יחס נכון למאמרי הרב"ש הארוכים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 03.09.23 – אחרי עריכה

דודי: מה דעתך על קריאת מאמר ארוך של רב"ש כמו היום בשיעור?

אני נהניתי. אבל זה לא שאני מזמין את כולם לכאלו מאמרים. מה אתם חושבים?

דודי: כמו שאתה אומר, יש חלק שמאוד התפעלו והתרגשו ונהנו מהעומק של רב"ש.

בסופו של דבר.

דודי: בוודאי. הוא שואל, עונה, מעמיק, זה טיול שלם.

כן. אבל אין לו הרבה מאמרים כאלה.

דודי: יש לו, לא הרבה, אבל יש עוד כמה מאמרים כאלה.

בבקשה, אני לא מתנגד.

דודי: אתה מרגיש שהכלי מסוגל לעמוד בזה.

נראה לי שכן.

דודי: אפשר לא כל יום לעשות כך.

זה ברור.

דודי: ניתן כמה מאמרים קצרים ומאמר אחד כבד כזה.

כן.

דודי: לימוד כזה לא מפצלים, צריך לקרוא את המאמר מתחילתו ועד סופו.

רצוי. זה גם מחנך את האדם להמשיך.

דודי: מה לגבי זה שאנחנו לוקחים ממך זמן שבו אתה צריך קצת לדבר, להסביר?

אני לא צריך. אני לא מתנגד, אני כמו חייל, החייל ישן ובינתיים השירות שלו עובר.

רואי: מה זה אומר?

אני לא חייב כל הזמן לדבר, אני לא פועל לפי המילים. לשמוע רב"ש במשך שעה וארבעים, זה טוב.

דודי: מה לעשות עם חברים שקשה להם?

הם יתרגלו. יש כאן אנשים שלא יכלו לשבת בכיתה בבית ספר.

דודי: נכון.

דודי: הרוב.

הרוב.

ולאד: לא מסוגלים ללמוד.

אבל כשאתה שומע את הזרימה הזאת, זה טוב מאוד.

דודי: בכל זאת, למי שקשה לו, נרדם קצת ומתעורר, מאבד ריכוז פתאום, לא זוכר מה שאלו בהתחלה ומה הוא עונה עכשיו, מה קורה פה ואיפה אני, מה אתה ממליץ לו?

שיהיה במאבק, זה טוב, זה בריא. אם יש לו התנגדות מהגוף, זה בריא.

מיכאל: לשמוע שאלות זה לא מאבק?

לשמוע שאלות זה עוד יותר מאבק, אבל מסוג אחר.

רואי: השאלה היא לא אם התענוג הוא מהמאמר. אין ספק שלקרוא מאמר זה מפוצץ בהבחנות והכול טוב. לי יש שאלה עקרונית על זה שלא שומעים אותך בשיעור. ברור לי שלך אין בעיה עם זה, כי זה רב"ש.

כן.

רואי: אבל אני אומר שלא שומעים אותך בשיעור, כי בסופו של דבר השיעור הוא שלך.

לא.

רואי: לא? בסדר גמור.

אני רגוע בזה.

דודי: האם אתה לא מרגיש שהייתה לך לתת היום מנה לכלי העולמי?

לא, מה פתאום. קודם כל המאמר לא מסובך, הוא פותח אותו בהרחבה ולא חוסך, אז למה לא לשמוע? אתה נמצא בזה בלב ונפש, אתה ממש מקבל את זה ושמח ששומע, מבין ומרגיש, וזה נכנס פנימה.

מיכאל: זה בסדר, כן?

כן. אתה נדבק לרב.

דודי: מה המצב האופטימלי מקריאה של מאמר רב"ש, האם לצאת עם שאלות וקושיות, או לצאת עם מילוי, סיפוק שאתה חי את זה?

עם סיפוק. אומנם אתה כל הזמן נמצא בשמיעה ובירורים, אבל בסיפוק.

רואי: כל כמה זמן היית מביא מאמר כזה? אני רוצה להבין איך לחלק את החומרים.

פעם, פעמיים בשבוע.

דודי: איך הייתה בשבילך קריאה כזאת של מאמר, בשבילך באופן אישי?

אני מאוד נהניתי. ראית שאני קם, קופץ? לא.

דודי: אני שואל מבפנים, כי אני לא רואה. האם יש לך דברים שמתחדשים, אתה נהנה, אתה שומע אחרת?

זה יפה, חלק, בגובה של כולם. הרגשתי שאפילו הנשים מקבלות את זה בצורה רגועה.

דודי: האם אתה מגלה משהו חדש על הרב"ש כשאתה שומע מאמר כזה?

כאן לא. הוא גם לא כל כך פותח בחידושים.

דודי: בהבחנות.

הוא לא נכנס לוויכוחים. זה מאמר שכולו יפה.

ולאד: איך בפועל בעבודה שלנו, להרגיז את היצר הטוב, שזה הרצון שלנו להשפיע לבורא, להגיע להשפעה, על הרע, על הרצון לקבל שלא רוצה את זה? איך בפועל לעשות את זה?

בפנים.

ולאד: בפנים.

בטח, כי הכול זו עבודה פנימית. תחשוב על זה יותר.

(סוף השיחה)