לקבל עצה מחבר כעצה רוחנית
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 02.11.25 – אחרי עריכה
מיכאל: האם על רב"ש סמכת בכול, בכל תחום, לדוגמה אם הוא היה אומר לך משהו בתחום רפואי? ברוחניות זה ברור, אבל בגשמיות כשהוא היה אומר לך כל מיני דברים לעשות, האם סמכת עליו במאה אחוז?
כן.
מיכאל: אנחנו בעשירייה גם צריכים להגיע לכאלו יחסים?
זה עניין שלך.
מיכאל: אני סומך על חבר במאה אחוז, אני יודע שהוא לטובתי במאה אחוז בכל תחום. בתחום הרוחני, זה ברור, אבל גם בתחום הגשמי. אם שמעון אומר לי איזו עצה או אני אומר לו עצה, ברור שאני אומר לו את זה מתוך דאגה. האם הוא מקבל את זה כמו מרב, או לא, זה כבר משהו אחר, ורק בתחום רוחני ובתחום גשמי לא?
רק בתחום רוחני.
מיכאל: רק בתחום רוחני, בתחום גשמי אנחנו לא ערבים. אבל רב ותלמיד זה משהו אחר, כן?
מה זאת אומרת?
מיכאל: אתה אמרת שעם רב"ש היית כמו עם רב וחבר, ואתה כן סמכת עליו בכל דבר שהוא אמר לך, אפילו בגשמיות. היית סומך עליו?
במאה אחוז.
מיכאל: במאה אחוז היית סומך. השאלה שלי, האם אני צריך לסמוך ככה על החברים שלי בעשירייה שלי?
אל תשאל אותי.
מיכאל: למה לא?
אל תשאל אותי. אלא אתה מקבל את זה או לא מקבל את זה.
מיכאל: אני שואל האם אני צריך לקבל כדי להתקדם לרוחניות או לא? האם אני צריך לקבל את החברים כאן, כל דבר שהם אומרים לי בחיים הגשמיים? לא אדם אחד, נגיד הקבוצה אומרת לי, "ככה אתה עכשיו צריך לעשות", בגשמיות, האם אני צריך לקבל את זה כמו שהם בשבילי רב ואני מקבל את זה, או שלא, אלא אני צריך להגיד "בגשמיות תעזבו אותי, אני חכם בעצמי"?
אני לא מבין. המילה גשמיות היא..
רואי: גשמיות הכוונה שלמשל יכולים להגיד לי "תחליף עבודה" או "תעבור דירה". או יכולים להגיד לי "תחליף משהו בבית", "תלך ותלמד משהו אחר". יכולים לתת לי כל מיני עצות ששייכות לעולם הזה, לא שייכות לרוחניות, לא שייכות לאמונה למעלה מהדעת, לחיבור בין חברים. אלה דברים שבסופו של דבר מתגשמים בחומר ושייכים לעולם הזה. האם גם בדברים האלה אני צריך עכשיו לבנות אמון מוחלט בעשירייה?
אני מבין את זה פשוט. אם אני רוצה להיות כמו החבר, אז אני חייב להתנהג כמוהו כלפי הקבוצה.
רואי: אתה מספר לנו על המון דברים שהיית מתייעץ עם רב"ש, כמו למשל אם לעבור מרחובות לבני ברק.
כן.
רואי: בהתחלה הוא אמר לך לא, אחרי תקופה הוא אמר לך, עכשיו כן. מבחינתך שאלה כזאת לשאול את המורה זו שאלה גשמית או רוחנית? להגיד למורה, "אני גר היום ברחובות, אני רוצה להתקרב, רוצה לגור בבני ברק", האם זו שאלה גשמית או רוחנית?
אתה מדבר על הרב שלך?
רואי: אני מדבר על הרב שלי, ובהמשך להבין איך להתייחס לעשירייה. האם היחס שלי שאני מקבל מהרב צריך להיות אותו יחס שיש לי כלפי העשירייה?
את רב"ש קיבלתי מלכתחילה שהוא מעליי. אבל אתה כלפי החברים שלך או לא חברים, אני לא יודע בדיוק, אתה צריך קודם לברר.
רואי: אבל המצב שאליו אני צריך להגיע, הוא לקבל אותם שהם מעליי? אם אני צריך לשים לעצמי יעד, האם אני צריך להגיע למצב שאני מקבל את החברים שלי שהם מעליי או לא?
כן.
רואי: בסוף אני צריך להגיע לזה.
כן.
רואי: והדבר הזה הוא גורף לכל תחומי החיים, זאת אומרת בכל דבר אני צריך להגיע למצב שהם מעליי.
לא לא לא.
רואי: לא.
כאן זה יש ואין.
רואי: אז למה עם הרב זה כן? כי כמו שאתה מתאר עם רב"ש, המון עצות הוא נתן לך. הוא נתן לך כל מיני עצות לחיים האישיים שלך.
כן.
רואי: אז מבחינתך, בזה שעשית את מה שהוא אמר, האם עשית פעולה גשמית או פעולה רוחנית?
כשאני עשיתי זאת הייתה פעולה רוחנית.
רואי: זאת הייתה פעולה רוחנית.
כן.
רואי: למרות שהוא נתן לך עצה גשמית, זה נקרא פעולה רוחנית.
כן.
דודי: אם כל העשירייה פה אחד נותנת לי עצה כלשהי, כל אחד נותן לשני עצות מתוך דאגה וכולם מסכימים, האם אני צריך לקבל את זה כעצה רוחנית מהחברים, או להטיל ספק ולהגיד "תודה שמעתי, אני אחליט"?
אני חושב שאתה צריך לקבל עצה של החברים כעצה רוחנית.
דודי: האם זה מכל חבר שאומר או כשזה בא מכללות העשירייה?
לפחות מכללות העשירייה.
דודי: נניח שאתה מתייעץ עם כללות החברה, לא עם עשירייה, כלומר עם הרבה הרבה עשיריות מכל העולם, אתה מתייעץ איתם בעניין הפצה נגיד, מתלבט לכאן או לכאן. אם עכשיו היינו שומעים את כל החברה, שואלים אותם מה נעשה עכשיו בהפצה, ותהיה רוח מסוימת, קו מסוים שהחברים אומרים, איך אתה מתייחס לזה?
מתייחס לזה כמו שאני שומע.
שמעון: אני יודע שלכל אחד יש תפיסת מציאות משלו, אני מרגיש יותר ויותר שכל אחד יש לו את תפיסת המציאות שלו ממש, וכל אחד רוצה לעזור להגיע לאהבה, אבל לכל אחד יש את התפיסה שלו. אם כמה חברים אומרים משהו, האם אני צריך להסכים איתם כי חלק מהעשירייה רוצים נגיד משהו? האם אני צריך להסכים לזה?
לפחות לעצמך אתה חייב להחליט.
אילן: סיפרת פעם ששמעת את רב"ש אומר לך הרבה פעמים בכל מיני הזדמנויות על עבודה למעלה מהדעת, על אמונה למעלה מהדעת, וסיפרת לנו שרק אחרי כמה שנים הבנת מה הוא אומר לך, מה זה אמונה למעלה מהדעת.
כן.
אילן: מה התהליך הזה שבן אדם עובר? הרי כל אחד מאיתנו מרגיש שהוא מבין, שהוא שומע, מבין את השפה, מבין מה הן המילים האלה. מה זה התהליך הזה שבן אדם עובר כלפי המצב הפנימי הזה של אמונה למעלה מהדעת?
הוא לא יודע איך לפרש את זה לעצמו. אדם שומע ושומע, לא חשוב כמה, קשה לו להצביע על מה שאומר מישהו שזה אצלו למעלה מהדעת, למטה מהדעת או בתוך הדעת, זה קשה.
דודי: למה אמונה למעלה מהדעת זה דבר כל כך מסובך, למה זו קושייה כזאת?
כי אין בנו דוגמה פנימית.
דודי: אז מה רוצים מאיתנו?
רוצים שאתה תשתדל להגיע לזה.
ולאד: אמונה למעלה מהדעת זו השפעה למעלה מקבלה. איפה יש דוגמה אצלנו בעשירייה של השפעה למעלה מקבלה, השפעה רוחנית למעלה מקבלה גשמית נגיד ככה, איפה יש את זה?
תחפש.
שמעון: למעלה מהדעת, האם זה רק כשנגיע למצב הזה, לפני זה לא נרגיש, לא נבין?
אם אתה מקבל משהו שאיתו אתה לא מסכים בדעתך, אבל אתה מקבל את זה כדי להתנהג כך, אז זה נקרא שאתה עובד על זה באמונה למעלה מהדעת.
שמעון: נגד הדעת שלי.
נגד דעתך.
דודי: זאת אומרת חוסר הסכמה חייב להיות. זה נגד דעתי בצורה מובהקת, אני מתנגד לזה, אני לא מסכים לזה.
כן.
(סוף השיחה)