שיחה עם הרב לייטמן - להוסיף לבקשה שלנו את כל בקשות החברים

שיחה עם הרב לייטמן - להוסיף לבקשה שלנו את כל בקשות החברים

פרק 165|21 июня 2025 г.

להוסיף לבקשה שלנו כל בקשות החברים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 21.06.25 – אחרי עריכה

דודי: השבוע שמענו מהרב שהעשירייה צריכה ללמוד יחד חומר שמדבר על הגאולה, על ההתקדמות, וכך החברים ירגישו שהבורא שומע את מה שיש בליבם, בפיהם, ויתקדמו. אנחנו מקדישים את הסעודה הזאת לעניין הגאולה בינינו, סעודת גאולה. נקרא קטע של רב"ש.

"כתיב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". הכוונה על הנקודה שבלב, שצריך להיות מקום מקדש, שאור ה' ישכון בתוכה, כמו שכתוב "ושכנתי בתוכם". לכן על האדם להשתדל לבנות בנין הקדושה שלו.

והבנין צריך להיות מוכשר, בכדי שיכנס בו השפע עליון, שנקרא שפע המושפע מהמשפיע להמקבל. אבל לפי הכלל, צריך להיות השתוות הצורה בין המשפיע להמקבל כידוע, שגם המקבל צריך להיות בכוונה דעל מנת להשפיע, כדוגמת המשפיע.

וזה נקרא בחינת עשיה, כמו שכתוב "ועשו לי מקדש", שהעשיה חלה על הכלי ולא על האור. כי האור שייך להבורא ורק המעשה שייך להנבראים."1

לחיים!

שמעון: "נתן לנו הקב"ה את ההזדמנות לגאולה. דהיינו, להטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה. ואז יבנה בית המקדש, ונקבל הארץ לרשותנו. ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה."2 לחיים!

רואי: "לפיכך כל האותיות של גאולה אנו מוצאים בגולה, חוץ מאות אל"ף, אשר אות זו מורה על אלופו של עולם, כמאמר חז"ל. והוא ללמדנו, שצורתו של ההעדר, אינו אלא בחינת השלילה של ההויה.

והנה צורת ההויה, שהיא הגאולה, מודעת לנו בכתוב "ולא ילמדו עוד איש את רעהו וכו', כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדולם". ואם כן, יהיה צורתו של ההעדר הקודמתו, דהיינו צורתו של הגולה, רק בבחינת השלילה של דעת השי"ת, שזהו חסרון באל"ף, שחסר לנו בגולה, והמקווה לנו בגאולה, שהיא הדביקות באלופו של עולם כאמור."3

נשתמש בסעודה שלנו בשביל להתקרב בינינו ולחייב את הבורא להביא אותנו לגאולה.

דודי: אנחנו מדברים על גאולה, ואני רוצה לדבר על הפקטור המרכזי שמקדם אותנו ואת האנושות כולה לגאולה וזה הרב שלנו. קיבלנו הרבה תגובות השבוע ואני מרגיש מחויב להעביר לך אותן, על ההשתתפות שלך בשיעורים, על ההתמדה היומיומית, על זה שמאז שעברנו לאולפן מורגש משהו אחר. לא ברור מה הם התנאים, אם זה בגלל שיש מלחמה בחוץ, יש איזשהו חיסרון, או שאתה מול מסך עם כל הכלי עולמי ונותן יחס והרגשה לכל אחד, או אם זה המקורות שפתאום אנחנו קוראים. אני לא יודע להצביע מהי הסיבה, אבל כולנו מרוצים, זה מה שטוב. לחיים!

לחיים!

דודי: אתה יודע להגיד?

מה להגיד?

דודי: מה גורם עכשיו לאנשים יותר להתפעל, האם זה בגלל המלחמה בחוץ, זה חיסרון שאתה מרגיש, זו ההכנה שלנו?

חלק מזה, בטוח.

דודי: חלק מזה משפיע.

כן.

דודי: וזה שאנחנו נמצאים באולפן כשאתה מול כל הכלי העולמי ולאו דווקא מול קבוצה פיזית, אלא בצורה יותר עגולה ושוויונית?

לא יודע, אני לא מבדיל כל כך.

אילן: אתמול כמה משפחות עשינו סעודה בערב, ודיברנו על זה שכשמסתכלים בחוץ רואים את החרדה אצל אנשים, פחד, חוסר אונים, יש טילים באוויר, יש פצועים והרוגים ובתים הרוסים. אבל כולם אמרו שאצלנו מרגישים ביטחון פנימי, מרגישים משהו שאף אחד לא יודע לתת הסבר מהו המשהו הזה, למרות שבחיצוניות כולנו נמצאים באותו מצב.

איך אפשר לדעת מה זה, לא בשביל לדעת אלא כדי לחזק את זה, להוסיף בזה?

לאדם יש רוח, אם הוא מכוון את עצמו לבורא, אז נשאר לו רק נפש. לזה אנחנו צריכים לדאוג.

דודי: זה לא ברור, לאדם יש רוח, ואם הוא מכוון לבורא, אז נשאר לו רק נפש?

לא, יש לו נפש ורוח. אם ברוח הוא מכוון לבורא, אז כל הכלים שלו הם נמצאים בנפש ורוח.

דודי: מה זה מכוון ברוח שלו לבורא?

ברוחניות.

דודי: האם אז הוא מקבל ביטחון, וגם בעולם הזה הוא מרגיש בועת הגנה?

כן.

דודי: יש אנשים בעולם הזה שלא לומדים קבלה, ואפילו במלחמה יש להם תחושה כזאת שהיא מעל הכול, הם מרגישים ביטחון פנימי. מה המקור שלהם?

כמו הסינים.

דודי: למשל.

הם לא חושבים על זה ולא מרגישים את זה.

דודי: האם אתה מרגיש שהמלחמה הזאת בין ישראל לאיראן היא מלחמה מיוחדת, יש בה משהו שישנה את פני המזרח התיכון, שישנה את העולם, ישראל תנצח?

בעזרת ה'.

"ענין גלות, הוא לפי שיעור היסורים והמכאובים, שמרגישים בהגלות. ובשיעור זה יכולים לקבל שמחה מהגאולה. וזהו כמו אור וכלי, כלומר שהיסורים שסובלים מאיזה דבר, הוא הכלי, שיכול לקבל אור, אם משחרר עצמו מהיסורים."4 אז מקבל תענוג מהגלות.

שמעון: מה זו גאולה?

גאולה זו הרגשת הבורא בתוך הגלות.

שמעון: אם אני מרגיש שאני בגלות, אז האם אגיע לגאולה? בלי גלות אי אפשר להגיע לגאולה.

אי אפשר.

אילן: מה זו מלחמה? למה אתה מתכוון כשאתה אומר מלחמה?

מתקוטטים שני כוחות מנוגדים, ועל ידי זה שמראים מי חזק יותר, זה נקרא שהוא הצודק, יותר צודק מהאחר.

אילן: איך נראית מלחמה כזאת? האם בפועל יש ביטוי חיצוני למלחמה כזאת?

אתה לא יודע מה זו מלחמה?

אילן: בני אדם משתמשים במילה מלחמה בכל מיני מצבים.

כן.

אילן: גם כשתותחים יורים, וגם כשאדם בפנימיות שלו נלחם בין הרצון לקבל לרצון להשפיע. אלו שני קצוות, מצד אחד מטוסים, מצד שני הקרב הזה נמצא בתוכי בין שני רצונות.

כן.

אילן: למה אתה מתכוון במלחמה? כשאתה אומר שני כוחות, איזה שני כוחות? אני שמעתי אותך כמה פעמים אומר על מה שקורה מסביב שאתה לא מרגיש בזה מלחמה.

לא, אבל אם אנחנו מרגישים שכתוצאה מהמצב הזה באים עלינו יותר ויותר לחצים, אז אנחנו צריכים להתכונן למעמד הזה מול אויבנו.

ולאד: "בזמן שנגאלו, אז הם השיגו, שה' צבאות. כלומר, כל העליות וירידות, שהיו להם, ה' עשה זה.

היינו, אפילו הירידות גם כן בא מה'. שסתם אין האדם מקבל עליות וירידות כל כך הרבה פעמים. אלא שה' סיבב אותם את כל אלו יציאות. שאפשר לפרש "יציאה" היינו "יציאה מקדושה". ו"בא" "ביאתם להקדושה". הכל עשה ה'. לכן אחר הגאולה ה' נקרא "ה' צבאות". ומי הוא. "מלך ישראל וגואלו"."

(הרב"ש. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)

ולאד: בואו נודה לבורא על כל מה שהוא עושה לנו, יציאות וכניסות, שמביא אותנו באמת לחיבור ושנגלה אותו בינינו.

דודי: לחיים.

לחיים.

דודי: "ישנה מטרה נכבדה לכל מקרי העולם הזה, שנקרא "טפת היחוד", אשר שוכני בתי חומר הללו כשעוברים דרך כל אותם האיומים, וכל אותו ההחלט בגאותו המסולקת מהם, אז נפתח איזה פתח בקירות לבם "האטום מאד", מטבע הבריאה עצמה, ונעשים כדאים על ידיהם להשראת אותה "טפת היחוד" בקרב לבם. ויתהפכו כחומר חותם ויראו בעליל כי "נהפוך הוא" שאדרבה, דוקא באותם האיומות הנוראות מגיעים להשגת ההחלט המסולק בגאוה זרה, שם; ורק שם, דבוק השם עצמו ית' וית', ושם יכול להשרות עליהם "טפת היחוד"."

(בעל הסולם, אגרת ח')

מושי: "טיפת היחוד" זה מה שחסר. למי כתב בעל הסולם את האגרות האלו, האם הוא כתב לתלמידים, לעצמו?

אני חושב שהוא כתב לך.

מושי: זה דבר מאוד גבוה.

אילן: "ידוע שהעיקר הוא התחברות ואהבה וחיבה באמת בין החברים, זה גורם כל הישועות והמתקת הדינים, שתתאספו ביחד באהבה ואחוה וריעות, ועל ידי זה מסולקים כל הדינין, ונמתקים ברחמים, ונתגלה בעולם רחמים גמורים וחסדים מגולים על ידי התחברות."

("מאור ושמש", פרשת דברים)

דודי: "הנה זמן הגאולה ממשמש ובא, ועלינו מוטל להכין יותר את עצמנו לאור הגאולה, שהוא היציאה מעבדות לחירות. וזה ידוע, שאי אפשר לצאת מהגלות, מטרם שנמצאים בגלות. וזה ידוע שהתורה הקדושה היא נצחית ונוהגת בכל דור ודור.

(רב"ש, רשומות, "זמן הגאולה")

ולאד: האם אנחנו מתקדמים לגאולה?

מתקרבים.

ולאד: מה אפשר להוסיף עכשיו כדי להיכנס לבורא?

להוסיף לבקשה שלנו את כל הבקשות של החברים שלנו, וזה יקרה.

דודי: אני מציע שנעשה סדנה. הרב אמר להוסיף לבקשה שלנו את הבקשות של כולם. נשמע את הבקשות של החברים ונתכלל בהם.

ולאד: אמרת להוסיף את הבקשות של כולם לבקשה שלנו לבורא כדי שתקרה גאולה.

דודי: אז נעשה סדנה, כדי להתכלל מהבקשות של כולם, לשמוע מה החברים מבקשים.

אילן: אני מבקש רק שיאחד את הלבבות שלנו.

ולאד: אני ממש מרגיש כמה החברים שלנו מכל העולם נמצאים בתפילה לבורא, כמה הם רוצים שיקרה הגילוי הזה של הבורא בחיבור בינינו, ממש מרגיש את הצעקה של כל החברים, זה מאוד חזק, זה לא יאמן כמה הם רוצים לגלות את הבורא.

מושי: אני מבקש את גדלות החברים.

דודי: אני מבקש שיעזור לי לבטל את עצמי, שאני ממש ארגיש את כל הבקשות של החברים סביבי, כדי להתכלל מהבקשות שלהם, לספוג את החסרונות, ונעלה אליו חיסרון משותף.

שמעון: הבורא מקדם אותנו בכל שלב ממש. אני רואה שהכלי העולמי משתדל עוד ועוד כל הזמן כדי להגיע למטרת הבריאה. רק שנהיה ביחד, וממש נגיע ללב אחד.

רואי: אני מבקש שהבורא ישרה בינינו ושאנחנו נידמה אליו.

אני חושב שאנחנו צריכים לבקש חיבור של כל אלה שמשתוקקים לבורא, גברים, נשים, ושנחשוב איך לשמח את ליבו.

(סוף השיחה)


  1. רב"ש ג', מאמר "נקודה שבלב".

  2. כתבי בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר".

  3. כתבי בעל הסולם, מאמר "וזאת ליהודה".

  4. רב"ש ב, מאמר "מהו הברכה "שעשה לי נס במקום הזה" בעבודה"