזה מתפשט לעוד מקומות בעולם. אנחנו רואים שיירה מאוד מאוד גדולה של נהגי משאיות קנדים שחוסמים כבישים וחוסמים מעברי גבול. טרודו, ראש ממשלת קנדה, הכריז על מצב חירום בקנדה, דבר שלא נעשה שם מעולם בצורתו הנוכחית אומנם גרסאות קודמות שלו כן נעשו במלחמות העולם. החוק הזה למעשה מכריז על ממשל צבאי בקנדה, שבו באופן זמני הדמוקרטיה בעצם מופקעת על ידי הממשלה. במצב הזה לממשלה מותר לעשות הכול, לעצור אנשים, לסגור את חשבון הבנק שלהם על פי שיקול הבנק או על פי הוראה אחרת, ללא צו בית משפט, ללא צורך לתת דין וחשבון ומבלי שאפשר לתבוע אותם אחר כך. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים עד תום הממשל הצבאי וזו דיקטטורה מוחלטת. למעשה הם לא צריכים את החלטת הממשלה, זאת אומרת ראש הממשלה יכול לחתום על הצו, להחליט שזה מה שקורה מעכשיו. מדוע הווירוס גורם לאנשים להיות מאוד מאוד קיצוניים, מה גורם למחאה להפוך לאלימה, ואיך צריכה להתנהג ממשלה במצבים כאלו?; בשנתיים האחרונות האנושות חווה שיגרה שמתאפיינת בחוסר יציבות, שום דבר לא בטוח וזה מורגש יותר מתמיד - מגיפת הקורונה וההשלכות שלה, משבר אמון שמעמיק מרגע לרגע בין הציבור למנהיגים, שסע חברתי, מלחמות שמאיימות לפרוץ, יוקר המחייה ועוד. לאן עשוי להוביל אותנו מצב כזה של חוסר יציבות, מה הסיבה המרכזית למצב הזה וכיצד יכולות הנשים בחברה לעזור לנתב את החיים למסלול נכון יותר?; סרט דוקו שנקרא "4 שעות ביום" עלה השבוע לאקרנים והוא מציג אימהות שהלכו עם רעיון הלינה המשותפת בקיבוץ, שיטה שהייתה נהוגה ברוב הקבוצים עד שנות ה-80'. בלינה המשותפת ילדי הקיבוץ היו ישנים יחד בלילות במנותק מההורים במבנים שנקראו "בתי ילדים", הם גם אכלו, התרחצו ולמדו שם. ברוב הקבוצים המשיכו בלינה המשותפת עד הגיוס לצבא. היום הילדים האלה באים ועורכים חשבון נפש מול ההורים ששלחו אותם לשם. מאיפה הגיע הרעיון המהפכני להפריד ילדים מההורים שלהם בגיל 3 ימים, האם ההתנסות הזאת קידמה את עם ישראל ומה נוכל ללמוד מזה בעתיד?; דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי ארגון למאבק באנטישמיות בבריטניה מצא שמספר התקריות האנטישמיות בשנת 2021 הוא הגבוה ביותר אי פעם בבריטניה, והגבוה ביותר בשנים האחרונות בכל מקום באירופה. מקרי התקיפה האלימים הולכים ומתרבים ותחושת הביטחון יורדת. מצלמות אבטחה תיעדו מקרים חמורים במיוחד, לדוגמה שוד אלים של צעיר חסידי בביתו. אם חרדית שצעדה ברחוב בלונדון עם שני ילדיה, אחד מהם תינוק בעגלה, הותקפה מילולית, "אנחנו לא רוצים פה יהודים" ו"הייל היטלר". מקרה אחר, גבר תקף מילולית ילדים חרדים מחוץ לבית הספר, הוא צעק לעברם, "אתם יהודים כל כך גרועים, הלוואי שהיה לי אקדח לירות בכם". במהלך חנוכה בני נוער יהודים שנסעו באוטובוס בלונדון הותקפו על ידי קבוצת גברים שהעליבו אותם ואף ירקו עליהם. למה אנגליה היא המדינה עם יותר מקרי אנטישמיות בכל אירופה, מדוע דווקא עם מפותח ותרבותי הוא יותר אנטישמי ומדוע אנטישמיות מרימה ראש במיוחד כלפי ילדים?