לעורר בבורא תשוקה בנו
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 11.04.2026 - אחרי עריכה
רואי: רב, יש לך ציטוט, קטע מספר 6.
"בזמן שבא לאדם בחינת יראה, הוא צריך לידע, ש"אין עוד מלבדו" כתוב. ואפילו מעשי כשפים. ואם הוא רואה, שהיראה מתגבר עליו, אזי הוא צריך לומר, שאין חס ושלום מקרה, אלא נתן לו השם ית' הזדמנות משמים. והוא צריך לעיון ולמוד, לאיזה מטרה שלחו לו את היראה הזו. מסתמא, הוא בכדי שיוכל להתגבר ולומר "אין עוד מלבדו". ואפילו אחרי כל אלה, עדיין היראה והפחד לא הלך ממנו, אזי הוא צריך לקבל מזה דוגמא, ולומר: "באותו שיעור היראה צריך להיות בעבדות השם ית'". היינו, שהיראת שמים, שהוא לזכות, צריך להיות בזה האופן של יראה, שיש לו עכשיו. היינו, שהגוף מתפעל מהיראה הזו החיצוניות, כן ממש באותה הצורה של" יראה של תפיסת הגוף "התפעלות הגוף, צריך להיות יראת שמים."1
את זה צריך לקרוא טוב דווקא לפני השינה. לפני שינה, שאדם יראה עד כמה הוא לא צריך שום דבר חוץ מהיראה שיכול לרכז אותה.
דודי: למה דווקא לפני שינה?
כי אז, נראה לי, אדם יכול לעשות חשבון נפש, ואז שיבדוק את עצמו.
אילן: בקטע שקראת עכשיו, בעל הסולם מדבר על שני סוגי יראה, ונראה שהיראה הפיזית, הגשמית, הטבעית, היא איזשהו סוג חייתי, סוג בהמי.
נכון.
אילן: כל אחד מאיתנו מגיל קטן נבהל מכל מיני דברים, נלחץ מכל מיני דברים, מפחד מכל מיני דברים.
כן.
אילן: וכשאתה אומר לבן אדם "יראה", אז הוא ממש יודע איך להרגיש את הצורה הזו של היראה.
אהה.
אילן: אבל כשבעל הסולם מדבר על יראת ה', איך אפשר להרגיש יותר את ההרגשה מה זו יראה, אם זו יראה שהיא הפוכה לגמרי מיראת גופו? איך אפשר להרגיש את יראת ה', להגדיל אותה?
אני חושב שאין לנו עוד מה לעשות חוץ מלתאר את יראת ה' שהיא תגדל בנו. שהיא תגדל בנו.
אילן: פשוט לבקש?
גם כן.
מיכאל: התחלנו עכשיו הכנה לכנס עשיריות שיהיה בסוף מאי.
כן.
מיכאל: בעוד חודש וחצי.
חודש וחצי?
מיכאל: כן, עוד חודש וחצי, בסוף מאי יש לנו כנס עשיריות.
מה זה כנס עשיריות?
מיכאל: כנס עשיריות זה שכל עשירייה מתאספת באיזה מקום ונמצאת בין 12 ל-24 שעות, אפילו יותר, ביחד. אין מקום מרכזי שכולם מתאספים, כל עשירייה מתאספת ומחליטה לבד מה יהיה התוכן, כמו שאנחנו נסענו.
כן.
מיכאל: המטרה היא לבנות כלים, לגלות את הבורא, כי אנחנו מבינים שזה יכול להיות רק בתוך עשירייה עם חברים קבועים.
אתה צודק.
מיכאל: וכאן יש שאלה איך להשתמש באירועים שיש לפני זה כהכנה לאותו גילוי? נגיד עוד שבוע יש את יום העצמאות, ואני יודע שבעל הסולם נתן הרבה חשיבות לזה שאנחנו נמצאים פה בארץ ישראל, ואם לא זה, לא היתה קבלה ולא היינו יכולים לעשות כלום. אחר כך יש את ל"ג בעומר, ואחר כך את שבועות, וכל הדברים האלה הם בעצם כהכנה לגילוי.
כן.
מיכאל: האם זה נכון להשתמש בכל הנקודות האלה?
וודאי, כן.
מיכאל: חשבנו גם לדבר על כל מיני נושאים, למשל אנחנו מתחילים ללמוד כהכנה לאותו כנס עשיריות את המאמרים "מתן תורה" ו"ערבות", כי ערבות זה התנאי לגילוי הבורא בעצם.
כן.
מיכאל: מה חסר לנו, איזה עוד פעולות אנחנו יכולים לעשות כדי להכין את עצמנו לאותו כנס?
מה שאני חושב זה שאנחנו צריכים להתקרב זה אל זה, כולנו יחד, כאיש אחד בלב אחד, ולא לפחד משום דבר אלא רק מהפירוד בינינו. פירוד זו הבעיה המרכזית.
דודי: היינו עכשיו חודש בבית בזמן המלחמה, והיינו וירטואליים, ראינו שיעורים, שיעורי בוקר מהבית.
כן.
דודי: עכשיו כשחזרנו ללמוד פיזית, ראיתי שחוץ מהעשירייה שלי, העשיריות מסביב לא באמת מעניינות אותי, אכפת לי רק מהעשירייה שלי.
כן.
דודי: לא אכפת לי כלום חוץ מזה.
נכון.
דודי: אולי יש בי פגם, אולי אני דווקא לא מפותח? אולי אני דווקא צריך להתרחב בהרגשה ולא להצטמצם בהרגשה?
אתה לא מצטמצם. אני אגיד לך, זה שאתה אומר שאין לך בפנים צורך לזה, זה לא אומר שנגמר העניין, אלא הפוך, שאתה רוצה להוציא את הריקנות הזאת מתוך עצמך ופשוט להעיף אותה מהר ככל האפשר ורחוק ככל האפשר, זה מה שאנחנו רוצים להרגיש בנו.
דודי: חוץ מהעשירייה שלי, מה אני צריך עוד אנשים מסביבי?
לא צריך.
דודי: אני מרגיש שאני לא צריך כלום. חוץ מהאנשים פה, שאיתם אני יושב, אף אחד לא מעניין אותי בעולם הזה.
נכון. כשאתה איתם יחד, תארגן את הסביבה כך שבאמת חוץ ממנה אתה לא זקוק לכלום. הבורא קיים כדי שאנחנו נעורר בו תשוקה בנו.
דודי: לא הבנתי, איך אני מעורר תשוקה בנו?
הבורא הוא כולל הכול.
דודי: כן.
וקיים בהכול. ואם אנחנו לא נדרוש ממנו שיקרב אותנו אליו, אז אין לו צורך בנו. זה מה שאני יכול להגיד לך. כשאנחנו באים לפגישה, כדאי לנו לפני זה לעורר באסיפה שלנו השתוקקות אליו.
(סוף השיחה)
-
(בעל הסולם, שמעתי, מאמר קל"ח. "ענין יראה ופחד שבא לפעמים להאדם")↩