ראש העשירייה מקבל כוחות מחברי העשירייה שלו
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 11.07.26 – אחרי עריכה
מיכאל: מה אתה אומר על אילן? כולם כבר אמרו, הוא היה ראש העשירייה. איך הרגשת אותו?
להשאיר אותו.
מיכאל: להשאיר אותו.
רואי: הרב אמר לתת לך עוד שבוע.
אילן: האם מותר להאריך, ובמקום שכל אחד יהיה שבוע כמו שהחלטנו, פתאום לעשות שמישהו יהיה שבועיים, שלושה?
אם יש הסכמה?
אילן: כן.
דודי: לא, זה תקדים, זה טוב מאוד שכל החברה תדע. אם אנחנו קבענו שיש ברוטציה ראש עשירייה, שבוע אילן, שבוע ולאד, שבוע מושי, כל שבוע מישהו אחר, וכל העשירייה עכשיו מחליטה שהוא עשה עבודה טובה, ועוד שבוע אנחנו רוצים אותו. זה בסדר?
כן, אבל זה חייב שזה לא יהיה כהרגל.
דודי: לא כהרגל, אלא פעם ב.. אפשר לעשות, וזה תלוי בהסכמה של כל העשירייה.
כן.
דודי: אני רוצה לדעת מה מצפים ממני השבוע.
מיכאל: אתה מרגיש צורך בראש עשירייה, לא משנה אם זה דודי או מישהו אחר? אתה מרגיש?
כן.
מיכאל: למה אתה צריך את הראש? זו השאלה.
כי בלי ראש אין דבר.
מיכאל: איזה דבר?
לא יכול להיות שיהיה משהו קיים ולאורך זמן ללא ראש. רק תלוי מי הוא הראש, מה תפקידו, עד כמה הוא מבין, איך אנחנו מתייחסים אליו. יש כאן הרבה שאלות, ספקות. אתה רואה, אם נוגעים בזה, זה מעורר הרבה שאלות.
מיכאל: הרבה חברים שואלים בשביל מה ראש אם צריך להיות שוויון. למדנו שצריך להיות שוויון בעשירייה, והם לא מבינים איך ראש מסתדר עם שוויון.
לא.
מיכאל: איך היית מסביר?
ראש הקבוצה לא שייך לשוויון.
מיכאל: ראש הקבוצה לא שייך לשוויון?
לא.
מיכאל: אבל למדנו שכדי להתחבר צריכים להיות שווים, זה מצד אחד.
אנחנו מתחברים לא כדי להיות שווים, זה לגמרי לא אותה מטרה. אנחנו מתחברים כדי להיות גוף אחד וביוצק אחד, שאנחנו נגיע למחשבה אחת, לרצון אחד ונרגיש בזה טוב.
מיכאל: אבל להתחבר אפשר רק כאשר כולם שווים, נכון?
כן.
מיכאל: איך הראש עוזר לזה? הרי אם יש ראש, אז הוא כבר לא שווה.
כשנכנסים לאיחוד, אנחנו עוד לא ראש ועוד לא אחד, אלא רק מכינים את עצמנו.
דודי: אני עכשיו נכנס, זו כבר פעם שלישית שלי, אני מתחיל עכשיו שבוע שבו אני הולך להיות ראש עשירייה, מעכשיו עד השבת הבאה. מאיפה אני מקבל כוחות? מאיפה הראש מקבל את הכוחות שלו, כוחות היצירה, כוחות הדחיפה, כוחות ההשפעה על העשירייה?
מהחברים.
דודי: החברים, בהקשר הזה, במטאפורה הזאת, הם הגוף.
כן.
דודי: הראש, כדי לקבל כוח, מקבל את זה מהגוף, מהחברים שלו בשבוע הקרוב.
כן.
דודי: מה זה לקבל כוח מהם? אני צריך להמתין לקבל כוח מהם, להרגיש אותם? האם הם ראשונים ואני רק בא לשרת אותם כראש, או אני ראשון והם ממשיכים?
לא, אתה לא בונה בנוכחותך שום דבר. אלא אתה מוכן להיות ראש לעשירייה אם הם מסכימים לזה.
דודי: אני שמעתי כאן שהייתה הסכמה, הם בחרו בי והם הסכימו בי. מפה עכשיו, מה באמת עיקר העבודה שלי, האם להרגיש אותם, את החיסרון שלהם? מה מוקד העבודה של הראש?
אני לא יכול להגיד לך, זה אתה צריך לכתוב לעצמך.
דודי: האם כל אחד מגדיר לעצמו, או שיש הגדרה קבועה?
זאת לא הגדרה קבועה, אבל אנחנו לא כל כך מחזיקים בה.
דודי: אתה יכול להגיד בכמה מילים מהי? אני רוצה להיות ראש טוב.
ראש טוב נקרא שאתה מסכים לקבל לעשירייה שתחתיך כל אחד שהוא מסכים לכללות העשירייה.
דודי: עוד פעם, אז מהי העבודה, בהסכמה?
העבודה היא בהסכמתך.
דודי: עבודה של ראש זו עבודה פנימית.
כן, בטח.
דודי: ויחד עם זה, האם אני צריך לחפש תחבולות חיצוניות, להוסיף להם תרגילים?
לא לא לא.
דודי: כלפי חוץ, לא לחפש עכשיו לעשות כל מיני הפעלות?
לא.
דודי: לא. יותר מבפנים להחזיק אותם, להביא אותם להסכמה, לדחוף אותם מבפנים.
כן.
דודי: אני השבוע ראש, מה הבעיה ששמעון יעשה את אותו דבר? מה יש בי שבשבוע הזה אין בו? גם הוא יכול לעשות את זה.
אתה אחראי על סדר מסוים בעשירייה.
דודי: אבל זו עבודה פנימית שלי.
כן.
דודי: ובזמן הזה, מה העבודה של שמעון? חבר אחר בעשירייה שהוא לא ראש, מה העבודה שלו?
העבודה שלו היא גם כן להיות ראש לעשירייה באותה עשירייה שנשארת עכשיו במקום.. מי היה קודם?
דודי: היה אילן.
אילן, כן.
דודי: אחרי אילן, אני מתחיל השבוע להיות ראש.
אהה.
דודי: אז מה עם אילן, נגמרה לו הדאגה?
ודאי שכן, אין לו אחריות כלפי העשירייה שהוא הראש.
דודי: אני לא מבין, למה לא מוסיפים בקודש, למה לא מוסיפים באחריות. היית, תהיה עוד יותר אחראי השבוע ותוסיף עוד ועוד.
לא.
דודי: לא. כי זה בלתי אפשרי להחזיק ככה?
כן, זה קשה.
דודי: וכשמקובל נכנס להשגה רוחנית.
כן.
דודי: הוא מרגיש את כולם כמו הילדים שלו, הוא כל הזמן דואג כמו אימא, לא?
נראה אותך.
שמעון: אמרת שרק בצורה פנימית להיות ראש עשירייה.
כן.
שמעון: לא חיצונית.
הוא דואג איך היא מתנהגת, מה העשירייה היא בעצמה, זה הכול. חוץ מזה, מחוץ לעשירייה אין לו זכות לקבוע משהו.
מיכאל: לגבי שוויון, יוצא שיש ראש ויש גוף, אז בגוף כולם צריכים להיות שווים, אבל הראש הוא לא צריך להיות שווה.
כן.
מיכאל: לכן כשמדברים על שוויון, אז שוויון צריך להיות בגוף. אנחנו עכשיו גוף ודודי ראש, אנחנו בונים אותו כראש.
כן.
דודי: מה החברים צריכים להרגיש מהראש? האם הם צריכים להרגיש משהו מהראש?
החברים צריכים להרגיש מהראש שהוא מאחד אותם.
דודי: אבל מה זה שאני מאחד אותם? מה, אני בורא?
אתה מאחד אותם בזה שאתה מתייחס לכולם בחשיבות אחת, אין לך מישהו שהוא יותר מהשני. זה מה שאני חושב.
מיכאל: מה שהחברים שואלים, בעיקר מהכלי הישראלי, הם אומרים, "אנחנו רגילים לקבל החלטה ביחד, בשוויון, בפה אחד, ופתאום יש פה ראש. כשאנחנו עכשיו רוצים לקבל החלטה יחד, אם אנחנו כולנו שווים, אז זה ברור, צריכים לקבל בפה אחד, אבל פתאום יש פה ראש". זה לא מסתדר להם איפה הראש פה נכנס, "האם הוא קובע, או שהוא צריך לקבל בפה אחד איתנו, או שהוא יכול לקבוע מעל כל הדעה שלנו את הדעה שלו?".
הראש, יש לו קול לפני כולם, הוא אחראי על חיבור בין כולם. נגיד שזהו.
דודי: אז מה זו החלטה פה אחד? האם יש החלטה פה אחד בעשירייה, או זו החלטה של הראש?
אם תעשו כך, אז תהיה.
דודי: עוד פחד שיש לחברים הוא שליטה. הם מפחדים, עשיריות אומרות, "אני מפחד שמחר הוא יהיה ראש, אני לא יודע מה הוא יעשה פה, הוא יתחיל לשלוט עליי".
כן.
דודי: "זה מפחיד אותי". מה לעשות עם פחד שיש לחברים שהראש ישלוט עליהם, ישתמש בכוח שלו לשלילה?
כן, יכול להיות. אבל בשביל זה הם כולם עשירייה, וכל אחד מהם יכול להיות כראש.
מיכאל: לכן אנחנו מתחלפים כל שבוע.
כן.
מיכאל: אין פחד, כי מה כבר בשבוע הוא יכול שם לשלוט.
דודי: האם צריך להיות קשר בין הראשים בחברה? נגיד, יש את העשירייה שלנו, יש ראש, בעוד עשירייה יש שם ראש, האם צריך להיות חיבור בין הראשים?
לא.
דודי: לא. כל עשירייה בשלה, וזהו.
מיכאל: דרך מי מתחברות עשיריות? נגיד בעתיד עשיריות צריכות להתחבר, הרי עשירייה היא לא תלושה באוויר, היא קשורה לעוד עשיריות, למשל בפתח תקווה. דרך מי הן מתחברות? מה מקשר, אם לא דרך הראש? איך עשיריות מתקשרות אחת עם השנייה?
הן מתקשרות מעצמן.
דודי: מה מחבר עשירייה לעשירייה? איפה הממשק?
הממשק, אני חושב, הוא המטרה האחת שצריכה לקרב אותם.
מיכאל: זאת אומרת, אין כזה דבר שאני כפרט בעשירייה 36 שזו העשירייה שלנו, מתחבר עם מישהו מעשירייה 9PT . גם אין כזה דבר שראש העשירייה שלנו מתחבר עם הראש שלה. מה שמחבר בינינו זו המטרה הכללית.
בלבד.
(סוף השיחה)