ימים נוראים, ראש השנה ויום כיפור הם לפי הרגשת האדם. בחכמת הקבלה ביטויים אלה מקבלים צביון אחר לגמרי, כל חג, יום, שבת, אפילו ימים כתשעה באב או י"ז בתמוז לא נחשבים כימים רעים. הם סמלים בהיסטוריה שלנו, אולי ימים לא נעימים, בעיות גדולות, אבל לעתיד הם כולם הופכים להיות לימים טובים. חכמת הקבלה כולה מדברת על העתיד על זמנים טובים ויפים. כל החגים מסמלים את תהליך תיקון האדם. אומנם הם נקראים ימים הנוראים, אבל הנורא ה מפירוש של גדלות. כמו שאנחנו מדברים על הבורא, א-ל הגדול, הגיבור והנורא. הנורא זה ה-נורא, הגדול. שאלות נבחרות מתוך הפרק: מה ההבדל במשמעות החגים היהודיים ליהודי מלידה ומי שלא יהודי מלידה, או מי שאינו יהודי? מדוע יש תאריכים ספציפיים בלוח שנה המגדירים חגים כמו ראש השנה, כיפור, סוכות, אם רוחניות לא קשורה לזמן ומקום? האם משמעות החגים השתנתה כאשר המקובל החל ללמוד את חכמת הקבלה? איך אפשר להתגבר על הנושא של המרחקים הפיסיים ולהרגיש שכל המשפחה מאוחדת סביב איזה חג? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן