הכוונה - הפעולה שמצילה אותנו

הכוונה היא מה אני רוצה מהלימוד, היא פועלת והיא מצילה אותנו, מקדמת למטרה. הכוונה הזאת היא יכולה להיות רק בתנאי שאני עובד על הנחיצות שלה, שיהיה לי כזאת כוונה, שיבוא האור ויעשה. בזמן שאני יושב ומפעיל את עצמי, "אני רוצה עכשיו שיבוא אליי אור העליון". מה, זה סתם מילים.

זאת אומרת, זה עבודה, זה יגיעה שלי שאני צריך את התיקונים, שנחוץ לי שיבוא האור מלמעלה. אז אני צריך להפוך את כל העולם הזה שהוא מלא סבל לזה שאני אלמד ממנו משהו. תראה כמה שהעולם סובל, ובכל זאת האדם לא לומד שום דבר. 

אותו דבר מהחיים שלנו הכלליים. אלפיים שנה אנחנו סובלים ואף אחד מזה לא לומד שום דבר. אז למה? כי זה כמו שעם הלימוד שלנו. אנחנו מתוך זה שאנחנו סובלים וכבר באים ללימוד, גם כן כאן לא עובדים על הכוונה. גם כאן. בשביל מה אני עכשיו בא בבוקר ומתיישב מול הספר? הדבר העיקרי הזה, אני לא שואל את עצמי. אז סתם לשבת מול הספר ולקרוא וללמוד? ללמוד זה בכלל, זה מילה מאוד מאוד מטעה. זה, זה פשוט "הלימוד תורה כנגד כולה", לימוד זה דבר הרוחני, שבאמת בא אור החכמה ומתקן אותי, אז נקרא זה תורה, הוראה וכן הלאה.