להידבק בפנימיות המקובל

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 30.05.2025 – אחרי עריכה

דודי: מתוך "זוהר לעם":

"הקב"ה חפץ בתפילתם של צדיקים, בשעה שמבקשים מלפניו התפילה על מה שהם צריכים. מהו הטעם? כדי שיתגדל ויתווסף משחת קודש ע"י תפילת הצדיקים לכל מי שצריך. כי הצדיקים בתפילתם פותחים את הצינור העליון, ואז, אפילו אותם שאינם ראויים להיענות, נענים."

("זוהר לעם". תולדות. מאמר "ויֶעְתַר יצחק", סעיף 21)

דודי: עכשיו כשהיינו בקבר של רשב"י, מה הרגשת?

שום דבר מיוחד.

דודי: ראינו אותך שם כמו מתייחד, היה כמו רגע מיוחד כזה בכל זאת.

לא.

דודי: האם יש משמעות רוחנית למקום הפיזי הזה, הגיאוגרפי הזה?

מושי: אנחנו אנשים משכילים, האם אתה יכול להסביר מה קורה שם מבחינת פיזיקה? כנראה שקבור שם רשב"י, כן?

כן.

מושי: הוא קבור שם, העצמות שלו שם, האם זה יוצר אנרגיות מסוימות? איך זה קשור בעולם שלנו, בגשמיות? ראיתי שאנשים נוגעים, וגם אתה נגעת עם היד בקבר, כנראה שזה סימן מסוים. איך להסביר לאנשים משכילים, לא דתיים, את התופעה הזאת שבמקום הזה יש משהו קדוש?

במקום הזה יש תחילת קשר לרשב"י, והוא היה באמת מאוד מאוד מאוד גדול.

ולאד: כשאתה מגיע למקום הזה, איך אתה מתחבר אליו?

דודי: איך אתה מתחבר לרשב"י בקבר הרשב"י?

יש קשר. אם אדם מחפש, אז במקומות כאלה יש לו יותר סיכוי.

שמעון: האם יכול להיות שהוא לפני זה חי שם ובגלל זה המקום מאוד מיוחד, או רק בגלל שהוא קבור שם?

אני לא מבין מה אתה שואל.

שמעון: האם לפני שקברו אותו שם, הוא חי שם?

איפה שם, באותו מקום?

שמעון: במירון?

לא.

שמעון: לא, רק קברו אותו שם.

כן.

שמעון: ובגלל שהוא קבור שם זה משהו מיוחד.

דרכו אפשר להתחבר לרשב"י.

דודי: אתה אומר שבמקום הזה יש תחילת קשר אל הרשב"י.

כן.

דודי: מה זה תחילת קשר אל הרשב"י?

מי שרוצה באמת להתקשר לרשב"י ועושה לזה את המאמצים הנדרשים, אז הוא מגיע לזה.

דודי: האנשים שהיו שם מסביב בכו, התפללו. מה זו התקשרות לרשב"י?

זו התקשרות לרוח שלו.

דודי: מה יש במקום הזה? האם גם כאן אפשר להתקשר אליו, גם מפתח תקווה אפשר להתקשר לרשב"י?

כן.

דודי: אז מה המיוחד דווקא במקום הזה של הציון שלו?

יותר סיכוי.

מושי: למה דווקא איפה שהוא נקבר, למה לא במקום שהוא כתב ספר, במקום שהוא אכל, חי, למה דווקא המקום שבו האדם נקבר הוא נקרא קדוש? אנשים באים דווקא לקבר ולא למקום ששם אדם חי, מה הסיבה לזה?

ככה זה נהוג.

מושי: האם יש לזה שורש, או מה השורש של כל המנהגים?

כן, ודאי שזה ענף ושורש.

מושי: פעם סיפרת שאם אדם נפטר, אז הוא נפטר גם מהגוף שלו שהוא תוספת של אגו, ולכן הוא נעשה יותר קדוש כביכול.

כן.

מושי: יותר קרוב לבורא.

כן.

מושי: כי הגוף הביולוגי מכביד עלינו, התוספת.

כן.

מושי: האם אפשר להגיד שלכן המקום שבו הוא נקבר הוא יותר קדוש, ואז אנשים באים לשם?

כן.

דודי: האם אותו העיקרון הוא גם בכל קבר של כל מקובל או רק על רשב"י מדובר?

אי אפשר להשוות כל מקובל לרשב"י, הוא הרבה יותר גבוה.

אילן: אבל על אותו עיקרון של הביקור בציון של רשב"י והתכללות איתו, התקרבות אליו בגלל שאנחנו נמצאים בציון שלו, האם את אותה הרגשה אפשר לבנות אם אני הולך לציון של רב"ש או של בעל הסולם?

כן.

רואי: האם היכולת להיכנס לקשר עם המקובל תלויה בזה שהאדם הולך לציון שלו, או הוא יכול להיכנס לכזה קשר על ידי זה שהוא מנסה ללמוד את החומרים שלו?

גם וגם.

רואי: אבל מה יותר חזק?

זה תלוי בנשמת האדם.

רואי: האם אדם יכול להיכנס לקשר עם רב"ש בלי ללמוד בחיים את הכתבים שלו?

לא.

רואי: האם רק מללכת לציון שלו הוא יכול להיכנס לקשר איתו?

לא, חייב להיות קשר.

רואי: איך נבנה קשר בין אדם למקובל שכבר הסתלק מן העולם?

אתה מגיע לקבר שלו ומבקש ממנו להיות קרוב אליך.

רואי: כלומר אדם הולך לציון של מקובל רק כדי לבקש להיות קרוב אליו, רק זאת הבקשה שמתקבלת במקום.

כן.

רואי: בזה שאנחנו קוראים את הכתבים של הרב"ש נגיד, האם דרך זה אנחנו יכולים לבקש להיות קרובים אליו?

כן.

רואי: זה משפיע באותה עוצמה או שזה חשבון אחר?

זה תלוי בשורש הרוחני של האדם, ומה בדיוק הוא מתכוון בלהתקשר לאותו מקובל.

רואי: מה יש בשורש הרוחני של האדם? למה זה תלוי דווקא בשורש הרוחני של האדם?

יש לו קשר עם המקובל שעכשיו הוא נמצא במקום שאיכשהו קשור אליו.

רואי: אבל יוצא שכל הקשר בין האדם למקובל תלוי בשורש הרוחני של אותו אדם. האם יש לך יכולת להשפיע על אותו שורש רוחני, יש לך יכולת לקבוע את הגורל שלו, או שמלמעלה הבורא כבר הכריע בזה?

הכול תלוי בבורא. אבל על האדם לבקש, להתקשר ולהשתדל לעלות לאותה נקודת הקשר.

רואי: איך האדם גורם לבורא לממש עד הסוף את שורש הנשמה שלו?

בתפילה.

רואי: על מה אתה מתפלל?

שתהיה לי להזדמנות להתקשר לשורש הרוחני של רשב"י.

שמעון: יש את משה רבנו, את רמב"ם, מה מיוחד ברשב"י?

זו נשמה מאוד מיוחדת שנמצאת בקשר עם הבורא ושייכת לכולם.

שמעון: איך אנשים יודעים את זה? אני יודע שיש את בעל הסולם, האר"י, יש הרבה, איך לדעת לאיזה גודל הוא הגיע, לאיזה קשר עם הבורא?

תתפלל, ואז תקבל הסבר.

ולאד: אברהם, משה, רשב"י ובעל הסולם, האם זו לא אותה נשמה?

יש אומרים שכן ויש אומרים שלא, לכן אני לא נסמך על זה.

דודי: מה אנחנו אומרים?

אנחנו אומרים שלפי המידה שנתפלל וניצור כלי מיוחד, כך נוכל לקבל מאותו שורש רוחני מיוחד איזו הארה.

דודי: כשאנחנו מלמדים אחרים, האם טוב להגיד להם שמדובר באותה נשמה של האבות, של רשב"י, של בעל הסולם, או לא, אלא שאלו מערכות נפרדות?

אפשר להגיד.

דודי: אני שומע ממך, שהרבה, אם לא הכול, תלוי בשורש הנשמה של האדם. זאת דרך ההתקשרות שלו למקובל, לכתבים, למקום הקדוש וכולי. איך אדם יודע מה שורש הנשמה שלו?

שיבקש. שיבקש הסבר, הסברה, ויקבל אולי את התשובה.

דודי: הבורא יגלה לו מה שורש הנשמה שלו?

יכול להיות שכן.

דודי: האם יש שלב כלשהו, דרגה כלשהי, שאדם מגלה את שורש הנשמה?

שיבקש.

דודי: כשאדם מגלה את שורש הנשמה שלו, מה הוא מגלה?

הוא מגלה את שורש הנשמה שלו.

דודי: מה זה להתקשר למקובל? מה קורה בהתקשרות?

"רוח ברוח".

דודי: ואז מה קורה באדם?

יש לו נקודה רוחנית חדשה שדרכה הוא מתקשר לאותו השורש.

דודי: האם הוא יודע למי הוא מתקשר, הוא מרגיש למי הוא מתקשר?

כן.

דודי: העליון שאליו הוא מתקשר, האם הוא גם מקבל משהו מהתחתון?

תלוי.

דודי: מה זה להתקשר לרשב"י? מה אדם מקבל מהתקשרות לרשב"י?

הוא מתקשר לנשמתו, ומקבל משם איזה כוח, הארה.

מושי: מה הביטוי של אותו כוח? אנחנו מדברים כל הזמן על השפעה, על אהבה. מה זה אומר שיש ההארה מהכוח הזה, האם זה שאני פתאום חושב יותר על הזולת, שהחשבונות שלי פחות על עצמי? במה מתבטאת ההארה הזאת?

היא מתבטאת בזה שהוא מתחיל להרגיש שיש לו קשר פנימי עם רשב"י או עם בעל הסולם או עם עוד מישהו.

מושי: אם אני מבין נכון, אז הגדולה של האנשים האלו שהם היו קרובים לבורא, קרובים להשפעה.

כן.

מושי: הם היו יכולים בכל מצב ומצב להצדיק, בכל מצב ומצב להשפיע, לא לעשות חשבון. אומנם הם עשו הרבה חשבונות.

כן.

מושי: הייתה להם יכולת כזאת. זה נקרא שאתה קרוב לבורא, נכון?

כן.

מושי: זה שהאדם הגיע לקבר ורצה מעבר ללימוד, מעבר לעשירייה, עוד תוספת, להיות בקשר עם רשב"י, אז יש שם הארה שמשפיעה עליו, אם הוא מבקש את זה. ומעכשיו והלאה יש לו אולי הזדמנות יותר להשפיע, לאהוב.

כן.

דודי: מה ההבדל בין התקשרות לרשב"י, להתקשרות לבעל הסולם?

ההבדל בשורש הנשמה.

דודי: האם הוא מקבל משהו אחר מרשב"י ומקבל משהו אחר מבעל הסולם? מה הוא מקבל מבעל הסולם?

אני לא יודע. מה שבעל הסולם רוצה למסור לו.

דודי: אני מנסה להבין מה רשב"י נותן, ומה בעל הסולם נותן. האם מבעל הסולם אי אפשר לקבל את מה שרשב"י נותן, ומרשב"י אי אפשר לקבל את מה שבעל הסולם נותן?

כן.

שמעון: רשב"י כתב את ספר הזוהר ובעל הסולם מספר על זה. איך יכול להיות קשר כזה אם הוא לא הנשמה שלו?

ככה זה.

ולאד: האם אפשר לבטא בעולם שלנו במשהו עולם רוחני? כששואלים אותך מה זה הקשר, מה זה העולם הרוחני, האם יש במשהו ביטוי בעולם שלנו?

אני לא יכול לענות. אתם כולכם צריכים לבקש, כל הזמן לבקש.

שמעון: מה לבקש?

מה שחסר לך.

רואי: איך לגרום לזה שיהיו חסרים לך הדברים הנכונים?

להשתוקק לזה, זה הכול.

רואי: איך לפתח את היכולת שיהיה לי חסר מה ששורש הנשמה שלי צריך? מה שהכי מדויק בשבילי לתיקון?

צריכים להתפלל הרבה.

מושי: כשנתקדם אנחנו נוכל לדעת מה עשו בשבילנו אר"י ורשב"י ובעל הסולם, נרגיש אותם בנפרד? או שבעולם שלנו, אני מבין מה עשו ניוטון, איינשטיין. אני מבין שלפני מאה שנה תומאס אדיסון גילה מנורה, אני יודע את זה. ילד קטן לא יודע דברים כאלה. אז כך גם אנחנו נדע, מה כל מקובל עשה בשבילנו, בשביל האנושות, או בשביל אלה שרוצים להתקדם, כמובן?

פחות או יותר כן. אפשר לברר.

מושי: זאת אומרת, מה התפקיד של כל אחד ומה הוא עשה בשביל ההתקדמות שלנו, איזה דרך הוא סלל, כן?

כן.

דודי: נקרא מיהו רבי שמעון, מתוך "ברח דודי".

"עד שרבי שמעון מגיע למקום העדן של הצדיקים, עד שנשמע בכל הרקיעים מעלת רבי שמעון. וכל העליונים והתחתונים כולם בזמן אחד, תמהים ואומרים, האם זהו רבי שמעון, שהכול היה מרעיש, מי יכול לעמוד לפניו? זהו רבי שמעון, שבשעה שפותח פיו להתחיל לעסוק בתורה, מאזינים לקולו, כל הכיסאות, וכל הרקיעים, וכל המרכבות, וכל אלו שמשבחים לאדונם.

אין מי שיפתח לומר שירה, ואין מי שיסיים שירתו. כלומר, אותם שעומדים באמצע השירה, אינם גומרים שירתם, כי כולם נמצאים, להקשיב לקולו של רבי שמעון. עד שנשמע בכל הרקיעים של מעלה ושל מטה, פתחון פה.

כשגמר רבי שמעון לעסוק בתורה, מי ראה שירים? מי ראה שמחה של המשבחים לאדונם? מי ראה הקולות ההולכים בכל הרקיעים? ובזכות רבי שמעון, באים כל הנשמות והמלאכים, וכורעים ומשתחווים לפני אדונם, ומעלים ריחות הבשמים שבעדן, הארת החכמה, עד עתיק יומין. וכל זה בזכות רבי שמעון."

("זוהר לעם". שמות. מאמר "בְּרח דודי", סעיפים 242-241)

אילן: יש לך עצה לתלמידים איך לא ליפול למצב של עבודה זרה?

להיות כל הזמן בבירור של התפקיד הענק.

אילן: איך עושים בירור כזה?

כל הזמן לבקש.

אילן: אתה מאוד כיוונת אותנו כל החיים, מהתחלה. יש לי אלפי דוגמאות מכל השנים. אני זוכר שבאחת הפעמים הראשונות שהלכנו לציון של בעל הסולם, הלכנו עם גנראטורים ופנסים, ורצינו לשים שם תאורה קבועה ולסדר את המקום, ואמרת לנו לא לעשות, זאת לא העבודה שלנו, זו עבודה זרה, זה לשרת את הבלוקים, האבנים, לא צריך. יש הרבה דוגמאות מהחיים שלנו. נראה שזה מאוד עקרוני וחשוב להעביר את כל הדרך הזו לתלמידים חדשים. כלומר, יבואו חברים חדשים, יקחו אותם לטייל בציון של רשב"י, ויהיה קל מאוד לעשות סטייה אחת גדולה.

כן. אז מה השאלה?

אילן: מה היית אומר לתלמידים חדשים, איך לשמור נקודת ציון, איך לשמור על הדרך כלפי העבודה הפנימית?

לשמור על עבודה פנימית זה הדבר הכי קשה כי אדם לא מרגיש באיזו צורה הוא נמצא בסטייה. לכן אין לנו מה לדרוש.

מושי: כשנפטר בעל הסולם, רב"ש רצה שיעשו מהקבר של בעל הסולם, ציון, מצבה עם מבנה.

זה עוד נעשה לפני שרב"ש נפטר.

מושי: אז קברו אותו, ואחר כך הוסיפו את המבנה הזה עם הספרים?

כן.

מושי: זה הרב"ש רצה שיעשו או תלמידים פשוט עשו כך לקרובי משפחה?

לא, אני לא יודע בדיוק, דיברו על זה.

מושי: יש לזה באמת כזו משמעות כשהצדיק נפטר, לבנות משהו כזה, ואז פעם בשנה לבוא, שיהיה מקום?

כן.

דודי: איך אנחנו מנצלים כל רגע שאנחנו נמצאים איתך, פיזית, להתקשר אליך יותר?

זה תלוי בכם. לי אין מה להוסיף.

דודי: אין לך שום דרך לעזור לנו בזה?

לא.

מושי: איך אתה מרגיש שאנחנו מנצלים את ההזדמנות מ-0 עד 100?

אתם מנצלים אבל לא בצורה נכונה. מה אתם עוד צריכים? נלך.

מושי: אין תשובה?

נלך, אני עוד אספר לכם.

(סוף השיחה)