תמיד יש מה להוסיף

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 22.09.26 – אחרי עריכה

אילן: היום בבוקר היה לנו שיעור בנושא יארצייט בעל הסולם, שיעור מ-2017. הייתה כזו התפעלות מכל הקבוצה בשיעור, שיעור שאתה העברת לפני עשר שנים. לכולם הייתה הרגשה שזה ממש אקטואלי להיום, אנחנו שומעים את זה פעם ראשונה היום. וחשבתי על זה שזה נורא מעניין, השנים עוברות, עשר שנים עברו, וזו לא פעם ראשונה שאנחנו מרגישים ככה, ששומעים שיעור וזו כאילו פעם ראשונה. שמעון אומר הרבה פעמים, "כאילו פעם ראשונה אני שומע". איך זה עובד? אנחנו נשמע את זה עוד עשר שנים וזה יהיה גם ככה?

כן. נקווה שעוד מידע, עוד טיפה, עוד שיעור, וכך אנחנו נתקדם.

דודי: האם החידושים באים כי הרצון לקבל של האדם גדל, ואז הוא חוזר לשיעור ושומע משהו חדש שהוא לא שמע קודם?

כן.

דודי: יהיה מצב שאדם ישמע ויגיד, "זהו, אני כבר יודע את הכול", או שתמיד תמיד יש משהו לקבל מהעליון?

לפי כמה שאני מבין, תמיד יהיה מה להוסיף.

אילן: העביות משתנה. תוספת עביות, אנחנו כלי אחר.

לא, זה אתה נותן תירוץ.

כן.

דודי: אני אתן לך את מאמר רב"ש שהוא כתב למתחילים, "אנחנו נתאספנו כאן", אתה תיכנס ותקרא, האם תוכל למצוא שם עוד משהו חדש, או שאתה כבר מכיר את זה, אתה כבר יודע מה הוא מתכוון פה? או האם יש יכולת להתקשר למורה וגם להוציא משם עוד משהו שלא ראינו אף פעם לפני?

לא יודע, לא יודע מה לענות לך.

אילן: צריך לנסות. נקרא ביחד.

דודי: אנחנו שמענו שיעורים שנתת ב-2007 בבניין הישן. עברנו ביחד על כל הכיפור, היינו איתך, מה שנתת ב-2007. אני בוחר את החומרים, לכן קיבלתי תגובות מאנשים, "תחיית המתים" אמרו לי. "תודה. תחיית המתים, איזה מילים, מה הוא נותן, מה הוא אומר". כאילו לא שמעו אף פעם. אנשים אומרים "כאילו זו פעם ראשונה שלי. זה הדליק לי פתאום". וגם ההתפעלות של האנשים, זה כאילו מוחק את הזמן, ולא משנה מתי נאמר, איך נאמר.

זה נכון.

דודי: אתה פשוט יושב ואתה מתחבר מעל זמן למורה, ואנחנו כאילו עכשיו איתך.

אילן: עכשיו, ממש עכשיו.

דודי: חי, ממש חי. וממש הייתה תודה גדולה אליך. דאגת שתהיה מצלמה, שיהיה שידור, שיהיה תמליל וטקסט, הכול מסודר. והיום אדם ניגש וכאילו מתחבר, מתחבר אליך בכל מצב.

כן. נקווה שאנחנו נדע להתאסף עוד יותר ועוד יותר.

(סוף השיחה)