בסוד האותיות

1

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 04.07.23 - אחרי עריכה

דודי: אנחנו בתוכנית חדשה בשם "בסוד האותיות", שעוסקת בסוד אותיות העברית על פי חכמת הקבלה. אתנו הרב ד"ר מיכאל לייטמן וגלעד שיר מנהל הפצת חכמת הקבלה לדוברי אנגלית.

אנחנו לומדים בקבלה שעשרים ושתיים האותיות של השפה העברית הם למעשה סימני קוד והמקובלים משתמשים בסימנים האלה כדי לתאר את תהליך הגילוי של המציאות הרוחנית. ושאלתי, האם מלבד עולים חדשים, יש אנשים שרוצים ללמוד עברית וגם את המשמעות הרוחנית של השפה?

גלעד: באופן מפתיע מסתבר שכן, יש עשרות ואולי אפילו מאות אלפי אנשים שרוצים לא רק ללמוד את השפה העברית, את האותיות וללמוד לקרוא ולדבר, אלא באמת מתעניינים להבין מהי השפה מבחינה רוחנית, מה מיוחד בה, איפה היא נוצרה, מהי כל אות ומהי מייצגת, ואפילו המבנה הגיאומטרי מעניין מאוד.

דודי: גם ספר הזוהר גילה את הפוטנציאל השיווקי של אותיות הא'-ב', יש לנו מאמר ידוע בשם "אותיות דרב המנונא סבא", שמתאר בפרוטרוט את עשרים ושתיים האותיות ועוד חמש אותיות סופיות, סך הכול עשרים ושבע תבניות יחס, כנגד עשרים ושבע הכוחות שמנהלים את העולם שלנו. ואנחנו בסדרת התוכניות הזאת נרצה לשמוע מהרב לייטמן על תעודת הזהות הייחודית של כל אות ואות, וכך לאט לאט להכיר את האותיות.

אז לפני שניכנס פנימה לאות א' נרצה לקבל מהרב לייטמן סקירה קצרה מה התפקיד האמיתי של האותיות בעברית?

התפקיד האמיתי של האותיות זה למסור לאדם אפשרות לבטא את העולם הרוחני בצורות של העולם הגשמי. ולכן אחרי כל נקודה, קו, עיגול, כל מיני צורות שאנחנו יכולים לצייר על השטח, אנחנו יכולים למסור בסופו של דבר את התרשמות האדם מהעולם הרוחני בצורות גשמיות, בצורות גיאומטריות, וכך בעצם את השפה בצורה פשוטה.

בצורה יותר פנימית, השפה כבר קיימת ברגשות האדם, ככל שהאדם מרגיש ומבין כל אות ואות, וככל שהוא מחבר את האותיות, ולהעביר אותן ממצב למצב, מעולם לעולם. כי יש לנו עשרים ושתיים אותיות פלוס חמש, סך הכל עשרים ושבע אותיות, אבל אנחנו יכולים למסור על ידן את כל חכמת העולם.

ומה שמעניין, שהאותיות האלו הן לא משתנות. צורת האותיות לא יכולה להשתנות כי כל צורה מביאה לנו צורת חוק שקיים בעולם, ולכן היא קבועה, כמו שהיתה עוד לפני שנברא העולם ואחרי שנברא העולם ואחרי התיקון וגמר התיקון, צורת האות לא יכולה להשתנות. זה משהו מאוד מאוד יציב, חזק וקבוע, כי זה יחס הבורא, כוח הטבע "אחד יחיד ומיוחד" שמסר את הרצון שלו, את הכוח שלו דרך האותיות.

האותיות הן סימנים שמעבירים להרגשתנו את כוח הבורא. אני חושב שלא כדאי שניכנס לעניין איך אנחנו רואים את האותיות, איך הן נכנסות כאילו דרך העיניים בקרני האור למוח שלנו ומגיעים שם לחלק המוחי היכן שהן הופכות להיות לסימנים חשמליים או אחרים. עכשיו זה לא מעניין אותנו, מעניין אותנו איך אנחנו צריכים לקבל את האותיות כגילוי העולם החיצון כלפינו. זה הדבר הכי קרוב אלינו ויחסית לא כל כך קשה.

ואחר כך אם הצופים ירצו, אפשר להיכנס לדרכים ולשבילים של המוח, של התפיסה, של הריחות, של הראייה ועוד.

גלעד: בדרך כלל השפות עוברות איזשהו תהליך התפתחות, האותיות משתנות לאורך זמן, השפה העברית לא כך.

לא.

גלעד: האותיות שלה קבועות. זו שפה שהמציאו או שגילו?

גילו אותה. אי אפשר להמציא אותה כי כל אלמנט שבה חלק מהכתב, מסביר לנו על הכוח הפנימי שבטבע ולכן אנחנו לא יכולים לשנות אותן וגם אם מישהו רוצה לשנות, הוא משנה. יש הרבה סוגי כתבים, יש כתב רש"י, אבל לא מקובל בצורה כזאת לכתוב, אלא היה לו סגנון כתיבה כזה, ואם ניקח אלף אנשים לכל אחד תהיה צורת כתב אחרת.

אבל אם אנחנו מדברים על חוקים של אלפא ביתא, אז נראה שהם חוקים קבועים ואי אפשר לשנות שם כלום, כי כל אלמנט מופיע כחוק שבטבע והכול מתחיל רק מנקודה שחורה על רקע אור לבן, ומכאן והלאה הכול לפי החוקים של היחסים ביניהם, בין אור וחושך.

דודי: לא הבנתי, אותיות א'-ב' היו קיימות עוד לפני שהאנשים דיברו ותיקשרו, עוד לפני המצאת השפה בכלל?

ודאי. בתור חוקים, חוקי הטבע, הסימנים האלו היו קיימים לפני הכול.

גלעד: מתי השפה העברית נוצרה, מה המקור שלה?

המקור הוא מאדם הראשון שהרגיש את השפה, וגילה אותה ביחסים שלו עם הטבע ולכן נתן לסימנים האלו התפתחות, כלומר התחיל לכתוב, לדבר, לקרוא לכל התופעות שהתגלו.

דודי: אז אדם כמוני, שיודע את השפה העברית, מדבר את השפה, קורא בה, כותב בה, אני לא באמת יודע מהי השפה העברית?

אתה לא מכיר את השפה.

דודי: אני לא מכיר את השפה שאני דובר אותה?

כן.

דודי: מה אני לא מכיר בעצם?

אתה לא מכיר את הקשר בין האותיות, צורת האותיות, חיבורים של האותיות, אלמנטים של כל אות ואות. אות זה סימן, ולכן זה לא נקרא שאתה יודע א'-ב'.

דודי: וכשאני אדע את האותיות, כשאכיר אותן, ארגיש ואשיג אותן, מה ישתנה במציאות שלי?

אתה תראה, תדע, ותרגיש עד כמה אנחנו חיים בעולם של סימנים רוחניים.

דודי: מה זה אומר?

שסביבנו זה מרחב מלא באותיות. סך הכול עשרים ושתיים פלוס חמש, שזה עשרים ושבע אותיות, אבל באמת הצירוף שלהן, הפעילות שלהן, העבודה של הכוחות האלה שהאותיות רק מסמנות אותן, זה מביא לנו אפשרות אינסופית, להכרת היקום, להכרת העולמות לא רק את עולמנו ולהזדהות עם הטבע ועם כוח העליון שלו.

דודי: אז למה אני צריך אותיות, אם אני אתחיל להרגיש כבר את הכוחות, למה אני צריך את הביטוי שלהם, את הסימן שלהם, אם אני כבר מתחיל לפעול בכוחות?

איך תכתוב על זה, איך תדבר על זה, האותיות זה לא סתם שאנחנו רושמים, אותיות שאנחנו מדברים בהם. כשאני עכשיו מדבר איתך אני מדבר באותיות.

אז שאני רושם, אני רושם באותיות, אותיות זה הכול, זה יסוד של העולם, זה יסוד של הטבע, של הבריאה.

דודי: זה מרתק ונראה לי שיהיו לנו עוד שאלות בהמשך על האותיות, על המבנה שלהם, על השורש שלהן. אבל בוא ניגש ישר ולעניין, וקצת להכיר, לקבל תעודת זהות של כל אות ואות.

נתחיל ישירות עם האות הראשונה, האות א'. בעל הסולם כותב במאמר "וזאת ליהודה": ש"כל האותיות של גאולה אנו מוצאים בגולה, חוץ מאות אל"ף, אשר אות זו מורה על אלופו של עולם, כמאמר חז"ל. והוא ללמדנו, שצורתו של ההעדר, אינו אלא בחינת השלילה של ההויה."

ושאלתנו, מה מסמלת לנו האות א'?

האות א' מסמלת לנו את כל המציאות. כי חוץ מאות א' אנחנו כביכול לא צריכים כלום.

יש קו אלכסון שמציין לנו גבול והפרדה בין העולם העליון והעולם התחתון. בנוסף יש את האות י' למעלה מהאלכסון, ואת האות ד' שהיא למטה מהאלכסון. זו בעצם אות א'. (ראה שרטוט מס' 1)

שרטוט מס' 1

דודי: אות א' מורכבת מ-י', ד' וקו אלכסון.

כן.

דודי: מה זה אומר?

הקו האלכסוני נקרא "פרסא", מעליו יש את האות י' שזו נקודה עם זנב קטן, ומתחת יש את האות ד', דָּלֶת. יש כאן שלושה סימנים שבקשר ביניהם נותנים לנו את סימן האות א', אומנם יש כאן הרבה יותר סימנים. העולם העליון מביא לנו אור מלמעלה למטה, ואז יש פרסא שעוצרת את האות, ומלמטה למעלה יש את האות ד' שנמצאת למטה מפרסא. בסך הכול האות א' היא סימן של כל האותיות והיא ראש כל האותיות. זה בעצם תחילת הסימנים. (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

גלעד: אנחנו רואים בעולם הזה שיש יסודות כמו הליום ומימן שמרכיבים ביחד יסודות חדשים. גם א' מורכבת מ-י' ומ-ד'. מה הכוונה שאותיות שונות מרכיבות אות אחרת?

כן, אפשר לומר שכך. כי יש לנו סך הכול נקודה, קו, עיגול. יכול להיות שהקו יהיה באלכסון בכל מיני זוויות, יכולות להיות כמה נקודות יחד, שתיים או שלוש נקודות, הזוויות יכולות להיות כמו באות ד', ועוד. זה לא כמו שיש בכל מיני שפות אחרות הירוגליפים למיניהם, ממש ציורים, אלא כאן אלו לא ציורים אלא זו שפה מאוד קונקרטית, ולכל סימן יש מטרה, תפקיד שלפיו הוא צריך להופיע.

גלעד: האות מורכבת מצורות גיאומטריות, עיגול, קו, אלכסון.

כן. בסך הכול כל אות מורכבת מהאלמנטים הללו.

גלעד: האם לכל אלמנט גיאומטרי יש משמעות רוחנית? למשל האם לאלכסון יש משמעות?

כן, ודאי. אנחנו מדברים על מצב שבו האור העליון נמשך מלמעלה, מההתחלה, ומגיע לאיזה מקום בסוף, ואז הוא יכול להתעגל, או להיות משולש או מרובע, ואת כל הצורות האלה אנחנו לומדים. למשל בכתבי האר"י ב"עץ חיים" הוא נותן הרבה הסברים על זה.

גלעד: אמרת שהפרסא מפרידה בין העולם העליון לעולם התחתון, הייתי מצפה שההפרדה תהיה אופקית. למה היא בצורה אלכסונית דווקא?

כי בצורה כזאת זה עובד. יש כאן חיבור בין האלמנטים שנמצאים בעולם העליון שהוא העולם הראשון (1), לבין העולם התחתון שהוא העולם השני (2), (ראו שרטוט מס' 3). יש התקשרות ביניהם בגבהים שונים וההבדל בין שניהם הוא שונה. ואז יש אינטראקציה מסוימת, התקשרות מיוחדת בין מי שנמצא למעלה לבין מי שנמצא למטה, למה ובאיזו צורה, כי זה גם מחובר לעשר הספירות, לחמישה עולמות ולעוד הרבה הבחנות.

שרטוט מס' 3

דודי: בעל הסולם כותב ב"תלמוד עשר הספירות" בדיוק כמו ששרטטת. האם מבנה הא' לא משתנה, הוא מייצג מצב קבוע, או שבעתיד כשאדם יתחיל לעבור לעולם הרוחני האות א' תקבל צורה חדשה?

לא. לאותיות יש סימנים קבועים כי אלו היחסים בין האורות והכלים, בין הפרצופים, בין העולמות, ולכן לא יכולים להיות שום שינויים.

דודי: אני מנסה להרגיש יותר את הא'. מהי אותה פרסא? מה היא מסמלת?

זה ההבדל בין העולם העליון והעולם התחתון שהוא לפי הקו שנקרא "פרסא". האות י' שלמעלה מעידה על כך שיש בעולם העליון אור, והאות ד' שלמטה מעידה שאין בעולם התחתון אור. יש גבול ביניהם שהוא הפרסא שמפרידה ולא נותנת לעולם העליון להופיע למטה ממנה.

דודי: כשהאדם רוצה להרגיש יותר את האור, את המילוי, להתקשר אליו, להידבק בו, מה זה מסמל? מה קורה ככל שהוא משתנה בהשגה שלו?

אדם שמתקרב להרגיש את האותיות, כלומר בונה בתוכו את המודל הרוחני של האותיות, אז בזה שהוא יכול להשפיע על השינויים הפנימיים שלו הוא גם יכול לעלות למעלה מהפרסא, לרדת למטה מהפרסא, ולעשות כל מיני פעולות עם האותיות.

גלעד: רצינו לעשות מעין "תעודת זהות" לכל אות. האם האות אלף מקושרת לעולם רוחני מסוים או לספירה מסוימת?

לא. היא מופיעה מתי שהיא צריכה להופיע, באיזה עולם או מצב, היא יכולה להופיע בין האותיות, הכול לפי העניין.

גלעד: האם לכל אות יש מהות שהיא מסמלת? למשל בעל הסולם כותב שהאות א' מוציאה מגלות לגאולה.

כן. האות א' היא אלופו של עולם, האות הראשונה, הסימן הראשון שמופיע כך. אותיות ב', ג', ד', הן כבר סימנים שבהם אנחנו רואים את התפשטות הכוח העליון בכל מיני דרגות החומר, התקשרות לרצון לקבל.

דודי: במאמר הידוע מהקדמת ספר הזוהר, הוא כותב: "אמר לה הקב"ה, אלף אלף, אע"פ שבאות ב' נברא העולם, את תהיי ראש לכל האותיות, אין בי ייחוד אלא בך, בך יתחילו כל החשבונות, וכל מעשי בני העולם, וכל הייחוד אינו אלא באות א'." איזה ייחוד יש באות א'? מה מיוחד בה שאין בשאר האותיות?

המיוחד הוא שא' בצורה שלה כוללת את כל מה שיש לנו במבנה העולמות. יש את החלק העליון שלמעלה מפרסא, את החלק התחתון שלמטה מפרסא, ואת הפרסא עצמה. המבנה הזה הוא המבנה של העולם העליון, העולם התחתון, הפרסא באמצע, ובצורה כזאת כל המציאות מתקיימת.

דודי: ומה הם כל החשבונות שמתחילים בה?

אנחנו באמת מתחילים את כל החשבונות כשאנחנו למטה מהפרסא, באות ד', וממנה והלאה אנחנו כבר מעלים את עצמנו על ידי פעולות מיוחדות שנקראות "מצוות", אנחנו מעלים אותן למעלה מהפרסא לאור. האור מופיע למעלה מהפרסא, ואותיות, רצונות לא מתוקנים נמצאים למטה מהפרסא.

דודי: הוא ממשיך וכותב "וכל הייחוד אינו אלא באות א'. זה רומז על הייחוד הגדול דגמה"ת, שיהיה ג"כ באות א'." מה הוא הייחוד הגדול של גמר התיקון?

שכל האותיות יצטרפו יחד לאות א', יעלו למעלה מהפרסא ויתכללו באור אין סוף.

דודי: מה יעלה בגורלה של האות א' בגמר התיקון?

היא נכללת מכל האותיות.

גלעד: אם אני צופה ואני רוצה להרגיש ולגלות את האות א' או בכלל את האותיות בשפה העברית מה עלי לעשות?

תכתוב, זה נקרא שתגלה. איך אתה יכול לעשות זאת? אתה צריך להיות מורכב בפנים ברגשות שלך, בהבנות שלך, בכוחות שלך, מאותם הכוחות והחוקים שהאות א' כוללת.

דודי: ומה עם אדם שלא דובר את השפה העברית?

זה לא עניין של דיבור, זה עניין של קיום החוקים האלה.

דודי: אם אני לא מדבר את השפה העברית, אלא רוסית או אנגלית, האם אני עדיין יכול להרגיש את העברית?

לא. גם מי שיודע לדבר עברית הוא לא יודע. זה לגמרי לא שייך לידיעת השפה בצורה שבה אנחנו שומעים, רואים, מרגישים, מלמדים בבית ספר.

דודי: אם הייתי אילם, אז גם הייתי יכול לחיות את אותיות האלף בית הרוחניות.

כן.

דודי: פתחנו באות א'. איך אתה מסכם את התכנית?

דברנו על כך שהאותיות הן החוקים הרוחניים, וכל אחת מהן מסמלת לנו את היחסים בין הכוחות. יש בכל עולמנו בסך הכול שני כוחות, כוח השפעה וכוח קבלה, והאותיות הן בעצם שרטוטים או ציורים של היחס בין שני הכוחות האלה. נלמד על זה הלאה, אני חושב שמכאן והלאה אנחנו יכולים ללכת לכל העולמות.

(סוף השיחה)