עשירייה קבועה גם בכנס

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 03.09.25 – אחרי עריכה

דודי: אנחנו בעוד חודש וחצי נהיה בכנס שהנושא שלו "בתפילה אחת". האם בכנס אנחנו צריכים לשבת בעשיריות הקבועות שלנו או להתערבב דווקא?

אני חושב שאנחנו צריכים להיות בעשיריות הקבועות שלנו למשך שנה.

דודי: לאורך כל השנה?

כן.

דודי: גם בכנסים, בחגים, באירועים?

בכלל, כן.

דודי: האם יש מצבים במהלך השנה, באיזה אירוע, שאפשר דווקא להתערבב, שאני אשב עם עוד חברים, שמעון יישב עם עוד חברים, מושי, ליום יומיים?

מושי: בשיטה שלנו, בשיטת הקבלה על פי בעל הסולם, האם יש מקום להתכללות עם עוד אנשים עם אותה מטרה? יש אנשים שאני לומד איתם 30 שנה, הם לא בעשירייה שלי. לי יש עשירייה שאני עובד איתה יום יום, כמונו. אבל שלוש פעמים בשנה כשיש כנסים, האם עניין ההתכללות לא מועיל, זה שאני יושב איתם, אנחנו מדברים, אני לוקח מהם התפעלות?

אני לא יודע.

מושי: אם אני אשב עם מישהו לא מהעשירייה שלי פעמיים או שלוש בכנסים כמו שעשינו כל השנים, האם זו פעולה אנטי רוחנית?

אני חושב שפעולה אנטי רוחנית היא שאנחנו עושים איזה מעשה שהוא מרחיק אותנו מהמטרה. חוץ מזה לא.

דודי: אני יושב עם עוד חברים במשך הכנס, חברים אחרים מבני ברוך, חברים שלומדים איתנו שנים.

זה ברור, על זה אין מה להוסיף.

דודי: האם זו תהיה פעולה רוחנית?

לי נראה שלא.

דודי: למה לא?

כי זה לא מקרב אנשים שנמצאים בעשירייה לעשירייה, כלומר קבוצה שנמצאת יחד עם קבוצות אחרות לקבוצה אחת. לכן לא נראה לי שהפעולה היא רוחנית.

דודי: אם אני מדבר עם עוד חברים, יושב איתם בזמן הכנס, בסדנה, בסעודה, האם אני לא יכול להביא משהו חדש לעשירייה שלי אחר כך?

לא.

דודי: כלום, שום תוספת.

לא, זה לא נושא שצריך לעלות בסדר הכנס.

דודי: האם יש בכל זאת הזדמנות שאני כן יכול לעשות את זה, וזה נכון, כשר, רוחני, אפילו לזמן קצר, או שאין שום מציאות כזאת, אלא אנחנו סגורים בעשירייה וזהו, "תשכח מכולם, אלו החיים שלך פה בעשירייה"?

כן. תגיד לי למה לא?

מושי: אנחנו בפרשת דרכים. יוצא שיש לי את האנשים האלה, אני עובד איתם יום-יום, וכל השאר לא קיימים. לכן אני שואל, בשביל מה לעשות כנס? מה התועלת מהכנס?

אני חושב שדווקא במצב שלנו, כמו שאתה אומר, שאנחנו לא נפגשים עם קבוצות אחרות, עם אנשים אחרים, אז דווקא במקרה כזה כנס הוא יותר רצוי.

דודי: נניח שאני חי בארצות הברית, ועכשיו יש כנס בסן פרנסיסקו. אני יכול לנסוע לשם, להיות עם כל מיני חברים שגרים בארצות הברית באזור הזה, לומדים איתנו, אני יכול כמה ימים להיות איתם בסוף שבוע, להתפעל, להתרשם. או שאני יכול להתחבר בצורה וירטואלית עם העשירייה שלי, כחלק מהחברים שלי נמצאים בכל מיני מקומות, אחד בקנדה, אחד בגרמניה, כך יצא שהעשירייה נבנתה. מה עדיף מבין שתי האופציות, וירטואלית עם העשירייה שלי, או פיזית לא עם העשירייה שלי, אבל עם כל האנשים שלומדים בקרבת האזור שלי?

וירטואלית.

דודי: אם כולנו היינו מתכנסים בצורה וירטואלית ומישהו היה יכול להשתתף פיזית, מבחינת התקדמות רוחנית של כללות החברה היינו מתקדמים. אין פגם בזה שחלק הוא וירטואלי וחלק הוא פיזי.

לא.

דודי: מה התוספת הפיזית נותנת?

התוספת הפיזית נותנת לנו להרגיש עד כמה טוב שאנחנו מחוברים רק וירטואלית.

דודי: נגיד שהעשירייה שלנו תצא בשבוע הבא לסוף שבוע, לשלושה ימים, אנחנו יכולים לארגן כנס משלנו, לקרוא יחד, ללמוד, להעמיק את החיבור בינינו. בשביל מה אנחנו צריכים להתכנס פה בכנס שסביבנו יש עוד הרבה עשיריות, כשכל מה שחשוב לנו זה הקשר בינינו, לא מה שקורה שם.

כן.

דודי: מה התוספת בזה שאנחנו נמצאים באולם ויושבים סביבנו עוד הרבה עשיריות? מה הן תורמות לנו ומה אנחנו תורמים להן?

מה אתה רוצה שיהיה בכנס?

דודי: אני תוהה על הראשונות, אולי לא צריך בכלל פורמט כזה של כנס.

כן, זו טענה על הראשונות, נכון.

דודי: האם אתה חושב שסיימנו את התקופה של הכנסים?

לא נראה לי. נראה לי שאנחנו עוד לא התחלנו, מפני שעדיין אנחנו סומכים רק על הקשר שיש בתוך העשירייה.

דודי: מה השלב הבא, האם קשר בין עשיריות?

נראה לי שכן.

דודי: בשלב הזה שלנו אנחנו עוד לא מוכנים, לא בשלים להתחבר עם עוד עשיריות.

לא.

דודי: כל אחד בתוך העשירייה שלו. אתה אומר שעוד לא התחלנו אפילו כנסים, אז מה זה כנס כמו שצריך, כמו שאתה רואה?

כנס זה חיבור בין כולם, כשבתוך החיבור כל אחד מעדיף את החיבור שלו עם העשירייה שלו, וכך להתקדם.

דודי: אם אני נוסע עכשיו לאירופה, יושב עם חברים אחרים, דן איתם בסדנה אבל חושב על העשירייה שלי, האם יש מציאות כזאת או זה זיוף?

לא.

דודי: אין צורה כזאת. אני צריך לשבת עם החברים שלי, לדבר איתם ולהיות איתם.

כן.

דודי: וכשאתה אומר את זה, אתה מדבר על כל פעולה בכנס, גם בשיעור, בסעודה.

על כל פעולה ופעולה, כן.

דודי: זה לא שאפשר בחלק מהפעולות להתערבב ובחלק להיות יחד.

לא.

דודי: כל הזמן להיות צמודים.

כן.

רואי: בשביל מה צריך את הארגון הגדול? אם מבחינה רוחנית הכול נסגר בתוך העשירייה של האדם, למה צריך משהו שהוא מעבר לזה?

אלא מה תעשה?

רואי: כמו שאנחנו עכשיו יושבים, קוראים יחד, דנים גם אחרי הקריאה, כך עשיריות יכולות לבנות סדר יום משלהן ולעשות מה שהן רואות לנכון. מה התועלת מזה שיש זמנים ביום שבהם המון עשיריות עושות פעולה במקביל? בשיעור בוקר, המון עשיריות במקביל יושבות ולומדות. כשיש כנס, המון עשיריות במקביל עוברות תהליך של חיבור, אומנם כל אחד בתוך העשירייה שלו, אבל זה קורה להמון עשיריות במקביל. בשביל מה צריך את האירועים המשותפים לעשיריות?

מה זה אירועים משותפים, ללמוד איזה מאמר?

רואי: לדוגמה, יש לנו שיעור בוקר, זה נקרא אירוע משותף.

כן.

רואי: יש שלוש מאות עשיריות שלומדות בו זמנית. האם הן צריכות את זה? או שעשירייה בכלל לא צריכה דבר כזה, אלא היא יכולה להגדיר לעצמה סדר יום משלה ולעשות את השיעורים שהיא רוצה. האם יש ערך בזה שבו זמנית כמות גדולה של עשיריות עושות פעולה יחד?

אני חושב שאנחנו צריכים לעשות פעולה כזאת שבה כל עשירייה משפיעה על עשיריות אחרות, כולם בני ברוך, וכולם ירגישו שזה לוחץ עליהם.

רואי: כל יום יש לנו שיעורים. המון עשיריות באות לשיעור. האם כשעשירייה לומדת, היא משפיעה על שאר העשיריות או שהיא משפיעה רק על עצמה?

בעצם על ידי זה כולם עולים, משפיעים זה על זה.

רואי: ומה קורה בכנסים? בעוד חודש יהיה לנו כנס שלושה ימים וכל יום 12 שעות של חיבור. בכנס יגיעו למרכז קרוב ל- 500-600 עשיריות, ובנוסף יהיו עוד עשיריות בעולם מחוברות. האם יש תועלת מפעולה כזאת שבסופו של דבר כל החיבור של האדם נסגר רק בתוך העשיריה, לא מעבר לזה?

אם הוא בא עם העשיריה שלו?

רואי: כן. האם יש לו תועלת לבוא לאירוע כזה או לא?

אני חושב שלא.

דודי: אנחנו מגיעים לשיעור בוקר. בפתח תקווה מתאספים יחד הרבה עשיריות באותו אולם בזמן שיעור בוקר. למה צריכים לשבת כולם יחד באותו חלל? אולי אנחנו נשב פה, האחרים ישבו בחצר שלנו, ההוא בבית שלו, וישבו עשיריות שילמדו ביחד אבל כל אחד במקום שלו. מה תועלת מהישיבה המשותפת יחד כמה עשיריות באותו חלל פיזי?

אם הם לא משפיעים זה על זה, אז אני לא רואה שום צורך.

דודי: במה עשירייה משפיעה על עשירייה אחרת?

כשאנחנו יושבים בחלל אחד, וכל עשירייה חושבת, בעשירייה שלה, איך היא נמצאת עכשיו בחיבור עם עשיריות אחרות, אז ככה מתקדמים.

דודי: האם בזמן השיעור אנחנו חושבים על העשירייה שלנו, או על איך העשירייה שלנו מתקשרת לעוד עשיריות?

היו כאלה שאלות.

דודי: עכשיו במצבנו, על מה לחשוב? האם אני נסגר בעשירייה שלי או שאנחנו מתוך העשירייה שלנו חושבים על עשיריות אחרות?

אני לא יודע. אני חושב שאנחנו חייבים לשבת יחד ולחשוב יחד וללמוד יחד, ושלא נחשוב שאני יכול לא ללמוד כי אחרים ילמדו עבורי.

דודי: האם בעיניך יש הבדל בין העשיריות של פתח תקווה, לבין עשיריות של הכלי העולמי, של העולם?

לא צריך להיות.

דודי: לא צריך להיות הבדל. מה שאתה אומר שייך לכולם בלי יוצא מן הכלל.

כן.

שמעון: יש לנו בכנס שלושה ימים ויש שיעורים, סעודות, יש צוות חברתי, ואנחנו תמיד יחד. אבל בהפסקה עולים לגג. האם גם בהפסקה כולנו צריכים להיות ביחד, או לדבר עם חברים מהכלי הישראלי, מהכלי עולמי?

זה כבר לא תלוי בזה, אלא לשם מה אתה הגעת לכנס.

דודי: האם לא חסר לך להתכלל עם עוד אנשים? נגיד אנחנו עשירייה, למה שלא תהיה עם קבוצה אחרת, כי אולי דרכה תקבל יותר התחדשות, יותר חסרונות, משהו אחר.

לי לא.

דודי: מאיפה נובע צורך או דחף באדם ללכת להתכלל עם עוד חברים שהם מחוץ לעשירייה שלו?

כנראה שהוא רוצה לקבל עוד הבחנות.

דודי: האם את ההבחנות האלה הוא לא יכול לקבל בעשירייה שלו?

יכול להיות שכן, יכול להיות שלא.

דודי: האם יש בעשירייה הכול, או שיש גבול מסוים ואחר כך צריך לצאת החוצה?

תלוי איזו עשירייה, איזה הבחנות. אני לא יכול להגיד.

רואי: נראה לי מאוד ברור. אדם צריך להיות בתוך העשיריה הקבועה שלו כל הזמן, בלימוד, בכנס. אנשים בעולם בזמן הכנס מתחברים וירטואלית, זאת התועלת הרוחנית המקסימלית שלהם, להתחבר וירטואלית בעשירייה הקבועה. או אם הם יכולים להגיע פיזית לאותו מקום, אז שיעשו את זה, אבל אם מסתכלים מבחינת תועלת רוחנית, להתחבר יחד בעשירייה הקבועה.

דודי: ואין מניעה להתכנס בפתח תקווה כמה עשיריות יחד, אבל כל אחד בתוך העשירייה שלו.

רואי: כל אחד בתוך העשירייה שלו, והדבר הזה נותן כוח לכל העשיריות.

האם יש שלב בדרך הרוחנית של האדם שממנו הוא צריך להתחיל להיות בתוך העשירייה הקבועה שלו, ועד אותו רגע הוא יכול לבוא ולהתערבב ולהתחבר עם כולם, או שמההתחלה הוא חייב להיות בתוך העשירייה הקבועה?

אדם חדש, התחיל עכשיו ללמוד, והוא לומד נגיד שנה ראשונה, שנייה, ומתקדם עם השנים. האם יש איזו נקודת זמן שממנה הוא חייב להיות בתוך העשירייה הקבועה?

איפה זה כתוב?

רואי: על העשירייה הקבועה?

עשיריה קבועה, עשיריות קבועות, התחלפות בין האנשים, בין עשיריות.

רואי: את כל תורת העשירייה אנחנו שמענו ממך וקראנו אצל הרב"ש על חוקי החיבור במאמרי החברה שלו.

כן.

רואי: אבל בשום מקום לא כתוב בצורה סדורה, מתי אתה צריך להיות בעשירייה קבועה, מתי באקראית.

דודי: אם אנחנו נהייה המקור אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים. אתה מכוון אותנו להבין מה כתוב.

מה קרה שפתאום זה השתנה, שאדם צריך לחיות בעשירייה שלו, למות בעשירייה שלו, כלום חוץ מעשירייה שלו הפרטית? שנים היינו יכולים להתערבב, להחליף עשיריות, כאילו היינו בסגנון חופשי. עכשיו פתאום הכול בתוך העשירייה. מה השתנה?

לא השתנה. למה עכשיו הוא אומר שאפשר לעבור מעשירייה לעשירייה, מתי זה היה כך?

דודי: לפני עשר שנים בערך, עוד לפני שנהיינו ממש בעשירות קבועות, זה היה קצת יותר משוחרר, כל תקופה, כל כמה זמן היינו מחליפים עשיריות. זה היה לפני עשור. לפני כן בכלל לא היו עשיריות.

רואי: היינו קבוצה גדולה.

דודי: נגיד כשאני הגעתי היינו קבוצה, היה עדר. היו הרבה אנשים, כל אחד הגיע באופן פרטי, בכלל לא הייתה עשירייה. כשהתחילו העשיריות, היו כל מיני צורות, התהוות של צורות. בעשור האחרון אנחנו כבר בעשיריות קבועות, לא משנים את זה. האם זאת המגמה, זה הולך ונהייה יותר ויותר סגור בתוך העשירייה שלך?

אני חושב שכן.

דודי: האם אדם חדש שמגיע היום לבני ברוך צריך לעבור אותו תהליך, להיכנס ישר לעשירייה הקבועה שלו?

כן.

דודי: מהתחלה זו כבר העשירייה שלך, עד גמר התיקון, לצורך העניין.

אם המקום כבר בנוי, אז כן.

(סוף השיחה)