אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

בשיחה: דיון על מידת היכולת להעביר רעיונות עמוקים של חכמת הקבלה באמצעות תיאטרון; הצגת מערכונים ודיון על המסרים המועברים בהם; סקירת תהליך היצירה ופיתוח הרעיונות למערכונים בקבוצות המשחק של "בני ברוך - קבלה לעם"; בירור מקומם ותפקידם של משחק והומור ביחסים בין אנשים בחברה רוחנית; עמידה על ההבדלים הערכיים בין לצחוק על מישהו לבין לצחוק על התכונות והאגו האנושיים; הסבר קבלי על תפקידם של קונפליקטים ומשברים כמעוררי התפתחות רוחנית ודיון על הדרך להקדים תרופה למכה. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

השבוע לפני 56 שנה פרצה מלחמת ששת הימים, במהלכה כבשה ישראל שטחים. היום ישנו פילוג דעות אם הייתה זאת מלחמה צודקת שקבעה את זכותנו ההיסטורית על הארץ, או מלחמה שהפכה אותנו לעם כובש ומשיחי. האם המלחמה הזאת הייתה הכרחית, מדוע יש טענה לגבי היותנו כובשים משיחיים ואיך המלחמה הזאת משפיעה עלינו כאומה היום?; מחקר חדש של מרכז טאוב מגלה כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים (משככי כאבים נרקוטיים), בהם פנטניל, החזק פי 50 מהרואין, ובכך עקפה את ארה"ב. למה דווקא בישראל יש תופעה של שימוש כל כך גבוה בתרופות נרקוטיות נגד כאבים, מה הפתרון כדי שצריכת אופיואידים לא תהפוך למגיפה כמו בארה"ב ומה אמור להיות הטיפול הנפשי למי שמכור לאופיואידים ולסמים אחרים?; קיימת נטייה כיום לעקוב לפחות אחרי אדם אחד ברשת ולצרוך ממנו מידע בנושאי חדשות ואקטואליה. זה יכול להיות החדשות עצמן או פרשנות עליהן. מדוע איבדנו אמון בערוצי החדשות, כיצד ניתן לקבל אינפורמציה אמינה יותר והאם ניתן לייחס את השינוי הזה לצורך גובר של אנשים בקשר אישי?; מחקר שהקיף מאות מטופלים שהוגדרו מתים מדווח על תחושה שלהם ששולט במציאות כוח ממנו הרגישו טוב, אהבה וחמלה, ומצד שני הרגישו איך כל רגע, כל פעולה וכל כוונה בחיים שלהם נרשמו בדקדקנות. האם אנשים שחוו מוות קליני מרגישים משהו שנמצא מחוץ להם, כיצד ניתן להגיע להבנה זו לפני שאדם נפטר מן העולם ומה מצפה לנו לאחר המוות?

בשיחה: תפקידו של הקולנוע בתקופה המודרנית כתחליף למדורת השבט הפרהיסטורית; דיון על כוחה של המדיה הקולנועית להשפיע על תפיסת האדם; דיון על עליית האנטשימיות, על דרכי ביטויה ועל האפשרות למנוע אותה; בירור סוגי האנטישמיות: אנטישמיות ימנית לעומת אנטישמיות שמאלנית ואוטו-אנטישמיות; ניתוח היחס כלפי היהדות כפי שהיא מתבטאת בסרטים "הכופר", "סקוקי", "המאמין" ואחרים; סקירת התייחסותו של בעל הסולם לסיבות לאנטישמיות ולפתרונות לבעיה; סיפור הגעתו ומניעיו של אמיר שירן שיכמן ללימוד חכמת הקבלה ואזכור סרטים שהשפיעו על תפיסת עולמו. בהנחיית גלעד שדמון, מרצה לחכמת הקבלה ומנהל ההפצה בשפה העברית "קבלה לעם"

חלק 1. סצנת פתיחה: מפגש טעון בין משפיען רשת מצליח לבין הסוכנת שלו על רקע המתח שבין ערכים, אוטנטיות ואמת לבין אסטרטגיה שיווקית, שמשנה תוכן במטרה להנדס תודעה ולהביא הרבה עוקבים והרבה כסף; חלק 2. שאלות ותשובות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן: האם בעולם המשפיענים ברשת יש אמת או שהכל מכור? מדוע השליטה על מוחם של בני אדם ועל מחשבותיהם מהווה תענוג גדול יותר מכסף? למה זה כל כך מושך את האדם לפרסם על החיים שלו, שאנשים יעקבו אחריו, להיות מפורסם? האם להיות ניזונים משנאה זה הטבע שלנו? כיצד להתמודד עם הכוח של אמצעי התקשורת, שמחפשים להדגיש את המפריד ולסכסך? האם בני אדם יכולים להחליט שהם רוצים לבחור לפעול מתוך אהבה ולא מתוך שנאה? מה הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שהוא סוג של משפיען ומוביל דעת קהל, מלמד את תלמידיו?

השבוע התקיים כנס קבלה בטורקיה ונצפתה עלייה דרסטית בכמות המתעניינים בלימוד חכמת הקבלה בגילאי 20-30. מדוע דווקא בטורקיה מתחילה התעוררות רוחנית, האם תקופת השלטון הטורקי יצרה קשר בין שני העמים ומה מצופה מעם שמתחיל ללמוד קבלה?; היתוך גרעיני הוא הפוך במהותו מביקוע גרעיני המתרחש בפיצוץ גרעיני. התהליך הזה, אם הוא פועל בצורה מבוקרת, מסוגל תיאורטית לייצר אנרגיה זמינה וכמעט בלתי מוגבלת, "נקייה" ללא פליטת גזי חממה וקרינה רדיואקטיבית, וזאת בניגוד לכורים גרעיניים שמייצרים פסולת רדיואקטיבית. האם האנושות תגיע לפריצת דרך מסוג זה, מה הקשר בין אנרגיה פיזית ורוחנית ואיך מגיעים לניצול נכון של האנרגיה בטבע?; המיליארדר אילון מאסק, שקנה לאחרונה את טוויטר, פיטר את כל ההנהלה הקודמת והחל במסע של חשיפת ההטעיות, הסתרות, רשימות שחורות, ושאר המניפולציות שהרשת החברתית ביצעה על משתמשיה, ושהנהלתה הקודמת טענה שלא נעשו או שנעשו על מנת להימנע מהפצת מידע כוזב ולשמור על חופש הביטוי. מה משמעות המהלכים של מאסק בהתפכחות העולם, כיצד זה יכול להשפיע על רשתות התקשורת ומדוע אנשים מקדישים את חייהם לשליטה על בני אדם?; החזון הציוני הביא בסופו של דבר להקמת מדינה לעם היהודי. מהי ציונות אמיתית, כיצד תרם הרצל לקידום החלום הציוני ומדוע פילוג בעם מבטל את היכולת שלנו להיות ציונים?

מחקר חדש כי המדינות בהן יש הכי הרבה אנטישמיות, ובמיוחד תקיפות פיזיות של יהודים, הן מעוזי הדמוקרטיה בעולם: צרפת, אנגליה, ארה"ב וגרמניה. מדוע דווקא במדינות דמוקרטיות מתפרצת אנטישמיות קשה, כיצד ניתן לרסן תופעה זו ומה ההבדל בין עמדות הימין והשמאל בנושא זה?; הנשיא ביידן מזהיר כי פוטין עלול להתחיל מלחמה גרעינית באוקראינה. מה הסכנה במלחמה זו, האם כל העולם יגרר בהכרח למלחמה כוללת וכיצד ניתן להחזיר את האנושות לפסי צמיחה ולא הרס עצמי?; בית המשפט העליון בארה"ב ידון לראשונה באחריותן של חברות טכנולוגיה להפצת תוכן טרור ברשת. התביעות נגד ענקיות האינטרנט טוענות כי פיגועי טרור והסתה הם רציחות המתאפשרות ומקודמות בשל החופש שהרשתות החברתיות העניקו לטרוריסטים להפיץ את משנתם. ענקיות האינטרנט טענו בבתי המשפט כי הן למעשה רק "לוח מודעות" לתכנים שאחרים מעלים לפלטפורמות, וכי החוק מעניק להן חסינות מפני אחריות לתכנים הבעייתיים. האם יש דרך לאכוף צנזורה של תכנים מסוג זה באינטרנט, איזו השפעה יש לתכנים אלו על התודעה האנושית וכיצד ניתן לגשת נכון אל התופעה של טרור באינטרנט?

בשיחה: בירור המושגים סטריאוטיפ, סטיגמה ומיתוס; הסבר על פעולת ה'חסכון הקוגניטיבי' של המוח, ערך עצמי והשפעתם ביצירת סטריאוטיפים; פירוט סוגי סטריאוטיפים ודוגמאות ביחס ליהודים ולישראל; עמידה על משקלם של כמות המידע, עוצמת המידע וכוחו של מידע שלילי ביצירת סטריאוטיפים; הצגת הקשיים בשינוי עמדות וכוחה של חוויה ישירה בקיבוע עמדתו של האדם; דיון על הסטריאוטיפים, הסטיגמות והמיתוסים סביב חכמת הקבלה; השפעתם של שכנוע, ויכוחים ו"אפקט הבומרנג" על שינוי העמדות; סקירה של גישות בשיווק כגון שכנוע נרטיבי, שיטת "פה לאוזן", שימוש בחקר עמדות וניבוי התנהגות לצורך שינוי עמדות; עמידה על ההבדלים בין הגישה המדעית לראיית הזולת והיחסים בין בני אדם לבין הגישה הייחודית של חכמת הקבלה לנושא; הסבר המושגים דיסונאנס, אמביוולנטיות ועקביות ומהם שינוי עמדה, שינוי התנהגות ועיקרון המשיכה בין דומים; דיון על גישות בהפצת חכמת הקבלה ושיתוף חוויות ממקרים שונים באירועי ההפצה; חשיבות השונות בדיעות מצד אחד, יחד עם מטרה משותפת מצד שני להצלחתם של חברה ועם. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

יום ירושלים בא לציין את יום איחוד ירושלים, יום שחרור ירושלים מריבונות זרה וכיבושה תחת ריבונות ישראלית. האם ירושלים היא המרכז הרוחני של העולם, מדוע לא מרגישים את הרוחניות כשנמצאים שם ומה מקור השם ירושלים?; תוכנית ששודרה לאחרונה בשם ״הקרב על המוח: הרשת האנטי-חברתית״ עוסקת במחקרים שמגלים שברשת מתחולל מיום ליום יותר פילוג וקיטוב, זעם ושנאה. במחקר נבחנת ההשפעה של זה על המוח האנושי במונחים של מחלת קיטוב, המגמה הזו מתרחשת גם בישראל וגם ברחבי העולם והיא מדאיגה מאוד. מפתחי האלגוריתם ברשתות החברתיות רצו למשוך כמה שיותר אנשים לפלטפורמה שלהם וגורמים לנו להיחשף לזעם, קיטוב ושנאה שיוצאים מגבולות הרשת ומתחילים לאבד שליטה. עד כמה הקיטוב שנוצר ברשתות החברתיות משפיע על המוח האנושי, למה הוא כל כך מושך ומה הסכנה הגדולה בקיטוב?; אתמול לפני 77 שנה, ב-7 במאי 1945, גרמניה הנאצית חתמה על הסכם הכניעה לבעלות הברית. ההסכם נכנס לתוקף יום לאחר מכן, ב-8 במאי 1945, אך מלחמת העולם הסתיימה רק ב-15 באוגוסט 1945, עם כניעת יפן. ברוב מדינות המערב מציינים את יום הנצחון ב-8 במאי, אך בברית המועצות נהגו לציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית ב-9 במאי, ובעקבות זאת הוחלט, ביוזמת עולים מברית המועצות לשעבר ונציגיהם בכנסת, שכך יהיה גם בישראל. בישראל, ביום הנצחון מעלים על נס את תרומתם של 1.5 מיליון היהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית וביחידות הפרטיזנים, ובהם חצי מיליון יהודים שלחמו בצבא האדום של רוסיה הסובייטית. יותר מ-250,000 חיילים יהודים נהרגו במלחמת העולם השנייה, רובם חיילים בצבא האדום וביחידות הפרטיזנים. כ-200,000 לוחמים יהודים זכו באותות הצטיינות על לחימתם. האם המלחמה הזו מהווה סיום של שלב התפתחותי באנושות, מה חשיבות התרומה היהודית למלחמה בנאצים ואיך מודדים ניצחון?; בספר לימוד של הרשות הפלסטינית, לא בישראל, שואלים תלמידי כיתה ה': "מהי חובתך למסגד אל-אקצא?" והתשובה הנכונה בספר היא "לבצע ג'יהאד ולמות כשהיד למען שחרורו". לא רק ילדים קטנים מתחנכים כך, אלא גם בני נוער בתיכונים. בספר נוסף לתלמידים בכיתה ט' ניתן תרגיל למנות מאפיינים של יהודים, שהמאפיינים הבולטים הם "ערמומיים", "בוגדניים" ו"עוינים". מה אפשר לעשות נגד תופעת שנאה מסוג זה, האם לישראל יש יכולת השפעה כלשהי לשינוי חומרי הלימוד של מדינות אחרות וכיצד ניתן לעקור את בעיית השנאה מיסודה?

הפיגוע בדיזינגוף בחמישי בלילה הביא איתו גל של נפגעי חרדה ופצועים בנפש. עמותת ער"ן דיווחה על עלייה של עשרות אחוזים בפניות לסיוע נפשי מאז אותו לילה. בנוסף, מאז גל הפיגועים בשבועיים האחרונים נרשמה עלייה של כ-30 אחוזים בפניות חרדה. איך מתמודדים עם המצוקה הנפשית שמתעוררת, האם יש דרך שלא לתת לפחד לשבש את החיים וכיצד ניתן ברמה הלאומית להוריד את רמת הלחץ והחרדה?; הגיל שבו מאובחן דיכאון הולך ויורד. בדנמרק לדוגמה, ממוצע הגיל לדיכאון היה לפני כשלושים שנה גיל 50 והיום ממוצע הגיל בו מאבחנים דיכאון לראשונה הוא 24. יתכן שמדובר באבחון מוקדם יותר כי אנשים היום לא מתביישים לבקש עזרה נפשית, אך יחד עם זאת, יתכן שיש כאן עליה אמיתית במפלס הדיכאון שצריך לטפל בה. למה הדור הצעיר היום יותר מדוכא מאשר לפני 20 שנה, האם מדובר בגל חולף ומה ניתן לעשות כדי באמת לעזור לצעירים של היום להרגיש שמחה וסיפוק בחיים?; סין רשמה שיא במקרי קורונה חדשים, הרבה מעבר לשיא של מחוז ווהאן ב-2020, עם תחילת המגפה. שנגחאי, מוקד התחלואה המרכזי נמצאת תחת עוצר, ומיליוני אנשים סובלים ממחסור בטיפול רפואי ואספקה ​של מזון. הורים מופרדים בכוח מילדיהם שנמצאו חיוביים למחלה, ואנשים מקפחים את חייהם לא בגלל הקורונה, אלא בגלל ההגבלות. תחת תנאי חיים שממשיכים להידרדר ובלי סיום שנראה באופק, הכעס הציבורי גובר וכולל מחאות והפגנות ברחוב נגד העוצר. איזה שינוי עובר העם הסיני, כיצד ישפיע המחסור במזון על סין והאם הלחץ החברתי מצד העם יכול לגרום לשינוי בשלטון בסין?; זמן קצר לאחר הפיגוע שהתרחש בתל אביב ביום חמישי האחרון הובהלו למקום מגוון היחידות המיוחדות של צה"ל, השב"כ והמשטרה. בעודם עוברים מדלת אל דלת ומחפשים מחבל חמוש, צוותי הכתבים ממש "נכנסו להם בין הרגליים", מכוונים עליהם מצלמות פתוחות, מצלמים אותם בפעולה וחושפים אסטרטגיות ביטחוניות, וגרוע מכך חושפים את זהות הלוחמים מהיחידות המובחרות בטלוויזיה. ביחידות המיוחדות בצה"ל טענו שזהו מחדל ברמת הפקרות. נראה שכלי התקשורת חצו את כל הקווים האדומים כדי לספק רייטינג לערוצים, היכן אמור לעבור הגבול, מה תפקיד תקשורת בריאה בדיווח לאזרח הקטן

בעשרים וארבעה לחודש פברואר פלשה רוסיה לאוקראינה ופתחה במתקפה רחבה, מאז נהרגו בהפגזות אלפי הרוגים, כשלושה מיליון אזרחים נמלטו מהמדינה והפכו פליטים חסרי בית. מה ניתן ללמוד ממלחמת אוקראינה ואיזה שינוי צריכה לעבור מערכת החינוך העולמית?; לאחר חודש של מלחמה, העולם עומד בפני מצב חירום עולמי חסר תקדים בתחום המזון. בחודשים הקרובים ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מעריך שמחירי המזון עלולים לעלות לפחות ב20%, זינוק משמעותי שעלול להחריף את חוסר הביטחון התזונתי העולמי ועלול ליצור אי שקט וחוסר יציבות חברתית במדינות. איך ניתן להגיע לשיתוף פעולה בין מדינות למניעת רעב עולמי ומהם האינטרסים הכלכליים העומדים מאחורי משבר הרעב?; לארי פינק המייסד והמנכ"ל של חברת ניהול ההשקעות הגדולה בעולם "בלאק נוק" שמנהלת נכסים בשווי עשרה טריליון דולר, כתב לבעלי המניות בחברה, שהמלחמה בין רוסיה ואוקראינה מבשרת את קץ הגלובליזציה. היא הפכה על פניו את הסדר העולמי שהיה קיים מאז המלחמה הקרה, ושיהיו לזה השלכות כלכליות מתמשכות על כל העולם. מהי השפעת מלחמת רוסיה אוקראינה על הגלובליזציה בעולם, איזו התייעלות צפויה בכלכלת העתיד ומדוע קיים צורך להתוות דרך כלכלית ורוחנית משותפת לעולם כולו?; קבוצת סטודנטים ואקדמאים החליטו להקים את מה שנקרא "וויקיפלסטין", כי לטענתם הוויקיפדיה בעברית היא ימנית והם רוצים לקדם את נקודת המבט הפלסטינית בוויקיפדיה בערבית וגם לחבר ערכים של אישים פלסטינים מתחום התרבות והפוליטיקה. לטענתם מטרת הפרויקט, לתרום להצגת הנרטיב הפלסטיני בפני הדורות הצעירים. האם פרויקט כזה שמספר את הסיפור הפלסטיני , עלול להחריף את המלחמה בין ישראל לפלסטינים? איזו סכנה טמונה בהתארגנות גופים פלסטיניים להקמת ויקיפדיה פלסטיני ומהו כוחו של הסיפור הנרטיבי; מפגש בישראל של שרי החוץ של ארבע מדינות ערביות, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ומצרים, עם חיזוק מהממשל האמריקאי במטרה לחזק את "הסכמי אברהם", כלומר, אותם הסכמים ששומרים על היחסים, על נורמליזציה בין ישראל למספר מדינות ערביות, והמטרה המרכזית לעשות יד אחת נגד הסכם הגרעין האירני. האם חזית אחידה של מדינות המזרח התיכון, לפחות של כמה מהן, יכולה להרתיע את האיום האירני? מה משמעות הקריאה לישראל לעזרה בתיווך בין עמים והאם אלו צעדים ראשונים במימוש תפקיד ישראל לחיבור העולם מבחינה רוחנית ומעשית?

הקורונה חוזרת. הקורונה שוב מתפשטת במדינות רבות. בסין נכנסו לסגר יותר מחמישים מיליון איש, בהונג קונג עלייה במספר המתים, בישראל מקדם ההדבקה ממשיך לעלות והיום לראשונה בחודשיים האחרונים הוא הגיע כבר ל-1.02. הווריאנט החדש שבמיוחד שולט הוא BA2 בשילובים של ווריאנטים נוספים. מספר החולים הפעילים עלה והוא עומד מעל ארבע מאות אלף. בנוסף אנשים הופתעו שנדבקו פעם שנייה, או פעם ראשונה בשנתיים האחרונות. למה הקורונה לא עוזבת אותנו, מדוע לא הצלחנו עד כה לשלוט בנגיף ואיך מתייחסים לשאננות בישראל בדבר הקורונה?; מספר עובדי ההוראה שעזבו את מערכת החינוך במגמת עלייה. מזכ"לית הסתדרות המורים טוענת שקיימת סכנה מוחשית בפתיחת שנת הלימודים הבאה, כי יהיו חסרים מורים וגננות שיפתחו את הכיתות. ההרגשה של המורים היא של מלחמה בלתי פוסקת, הישרדות קיומית, שכר מאוד זעום, יחס לא טוב ואלימות, לצד דרישות בלתי אפשריות ומורכבות. מהי הסיבה העיקרית לעזיבת המורים, האם יש מה לעשות כדי לייצר שינוי במערכת החינוך, וכיצד יכולה להשפיע התערבות הורים על בניית מודל חינוכי חדש?; אחת לחודש קבלה לעם כותבים טור למגזין מיוחד עבור אנשים בעלי מוגבלויות. הגיליון הבא יתפרסם לקראת חג הפסח, ובו מבררים מה הקשר בין נס יציאת מצרים ונס הקמת מדינת ישראל. מה מיוחד בנס יציאת מצרים, האם הוא מסמל משהו עבור האדם ומהו הנס היחידי לו יכולים אנו לייחל?; חוקרים באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם מדענים ממכון מקס פלנג בגרמניה ומכללת ריד בארה"ב, בחנו את ההבדל בין פעילות מוחית למודעות באמצעות בינה מלאכותית ומצאו שהבחירות המתודולוגיות של החוקרים קבעו למעשה את תוצאות הניסוי. החוקרים מצאו שבניסויים הייתה הטיה מובנית לאשר את אחת התיאוריות. לסיכום הם אמרו שנראה כי התמונה האמיתית מורכבת ומלאה יותר מכל אחת מהתיאוריות הקיימות, כפי הנראה כולן שגויות והאמת נמצאת אי שם באמצע. אם יכול להיות מדע אובייקטיבי, מדוע אין אמת מוחלטת ומהו ההבדל בין מחשבה ומודעות?; מתחילה להתהוות אמירת ביקורת בעולם שאומרת כי המלחמה הזאת בעצם חושפת את חולשת המערב והליברליזם. האם המלחמה מובילה אותנו לסדר עולמי חדש, מהו ההבדל בין ליברליזם, קומוניזם וסוציאליזם ומדוע הדבר הבא שאליו צועדת האנושות?; למרות השנתיים של המגפה, ''סקר האושר העולמי'' של האו"ם מגלה נתונים שלפיהם רמת הנדיבות והעזרה ההדדית בעולם כולו עלתה. לפי הסקר הסקנדינבים הם הכי מאושרים, פינלנד במקום ראשון. ישראל מגיעה למקום תשיעי לפני ניו זילנד. קנדה במקום 15 וארצות הברית במקום 16. האם סקרי האו"ם משקפים נכון את המציאות, מה מקומה האמיתי של ישראל בדרגת האושר בעולם ואיך ניתן להביאה למקום הראשון?; בשנים האחרונות ההאזנה למוזיקה באינטרנט ירדה בכ-8% וההאזנה לתכניות דיבור, פודקסטים, עלתה ב-40%. כתוצאה מכך חברות שמספקות תשדירי אודיו מוסיפות פודקסטים לשידורים שלהם, ורואים בעיתונות הכתובה ובאינטרנט שנוספים פודקסטים שיכולים להימשך גם שלושת רבעי שעה ובכל זאת יש האזנה להם. האם ניתן להסביר מדוע אנשים מעדיפים לשמוע יותר דיבורים ופחות שירים, מהי הסיבה לעלייה בדרישה לפודקסטים ומהו השינוי שצריך לעבור התוכן לסוגיו בעתיד הקרוב?; גברים גרושים בישראל טוענים שהחוק תמיד פועל נגדם, הפמיניזם הקיצוני דוחק אותם לפינה, ביטוח לאומי, מערכת המשפט. מדוע המערכת בישראל נוטה לצד האם, למה נדרש מבני הזוג להמשיך לשתף פעולה לאחר הפרידה וכיצד עושים זאת?

החל מאתמול בערב נפתחה המלחמה והרוסים תוקפים מכמה כיוונים. בסיסים ומפקדות הופצצו, יש כבר הרוגים והיחסים הולכים ומתחממים בכיוון השלילי. האנושות נמצאת שוב פעם במלחמה. על מה באמת המלחמה הזאת, מה ניתן ללמוד מגילוי השנאה שפורצת עכשיו בין שני עמים ואיזו תפילה אנחנו צריכים עכשיו לשאת לשלום העולם?; במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות של ארצות הברית ולאחריו טוויטר, יוטיוב ופייסבוק חסמו את טראמפ ורבים מתומכיו ואת הפוסטים שלהם הם הורידו או תייגו אותם כפייק ניוז. בתגובה לכך טראמפ השיק השבוע רשת חברתית חדשה משלו שתאפשר, כך הוא אומר, חופש ביטוי ללא אפליה נגד עמדות פוליטיות שונות. למרות שהאפליקציה זמינה רק למשתמשי אייפון, ברגע שהיא הפכה לזמינה להורדה היא הגיעה תוך זמן קצר לצמרת טבלת ההורדות בדירוג האפליקציות ללא תשלום. איזה עתיד יש לאינטרנט מבחינת הידיעות שהוא מעביר, האם יש דבר כזה אמת אובייקטיבית לכולם או שכל אדם יחיה לנצח עם האמת שלו?; הקורונה שהתחילה בתסמינים נשימתיים קשים, הפכה היום למחלה שהשלב הראשון שלה קל יחסית, אלא שמתרבים הדיווחים על תופעה שנקראת "בריין פוג", ערפול מוחי שמשבש משמעותית את החיים של מחלימי הקורונה למשך זמן רב. התסמינים כוללים שכחה, קושי לשלוף מילים, בעיות ריכוז, קשיי שינה, עצבנות, כ30% עד 40% ממחלימי הקורונה מתלוננים על התופעות האלה שנמשכות שבועות ואפילו חודשים. כאילו נוצרה הפרעת קשב קולקטיבית של מחלימי קורונה. האם הערפול הזה יכול לעזור לאדם, מה ניתן ללמוד מהקורונה והאם צפוי לנו סבב נוסף של המחלה?; במחצית השנייה של 2021 עזבו 25 מיליון אמריקאים את מקום עבודתם. זהו אחוז הפרישה הגבוה ביותר בארצות הברית מאז שלשכת הסטטיסטיקה של התעסוקה החלה לעקוב אחר הנתונים הללו בשנת 2000. רק בנובמבר עזבו 4.5 מיליון את מקום עבודתם. לפי הערכות יש כיום כמעט 400,000 פחות עובדי שירותי בריאות מאשר היו לפני המגיפה. ברוב התחומים אנשים מבקשים להרוויח יותר כסף בתנאים יותר טובים, או שהם פשוט מצפים לעבוד פחות זמן או לא לעבוד בכלל. מה מקור התופעה הזאת של התפטרות מסיבית באמריקה, האם עצלנות היא תכונה טובה ואיך מטפלים בחוסר אמביציה?; סקר מקיף בקרב 1700 משתתפים גילה שכאשר אדם נמצא לבד הוא חושב על העבר והעתיד, וכשהוא נמצא בחברותא, בקבוצת אנשים הוא ממוקד דווקא בהווה. למה אנחנו בורחים לעבר או חולמים על העתיד, מה יש בחברה שקושר אותי להווה ומהו בעצם ההווה?

משרד הבריאות עדכן את נתוני תחלואת הקורונה בישראל ונמצא שהירידה נמשכת בכל המדדים, גם צמצום בתחלואה וגם הקלה בעומסים בבתי החולים. ולמרות שעדיין רואים מספרים גבוהים של הדבקה בעולם, אבל המדינות מורידות את ההגבלות, מורידות מסכות, מורידות הגבלות בטיסות, כי האומיקרון נמצא בשליטה יחסית. גם בישראל צפויים השבוע לדון בעוד הקלות ונראה שהגל החמישי מגיע לסיומו ותוך מספר שבועות נחזור לנשום, תרתי משמע. מהו השלב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו, מה יש ללמוד מהקורונה ולאן פנינו מועדות?; כתוצאה מפניית קבוצת לוביסטים פרו פלסטינאים, שתים עשרה אוניברסיטאות בהולנד דרשו מעובדיהם לדווח על הקשרים שיש להם עם ארגונים ישראלים או יהודים ולהעביר להם את כל התכתובות שהיו להם עם ארגונים אלה עשר שנים אחורה. הדרישה הופנתה כלפיי עובדים יהודים ולא יהודים כאחד. אחד העובדים שאל מה הצעד הבא, האם שעובדי אוניברסיטאות יהודים יעמדו עם טלאי צהוב? הרב הראשי של הולנד אמר שהכי מטריד אותו המספר הגדול של אוניברסיטאות שצייתו לחלוטין לדרישה שכל כך ברור שהיא אנטישמית. זה הזכיר לו שבזמן כיבוש הולנד על ידי גרמניה הנאצית, רוב ראשי הערים בהולנד צייתו לדרישת הנאצים להעביר להם את שמות התושבים היהודים.אנחנו לא רגילים לחשוב על הולנד כעל מדינה שתושביה אנטישמיים, יש הרבה סיפורים על הולנדים שעזרו ליהודים בזמן השואה, כמו המקרה של אנה פרנק למשל. האם מדובר במדרגה חדשה של אנטישמיות, מה תפקיד התקשורת במצב אליו הגענו וכיצד משפיע חוסר הקשר בין קהילות היהודים בעולם על מצבם?; מחר יצוין יום הוולנטיין ולמרות שזה חג לא יהודי הישראלים אוהבים לחקות את האמריקאים ולעשות כל מה שהם עושים. לידע כללי, האמריקאים די משתגעים ביום הזה, מידי שנה נשלחים מיליארד כרטיסי אהבה, 36 מיליון קופסאות שוקולד, 220 מיליון ורדים אדומים וכל אלה מביאים את האמריקאים להוציא לא פחות מ-20 מיליארד דולר בשנה על היום הזה. למה אנשים עדיין כל כך מתלהבים מאהבה, מי מצליח היום באמת לאהוב ומדוע כדאי להשקיע באהבה?

בשנה האחרונה המונח "הנדסת תודעה" תפס תאוצה ברשתות החברתיות, בשיח האקדמי ובתקשורת בכלל. האדם הפשוט נעשה יותר ויותר מודע לכך שבעזרת מילים מסוימות בכותרות, פייק ניוז, תמונות מניפולטיביות, מחקרים מגויסים עמוסים בטעויות, ציטוטים או הקלטות בזהות אנונימית, הקורא עובר שטיפת מוח בלתי פוסקת שמחדירה בו תיבות מסרים מתוכננות מראש והאמת הפכה לפרט שולי בכל סיפור בעצם. רואים איך אנשים שאומרים ועושים דברים איומים נגד החוק והחברה הופכים פתאום בוקר אחד לכוכבים בזכות עוד כמה כתבות, כותרות שהוציאו עליהם. היום לא צריך טנקים ומטוסים כדי לכבוש יעדים אלא עושים זאת על ידי מילים, הצהרות, הקלטות, מסמכים, כותרות. מה שורש התופעה הזאת, איך האדם יכול לברור בין אמת לשקר והאם אפשר לפתח חוש או מנגנון שיכול להגן עלינו?; תוכנית חדשה של הסוכנות היהודית בשם "שגרירי התפוצות בישראל", מאפשרת לצעירים בארצות הברית לעשות שנת שירות בישראל. התוכנית מבקשת להפגיש את הישראלים עם יהודים מכל העולם מתוך אמונה שהחיבור לתפוצות תורם לחוסן הלאומי. השליחות הראשונות שחנכו את הפרויקט, אומרות שהנוער מופתע לשמוע שיש יהודים גם מחוץ לישראל והוא גם לא מבין את היקף האנטישמיות. אחרי שנת שירות בישראל בני הנוער אמורים לשפר את ההבנה של הישראלים לגבי היהודים בחו"ל, וגם לחזור לארצות הברית ולשתף את החוויה שהייתה להם בארץ. מה צריך להיות היחס של היהודים בישראל כלפיי היהודים בתפוצות, עד כמה חשוב שהישראלים יבינו את היהודים בחו"ל ומה החולשה של הפרויקטים האלה?; ספר שנכתב לאחרונה מנסה לנתח את הפילוג שהולך וגדל. בתור יהודי שנולד באמריקה ועבר לישראל, מרגיש הסופר את זה מאוד מאוד חזק. מצד אחד הוא חי פה, מצד אחר המשפחה שלו וכל השורשים שלו בארצות הברית והוא מרגיש את הפער הולך וגדל בין הקהילות. יותר מזה, בתור אחד שגדל שם הוא רואה את התנועה הרפורמית, שזו עדיין התנועה הכי גדולה היהודית, הולכת ונהיית אנטי ישראלית. למשל בזמן מבצע "שומר חומות", מאה תלמידים לרבנות הרפורמית, כתבו מכתב נגד ישראל שבו הם תיארו את משטר האפרטהייד בישראל ואת מה שישראל עושה לפלסטינים ולא ציינו שום דבר לגבי ירי הרקטות למשל או כל הטרור הפלסטיני. ובסופו של דבר הוא כותב שבחריין ומצרים ואיחוד האמיריות יותר תומכים בישראל מאשר התלמידים של הרבנות שחתמו על המכתב הזה. והוא אומר שישראל ויהדות ארצות הברית זה כמו שני אחים שעברו לגור במקומות שונים בעולם וממשיכים איכשהו לשמור על קשר משפחתי תקופה מסוימת, אבל לאט לאט זה הולך ונשחק. האם בכלל צריך להיות קשר בין ישראל ויהדות ארצות הברית, מהו הצעד הפרקטי שכן יכול לקדם אותו ומדוע לא צריך להדאיג את האזרח הישראלי האם יש קשר עם חו"ל?;אתמול קרס פיגום באתר בנייה בתל אביב ושני פועלים נפלו אל מותם מגובה של ארבעים קומות. זה לא המקרה הראשון ולא המקרה האחרון, נתוני הביטוח הלאומי מראים שבשנה האחרונה בכל חמישה ימים יש הרוג, עוד מישהו שנופל בכל מיני צורות ויש המון אסונות. ובאופן כללי מידי שנה מתרחשות יותר מארבעים וחמש אלף תאונות עבודה. לא דווקא מתים, אבל יש גם המון פצועים והמגמה רק עולה. אנחנו מסוגלים לבנות מגדלים עד השמיים, אבל לא מצליחים לדאוג לביטחון של פועלי הבניין. למה זה ככה, מדוע הציבור אדיש לתופעה וכיצד ניתן למנוע אותה?

האו"ם העביר החלטה בנוגע למימון של הארגון אונר"א ברוב של מאה שישים וארבע כנגד אחד - ישראל, שזה שיא של כל הזמנים. האו"ם גם אימץ החלטה ברוב חסר תקדים, להקים ועדה שתחקור את "ההריגה הטראגית" כלשונו, של מאתיים שישים ואחד פלסטינים במבצע "שומר חומות", שהם קראו לזה פשוט "במאי" ואת כל הפרות זכויות האדם של ישראל - הוועדה הזאת חוקרת אך ורק הפרות של ישראל עד תחילת המבצע ומאז. בנוסף האו"ם החליט לחקור את פעולות ישראל בשטחים הכבושים ואימץ סופית ברוב של מאה חמישים כתשע כנגד חמישה - גם כן שיא חדש, את ההחלטה שיש להשיב לפלסטינים את אדמותיהם מאז 1948, את רכושם ואת הרווחים שהיו יכולים להרוויח מאותן אדמות. למה עכשיו עליית המדרגה הזאת בהתנגדות לישראל, מדוע זה כמעט ולא מופיע בתקשורת הישראלית ואיזה מסר עלינו להביא לעולם?; מעל שבעים איש נהרגו מיום שישי האחרון בקנטקי לאחר ששלושים סופות טורנדו היכו בחמש מדינות בדרום ארצות הברית ובמערב התיכון, מספר ההרוגים צפוי לעלות באופן משמעותי וכבר חיילי המשמר הלאומי והבית הלבן התגייסו להגיש עזרה. סופות טורנדו הן לא דבר חדש בארצות הברית, אבל הפעם מדובר במכה קשה, אנחנו רואים בסרטונים איך ברגע אחד ממש עיירה נחרבת, המבנים בה מחוסלים והיא סופגת מהלומה של עשרות קורבנות, ממש סצנה מסרט אפוקליפטי. איזה אסונות טבע עוד צפויים לנו, האם כוח החיבור בין בני אדם חזק יותר מסופת טורנדו שמתקרבת וכיצד ישראל יכולה לתרום בנושא?; השבוע התחיל קמפיין חדש בשיתוף פייסבוק שבו נשיא מדינת ישראל ועוד שורה של מובילי דעת קהל, קוראים "לחשוב טוב. רגע לפני שאנחנו מגיבים ברשתות החברתיות בואו אנחנו נגיב בצורה חיובית". הסיבה, העלייה בשיח הבוטא, המתלהם, עלבונות, קללות שכולנו שוחים בהם. אחת הסיסמאות שהם השתמשו בה לטובת הקמפיין היא הפסוק מתהילים "סור מרע ועשה טוב". האם זה צעד נכון, מה עוד חסר כדי לקדם את האנושות אל עבר התיקון הכללי ומה משמעות המילה הכתובה?; יום השפה העברית חל בכ"א בטבת, זה יום ההולדת של אליעזר בן יהודה ומטרתו היא לקדם את מעמדה של השפה העברית בישראל וברחבי העולם. השנה היום הזה יחול ב-25 לדצמבר. רצינו להתייחס לכמה שינויים שמתחוללים בשפה בעיקר בעשור האחרון. אז בחזית של השינויים רואים את השפה של הנוער, השפה המקוצרת. היא נובעת גם מדור המסכים שמשתמש הרבה באפליקציות כמו וואצסאפ. שפה מאוד מדוברת, עילגת, הכול בקיצורים, אימוג'ים וכל מיני קריאות של כמו באאאא, ששש, ופשש וכולי. כיצד משפיעה השפה על התפתחות המחשבה והרגש של האדם, מה הייחודיות של השפה העברית ומדוע חשוב להעביר מסרים דווקא דרך כתיבה?

ראשי הפשע הבדואי צוברים מודיעין ותחמושת, בעיקר חוצפה, ואף אחד לא מעז להתעסק איתם, אפילו השופטים מפחדים. אם לצייר תמונה, רעולי פנים נוהגים בפראות ויורים באוויר באמצע יום רגיל, עובדי אדמה מספרים שגניבות חקלאיות הן עניין שבשגרה, גם פרוטקשיין, הבחרות נשק, הברחות סמים והטרדות של נערות יהודיות. מה גרם להתפשטות התופעה, כיצד ניתן לבלום אותה ואיזו חקיקה חסרה כדי למגר את התופעה?; נטפליקס השיקה בסוף השבוע שעבר מדור חדש שנקרא סיפורים פלסטינים, והמדור הזה מציג 32 סרטים שמספרים את הנרטיב הפלסטיני. אף סרטון לא עוסק או מספר או מזכיר את התוקפנות הפלסטינית כלפיי יהודים, לא מראה את קורבנות הטרור בישראל, אלא יוצרים תודעה מהונדסת שגורמת נזק תדמיתי גדול מאוד לישראל. מדוע יהודים לוקחים חלק בתהליך שכזה, מה יש לעשות כדי להפנות את דעת הקהל העולמית לטובת ישראל ואיך עושים זאת?; אין אזכור לחלוצי הוליווד היהודים שבנו את תעשיית הקולנוע בתחילת המאה הקודמת. מדוע זה כך, איזה תפקיד היה ליהודים בתעשיית הקולנוע ומהו התפקיד העתידי שניתן להם כדי לעזור בתיקון העולם?; נוסעת ברכבת בארצות הברית עברה אונס במשך שמונה דקות ואיש לא התערב, האירוע הקשה קרה באזור פילדלפיה, כשחסר בית תקף את האישה ואנשים לא נקפו אצבע. איך קורה דבר חמור שכזה, כיצד ניתן למנוע הישנות שלו בעתיד ומה קרה לרגש האמפתיה שהיה קיים באדם?

אין לקוסמולוגים עדות ישירה לקיומו של המפץ הגדול ומכאן בעצם נובע הספק. אומנם נכון שכעת היקום מתפשט, אבל לא ברור האם התפשטותו התחילה מנקודה אחת לפני 14 מיליארד שנה במפץ גדול. מה עמדת חכמת הקבלה בנושא, האם הייתה נקודת התחלה ליקום ומדוע השאלה אינה רלוונטית מבחינת חכמת הקבלה?; החודש חל יום המורה הבינלאומי. מהו תפקידו של המורה, כיצד נכשיר נכון את מורי העתיד ומה חסר לנו כדי להפוך למורים?; השבוע התקיים בכנסת טקס השקת השדולה לקידום "הסכמי אברהם". המטרה של השדולה היא קידום ההסכמים והעמקת הקשרים עם מדינות המפרץ, והיא תעסוק בהעצמת הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי. מה חסר כדי שנשיג שיתוף פעולה אמיתי עם מדינות אלו, כיצד יש לפעול כדי להגדיל את האמון בעם ישראל ומדוע ההסכמים עד כה אינם מספיקים?; בקופנהגן, בירת דנמרק, קיימת ספרייה מקורית שתופסת תאוצה בעולם, זה נקרא ספריה אנושית. לא באים לשאול ספר אלא לשאול בן אדם. זאת אומרת אתה נכנס, אתה יכול לבחור לך אדם ופשוט לנהל איתו שיחה. האם קיים יתרון בשיחה אישית, מדוע התפתחות יכולה לבוא רק משיחה עם מקובל ומה אדם צריך לשאוף לקבל משיחה?