שיחה עם הרב לייטמן - הבורא מצפה לתפילה

שיחה עם הרב לייטמן - הבורא מצפה לתפילה

פרק 326|14 de nov de 2026

הבורא מצפה לתפילה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 14.11.26 – אחרי עריכה

דודי: אנחנו נקרא את הקטע, ואתה תגיד מה אתה מבין ממנו, מה חשוב לקחת ממנו. כותב רב"ש.

"האדם צריך להאמין, שהוא עשה את הדבר, משום שה' צוה אותו לקיים את המצוה. ועליו היה מוטל לקיים, מה שה' צוה אותו לעשות. אלא שה' הסתיר עצמו בלבוש של שלא לשמה, היינו חברים וכדומה, שע"י הלבוש הזה האדם חושב, שהוא מוכרח לשמוע בקול של השלא לשמה.

אבל האמת הוא, האדם צריך להאמין, שהכל עשה ה'. נמצא, לאחר שעשה את המצוה, הוא צריך לומר, שה' פעל מאחורי הלבוש של שלא לשמה. נמצא אז, שהאדם צריך לתת תודה להבורא, בזה שהבורא נתן לו הרצון לקיים מצותיו ע"י לבוש הזה."1

מיכאל: מה זה הלבוש הזה, זה הלבוש של הבורא?

איך שאדם מבין את המציאות.

מיכאל: למה הלבוש הזה הוא "לא לשמה"?

כי כך אדם מבין.

מיכאל: זאת אומרת, אדם לא יכול לראות את האמת של "לשמה", הוא תמיד רואה את הלבושים של "לא לשמה".

כן.

מיכאל: ומתוך זה מתקדם ל"לשמה".

דודי: הוא כותב "שה' הסתיר עצמו בלבוש של שלא לשמה, היינו חברים".

כן.

דודי: אז מאחורי החברים..

מאחורי החברים עומד הבורא.

דודי: והלבוש של החברים גם הוא "לא לשמה".

"לא לשמה".

דודי: אין "לשמה" עם החברים.

לא.

ולאד: אז מה אדם צריך להבין? ברגע שאדם שומע את החבר, מה הוא צריך להבין?

שמה שהוא מבין, המחשבות האלה עולות מהבורא, והאדם צריך לחלק את המחשבות האלה לשלו ולשל הבורא.

ולאד: ומה שהוא שומע מהחבר הוא צריך להתייחס לזה כשומע מהבורא.

כן.

דודי: בשביל מה הבורא צריך לפעול דרך החבר, למה הוא לא פועל בו ישירות, באדם?

הבורא לא פועל ישירות באדם.

דודי: הוא פועל דרך החברים על האדם.

דרך חברים.

דודי: למה בתוכו הוא לא יכול לפעול ישירות, בשביל מה הוא צריך סיבוב דרך החברים?

הבורא עושה כך שיהיה לאדם צורך, יכולת להחזיר אליו, לבורא.

דודי: וכל מה שבא מהחבר, חבר בעשירייה, כל מה שבא דרכו אליי, זה קדוש.

למה זה קדוש?

דודי: כי הבורא עומד מאחורי החברים.

אני לא יודע. אבל בטוח שמה שקורה כאן, המחשבות של האדם, הן רצון ה'.

דודי: המחשבות של האדם עצמו הן רצון ה'.

כן.

דודי: והמחשבות והפעולות והדיבורים של החבר?

עליו?

דודי: כלפיי.

הוא פונה אליך?

דודי: כן, כשהחבר פונה אליי, מה אני רואה בזה, את רצון ה'?

כן.

דודי: בכל מה שהחבר פונה אליי, אני צריך לחפש את הבורא מאחוריו.

זה כן.

ולאד: למה הבורא מצפה? לאיזו תגובה הבורא מצפה?

הבורא מצפה מאיתנו לתפילה.

מיכאל: למה חבר הוא לבוש של "לא לשמה"?

אדם שחושב על חברו, הוא צריך להרגיל את עצמו שזה שהוא פונה לחבר, זה הבורא מחייב אותו.

ולאד: אם החבר פונה אליי, זה הבורא פונה אליי ומחייב אותי במשהו, ככה צריך להתייחס.

כן.

מיכאל: אבל מכיוון שאני לא מתוקן, אז אני רואה את הפנייה של הבורא ב"לא לשמה" דרך החבר.

כן.

מיכאל: ואם אני אהיה מתוקן, אני אראה את ה"לשמה".

אז אתה תראה רק את הבורא.

מיכאל: ואני לא אראה את החבר? מי בשבילי יהיה חבר כשאני אהיה מתוקן? נגיד שאני מתוקן, מי בשבילי יהיה חבר? בשביל מה אני צריך חבר אם אני כבר מתקשר ישירות עם הבורא, מה התפקיד של החבר?

אתה צודק.

מיכאל: הלבוש נעלם, אין צורך בלבוש כבר. עכשיו ברור שאת הקשר עם הבורא אני אנצל לעצמי, אני אנצל את הבורא עד הסוף, אני אסחט אותו.

כן.

מיכאל: אני אבקש ממנו כל מיני דברים לטובתי. ברגע שיש לי חבר מה אני יכול לקבל ממנו כבר?

ולאד: בדרך כלל אתה לא מסכים עם החבר.

מיכאל: זה כאילו "לא לשמה", זה נקרא לבוש. אני מנסה להתייחס לחבר כאל הבורא, ולאט לאט אזכה ממש לגילוי. ככה זה עובד?

כן.

מיכאל: פה השאלה, אז מה עם החבר, מה איתו? לאן הוא נעלם?

החבר לא נעלם, אלא הוא נשאר בתור חבר.

מיכאל: אבל אם יש לי כבר קשר עם הבורא? או שהקשר בכל זאת רק דרך החבר, לא יכול להיות אחרת.

דרך החבר.

דודי: מתישהו הבורא הופך להיות חבר?

לא.

דודי: הבורא אף פעם לא נקרא חבר.

מיכאל: זאת אומרת, הקשר עם הבורא תמיד צריך להיות דרך הכלי, דרך החבר.

כך כתוב.

ולאד: בדרך כלל כשחבר פונה, נגיד למיכאל, אז הוא לא מסכים איתו. בדרך כלל כשחבר פונה, אתה לא מסכים איתו, זה טבעי, כי הבורא מתלבש ב"לא לשמה". מה התגובה הנכונה? איך להתקרב לבורא?

כשאתה מרגיש שהבורא נמצא מאחורי החבר, אז זה המצב שלך.

ולאד: זה המצב המתוקן, שאני מרגיש שהבורא מאחורי חבר, הוא מדבר ואני מתחבר איתו.

כן.

ולאד: אבל ברוב המקרים החבר לא מסכים עם החבר, הוא פונה אליו והוא לא מסכים איתו, יש לו דעה משלו.

כן.

ולאד: איך להתמודד עם זה? מה לעשות במקרים כאלה?

אין לי מה לענות.

מיכאל: בדוגמה עם החשמל, להשוות בורא לחשמל. החשמל קיים בכל מקום כמו הבורא, אבל אם אין לך כלי שהוא יופיע שם, אז אין יכולת להרגיש אותו.

אתה יכול לא לגלות אותו, כן.

מיכאל: כן, זה כמו שלפני מיליון שנה גם היה חשמל, אבל מי הרגיש אותו?

ולאד: עכשיו אתה קורא קטע.

הרב: "האדם צריך להשתדל ללכת תמיד בדרך, שהוא דבוק בו יתברך. כלומר, שכל מחשבותיו יהיו בו ית'. היינו, אם אפילו שהוא נמצא במצב הכי גרוע, שאי אפשר להיות ירידה יותר גדולה מזו, אל יצא מרשותו ית', כלומר שיש רשות אחרת, שלא נותן לו להכנס להקדושה, שבידו להטיב או להרע. פירוש, שאל יחשוב שיש ענין כח של ס"א, שהיא לא נותנת לאדם לעשות מעשים טובים וללכת בדרכי ה', אלא הכל נעשה מצד ה'."2

זה בעל הסולם "אין עוד מלבדו". מסכימים?

ולאד: כן.

(סוף השיחה)


  1. כתבי רב"ש כרך ב' מאמר "מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה".↩

  2. בעל הסולם, מאמרי "שמעתי", "אין עוד מלבדו".↩