מתוך מכתב: "אמרת שאין אהבה בלי שנאה. אבל מה אם אין שנאה, אבל אתה ממש רוצה לאהוב?"; מכתב: "מהסברים שלך עולה שאהבת אמת אפשר להרגיש רק לבורא. האם זה נכון? מה איתנו? האם כך נגזר עלינו לחיות ללא אהבה?"; מתוך מכתב: "איך להתמודד עם ההלם של כל כך הרבה שנאה שמתגלה? האם יש לנו מספיק כוחות להתמודד עם כל הרע שמתגלה?"; מתוך מכתב: "פעם חיינו בעיקר בתקשורת פיזית. היו פסיכולוגים שתיקנו את התקשורת הזו שלא תכאב. ואז הכל נחסם לנו והתחלנו לשלוט בתקשורת הווירטואלית. ואז הופיעו מומחים חדשים לאיך לתקשר נכון וירטואלית. עכשיו יש לנו התמוטטות מסוימת, כשל במערכת היחסים - מלחמה. איזו צורה של אינטראקציה מחכה לנו בעתיד?"; שאלת הילד: "כשהייתי עצוב, כולם היו שמחים. עכשיו כולם עצובים, אבל אני שמח. כי עכשיו הם מבינים כמה רע היה לי. זה רע שאני שמח?" אם ילדים שואלים שאלות כאלה, מה זה אומר על הזמן שלנו?; אין בחירה חופשית. מה הלאה?; מה מלמדת חוכמת הקבלה? לאן היא מובילה?