ישיבת כתבים

שיחה 18.5.22 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

מיכאל: אתה מדבר בשיעורים האחרונים על כך שהעולם משתנה ועובר מצבים שאנחנו לא מרגישים אותם ושפועלים עליו הרבה כוחות. מה קורה היום בעולם, איזה תהליך הוא עובר?

העולם עובר תהליך הכרה של טבע האדם, של החברה ושל עולם כולו שהבורא ברא. כל הטבע נקרא "בראתי יצר הרע". כאשר יתגלה היצר הרע שהוא הרצון הרע, אז באלה שנושאים אותו תתגלה נטייה לתיקון כי הם ירגישו רע, ואז יצטרכו תורה תבלין.

לכן אני מדבר על זה יותר ויותר, כי העולם מתקדם להכרת הרע והוא לא יידע איך להפטר ממנו, מדינות, עמים נכנסים לכל מיני יחסים מסובכים ולא יודעים איך לצאת מהם. אנחנו צריכים לתת להם פתרון, שומעים או לא שומעים זאת שאלה, אבל שהכול יהיה מוכן להם - שהרע לא ייעלם, ויכולים לתקן אותו, להמתיק אותו רק על ידי התעסקות בחיבור, כי אז מגיע המאור המחזיר למוטב והופך את הרע הזה לטוב.

מיכאל: אפשר להגיד שהתהליך שהעולם עובר היום הוא תהליך הכרת הרע.

וודאי. זה לא היום, זה כבר אלפי שנים.

מיכאל: כל ההיסטוריה של האנושות היא הכרת הרע.

כן.

מיכאל: האם יכולה להיות הכרת הרע בלי מאור המחזיר למוטב, בלי לימוד חכמת הקבלה? האם יש דוגמאות לכך שאיזה עם עשה משהו לעם אחר ופתאום התבייש, הגיע לאיזו הכרה?

לא.

מיכאל: אין כזה דבר, בלי מאור זה לא קורה.

אבל בתהליך הזה שלא מרגישים אותו, נכנסים לתקופה, למצב שנקרא "הדור האחרון". האנושות כשמתחילה להכיר את הרע שבה, ושאין מנוס, אין אפשרות להשתמש נכון במה שיש, היא נמצאת במבוכה, ואז אפשר להסביר לה והיא תהיה מוכנה לשמוע. כי יש הפסד בחיים, הפסד בכסף ובכל דבר, ואז יש להם חיסרון גשמי - איך אפשר להינצל מהצרות. כאן אנחנו צריכים לבוא ולהסביר שיש לנו פתרון ולומר להם שהכול בגלל שיצר האדם רע מנעוריו.

מיכאל: התהליך הזה שעוברת האנושות הוא רק הכנה להיות נכונים לקבל הסבר מהמקובלים.

כן, וודאי.

מיכאל: ואז תהיה הכרת רע אמיתית.

כן.

מיכאל: הכרת הרע היא בטבע שלנו, מה שמפריע לנו לחיות נורמלי בעולם הזה.

כן. אם לא נעשה זאת, אז נתגלגל למלחמת גוג ומגוג והרע יתגלה בצורה נוראית. אבל אם נסביר, אז נקדים תרופה למכה, והאנושות תבין מאיפה מגיעות המכות האלה ושכדאי לעשות משהו לקראת התרופה.

מיכאל: כלומר, אפילו האנשים החכמים ביותר לא יכולים להגיע להכרת הרע בלי מאור המחזיר למוטב, בלי לימוד.

וודאי שלא. בזה כולם טיפשים.

מיכאל: אמרת שבעיית הגאווה היא הבעיה המרכזית של האנושות בימינו, איך פותרים את הבעיה הזאת?

הגאווה מסתירה את האמת, אדם לא רואה את מה שיש לפניו, בעיקר הוא רואה את עצמו כגדול. זו הבעיה, שהוא לא יכול לתקן את עצמו. וככל שמראים לו עד כמה הוא מפסיד פה ושם, אומנם הוא מרגיש את ההפסד, אבל הוא לא עושה את ההקשר בין ההפסד לגאווה שלו ולכן הוא לא מטפל בגאווה, ביצר הרע שלו. על ההפסד הוא מוכן לשלם, אבל הוא ממשיך כי אין ברירה. לכן החברה צריכה לדאוג להסביר לאדם את עניין הגאווה, ואז לאט לאט הוא יקלוט ויתחיל לתקן את עצמו.

מיכאל: כלומר, אם אין הכרת הרע, אז הוא לא מרגיש את הגאווה.

כן, וודאי שזה שייך להכרת הרע, אבל צריך לעזור לו בזה.

מיכאל: העזרה היא המקובלים שמסבירים.

לא, זה לא מספיק. זה רק בעשירייה, כשהאדם מקבל מכות מהחברים שלא רוצים אותו בצורה כזאת, דוחים אותו, מסבירים, והוא רואה דוגמאות אחרות מהסביבה.

מיכאל: האנושות היא לא בעשירייה.

האנושות היא גם כמין עשירייה. היא לומדת בצורה אחרת, דרך מלחמות כמו שיש עכשיו ועוד כל מיני בעיות.

מיכאל: אני מבין שלא נפטרים כך מהגאווה, לעם ישראל למשל זה רק גרם ליותר גאווה. אנשים מתוך הצרות לא מגיעים לזה.

זה לא עובד בצורה ליניארית פשוטה - תן וקח. אבל בסופו של דבר האנושות כך מתקדמת.

מיכאל: זה תהליך מצטבר, שבסופו של דבר אדם יצטרך להיות בעשירייה, לשמוע הסבר של מקובלים, ואז הוא יהיה מוכן.

כן, רק זו לא חייבת להיות עשירייה, יכול להיות שיהיו אלפים. ולשמוע דברי מקובלים אפשר למשל דרך סרטי קולנוע.

מיכאל: הנושא - גבולות מדינה. יש חשיבות שכל אחד ישמור על הצביון והלאום שלו, לעומת זאת דיברת על ביטול גבולות, איך שני אלה מתחברים?

הם הולכים יחד. בקבוצות קטנות יהיה ביטול גבולות, בקבוצות גדולות יהיה ההיפך, הם יצרו גבולות, אבל אחר כך מכך שייצרו גבולות הם גם ידעו נכון יותר איך לבטל אותם, כי זה דבר והיפוכו, וכך זה יתגבש. ככל שמתייצבים יותר אחר כך שוברים את זה, מתייצבים בצורה יותר רחבה, וכך זה יתרחב.

מיכאל: האם אתה כן רואה בעתיד גבולות בין המדינות?

אני רואה גבולות בין המדינות לא בעניינים צבאיים אלא רק בעניינים מסחריים, ואחר כך גם זה ייעלם. אלו דברים הדרגתיים.

מיכאל: בגוף שלנו אנחנו רואים שיש גבול לכל איבר אחרת הוא לא היה קיים. כל עם צריך לשמור על הצביון שלו, אנחנו מעוניינים שהצרפתים יישארו צרפתים, האנגלים יישארו אנגלים. במה הגבולות ובמה החיבור?

החיבור הוא בזה שיכולים בשניים לעשות עבודה פורייה ולהגיע לתוצאות טובות יותר, לכן הם מתאספים.

מיכאל: התשובה הברורה שאמרת היא שלא יהיו גבולות של צבא.

יהיו גבולות שהם לא בכוח, אלא גבולות המועילים להשגת המטרה.

מיכאל: הייחודיות תהיה בכמה עם אחד יוכל להשפיע על האנושות.

במה כל אחד יוכל לעזור לאחר.

מיכאל: אז הצרפתים מיוחדים נגיד בלייצר יין והאנגלים בלייצר וויסקי, משהו כזה?

אני לא חושב שבזה יהיה חשבון.

מיכאל: אז נניח במה הצרפתים יותר מיוחדים בשמירה על העם.

הם לא ישמרו על העם, הם ישמרו פשוט על החיבור. במידה שיכולים להיות יחד כדי לאפשר חיבור מתגבר, אז יהיו יחד. ואם ירגישו שכבר מיצו את זה, אז יבוא סוג חיבור אחר.

מיכאל: אז מה הופך מדינה למדינה אם היא לא מוגדרת על ידי גבולות?

הגבולות יתבטלו, אתה לא רואה שגם עכשיו הם מתבטלים? אתה יכול לעבור ממדינה למדינה, אתה רק צריך להציג דרכון, וגם באירופה זה לא בכל מקום.

מיכאל: אז מה הופך מדינה למדינה ללא גבולות? פעם היו גבולות.

אתה מבין מה זה שוק משותף? הגבולות היו קודם כל כדי לגבות מיסים ולחיות מהם, ועל זה כל מדינה שמרה. הם קיבלו על עצמם חוקים חדשים, שלא כל כך חשוב איפה אתה מרוויח ולא כל כך חשוב איפה אתה מבזבז את הכסף, הכול נשאר בתוך אירופה נגיד, והם ראו שזה עובד.

דובר: אז מה זה גבול? אתה מתאר גבול כמו גדר בין שכנים.

אלא מה עוד? ככה זה באירופה.

מיכאל: אבל מה בכל זאת מגדיר שזו החצר שלי וזו חצר שלך? מה מאפיין מדינה?

עד כמה היא מוותרת על עצמה כדי להתחבר לאחרות. כל האופי שלה הוא עד כמה היא יותר קרובה לחיבור של "הדור האחרון".

מיכאל: וכל מדינה תפעל לפי האופי המיוחד שלה?

היא תוותר על האופי המיוחד הזה ותתחבר עם כולם.

מיכאל: אם הגבולות לא שומרים על הייחודיות של כל עם ומדינה, אז מה כן ישמור על הייחודיות של כל עם ומדינה?

המידה שבה כל מדינה וכל עם מוכנים לתרום לחיבור עם כולם. עד כמה הם יכולים להעמיד את האופי שלהם, התרבות שלהם, כל הכוחות שלהם, לחיבור הכללי.

מיכאל: אפשר להגיד שבגשמיות יהיו עמים שיותר יתעסקו בתרבות, ישירו, יעשו סרטים כמו בהוליווד, ויש עמים כמו הסינים שיעבדו?

בצורה חופשית זה יסתדר מעצמו.

מיכאל: ברור, לפי האופי. אלו יעבדו, אלו יעסקו בתרבות ואלו בלימוד. כמו שעם ישראל התחלק, וכל אחד מיוחד במשהו. פעם הסברת בתוכנית על 12 השבטים, למה השבטים לא התערבבו, למה אסור היה להתחתן בין השבטים. הסברת שזה לא עניין של איסור להתחתן, העניין הוא לא להתערבב, כמו שבאיברים בגוף אסור שהלב יתערבב עם הכבד, לכל איבר יש תפקיד משלו. וכך גם העמים, זאת אומרת עדיין חשוב שכל מדינה תשמור על האופי המיוחד שלה שרק היא יכולה להשפיע לכל האנושות.

שאלה אחרונה. אמרת שאנשים לא יצטרכו את הקבלה כמו שאנחנו לומדים אותה, מה המינון שהם יצטרכו?

אני חושב שיהיו דיונים רחבים מאוד בתוך המדינות ובין המדינות לגבי כל המימוש של החיבור, וכך חכמת הקבלה תיכנס לתוך העמים, ומתוך זה כבר יתחילו ללמוד את כל החוקים האלה קטנים, גדולים, בכל הרמות.

מיכאל: אנחנו יודעים שהיו תקופות שאנשים חיו מאות שנים בלי תורה, אחר כך כן היה לימוד תורה, למדו רק כוהנים ולוויים, ואחר כך כל העם. גם היום אנחנו רואים שחלק לומדים, חלק לא לומדים. למי יהיה הכרחי שיעור בוקר באורך שלוש שעות? זה לא יתבטל אף פעם?

אני חושב שהשיעור יקבל צביון אחר, יותר רחב, יותר עממי, כך שיהיה בו עניין לכל מיני שכבות האוכלוסייה. הוא לא יהיה כמו שהיום ללומדי קבלה, אלא לכולם.

מיכאל: כלומר זה יסתדר באנושות ככך שיהיו כאלו שילמדו כל יום ויהיו כאלו שילמדו מידי פעם כמו שפעם שלוש פעמים בשנה היו מגיעים לבית המקדש ומביאים איזה כבש.

כן.

מיכאל: לא צריך לדאוג לזה, זה יסתדר לבד, אבל בטוח שלא כולם ישבו וילמדו כמונו.

לא, אף אחד לא יישב.

מיכאל: ואנחנו המקובלים?

זה לא אנחנו או לא אנחנו, זה יהיה כסנהדרין שבאמת ישבו וילמדו ויחקרו ויבדקו, כמו משרד החינוך הרוחני.

(סוף השיחה)