מעשר בעשיריות
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 18.12.24 – אחרי עריכה
מושי: יש אצלנו דברים שהם סטטוס קוו, דברים שלא נוגעים בהם, כי אתה יודע שאם תיגע, אז זהו. לדוגמה, אנחנו יודעים שהמעשר הוא דבר קריטי בעשירייה, פעם אמרת שמי שלא משלם מעשר בעשירייה הוא פוגע, הוא מונע מהם התפתחות. אני מבין שאצל בעל הסולם והרב"ש זה היה מאוד ברור, לא היה יכול להיות אצלו בן אדם שלא משלם, ואני מבין עד כמה הוא רצה להפיץ. אצלנו אלפים נמצאים בארגון, עזוב את המעשר, אפילו את התחזוקה בקושי משלמים. ואנחנו פוחדים שאם נתחיל ללחוץ, אז הוא יעזוב.
זו באמת דילמה אידיאולוגית. האם להגיד, "לא אכפת לי, מי שלא יכול לשלם 20-30 דולר לתחזוקה הכללית שלנו, אני לא צריך כזה בן אדם". או להגיד "בוא ניתן לו זמן, אולי בעוד עשר שנים הוא כן יתפקח", או שזה גם לא יעזור? מה אתה חושב על זה?
אצלנו זה היה מאוד חד. היו מגיעים 2-3 אנשים לאותו אדם ואומרים לו.
מושי: ואם הוא אומר "אין לי. אני בחובות, אשתי מתנגדת", אלף סיבות, ובאמת סיבות מוצדקות, אז מה הייתם עושים שם, אומרים לו "אל תבוא ללמוד"?
כן.
מושי: כך להגיד, "אתה לא רשאי".
דודי: האם היום בני ברוך במצב כזה, כשאנחנו קבוצה כזאת גדולה עולמית? האם היית מפרסם, לא כמה כל אחד משלם, אלא אם כל אחד משלם מעשר בעשירייה? כי יש חברים שמבקשים את זה. אני רוצה לדעת אם מושי משלם, כי אנחנו עשירייה אחת ואני מבין שזה חוק רוחני. האם זה נכון לפרסם את זה?
כן.
דודי: או לטשטש את זה ולא להיכנס למקומות האלה?
לא.
מושי: לא אכפת לך שתישאר עכשיו עם 10% מהתלמידים שיש לך היום? נגיד שחצי מהאנשים יעזבו בגלל לחץ כזה, זו ההתלבטות והיא רצינית. או לחכות עוד שנה, עוד שנתיים. מה אתה חושב? אני לא מחפש שתגיד לי מה לעשות ומחר אני אלך ואעשה, לא. אלא מה אתה חושב על זה, כדי שנדע לעתיד מה המחשבות שלך? אתה יודע שאם עכשיו תדרוש כמו אצל רב"ש, אז חצי מהאנשים לא יהיו.
אצל רב"ש אף פעם לא היו בודקים אם זה המעשר שלך או לא.
מושי: זה ודאי שלא. אם אתה אומר שזה מעשר, זה מעשר, אני לא הולך להשוות זאת עם תלוש המשכורת, את זה אף אחד לא מתכוון לעשות.
זהו.
דודי: אז נכון לפרסם מי משלם ומי לא משלם, בלי להיכנס כמה הוא משלם, אם זה המעשר שלו, בלי להתעסק בזה, כן נכון ליידע את האנשים. אם יש חבר שלא משלם, מה היחס אליו, האם הוא ממשיך להיות חבר בעשירייה, הוא ממשיך להגיע?
צריך להגיד לו על זה.
דודי: צריך להגיד לו, ומה הלאה?
אם הוא לא משתנה, אז נפרסם את זה.
דודי: פרסמנו, והחבר לא משלם למרות שאמרנו לו כמה פעמים והסברנו לו בצורה ברורה מה החוקים פה.
אני לא יודע מה אז אתם עושים.
דודי: האם צריך לתת לו להישאר עדיין בתוך העשירייה, או להוציא אותו לעשירייה אחרת של אנשים שלא משלמים מעשר? מה נכון?
מה נכון אם הוא בכל זאת לא משלם?
דודי: הוא לא משלם. הבהרנו לכולם, פרסמנו לכולם, ברור לו מאוד, הוא לא תמים, הוא מבין בדיוק מה צריך לעשות, אבל הוא עדיין לא משלם, האם הוא חבר?
לא.
דודי: הוא לא חבר. מותר לו להישאר בעשירייה?
לא.
דודי: מרחיקים אותו מהעשירייה. אבל האם הוא יכול להגיע ולהשתתף בשיעורים שלא במסגרת עשירייה?
לא.
דודי: גם לא, אפילו לא להגיע. אם הוא רוצה שיראה מהבית את השיעורים.
מושי: האם זה לא משנה לך אם שלושת רבעי מה אנשים לא יהיו, ותישאר עם 10%, 20% מהאנשים?
אני לא חושב שזה יהיה כך.
מושי: אחרי שהבהרנו לבן אדם קבוע ועדיין מאיזו סיבה הוא לא משלם, אז פשוט להגיד לו "אתה לא איתנו, לטובתך טוב יותר להיות בבית, לשמוע שיעורים, אבל לא להיות איתנו בעשירייה, כי אתה פוגע בעשירייה". או שנעשה עשירייה מאלו שלא משלמים, או שזה לא טוב?
תנסו ככה וככה.
מושי: העיקר שלא יהיו בינינו קבועים שלא משלמים.
רואי: זה אומר שצריך להרחיב את העשיריות היום, צריך לעשות עשיריות אחרות.
עשיריות לפי מה?
רואי: לפי אנשים שעומדים בכל התנאים. אנשים שלומדים קבוע, אנשים שמשלמים מעשר, שעומדים בכל הקריטריונים.
קבועים.
רואי: כן.
בסדר גמור.
דודי: זה נכון לעשות שינוי כזה?
אתם רחוקים מזה?
רואי: אני חושב שכן. אם נסתכל על כל העשיריות, אז נראה שיש בהן פער לא קטן.
דודי: אולי צריך להוציא נתונים, להסתכל ואז לראות.
רואי: לדעת בוודאות.
שמעון: בטוח שבהרבה עשיריות חלק כן משלמים וחלק לא, ועכשיו צריך לשנות משהו.
דודי: מצב כזה מעכב אותנו מהתפתחות?
כן.
דודי: אם זה ככה, אז זו חובה.
רואי: האם זה גם גורם לקבוצה רדומה, זה גם גורם להירדמות הקבוצה?
כן.
רואי: אז מה עושים? כי אם אתה רוצה להיות מותאם לכולם, אז אתה כאילו הופך להיות לייט, אבל אז אתה לא מותאם למערכת הרוחנית.
אבל כבר דיברנו על זה לא פעם.
דודי: דיברנו, נכון, אבל כמה שמעו ומיישמים, זה דבר אחר.
אז מה לעשות?
דודי: אם הולכים לפי מידת האמת עד הסוף, אז לארגן עשיריות חזקות, קבועות. ואז תעלה השאלה הקבועה, יש פה עוד הרבה מסביב, ואם הם לא ייצמדו לעשיריות חזקות כאיזה לווייניים מסביב, אז הם ייחלשו, יעזבו, ואז אנחנו עוד פעם מתחילים להיות ליברליים.
ואם אתם קובעים מראש שלא חשוב מה הם יענו, אלא אתם הולכים לעשות לפי מה שקורה בשטח?
רואי: נכון. בפועל אנחנו יכולים לדעת מה קורה בשטח. אם אנחנו הולכים לפי השטח, אז אנחנו צריכים לעשות שינוי מהותי בקבוצה, בעשיריות, בכול.
ומה אז? מה שיקרה שבכל קבוצה יישארו לך שליש.
רואי: אני חושב שיהיו עשיריות שיהיו שם לפחות חצי, ויהיו כאלה שיהיו שם פחות.
דודי: ואז תעלה השאלה מה לעשות, האם לערבב מחדש, להצמיד עשיריות חזקות יחד.
רואי: יותר מזה, אם נצא מחוץ לפתח תקווה, אנחנו נראה שהבעיה עוד יותר קיימת.
דודי: כן. מצד שני, אני מאמין שגם יהיו כאלה שיתחזקו, שיקפצו כתוצאה מזה.
מושי: זו תמיד אותה שאלה אידיאולוגית, איכות נגד כמות. האם אתה רוצה להיות כמו אצל רב"ש, ולהישאר עם 6 תלמידים?
אבל איך נקרב איכות לכמות?
מושי: לאט לאט זה קורה, אני לא יכול להגיד שלא. בכל זאת יותר ויותר אנשים באים, משלמים, אבל זה תהליך חינוכי.
רואי: היום בשיעור בוקר אתה רואה מולך עשיריות, ולפי מה שאני מבין כל עשירייה צריכה למלאות את כל התנאים אם אנחנו רוצים לפעול נכון.
מושי: נתחיל מפתח תקווה, קודם כל, לא נקפוץ עכשיו.
כן.
דודי: אבל בואו נתחיל, אני חושב שזה גם לא פייר כלפי החברים. יש חוק רוחני, חייבים ליידע אותם, אם זה מעכב עשירייה.
מושי: האם יש עוד משהו שגורם לנו לשינה חוץ ממעשר? האם יש עוד חוק שאנחנו לא מקיימים שאתה מזהה? או בכל השאר אנחנו בסדר גמור.
לא, אבל להתחיל.
מושי: להתחיל מזה.
דודי: מובן.
רואי: אם כתוצאה מכזה מהלך אנחנו נאבד אנשים, זה בסדר?
תלוי כמה.
רואי: לפי מה אתה מחליט שזה בסדר? נגיד שנאבד 50 איש.
סך הכול?
רואי: נגיד שנאבד 50, 100 אנשים אם נעשה כזה מהלך, זה בסדר?
כן.
רואי: כשאנחנו מדברים על מעשר ועושים את הבדיקה, האם אנחנו צריכים לראות שהבן אדם שילם שנה אחורה כל חודש?
מה זה כל חודש?
רואי: יש 12 חודשים בשנה, או שאני רואה 12 תשלומים או שאני יכול לראות רק 3?
זה כבר לא בסדר.
רואי: לכן אני שואל. בן אדם שכיר שכל חודש מקבל משכורת, האם אני צריך לראות 12 תשלומים?
כן.
רואי: ועצמאי, איך זה עובד, שם העיקרון שונה?
כן.
רואי: האם יש תחליף למעשר?
לא. תמיד היו שאלות כאלה.
(סוף השיחה)