עשרה נכנסים בפתח
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 22.05.23 – אחרי עריכה
דודי: נדבר עכשיו על איך מגיעים למעמד, איך מגיעים ולא מוותרים פה?
ודאי שסחוטים.
רואי: אבל ממה הסחיטה?
מכל הדרך במדבר עד שמגיעים להר סיני, אפילו גיאוגרפית אתה יכול לתאר לעצמך מה עבר.
דודי: הכוונה שמגיעים באפיסת כוחות למעמד כזה, לקבלת התורה מגיעים כשכבר אין כוחות?
כן, לקבלת התורה, וודאי שאין כוחות. אבל הם הולכים כאילו אין ברירה.
רואי: סחוטים אבל יש רצון, או שגם הרצון הולך?
אני לא הייתי במקומם או ביניהם, אבל נראה לי שכל הדרך היא בעליות וירידות.
רואי: המעמד הזה של הר סיני היה רק פעם אחת, זה משהו שקורה רק פעם אחת, או קורה כל פעם?
אצל אדם?
רואי: אצל אדם, אצל קבוצות מקובלים, או שזה קרה רק פעם אחת?
זה קרה פעם אחת כאילו ברוחניות, המצב הזה התייצב, וזהו, עכשיו מי שמגיע מגיע, מי שלא לא. זאת אומרת כל אחד נכלל לפי שורש הנשמה שלו.
דודי: מה דוחף את האדם מאין ברירה, כי מגיעים לזה מאין ברירה, מה זה ה"אין ברירה" הזה שדוחף את האדם כל הזמן?
אתה לא מבין את זה?
דודי: אני חושב שכן, אבל אני רוצה להבין יותר את המילים.
זו התפתחות טבעית, מה אנחנו יכולים לעשות?
מיכאל: זה קורה בשמחה? כי שמחה זה מדד.
תמצא בתורה הרבה מקרים ששמחים.
מיכאל: בתורה אני לא יודע, אבל אצל בעל הסולם ורב"ש יש הרבה מאמרים על שמחה. אולי אפשר לעשות שיעור על שמחה, יש מאתיים פסוקים. בשמחה מזה, בשמחה מזה, שמחה מהלימוד, שמחה מהדרך. נכון?
כן, הוא מסתכל עליך בסימן שאלה איפה מצאת?
רואי: אצל רב"ש יש הכול, אם יש חיסרון, יש אצל רב"ש, זה נס גלוי כל יום מחדש, אם חסר לנו, אנחנו מוצאים בכתבים.
עדיין רציתי לשאול כי זו נקודה שדווקא החבר גרם לי להתייחס אליה. דווקא בזוהר כתוב מיום שישראל היו נמצאים בעולם, לא היו נמצאים לפני הקדוש ברוך הוא בלב אחד וברצון אחד כמו באותו יום שעמדו בהר סיני.
כן.
רואי: אז רק באותו מעמד הם היו איש אחד בלב אחד?
לפי מה שאנחנו קוראים מכל ההיסטוריה.
רואי: אבל איך כל השאר השיגו? זה לא תנאי להשגה, להיות איש אחד בלב אחד?
מי זה כל השאר?
רואי: קבוצות של מקובלים, המקובלים.
דודי: כל מי שבא אחרי המעמד ההיסטורי הזה לצורך העניין, עבר את זה?
רואי: אנשים שנכנסים לדבקות בבורא, זה לא תנאי הכרחי שהם יהיו איש אחד בלב אחד? אתה לא חייב לעבור את השלב הזה, את ההבחנה הזאת?
ודאי שכן.
רואי: לכן אני אומר, כי זה נראה כאילו רק באותו מעמד הם היו כאיש אחד בלב אחד.
זה היה פעם, כך אנחנו צריכים להגיד, שפעם היה. אבל בעצם כל אחד ואחד נתקל בזה, מגיע לזה בהתפתחות הרוחנית שלו.
רואי: ברור, זאת אומרת כמו שהיום קראנו שאהבת הבריות זה שלב שאתה חייב להיכנס בו, זה אותו דבר? זה שלב שאתה חייב להיכנס אליו, אתה לא יכול לא להיות בהבחנה הזאת?
נכון.
דודי: במעמד הר סיני הם הפכו להיות עם, עד אז לא היה עם ישראל?
לא.
דודי: ומה כן היה, קבוצה, בית אברהם, מה הם היו לפני כן?
קבוצה.
דודי: אנחנו אומרים שאברהם הקים אותם זה עוד לא היה עם ישראל, אנחנו אומרים שאברהם אסף את כל האנשים בבבל מהחמולות?
רק תחת הר סיני הם נעשו לעם.
דודי: רק תחת הר סיני נעשו כעם, מה הופך קבוצה לעם, מה ההבחנה בין קבוצה לעם?
מה ההבחנה בין קבוצה לעם?
דודי: כן מה הופך קבוצה לעם?
כשכבר יש להם אידיאולוגיה.
דודי: ולפני כן איפה האידיאולוגיה של אברהם שהייתה?
אז האידיאולוגיה הייתה תלויה באברהם, ועכשיו זה כבר לכולם.
דודי: לכולם, לכל אחד, בסדר.
כן.
דודי: ומה ההבדל בין עם לאומה, יש הבדל בין האומה הישראלית לבין עם ישראל? כשבעל הסולם כותב נגיד האומה הישראלית, בכל מיני מקורות כתוב על האומה הישראלית?
נראה לי שזה פשוט דבר יותר כללי. עם ישראל זה מושג.
דודי: ולמה כתוב שממעמד הר סיני באומות העולם יש שנאה כלפי ישראל?
כן.
דודי: למה מרגע זה, כשהם נעשו עם יש שנאה? הנה הם נעשו עם, להיות אור, אבל למה דווקא פה מתחילה השנאה, ועל מה?
יש התנגדות, ויש הבדל ביניהם והעמים האחרים.
דודי: זה שורש האנטישמיות?
זה שורש האנטישמיות קודם כל בתוכם.
דודי: בתוכם, אבל מרגע זה אפשר להגיד שזו נקודת האנטישמיות הראשונה, פעם ראשונה יש שנאה של אומות העולם לישראל?
כן.
רואי: מה זה נקרא שממעמד הר סיני הייתה להם אידיאולוגיה, והם נעשו לעם? מה בדיוק ההבחנה הזאת שמעכשיו יש להם אידיאולוגיה, ועד אז מה היה להם, לא הייתה להם אידיאולוגיה?
לא, הם לא קיבלו נעשה ונשמע שהם צריכים להפטר, וכל אחד ואחד מתחייב לצאת מעל מנת לקבל.
רואי: זאת אומרת כל העבודה עם יצר הרע שחייבים לצאת ממנו, קרתה רק במעמד הר סיני, וקודם לכן זה לא קרה?
לא.
רואי: אז קודם לכן, במה הייתה ההשגה שלהם, במה הם נכנסו, מה היה על מנת להשפיע שלהם אם לא היה שם יצר הרע?
בצורה יותר חברתית.
דודי: זה מעמד שכולל בתוכו הרבה הרבה דברים שקורים שם. זה לא איזה פרט קטן, גם נעשה ונשמע, גם קבלת התורה, גם התחייבות וערבות, ואיש אחד, ואידיאולוגיה והעם, ושנאה, המון פרטים קורים פה, זה לא מצב קטן,4 זו תחנה גדולה כזאת.
אתם רוצים לדעת מתי זה יקרה אצלנו?
דודי: כן.
רואי: בסוף כן.
ודאי שלא בצורה כזאת.
שאלה: בסוף כן, אנחנו רוצים להבין האם זו הזדמנות, יש רגע שזה קורה? האם התהליך שהם עברו שם, זה משהו שגם אנחנו צריכים לעבור? אני לא אומר ללכת סביב ההר, לא, אני באמת מנסה להבין מה עוד אנחנו עושים כדי להתקרב להבחנות האלה?
עלינו רק להתחבר, ואין לי שום דבר נוסף להגיד.
דודי: במקורות זה מעמד ציורי כזה, אבל איך יקרה אצלנו הדבר הזה, זה מעמד חד-פעמי, מצב חד-פעמי שקורה?
כשכולנו נרגיש את עצמנו מחוברים. זהו.
דודי: ומה תהיה קבלת התורה?
כשמתגלה כל השנאה, ויחד עם זה מתגלה ההחלטה לעלות עליה.
שאלה: שנאה לחברים?
לחברים.
מיכאל: דרך הסבר אפשר להגיד שבאמת אין כזה דבר עם ישראל. אבל מה יש? יש עם יהודי. וכשאתה אומר שאין עם ישראל, מה זה אין, אז את מי משמידים, את מי הורגים אלפי שנים?
אז יש קבוצה, אבל ברגע שאתה אומר אין עם ישראל, אלא אנשים שמשתוקקים. היום כל מי שמשתוקק שייך לעם ישראל, כי זה מושג רוחני. אבל העם היהודי קיים, ולפי ההיסטוריה זה באמת נכון, הרי עם ישראל התפזר, כל אלו שנקראו עם ישראל אין להם שום זכר.
כן.
מיכאל: היהודים של היום הם אלו שחזרו מבבל, ולימדו אותם לקרוא תורה, ואז התחילה כל הדת, כך גם לפי המדע האקדמי. כל העם, כל הסימנים, הכול מתחיל מהמאה הששית לפני ספירה. האם נכון להגיד כך לצורך הסבר, שעם ישראל זה משהו רוחני, ששייך לכולם, אם אדם מסין מתחבר לישר-אל הוא נעשה עם ישראל. וזה אותו עם ישראל שנעלם, אותם שבטים שנעלמו?
אמממ
דודי: אם אני שואל אותך עכשיו אם יש עם ישראל? אתה תמיד עונה לנו שאין עם ישראל, כי איפה אתם רואים עם ישראל, נכון? אז היום אין עם ישראל, אין כי הם לא מאוחדים, אין איחוד, אין בורא בקשר. עכשיו במעמד הר סיני נוצר עם ישראל בפעם הראשונה.
כן.
דודי: מתי עם ישראל התפרק? הוא נוצר בהר סיני, ומתי הוא התפרק, מתי התבטל הדבר הזה עם ישראל, האם בית המקדש פירק את הרעיון הזה?
כן, חורבן בית המקדש.
דודי: חורבן הבית, זאת אומרת במעמד הר סיני נוצר העם, ובבית שני התפוצץ הרעיון הזה?
מיכאל: אבל זה קרה עוד לפני...
דודי: בסדר יש סימנים, אבל אני אומר רשמית "תם הטקס".
רואי: "תם טקס העם". לגבי ההבחנה הזאת שנקראת הזדמנות, אני רואה שגם אתה כל הזמן אומר שיש הזדמנות "תאמינו לי אני רואה ש.." גם בעל הסולם ורב"ש כל הזמן מדברים על ההזדמנות שיש.
כן.
רואי: מה ההזדמנות הזו, ומה זה נקרא הזדמנות?
הזדמנות שאם נעשה מאמץ, אז זה יקרה.
רואי: ובמה תלויה היכולת לממש את ההזדמנות?
במה זה תלוי? באדם.
רואי: מה תלוי בו?
לקיים. הזדמנות לחיבור.
רואי: ברור. פשוט אני שומע אותך לאחרונה אומר בצורה מאוד חדה שיש הזדמנות עכשיו, ותאמינו לי, ואני ממש מרגיש שאתה מנסה לשכנע אותנו עד כמה זה יכול עכשיו לקרות. אבל איך אתה יודע שאתה באמת מממש את ההזדמנות. אני לא יודע איך לשאול את זה, כאילו יש פתח ואיך נכנסים?
יש פתח, ואיך נכנסים?
רואי: כן.
פתוח, נכנסים. מתי שרוצים עשרה להיכנס, הפתח נפתח, זה התנאי.
מאריק: אז מה זה אומר עשרה שרוצים להיכנס, מה זה עשרה שרוצים?
זה נקרא מניין,.
מאריק: מה הם רוצים להתחבר, ולצאת?
להתחבר, ואז מהחיבור שלהם הבורא שומע אותם.
מאריק: מתוך אותה שנאה מתגלים המצבים שצריך להתגבר עליהם?
כן.
מאריק: ... ואז הוא מתחיל לדבר אליהם? אבל צריך קודם לשבור את השנאה הזאת.
לזה אל תדאג, ברגע שתתחיל להתחבר, תראה כמה שיהיה.
(סוף השיחה)