להחזיק את הבורא מול העיניים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.04.26 – אחרי עריכה

הרב: "רק עצה אחת יש לנו, שהיא להשתדל איך להשיג גדלות ה'. זאת אומרת, כל מה שאנו עוסקים בתו"מ, אנו רוצים, שהשכר שלנו יהיה להרגיש גדלות הבורא. וכל התפלות, שאנו מתפללים, צריכות להיות "לאקמא שכינתא מעפרא", היות שהבורא נסתר מאתנו מחמת הצמצום שהיה, ואין אנו מסוגלים להעריך את חשיבותו וגדלותו.

לכן אנו מתפללים לה', שיסיר מאתנו את הסתרתו, ושירומם קרן התורה. וכמו שאנו אומרים בתפלת "שמונה עשרה" דראש השנה "ובכן תן כבוד לעמך", שפירושו, שיתן כבוד ה' לעמך, שהם ירגישו את כבוד המלך.

ומשום זה האדם צריך להשתדל ולא לשכוח את המטרה בעת לימוד התורה, שיהיה תמיד לנגד עיניו, שהוא רוצה לקבל מהלימוד, שהלימוד ישפיע גדלות וחשיבות הבורא. וכמו כן בעת קיום המצות, גם כן לא לשכוח הכוונה, שע"י זה שמקיים את המצות, שבסגולה זו הבורא יעביר ממנו ההסתרה, השורה על רוחניות, אלא שיקבל הרגשה של גדלות ה'."¹

גדלות הבורא, באמת חוץ מזה לא צריכים שום דבר. וכל מה שאנחנו לומדים זה רק כדי להיות מסודרים כך שנראה את הבורא שנמצא לפנינו, ואנחנו כן ראויים לקבלת המאור שלו.

מיכאל: למה לא ניתן לאדם לבדוק, למדוד את גדלות הבורא?

לְמה?

מיכאל: בדיוק, לכן אני אומר, למה לא ניתן? אני לא יכול להגיד שעכשיו גדלות הבורא היא יותר ממה שהייתה לפני עשר שנים או עשרים שנה או שלושים שנה. למה זה לא ניתן לבדיקה, למדידה?

אני חושב שניתן.

מיכאל: איך? אני לא מרגיש שאני יכול להגיד יותר או פחות, אין לי שום כלים.

מה אתה צריך לזה?

מיכאל: מה אני צריך מזה? אם היו לי כלים כאלה, אז הייתי בודק. האמת גם בהרגשות האחרות זה כך, אני לא יכול להגיד שאני אוהב עכשיו את אשתי או את הילד יותר מאשר לפני שנתיים, שלוש, חמש או עשר שנים, אין מדידה, אי אפשר למדוד את ההרגשה.

לכן כשאומרים "צריכים", אז שם לא דורשים ממך לאהוב יותר, ופה אתה אומר שכל הזמן אנחנו צריכים יותר חשיבות ויותר חשיבות, יותר ויותר, ואני לא יכול למדוד אפילו. או קיי, זאת עובדה, אבל למה? למה לא ניתן לאדם למדוד את גדלות הבורא, עד כמה הבורא יותר גדול? בוא נסתפק בתקופת ההכנה, יכול להיות שאחרי המחסום כן ניתן, אבל בתקופת ההכנה לא ניתן למדוד.

ניתן למדוד, כי לפי מה אני יכול להגיד שלשמעון הבורא חשוב? הוא מגיע לשיעורים, הוא משלם מעשר, יש איזו מסגרת בעולם שלנו שמצביעה על זה שהבורא חשוב לו, אחרת הוא לא היה עושה דברים כאלה. אבל אלו דברים מוגבלים, ואחרי שאדם כבר קבע את המסגרת, זהו.

אנחנו מדברים לא על זה, אלא על המצב הפנימי, שכל פעם יותר חשוב לי יותר ויותר, ואני לא מבין למה אין כלי למדוד את זה.

יש.

מיכאל: אז בוא תגלה, אני לא מכיר כזה כלי.

גדלות הבורא, חשיבות הבורא.

מיכאל: איך מודדים את זה?

זו הרגשה פנימית. אני חושב שאם אדם מרגיש שבמשך היום אין לו על מה עוד לחשוב רק על הבורא, ובכך רוצה שיישאר הסידור הפנימי שלו, אז זה מספיק לו, הוא היה רוצה שכך זה יישאר. העיקר שהבורא כל הזמן יהיה מולו ולא צריך שום דבר חוץ מזה.

דודי: ברגע שהבורא מולו, אז לא צריך שום דבר, יש מוטיבציה, הוא נמשך אחרי זה, זה ברור. אבל איך לשים את הבורא מולו כל הזמן, כמו שכתוב, "שויתי ה' לנגדי תמיד"², שהוא עומד ממש מולך כל הזמן, את זה איך כל הזמן להחזיק?

צריכים כל הזמן לתאר לעצמנו שנמצאים מולו, וזה כל החיים שלנו.

מיכאל: לי עדיין לא ברור, האם כל חבר בעשירייה יכול להיות ראש? כי לא כולם שומרים מסגרת, לא כולם באים לשיעורים, ויש פה באמת שאלה. מה אתה חושב?

מי יכול להיות ראש?

מיכאל: כן, האם לאפשר לכולם בעשירייה להיות ראש, אפילו שאדם לא תמיד מגיע לשיעורים ולא תמיד עומד בכל התנאים?

כן.

מיכאל: לאפשר לכולם.

(סוף השיחה)