חשיבות המקורות
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 03.04.25 – אחרי עריכה
דודי: יש לי קטע להקריא.
קטע להקריא, בבקשה.
דודי: "לתועלת עצמם לא רוצים לעבוד, ולתועלת ה' לא יכולים לעבוד. זה שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה". כלומר, מהו הפירוש "ויזעקו" ש"ותעל שועתם" היה מבחינת "אלקים מן העבודה". כלומר, זה שהיו רוצים, שהעבודה שלהם תהיה לתועלת אלקים ולא לתועלת עצמם, ולא היו יכולים על העבודה, זו היתה הזעקה שלהם."1
מה זה המצב הזה "לתועלת עצמם לא רוצים לעבוד, ולתועלת ה' לא יכולים לעבוד"?
זה צריך להיות ברור.
דודי: מה זו הנקודה הזאת? האדם באמצע, הוא לא פה ולא פה.
לא רוצים ולא יכולים. מה לא ברור?
דודי: האם זה מוליד באדם זעקה?
יכול להיות שכן, זה מחייב אותו לשאול, לשמוע ולצעוק.
דודי: השבוע יצא שלא העברת שני שיעורים וצפינו בשיעורים מוקלטים, קראנו מאמרים ארוכים של רב"ש, כמעט שעה ויותר. הייתי מלא הודיה מהשיעורים האלה, שיש לנו מקורות, ושמכל משפט אתה יכול להתחדש ולפתוח משהו חדש, זה היה לי לפלא כזה פתאום. ככל שזה ברור, חשתי שזו הצלה שיש לנו את מה שהשאירו לנו בעל הסולם ורב"ש, וכל השיחות והשיעורים שנתת. זו ממש מתנה וברכה. ואני שואל איך אפשר להשתמש יותר במקורות ולגשת אליהם, להוציא מהם. כי כל פעם כשאתה ניגש, מכל משפט של מקובל אתה יכול לשאוב משהו.
כן.
דודי: כשאתה ניגש למקורות, קורא משהו באמצע היום, משפט, טקסט, מאמר, איך אתה ניגש אליו כדי ממש להוציא את מה שהוא רוצה לתת לך, לקבל את מה שהוא רוצה לתת?
תנסה ככל שאתה יודע להתקדש בעולמנו. תטבול במקווה, תעשה תפילה, ותשתדל לקרוא לה' שיעזור לך.
דודי: יש מצבים שאני קורא טקסט, קורא מקור, ולא נעים להגיד, אבל אני יכול לקרוא את זה כמו עיתון, אני יכול לנתח בשכל. ויש מצבים שזה אחרת, כמו תרופה, כמו מילים שמחיות אותך, הוא כאילו נכנס ללב ופתאום מרים אותך. איך לזכות לרגעים האלה יותר?
הכול תלוי בך.
דודי: מה תלוי בי שאני אזכה?
במידה שתרצה להכיר את פנימיות התורה.
מושי: אני רוצה לשאול על הקטעים. כשרב"ש נפטר הבנתי שהגעת אליו הביתה, לקחת שק ושמת שם את כל הפתקים שהוא כתב, ומזה יצא כרך ג', רב"ש ג'.
דודי: דרגות הסולם.
מושי: דרגות הסולם, ואחר כך רב"ש ג'. אני מבין שאין את זה לאף אחד, רק אנחנו הוצאנו את זה. כי מאמרים שהוא כתב היו לכולם, אני מניח שזה מה שקראתם. את "שמעתי" אתה נתת, ורב"ש ג' רק אנחנו הוצאנו. את הפתקים האלו, אם אני זוכר נכון, הוא כתב בעיקר לעצמו והם פירושים על התורה, לכן יש לנו אוצר נדיר של מקובל שמתייחס לתורה. כמו "הר" זה הרהורים, עוד כל מיני דברים כאלו שאין באף מקום. האם רק אנחנו פרסמנו, או שנתת את השק הזה עם הפתקים לעוד מישהו?
אני לא חושב שאני נתתי לעוד מישהו.
מושי: יש לנו את המקור בארכיון, את הפתקים האלה.
כן.
מושי: בטח היו הרבה כי יצא כרך גדול. אלו מאמרים קצרים וזה אוצר שאין כזה דבר בעולם.
אז מה אתה רוצה? בטח שאין.
מושי: ובכלל, יוצא שמי שלא למד את בעל הסולם ורב"ש, לא הייתה לו שום אפשרות בכלל להבין מהי חכמת הקבלה, כי אף אחד לא פירש שום דבר.
כן.
מושי: האר"י, מי יכול להבין מה הוא כתב, שניים וחצי אנשים. והזוהר בכלל, אמרת שלפני 40 שנה ניסית לחלק את הזוהר בבתי כנסת ואף אחד לא לקח את זה. לגבי הפירוש של הזוהר, חוץ מבעל הסולם, האם יש עוד פירוש אחד או יש הרבה פירושים?
יש לזוהר פירושים קטנים.
מושי: לא כמו שבעל הסולם כתב, מקיפים.
לא.
מושי: אני כבר לא מדבר על התוכן, אני מדבר על ההיקף. אין כזה דבר בהיקף. אפשר להגיד שהוא היחיד שפירש את הזוהר.
כן.
מושי: כי פעם נתת ביקורת על הפירוש "מתוק מדבש". מי עשה את זה?
"מתוק מדבש", לא מזמן הוא היה חי.
מושי: הוא לא מהחסידים לפני מאתיים, שלוש מאות שנה. אבל חוץ מ"מתוק מדבש", אין כלום?
דודי: סתם, כל מיני שרלטנים.
שמעון: למה דתיים לא מקבלים את בעל הסולם?
הם בכלל לא מקבלים את בעל הסולם.
שמעון: כן, אבל למה?
הם אומרים, זה לא לפי מה שקיבלנו מהרבנים שלנו.
מושי: שפת הקבלה זו שפה רק מהאר"י ובעל הסולם וזהו, אף אחד לא השתמש בצורה ברורה בשפת הקבלה. לכן אפשר להבין שאם הוא לא קיבל מהרב שלו, אם הרב שלו לימד אותו רק תלמוד ומשנה, אז אין מאיפה.
ככה זה.
מושי: מה שעשה האר"י ואחר כך בעל הסולם, זה משהו חדש שלא היה ביהדות, שפת הקבלה. היו פה ושם מילים, אבל שפת הקבלה כשפה ממש, ספרים מלאים, לא היה כזה דבר כמו שאני מבין. וגם האר"י שכתב, לפי ההיסטוריה אנחנו יודעים שרק אחרי מאתיים שנה יצא הספר "עץ חיים", לא מיד.
כן.
מושי: והוא גם עבר אלף עיבודים. בלי בעל הסולם בכלל יוצא שאין.
דודי: מתי כל העסק הזה התחיל להתהפך? מבית בית המקדש השני אנחנו באיזו צניחה חופשית, לאט לאט בירידת הדורות. מתי זה מתחיל להתהפך ועם ישראל חוזר באיזו הדרגה?
מתי שנפסיק לחכות שזה יהיה, אלא נלחץ על כולם ככל האפשר.
דודי: האם ההיפוך הזה תלוי בנו, בבני ברוך, באנשים בעלי נקודות שבלב?
הוא תלוי בנו.
דודי: או שיש סדר לבריאה וזה לא הזמן עכשיו, לא משנה מה נעשה.
לא. ככה זה לא כתוב. אין איזה סדר, אלא אנחנו צריכים לעזור ולעשות מה שניתן לנו.
(סוף השיחה)
-
הרב"ש, "מהו הב' הבחנות שלפני לשמה"↩