כוח פנימי בעשירייה וכוח מקיף מהכלל
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 26.10.25 – אחרי עריכה
מושי: כשרב"ש כתב את המאמר הזה, האם אתם קראתם אותו שם יחד?
אני זוכר מה היינו?
מושי: אתה לא זוכר?
ברור שהוא כתב ואנחנו קראנו, אבל דווקא מה בדיוק קראנו?
מושי: השאלה אם למדתם את זה ממש יחד איתו, או שהוא כתב, נתן לכם, ואתם קראתם בעצמכם. או שהוא כתב, ואתם ישבתם באחד מהחלקים של השיעור וקראתם את זה יחד.
בדרך כלל לא. בדרך כלל אנחנו בעצמנו היינו קוראים.
דודי: אנחנו יושבים בעשירייה שלנו כל צהריים וקוראים מאמר של רב"ש. האם אתה ממליץ שכל עשירייה תשב ותקרא גם מאמר של רב"ש, שכל יום יקראו משהו אחר?
ודאי, אין ספק. למה?
דודי: מה שנוהגים היום לעשות בעשיריות, נפגשים חצי שעה לקרוא את חומר הלימוד של מחר. האם כדאי לקרוא עכשיו נגיד על עולם העקודים או חלק מוקלט של "שמעתי", כדי להכין את עצמנו לשיעור, או יותר טוב להיפגש באמצע היום ולקרוא יחד מאמר רב"ש?
לקרוא יחד מאמר רב"ש.
דודי: מצוין. ועוד שאלה הייתה לי על המאמר, תמיד זה סיקרן אותי, כי זו לא פעם ראשונה שהוא נותן פה דוגמה של הרבי מלובביץ'. למה הוא משתמש בו?
ככה זה היה אז, הוא היה גדול.
דודי: זו תקופה, או שהוא מנסה להעביר מסר שאנחנו לא רואים פה?
לא.
אילן: בתקופה הזאת בשנות ה-80 הרבי מלובביץ' היה מפורסם.
לובביץ' היה מפורסם יותר מהיום.
אילן: כן, אז הוא היה מפורסם יותר מהיום. בשנות ה-80 אנשים היו נוסעים אליו בשביל לקבל דולר.
אנחנו קוראים עכשיו את המאמר הזה, ואני מרגיש שזה ממש נס שאנחנו נמצאים במצב הזה שלנו, החברים, הקבוצה, ובכלל בני ברוך.
בטח.
אילן: הודיה גדולה.
כן.
אילן: שבכלל נדלק פעם הניצוץ הזה שמניע את התהליך הזה.
דודי: במאמר הזה, "כובד ראש בעבודה מהו", הוא מסבב את הכול מאוד יפה, לוגי, פשוט, ומביא אותנו בסוף לזה שלא חסר כלום לאדם חוץ מאמונה למעלה מהדעת, לבקש כוח אמונה.
כן.
דודי: מה העצה הכי טובה שלך?
תחפש.
דודי: לחפש בפנים.
מה זה כוח אמונה למעלה מהדעת.
דודי: את זה הוא לא נותן, עד לכאן הוא מביא אותך. ברור שזה להתפלל ולבקש, זה בסוף מסתכם שם. אבל אני רוצה לחפש מהי הדרך הטובה ביותר.
זו הדרך הטובה ביותר.
דודי: מהי?
לבקש.
מושי: זה נס. לעשות ממישהו גדול כדי להשפיע לו, ולא לדרוש שום דבר תמורת זה, זה נס.
אתה רואה כמה אנשים יש, מיליונים, שמכבדים אותו, נוסעים אליו, ונותנים לו הרבה כסף.
מושי: יוצא שזה לא נס, אלא בכוחות החברה לעשות מאדם גדול.
כן.
מושי: לא צריכים בורא בשביל לעשות מישהו גדול.
לא צריכים.
מושי: אבל אנחנו?
דודי: עקרונית, אם היינו בחברה לוקחים חבר בצורה אקראית, מגדילים אותו, עושים אותו עכשיו הכי גדול שיכול להיות, עיבור נשמת לא יודע מי, משהו שיש פה עכשיו, האם היינו יכולים לקבל ממנו? אם היינו לוקחים חבר אקראי.
לא.
דודי: לא. זה לא עובד בכוח השפעת הסביבה כמו שמגדילים מישהו מפורסם בחוץ.
לא.
דודי: למה לא? זו אותה חוקיות, אנחנו מגדילים חבר.
אין לו כוח ומוח לקבל את מה שאתם רוצים לתת.
דודי: אין לאותו אדם שאנחנו מגדילים מה לתת לנו.
אילן: לא מה לתת, אין לו כוח לקבל.
לא מה לתת לנו, אין לו פסיצ'קה לקבל.
דודי: לא הבנתי. אם בתוך בני ברוך היינו בוחרים למשל באקראי את אילן, בחרנו אותו. וכל בני ברוך היום, כל התלמידים מגדילים אותו ומספרים כמה הוא גדול, מהללים אותו.
הייתם קוברים אותו.
אילן: נכון.
מושי: אותו בטוח היינו קוברים.
דודי: אותו היינו קוברים.
מושי: אבל כולנו היינו נהנים להשפיע לו, היינו עומדים בתור.
דודי: נכון.
כן, אבל צריכים לדבר איתו קודם, ש"אנחנו עכשיו מגדילים אותך בין כל הקבוצות שלנו, בין כולם, אתה הגדול, ואנחנו ממש מכניעים את עצמנו כלפיך".
דודי: אם היינו עושים איתו הכנה והוא היה מסכים לזה והיינו מגדילים אותו, לא מפתיעים אותו, אלא כמו שאמרת, "תכינו אותו", עשינו הכנה.
לא, זה לא יעזור.
דודי: למה זה לא יעזור?
כי אתה נותן לו כל כך הרבה, למעלה מ..
דודי: מהקיבולת שלו?
כן, ודאי.
דודי: בשבילו זה לא טוב, זה נזק, אנחנו הורגים אותו.
כן.
דודי: ובשבילנו? רק כדי להבין את העיקרון, אם אני מגדיל מישהו?
גם בשבילנו.
מושי: האם לא הייתי לומד מהי תכונת ההשפעה? הייתי מבין מה זה להשפיע לאדם גדול. ואילו ככה אין לי דוגמאות, אין אדם גדול בעולם הזה שאני יכול להשפיע לו ללא תמורה. היינו עושים תרגיל. ברור שהיינו קוברים אותו, אבל לפחות היינו מבינים מה זה באמת להשפיע לאדם גדול. ואז מתוך זה אולי היינו מגיעים גם לבורא, לפחות כדוגמה.
כי היום, זה נכון, אני מבין שיש מישהו מפורסם כמו הרבי מלובביץ' נגיד, אני מבין שהוא גדול, ואני מבין שאם הייתי מגיע אליו, אז הייתי סוחב את המזווה שלו, ולא נראה לי שהייתי לוקח כסף עבור זה, אבל הוא לא גדול בעיניי כל כך.
שמעון: בתור ילד ראיתי אנשים שמעריצים זמרים, מעריצים שחקנים, ובגלל שהרצון לקבל היה אז יחסית זך, לכן רצו להעריץ. ועכשיו הרצון לקבל גדל וגדל כל הזמן, ואני רואה שאנשים לא מעריצים שום דבר.
הרצון לקבל גדל, והיום אני לא מבין שמישהו יכול להיות יותר ממני.
שמעון: בדיוק, בשביל זה הרצון לקבל.
כן.
שמעון: היו פוליטיקאים, וממש הסכימו. אבל עכשיו הוא באמת לא רוצה לתת להעריץ מישהו, אולי רק בקשר עם הבורא בסופו של דבר.
דודי: אני לא מבין עדיין, בתוך העשירייה, את מי אנחנו מגדילים?
אף אחד.
דודי: מה זאת אומרת? האם אנחנו לא צריכים להגדיל מישהו?
את הבורא.
דודי: את הבורא.
כן.
דודי: אבל מה זה להגדיל את החבר בעיניי? יש פעולה כזאת?
אתה חייב להגדיל את כל החברים, שהם הכי גדולים מכולם בעולם הזה, בתוך בני ברוך, לא חשוב מה, כל אחד מחברי הקבוצה הוא בעיניך גבוה.
דודי: האם אני לא גורם נזק לחבר בזה שאני מגדיל אותו?
זו שאלה שנייה.
דודי: אבל החוק הוא להגדיל את החבר עד מעל לראש שלי.
כן. להראות לו את זה, ולוודא שזה מתקבל כך.
דודי: האם מדובר על חברי העשירייה או על כל חבר בבני ברוך?
לא, על חברי העשירייה בלבד.
מושי: ומה עם שאר החברים בבני ברוך, מה איתם?
תדאג גם להם, מה אני אגיד לך.
דודי: האם הם לא גדולים? אני לא צריך לראות אותם גדולים בעיניי? יש פה חברים שאני מתפעל מהם.
אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל לעשות מהם שהם יהיו גדולים בעיניך אתה לא יכול.
דודי: ממש לא יכול לעשות את זה?
לא יכול.
דודי: ואם אני עושה את זה כלפי חבר, האם אני לא מגדיל את הכוח, מרחיב את הטווח שלי? יש את החברים במעגל שלי, ויש פה בבניין עוד הרבה נקודות שבלב, חברים גדולים, ותיקים, משקיעים, מוסרים את נפשם. אם אני אגדיל אותם, אז האם אני לא אקבל, או טכנית אי אפשר, כי אני במערכת אחרת?
להגדיל זה דבר אחד, ולקבל ממנו זה דבר אחר, ושתי הנטיות האלו זה תלוי בך.
דודי: את החברים שלי בעשירייה אני מחויב להגדיל, ומהם אני גם יכול לקבל.
כן.
דודי: ושאר החברים שהם לא בעשירייה שלי, אני לא צריך להגדיל ולא יכול לקבל מהם.
אתה יכול להגדיל אותם כדי לקבל מהם כוח המקיף, שייתן לך יחס יותר יפה לכולם.
דודי: מהחברים אני מקבל משהו פנימי יותר.
כן.
דודי: ומשאר החברים בבני ברוך זה משהו מקיף יותר.
כן.
דודי: וממעגל רחב יותר של האנושות, האם מקבלים מהם משהו? מה זה הכוח הזה? או שכלום, הוא לא נספר בכלל.
לא.
דודי: זה ממש חוק. כל יום מחדש אני מתפעל מהכוח של העשירייה.
זה הכוח של העשירייה.
מושי: הרבה פעמים אתה חוזר בזמן האחרון על הכוח המקיף של הקבוצה.
זה הכוח הכללי של העשירייה.
מושי: מה זה המקיף הזה?
אנחנו כעשירייה נמצאים בתוכו והוא משפיע לכולנו.
מושי: מה יש בכוח הפנימי בתוך עשירייה שאין בכוח המקיף? או הפוך, מה יש במקיף שאין בפנימי?
הכוח הפנימי הוא פועל על כולם, על מי שמתייחס אליו.
מושי: כוח פנימי הוא בתוך עשירייה.
כן.
מושי: וכוח המקיף, איך הוא פועל על העשירייה?
כוח המקיף, אני לא יודע איך להגיד. אבל בשביל מה אתה צריך אותו?
מושי: בכל זאת, אנחנו כעשירייה נמצאים בתוך בני ברוך הכללי שנותן את הכוח המקיף. אני רוצה ללמוד מה אפשר לקבל מאותו כוח מקיף. אם מן סתם אני מקיף, אנחנו מקיף בשביל עשירייה אחרת, אז מה אני צריך לתת לה?
לי נראה, לפי מה שמדברים, שלא צריכים להעלות את זה יותר מהשטח לאיזו רמה.
דודי: למה שלא נתבודד כעשירייה? נתבודד. למה צריך מסביבנו עוד אנשים?
"ברוב עם הדרת המלך".
אילן: דרך זה שאנחנו מטפלים בחברים, בקבוצות, באנשים, בחברים שלנו, דואגים להם, משהו מקבלים מזה?
כן.
אילן: מה מקבלים?
זה שאתה מטפל ורוצה לעזור למישהו בעלייה הרוחנית שלו, אז אתה מקבל מזה. אתה מקבל גם מקיף, ונראה לי שגם פנימי.
מושי: לפי החוק הזה, ברוב עם הדרת המלך, יוצא שאנחנו לא יכולים להתבודד. כנראה שלא נוכל להגדיל כל כך את המלך בעשירייה שלנו, אנחנו צריכים את בני ברוך הכללי. אולי לזה אפשר לקרוא מקיף.
כן. עוד יותר מזה.
מושי: את עם ישראל, את כל האנושות. עכשיו ביררנו מה אנחנו יכולים לקבל מהם, ברוב העם הדרת המלך, את הכוח הזה. להגדיל את הבורא לא מספיק רק בעשירייה, אלא אני חייב בני ברוך גדול.
רואי: האם זה לא מספיק רק בעשירייה, או שאנחנו לא עובדים מספיק נכון עם העשירייה?
לא עובדים נכון עם העשירייה.
רואי: ולכן צריך עוד כוח מסביב.
כן.
דודי: ואם היינו עובדים נכון וחזק בעשירייה?
אז העשירייה הייתה מָסְפקת לך כביכול, כדי לגלות את כל הכוחות שאתה צריך.
דודי: אם יש סיטואציות כאלה שבהן אנחנו יושבים עם עוד חברים שהם לא מהעשירייה, נגיד שבסדנה, בשיעור, אני יושב עם עוד כמה חברים, האם אני יכול להחזיק בלב את העשירייה שלי ולקבל ממנה, ולדבר עם עוד חברים שהם לא מהעשירייה שלי על הקשר בינינו, על קשרים?
בדרך כלל כך עושים, אבל אני לא יודע.
דודי: לא.
לי נראה שלא.
דודי: כלומר נכון גם לשבת פיזית עם חברי העשירייה שלי.
כן. ודאי שאסור לצאת מתוך העשירייה, מהעיגול הזה.
דודי: יש סיטואציה שבה החברים אנוסים פטורים, הם צריכים עכשיו לעשות משהו, לעבוד במטבח, ואני צריך להיות בשיעור כרגע. מה אני צריך לעשות כשאין לי כרגע את החברים איתי? האם אני יכול להצטרף לשולחן אחר, לעשירייה אחרת?
צריך להגיד שכן.
דודי: להגיד שכן, טכנית. מה אני צריך לעשות כשמדברים על חיבור, האם אני נכלל איתם באותו רגע, או שאני חושב על החברים שלי?
אתה יכול גם לחשוב על החברים שלך וגם על החברים האלה. בסך הכול כולנו נמצאים באותה התנועה.
מושי: אם אני מבין נכון, יוצא שבעשירייה אנחנו עובדים על גדלות החבר, על ביטול, על שוויון, על דברים כאלה שאני לא יכול לעבוד עם כל בני ברוך ובטח שלא עם כל האנושות. ודווקא על גדלות הבורא כן אפשר לעבוד עם בני ברוך הכללי, כי ברוב עם הדרת המלך, את גדלות הבורא אני גם יכול לקבל מהם. נכון?
כן. משמע שכן.
מושי: אם אנחנו מדברים על הכנס, אני כבר חושב על ההכנות לכנס הבא, אמרת שהוא יהיה קשר בין העשיריות.
כן. הכנס הגדול הכללי של בני ברוך הוא כבר קשר בין העשיריות.
מושי: אפשר להגיד שמה שאני רוצה לקבל מהקשר הזה, זה להגדיל את הבורא.
כוח כללי כמה שיותר קרוב לבורא.
מושי: אנחנו רוצים בקשר בין עשיריות לעורר את המקיף, את התמיכה הכללית של כל בני ברוך בנושא של גדלות הבורא.
כן.
(סוף השיחה)