להיות תלויים יותר בבורא

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.07.25 – אחרי עריכה

שמעון: האם אתה יכול להגיד כמה מילים להודות לבורא, מה אתה רוצה?

אנחנו צריכים להיות יותר תלויים בבורא, כך שמה שחסר לנו, להעביר את זה רק דרך זה שחסרה לנו השפעה בקשר עם הבורא.

רואי: אמרת מקודם שאנחנו צריכים להיות עם הבורא בכל רגע. איך ברגע הזה להיות עם הבורא?

אני חושב שכשיושבים יחד, אז כבר חושבים, מתפללים על איך מתקרבים זה אל זה יותר ויותר בצורה קבועה. זה מה שהבורא רוצה קודם כל שיהיה בינינו.

רואי: האם הקשר עם הבורא הוא ברגע הזה, או זה משהו שהאדם צריך להשתוקק אליו שהוא עתיד לבוא?

זה במשך הזמן שאתה מתפלל, שאתה חושב על העשירייה שלך.

דודי: האם נחת רוח לבורא תלויה בתחתון?

נחת רוח, זה לא מובן.

דודי: להעלות נחת רוח לבורא.

להעלות, זה משהו אחר.

דודי: לתת נחת רוח לבורא זה תלוי בתחתון?

כן. אם התחתון מחליט והוא רוצה, אז זה תלוי בו.

דודי: ובמציאות של הבורא, האם יש מציאות שאין לו נחת רוח, יש דבר כזה שאין לו נחת רוח?

במציאות, אין.

דודי: לבורא יש מכל מצב שלנו נחת רוח.

לא.

דודי: כמו ילד קטן, גם אם הוא עושה שגיאות, גם אם הוא מטנף את עצמו, עדיין ההורה מתמלא ממנו, או שלא?

לא. אם אנחנו רוצים להגיע להשפעה לבורא, אז אנחנו צריכים לדמיין מצב שבו אנחנו כולנו יחד, בלי יוצא מהכלל, רוצים את זה במאה אחוז מהכלים שלנו, ותלויים בזה בבורא. ואז אנחנו נבין, נרגיש, נבצע, נחבר את עצמנו יחד עימו.

דודי: למי יש נחת רוח, האם לבורא או לנברא שמרגיש שהוא נותן נחת רוח?

נחת רוח יש לבורא ולנברא, תלוי למה אתה מתכוון.

דודי: אני רואה את הבורא כמציאות שלמה, בורא זה דבר שלם.

לא.

דודי: לא.

לא.

(סוף השיחה)