להעלות את הקשר בינינו לבורא

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 09.05.26 – אחרי עריכה

מיכאל: אנחנו התחלנו היום תהליך של ראש עשירייה. אנחנו כהנהלה ישבנו היום בשיעור והסברנו לכולם שבכל עשירייה צריך להיות ראש שמתחלף פעם בשבוע. הסברנו את החשיבות, מה התפקיד של הראש, שהוא חלק, מרכיב בלתי נפרד מהעשירייה, והוא צריך להיות השפל בין כולם, המתבטל, ושהעשירייה בונה את הראש. כלומר כל מה שדיברנו בינינו ויישמנו.

אנחנו בעשירייה סיימנו את הסיבוב, כל אחד היה כבר ראש, שמעון היה אחרון ואני עכשיו מתחיל סיבוב שני של ראש. הכנסנו את כל החברה לזה, כולם מרוצים והתהליך הולך טוב.

דודי: יש לעשירייה ראש, תורן שבועי, שבוע שלם הוא ראש, ברוטציה. יש לו כמה תפקידים. התפקיד שלו לחבר את העשירייה לבורא, לדחוף אותם יותר לחיבור, שירגיש משקולת. התפקיד של שאר החברים להתבטל אליו, יש פה בפנים תרגיל של ביטול, להגדיל אותו, להחשיב אותו, לתת לו את הכוח לחבר את העשירייה. בנוסף, אם יש מחלוקות או אי-הבנות, אז יש מישהו אחד שהוא אחראי, הוא הראש שיחליט בסוף אחרי שכולם ניסו להחליט יחד, הוא יכריע בדבר. ראינו זאת על עצמנו. השבוע היה שמעון, לפני זה רואי, אילן, ולאד, מיכאל, אני, כל אחד מאיתנו עשה סבב, והרגשנו ממש על הכתפיים את האחריות, וראינו איזה דברים יפים יוצאים מזה שיש מישהו אחד. משחקים ב"עשה לך רב, קנה לך חבר", והתרגיל הזה מצוין.

כן. לא פשוט.

דודי: זה יפה. אנשים הגיעו יחידים ללמוד את חכמת הקבלה, בהדרגה נהיו קבוצה, ומקבוצה הפכו לעשיריות. היו כל מיני צורות של עשיריות, רואים פה תהליך גדילה, עשיריות אקראיות, עשיריות ליום אחד, עשיריות לשבוע, ואחר כך עברנו תהליך והפכנו להיות עשיריות קבועות, וגם אחרי כמה שנים התחלפנו. כך לאט לאט עד שזה התייצב, והיום יש כבר עשיריות קבועות, חזקות שמבינות את הסדר. עכשיו אנחנו עולים עוד שלב, שבכל עשירייה יהיה ראש עשירייה שגם הוא מתחלף. רואים איך הבורא מעביר אותנו תהליך, בישול איטי, עד שאנחנו לאט לאט מתחילים לקבל עוד אבחנות.

מיכאל: זה כמו עובר בבטן אימו שמקבל כל מיני צורות עד שבאמת מתייצב להיות ולד, אדם. האם יכול להיות שנגיע למצב שיהיה לנו ראש קבוע, או שדווקא ראש מתחלף זו הצורה הקבועה שצריכה להיות? או שיכול להיות שנגיע לזה שכולנו נרגיש שצריך להיות ראש קבוע, מישהו אחד שמתאים לפי התכונות שלו, שהוא באמת יודע להיות שפל מכולם, להתבטל יותר מכולם, לחבר את כולם, כי יש לו תכונות כאלה. אנחנו נתנו לו את הכוח הזה, אבל גם מצד הטבע יש לו תכונות כאלה. האם זה יכול להיות, או שדווקא הראש המתחלף זו הצורה הטובה ביותר?

הראש המתחלף זו העבודה שלנו.

מיכאל: נגיד אנחנו, חבורה, עשירייה. וראש זה מהות, כן?

כן.

מיכאל: צריך להיות ראש לגוף, אחרת מי אנחנו. ופעם בשבוע אנחנו מעבירים את הכוח הזה שפעם מתלבש ברואי, פעם בדודי, פעם בשמעון, זה ביטוי כזה. זה יותר נכון מאשר שיהיה לנו מישהו קבוע.

לא.

מיכאל: זה לא טוב מישהו קבוע.

חשבתי שמעניין להכיר את הכוח הזה.

איזה כוח?

מיכאל: את הכוח העליון.

כוח עליון, יום יום כשאתה מתפלל, אתה מבקש אותו.

מיכאל: זה כן, זה ברור. אני אומר שמעניין להכיר אותו. יש לו כל כך הרבה תכונות, וההתנהגות שלו כל כך מוזרה לנו, שבאמת מעניין להכיר את המחשבות שלו, להסכים איתו, להבין אותו.

ולאד: לגלות אותו.

מיכאל: לדעת אותו, לגלות אותו.

ולאד: להצדיק אותו. כתוב: "אין מישהו יותר קרוב לאדם מאשר הבורא".

כן.

ולאד: ואנחנו כל הזמן רוצים להכיר אותו, רוצים להגיע אליו, והוא נעלם.

אבל זה שאתה יושב עם האחרים, עם העשירייה שלך, וחושב על זה, כמו שאתה אומר, אז אין יותר גבוה מזה, אין יותר גבוה.

מיכאל: למה זה המצב הכי גבוה?

למה זה נקרא יותר גבוה? כי זאת התפילה שהיא ממש פונה לבורא.

מיכאל: כשיושבים בעשירייה ומדברים עליו, על איך להשיג אותו?

כן.

מיכאל: אם יושבים עשרה אנשים ומדברים איך להשיג את הבורא.

איך להשיג אותו, זאת אומרת איך להתקרב כדי להודות.

מיכאל: אז אין יותר גבוה בעולם שלנו מהמצב הזה.

כן.

דודי: כשאנחנו יושבים יחד בסעודה, בשיעור בוקר, בישיבת חברים, כל העשירייה יושבת יחד, קוראים קטעים, מבררים, חושבים איך להגיע אליו, זה מצב נעלה בינינו.

כן.

שמעון: אנחנו נפגשים כל הזמן, כל יום.

כן.

שמעון: ועדיין אנחנו לא מרגישים איך הבורא בינינו.

תתאר לעצמך שאתה רוצה להיות עם כולם יחד, ואז תפנה לבורא. אז אתה תראה מה קורה כאן.

שמעון: רק לבקש קשר בינינו.

קשר בינינו, ומתוך הקשר בינינו אנחנו מעלים את עצמנו לבורא.

שמעון: אנחנו רוצים לראות את הבורא, להיות בקשר עם הבורא, אבל כנראה שאין לנו ממש קשר בינינו, האם בגלל זה?

אנחנו רוצים את הקשר בינינו, כדי להעלות את הקשר בינינו שהוא כבר קיים, להעלות אותו לבורא.

שמעון: כנראה שאין מספיק קשר בינינו.

עוד לא.

דודי: מה אנחנו מבקשים מהבורא? האם אנחנו בכלל רוצים לבקש משהו, או שאנחנו רוצים להידבק בו?

להידבק בו זה דבר גדול מאוד.

דודי: אז מה אנחנו רוצים ממנו? מה אנחנו רוצים מהבורא? אנחנו מתאספים, מתחברים, כי אנחנו רצון לקבל, אנחנו רוצים לקבל את הטוב שלו.

לא.

דודי: אלא מה?

אנחנו רוצים לגלות את הבורא כדי שיהיה לנו כוח ובירור לפנות אליו.

דודי: הנטייה כלפיו, זו המטרה?

כן. שיהיה לנו כוח לפנות אליו, זה מספיק.

ולאד: האם אנחנו רוצים שהוא יתלבש בנו, זו המטרה שלנו, שבתוך החיבור שלנו הוא יתלבש, שהוא ימלא אותנו? מה מבקשים ממנו?

אפשר להגיד שגם זה, אבל זה יוצא מדי.

ולאד: האם המטרה לעשות לו נחת רוח בתוך החיבור שלנו, שאנחנו רוצים בשבילו?

אם אנחנו רוצים להגיע לחיבור בינינו כשבתוך זה הכוח המשותף, ואנחנו מפנים אותו לבורא ורוצים שהוא יעזור לנו להידבק בו כולנו יחד, אז זה מה שאנחנו רוצים.

ולאד: שזה יעשה לו נחת רוח, יעשה לו טוב.

כן.

אילן: מה שאני שומע זה שהבורא הוא כוח מאוד פשוט. כל מה שהוא רוצה זה שנערב אותו, שנשתף אותו, שנכליל אותו בפעולות שלנו, שנזכור אותו, שנפנה אליו, שנזכיר אותו כל הזמן, זהו.

זה כל כך זהו? תראה מה שכתוב בתורה.

אילן: כל הדברים האחרים שאומרים שזה קשה, זה מסובך, זה סיבוך וקושי שאנחנו שמים.

נכון. נכון.

מיכאל: חוץ מבקשה והודיה, יש עוד סוגי קשר עם הבורא, או שאלו שני סוגי הקשר?

אין.

מיכאל: כלומר או שאני מבקש ממנו משהו או שאני מודה.

נגיד שכך.

דודי: מה מחזיק את הדבקות בין הבורא לנברא?

הפנייה שלך.

מיכאל: הבקשה של התחתון היא שומרת על הדבקות.

כן.

דודי: אם הוא מפסיק לבקש, מפסיק להודות, אז אין קשר.

אין קשר.

מיכאל: מה יותר גבוה, הודיה או בקשה? מה המצב היותר נעלה? מה הקשר היותר הדוק?

בין אדם לבורא?

מיכאל: כן.

בקשה.

מיכאל: לא הודיה?

הודיה זה התנאי, שאדם מרגיש שזה חסר לו.

מיכאל: הודיה זה נראה שכאשר קיבלתי, אז אני מודה.

קיבלת. קודם אתה מרגיש שקיבלת, ואז אתה פונה אליו ומודה.

אילן: הסדר הוא, אני מרגיש חיסרון, משהו מפריע לי, משהו חסר לי.

אם יש לך חיסרון מלכתחילה.

אילן: כן. אני פונה לבורא ומבקש ממנו שאני ארגיש את ההשגחה שלו.

כן.

אילן: שאני ארגיש את המציאות שלו על הפעולות שלי. ואז על זה אני מודה.

זה כבר יותר מתקדם.

שמעון: יש קטע, אתה רוצה לקרוא?

"תפילה היא עבודה שבלב, שפירושו היות שלבו של אדם הוא הרצון לקבל מצד שורשו", מהבורא כנראה, "והוא צריך להפוך שיהיה רק להשפיע ולא לקבל, נמצא, שיש לו עבודה גדולה להפוך אותו", להפוך את הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע, "והיות שזהו נגד הטבע, לכן הוא צריך להתפלל לה' שיעזור לו לצאת מהטבע ולכנס לבחינת למעלה מהטבע".

בסדר?

דודי: כן. איך עשירייה מזהה מה השלב הבא שלה? מה התרגיל הבא שהיא צריכה לעשות? יש אלף פעולות, יש בטח משהו שהוא נכון לעכשיו, שעכשיו היא צריכה להתמקד בו ולא במשהו אחר. מאיפה היא מקבלת פתאום שכל ש"זה נכון לנו עכשיו לעשות, זה כדאי שנעשה כעשירייה?"

האדם צריך להיכנס לתוך הקשר הזה בינו לישיבה, לסביבה, ואז כשהוא מרגיש שהוא דבוק מתוך עצמו לישיבה, לעשירייה, אז הוא יכול לבטא את עצמו מה הוא חושב, מה הוא מרגיש.

מיכאל: מה הקשר בין רב לראש עשירייה? האם יש קשר?

ראש עשירייה, נראה לי כך, זו העשירייה, העשירייה בוחרת לעצמה ראש, והראש הזה הוא צריך לתפקד לפי שבחרו בו. זה הכול.

מיכאל: חברים אמרו, "בשביל מה אנחנו צריכים לבחור ראש עשירייה, יש לנו רב, אנחנו לא צריכים ראש עשירייה, הוא אומר לנו מה לעשות וזהו, בשביל מה צריך עוד ראש". מה לענות?

לא יודע. יש ראש עשירייה, יש ראש קבוצה, יש אחראי על כל מיני פגישות, וכל אחד צריך לחשוב עד כמה ברור לו מה כל השמות האלו.

דודי: בשביל מה צריך ראש עשירייה אם יש ראש קבוצה? יש ראש קבוצה, הוא יגיד לכולם מה לעשות. למה צריך עוד ראש עשירייה בדרך? מה אני צריך עוד ראש? שיוריד את הראש. יש ראש אחד, ראש קבוצה.

לי לא נראה.

דודי: למה?

למה? כי לא תמיד זה ברור מי ראש העשירייה ומי ראש הקבוצה.

מיכאל: זאת אומרת, יש מקום, הכול תלוי בביטול. ראש עשירייה הוא אדם שהכי יודע לבטל את עצמו, אחר כך יש ראש קבוצה, והוא עוד יותר מתבטל.

דודי: כשאומרים "עשה לך רב", האם העיקרון הזה נכון גם כלפי ראש העשירייה, "עשה לך ראש עשירייה", כלומר תגדיל אותו ותתבטל כלפיו?

איך שמקבלים את זה.

דודי: מה זה "עשה לך רב"?

זה מה שרב"ש כותב.

דודי: כן. זה עשה לך רב אחד.

רב אחד.

דודי: אבל פה אנחנו מדברים שיש רב הקבוצה, רב העשירייה, אז מה זה "עשה לך רב"? זה כבר עשה לך רבנים.

אני לא מבין ככה.

מיכאל: יש לנו 800 עשיריות.

800?

מיכאל: כן, הרבה.

דודי: גברים ונשים.

מיכאל: בכל עשירייה יש ראש.

כן.

מיכאל: ויש ראש קבוצה. השאלה, האם יש מקום להרבה ראשים בכל עשירייה ויש גם מקום לראש הקבוצה, ומה הקשר ביניהם?

מה הקשר ביניהם אני לא יודע. אלא ראש העשירייה הוא אחראי על העשירייה שלו. ראש הקבוצה זה כבר הרבה יותר גבוה.

ולאד: כשרב"ש כותב "עשה לך רב וקנה לך חבר", האם ב"עשה לך רב" הוא מתכוון שהרב זה הבורא?

אני לא מבין.

ולאד: הרב"ש אומר "עשה לך רב", למה הוא מתכוון במילה רב?

שיהיה לך אדם שאתה מקבל אותו כראש עליך.

דודי: האם יכול להיות יותר מראש אחד?

אני חושב שכן.

דודי: מה זה שני ראשים? מבחינתך הראש שלך או הרב שלך הוא הרב"ש, נכון?

נגיד.

דודי: אז למה אתה צריך עוד ראשים?

לא יודע. אתה צריך להחליט ולחלק את הדעה הזאת בין כולם ולרשום לפניך, שזה נקרא ראש הקבוצה, ראש העשירייה.

מיכאל: משה חילק את עם ישראל לעשיריות, וכמו שבעל הסולם כותב, הם קיבלו תורה, קצת עסקו בזה ואחר כך ירדו. הוא כותב שהם התחילו לעסוק בחיצוניות והעסק הזה ירד, לא החזיקו בערבות הזאת. אנחנו רואים בהיסטוריה שבנו בתי מקדש והיו חורבנות, אבל אין שום אזכור של עשיריות, כאילו נעלם ולא היה העסק הזה של עשיריות. נראה שמאז אנחנו פעם ראשונה בהיסטוריה מתחילים היום לחדש את הדבר הזה.

כן.

מיכאל: זה נכון?

כן.

מיכאל: כי באמת אין שום אזכורים. היה עם, הקריבו קורבנות בבית המקדש, אומנם הייתה העשירייה של רבי שמעון, אבל זה היה משהו מיוחד. בגדול בהיסטוריה תמיד היה רב הקהילה וזהו. עם ישראל מבחינה היסטורית לא היה מחולק לעשיריות.

היום זה משהו מיוחד. זה לא רק שיש לנו 800 עשיריות, אלא אלו עשיריות שפרוסות בכל העולם מדתות שונות, מלאומים שונים. לפעמים בעשירייה יש אנשים מדתות שונות, בטח מלאומים שונים, וכמובן גם נשים וגברים. זה תהליך, וזה משהו שאנחנו לא קולטים באיזה שלב אנחנו נמצאים. זה נכון? אני חושב נכון?

אנחנו נמצאים בשלב מאוד מיוחד.

(סוף השיחה)