הפתרון

שיחה 84

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 13.10.15- לאחר עריכה

אופיר: שלום לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן, ושלום לחברי בצוות גיא יצחקוב. בתכנית הקודמת התחלנו לעסוק ב"כתבי הדור האחרון", ודיברנו על הרלוונטיות של הכתבים דווקא בתקופה האחרונה, כשהעולם הולך ומידרדר. בפסקה הראשונה כותב לנו בעל הסולם כך.

"הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, וע"כ נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחנית הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות.

ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא."

(כתבי בעל הסולם, כתבי הדור האחרון)

אופיר: בעל הסולם אומר לנו "הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא". אם אנחנו באמת רוצים להתחיל מהבסיס, אז מה זה הרצון לקבל.

הרצון לקבל זה רצון ליהנות. ההרגשה שטוב לי נמצאת ביסוד של כל הבריאה. אפשר להגיד שגם האטום שנמצא במצב מסוים מרגיש כביכול בתוכו האם המצב שלו טוב, מספיק טוב, לא מספיק טוב וכן הלאה.

באטום אנחנו קובעים את זה לפי המצב המכאני שלו, הפיזי. זה בדומם. בצומח אנחנו כבר מדברים על מצבים שיותר מובנים לנו, זאת אומרת כשטוב לצמח הוא מתפתח, יש לו שמש, מים, גשם. אנחנו יכולים להבדיל מה אוהבים הצמחים, מה לטובתם ומה לרעתם, ובחי זה כבר יותר. זאת אומרת הרצון ליהנות נמצא בכל סוג שנברא, בדומם, בצומח, בחי, ובאדם. זה הטבע שלנו. זה יכול להיות מלובש בחומר וזה יכול להיות אפילו ללא חומר. אתה יכול לדבר על גזים, על הפלזמות וכן הלאה. זאת אומרת בכל חומר וחומר שקיים, יש בו רצון להחזיק את עצמו. זה נקרא רצון לקבל. לכן בחומר שמפותח ומרגיש יותר את עצמו, אנחנו מדברים על רצון ליהנות, רצון לקבל.

זה הבסיס לכל המציאות. אין מציאות אלא רצון ליהנות. זה מה שנברא מהמפץ הגדול והלאה. כל הצורות שאנחנו יכולים לזהות בטבע הגדול, ביקום, זה סך הכל רצון ליהנות.

אנחנו לומדים שהרצון ליהנות הוא בכל מיני צורות, כניסה ויציאה, דחייה ומשיכה. אלה חוקים שנמצאים ביקום בין גופים גדולים, בין גלקסיות או על פני כדור הארץ שלנו. גם במערכת השמש או הירח שרחוק או קרוב יותר אלינו, זה תמיד רצון שמחזיק את הדברים או דוחה את הדברים. אחד מהשניים. כך מתנהג כל הטבע, או בצורת דומם, או צומח או חי או מדבר, בספיגה או פליטה, באהבה או שנאה. לכן הרצון ליהנות הוא היחידי ביסודו של הטבע, איתו אנחנו תמיד עובדים ומתחשבים.

אופיר: האם הרצון לקבל קיים גם במערכת הכלכלית?

לא חשוב במה, בכל מה שאתה בונה. יכול להיות שבנית משהו בצורה מלאכותית, יכול להיות משהו שלא בנית, או שבנית משהו שבא מצד הטבע. תמיד, מלבד הרצון ליהנות לא קיים שום דבר.

אופיר: אתה מדבר על רצון לקבל שפועל גם במערכות, איך הוא פועל בדיוק?

רצון לקבל נקרא שאני מקרב את מה שמתאים לרצון שלי, ואני דוחה את מה שנגד הרצון שלי. זה יכול להיות בצורת משיכה ודחיה פיזית, כמו בין גופים דוממים, וזה יכול להיות משיכה ודחיה בדרגת הצומח. כי הוא נמשך לשמש, למים, או ההיפך, הוא נסגר כדי לא לסבול. זאת אומרת הוא דוחה דברים ומקבל דברים. בדרגת החי זה בצורה יותר בולטת, כי בתנועה שלהם הם נמשכים למה שמועיל ומתרחקים ממה שמזיק, ואילו האדם כבר בונה מערכות, הוא משנה את העולם. אבל תמיד לפי אותה נוסחה, מה שטוב הוא מקרב ומה שרע הוא מרחיק.

אופיר: זאת אומרת, הרצון לקבל שבעל הסולם מדבר עליו זה משהו שמוטבע בעיקר באדם.

לא. הוא מוטבע בכולם. הרצון לקבל הוא היסוד של כל החומר, הוא בדומם, בצומח, בחי ובמדבר. אבל אנחנו מבדילים ביניהם בהתאם לכמה שהרצון הזה פועל. אנחנו מבדילים בין דומם, צומח, חי ומדבר בהתאם לכמה שהרצון לקבל בהם הוא יותר גדול, יותר מהותי, שונה. לכן יש לנו הבדלים בין דומם, צומח, חי ומדבר.

אופיר: האם המערכת החברתית או המערכת הכלכלית מושפעת מהרצון לקבל שיש באדם.

כן, כי האדם בנה אותה.

אופיר: המערכת היא תוצאה ממה שקורה באדם?

כן. לכן אם הוא טועה במה שהוא בונה, אז כל המערכות האלה הן שקריות, הן לא יכולות להביא לנו תוצאות נכונות.

גיא: אמרת שהרצון לקבל הוא בכולם, בדומם, בצומח, בחי ובאדם, אבל הצמח לא בשינוי צורה מהבורא?

הדומם, צומח וחי הם לא בשינוי צורה מהבורא, ואילו האדם כן. כי האדם יכול לשנות את הסביבה שלו. האדם חייב לגדול הרבה יותר ממה שהוא קיבל מצד הטבע, הוא הולך על שני רגליים, אבל האדם די דומה לבהמה. אלא שהאדם בנוי כדי לעלות לדרגת התפתחות עוד יותר גבוהה, הרצון לקבל שבו בנוי כך שיגדל לכאלה דרגות שיקבל צורה אחרת, שיטה, אפיון חדש.

גיא: האדם הוא היחידי שנמצא במערכת הזאת בהופכיות.

לא, הוא לא בהופכיות, גם הוא ממשיך את הטבע.

גיא: בעל הסולם כותב ש"הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא,"

כן, לכן גם הדומם, צומח וחי נמצאים בשינוי צורה. גם להם יש רצון לקבל לעצמם שהפוך מהבורא. הטבע הכללי כולו נתינה, ואילו הטבע של הדומם, צומח, חי ובני אדם הוא קבלה. זאת אומרת לספוג את הכל לטובת עצמו בלי להתחשב בזולת. אבל בדומם, צומח, חי זה פועל בצורה אינסטינקטיבית, ואילו באדם זה פועל בצורה כזאת שהוא יכול לשנות, שהוא יכול לשלוט עליו.

אופיר: בסוף הפסקה אומר לנו בעל הסולם, "ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא."

זה די מתקדם. זאת אומרת הבורא ברא בבריאה דומם, צומח, חי ובני אדם. מה הוא רוצה מהדומם, צומח וחי? כלום. כי הם מנוהלים בצורה אינסטינקטיבית, בצורה מחויבת. מה שאין כן האדם, לאדם יש לו בחירה חופשית, הוא יכול להתקדם בכל מיני צורות. לכן האדם לא רואה את העתיד, הוא לא יודע בדיוק מה לעשות. בניגוד לבהמה האדם טועה, הוא נכנס לכל מיני מצבים בלתי נעימים ומקבל מכות. אבל כל זה מחנך אותו.

מדור לדור האדם משתנה ואילו הבהמה כמעט ולא משתנה. האם משך אלפיים השנים האחרונות הבהמה השתנתה? היא נעשתה יותר כבדה נניח, כן, אבל זה סך הכל. כל צורות הטבע משתנות, אבל בעיקר משתנה האדם. הוא משתנה בצורה מהותית, בצורה החברתית הפנימית שלו. לכן האדם הוא מרכז הבריאה והוא בעיקר צריך למצוא איך להתאים את עצמו לטבע, את כל אותו ליקוי שיש לו לעומת דרגת החי. כי הקופים חיים ויש להם את כל ההתאמה עם הטבע, אין להם שום בעיה עם זה.

גיא: למרות שגם הם רצון לקבל.

כן, אבל אין בהם איזה חלל, אין בהם חסר לדעת משהו, למצוא משהו. אלא רק לאכול ולהתרבות, זה כל מה שיש להם. מה שאין כן האדם, לאדם יש בפנים חלל פנימי ריק, כמו כתם לבן, זה לא משנה, אתה יכול להגיד אפילו שחור. אתה לא יודע את הטבע, אתה לא יודע את החיים שלך, אתה לא מכיר את עצמך, אתה במבוכה, אתה לא יודע בשביל מה אתה חי. השאלה בשביל מה אני חי, לא קיימת בחיות.

יוצא שאני ממש הירוד מכולם, מכל הבריאה. במקום שאני אהיה גבוה מכל הבריאה, אני הירוד מכולם כי אני לא יודע בשביל מה אני, למה אני. אני כאילו מושפל מכולם. אבל החלל הזה, השאלות הללו מקדמות את האדם למצוא סוף סוף את התשובה, לפתור אותה.

אופיר: וזה השוואת הצורה?

יש תהליך, אל תגיד עדיין השוואת צורה. זה לא פשוט להסביר את המילים האלה. אנחנו מדברים על האדם בעולם הזה שמתחיל לשאול בשביל מה אני חי, מה הטעם בחיינו. אנחנו שואלים את השאלות האלה בהתאם לסבל שלנו. אם זה סבל גשמי, אז האדם שואל בשביל מה אני חי. אבל אפילו אם הגשמיות מסודרת אצלו יפה וטוב, אז הוא רוצה לדעת בשביל מה באמת הוא חי, מה התועלת מהחיים, בשביל מה הכל נברא, למה זה מסתובב, מה יש בזה, כוכבים, כדור הארץ, הרבה אנשים, אני, הם, מה קורה כאן? האדם שואל את השאלות האלה, הבהמה לא שואלת.

אותם אנשים ששואלים את השאלות האלה באים ללמוד את חכמת הקבלה. אבל יש אנשים, שהם 99.9% מהאוכלוסיות העולם, מהאנושות, שהם לא שואלים, אבל הטבע, הכוח העליון שזה הטבע מקדם את כל האנושות למצב שהיא מתחילה לשאול מפני שרע לה. לא מפני שטוב והם צריכים איזה גילוי של המערכת הא-לוהית או משהו, אלא מפני שהם סובלים. הם מולידים ילדים, רע להם ורע לילדים. יש מחלות, מלחמות, כל מיני בעיות. אנשים נמצאים בכאוס, הם לא יודעים איך להסתדר בחיים. הילדים מתנתקים מההורים ונעשים תלויים בסמים וכולי.

זאת אומרת אנחנו רואים שהטבע מחייב את כל האנושות להגיע לפתרון בשביל מה חיים. הטבע כאילו מחייב אותנו לענות על השאלה בשביל מה אתם חיים? אבל אנחנו לא רואים את התשובה.

המקובלים משיגים את התשובה מתוך השיטה שלהם. אבל בני האדם הרגילים הם מסכנים, הם לא יודעים איך להגיע לחיים טובים, הרי זה סך הכל מה שהם רוצים.

לכן בא המקובל, בעל הסולם, עם המאמר שנקרא "הדור האחרון" ואומר לנו מה זה הדור אחרון. הדור האחרון זה המצב המיוחד שבתוך כל האנושות. כולם מגיעים לכאוס, מגיעים להכרת הכאוס, כי לא יודעים בכלל איך להסתדר בעולם הזה מהיום והלאה. הם לא מבינים אותו, לא מרגישים אותו. אחרי כל ההתפתחות האנושות הגיעה למבוי סתום, גם במדע, גם בכלכלה, גם במערכות האנושיות, בכל דבר, בחינוך, בתרבות, בכל, כולם מרימים ידיים.

במצב כזה יש מקום למקובלים, לאלה שלמדו את המערכות העליונות, לבוא ולהגיד לנו אנחנו נמצאים בעולם עגול, אנחנו נמצאים בתוך כדור, בתוך ספירה שיש בה חוקים מיוחדים. החוקים האלה פועלים עלינו, ובגלל חוסר ידיעת החוקים האלה אנחנו מגיעים לכל מיני מצבים בלתי נעימים. כשאני הולך נניח ברחוב, אני לא יודע איך להתנהג. אני זוכר כשהייתי פעם ראשונה בלונדון היה לי קשה לעבור ברחובות, אני זוכר שבקפריסין או באירלנד היה לי קשה לנסוע, לא ידעתי מה לעשות.

זאת אומרת האדם צריך להבין את חוקי הטבע החדשים שמתקרבים אלינו עכשיו, שיורדים אלינו, לעולמנו. רוצים או לא רוצים, אנחנו צריכים להסתדר בהתאם לחוקים האלה. זה כמו שאתה נכנס לאיזו ממלכה חדשה שיש שם מלך עם חוקים משלו, או נניח שהגיעו אילך חייזרים, איזו שליטה חדשה מאיזה כוכב ואומרים לך שמהיום והלאה הכל מתנהג לפי החוקים שלנו, אז אתה חייב לדעת את החוקים מהיום להיום.

עם חכמת הקבלה זה לא כך, אלא לאט לאט, אבל מקובלים חייבים להתגלות כאן ולספר לכולם על החוקים החדשים שהעולם נכנס אליהם מאין ברירה. החוקים האלה מתקרבים כמו חללית שמתקרבת ומתקרבת ואנחנו צריכים ללמוד אותם מהר, אחרת אנחנו ניכנס למלחמות עולם, למשברים גדולים.

אופיר: האם הכאוס הפנימי שעובר על האדם משפיע גם על הכאוס שקיים היום במערכות?

כן. היום אנחנו כבר מגלים שכולנו קשורים זה לזה, לא רק דרך הפלאפונים, אלא קשורים במערכות. כשקורה משהו במקום אחד זה קורה גם במקום השני ובעוד מקומות, אפילו לא דרך המערכות שאנחנו בנינו.

אתה שואל בעצם כך, אנחנו בנינו מערכות קשר, כמו בין הבנקים, בין הממשלות, במסחר ובעוד כל מיני דברים כאלה. הקשרים שאנחנו בנינו הם קשרים מלאכותיים. הם לא היו קודם, ואנחנו בנינו אותם. האם ישנן גם מערכות קשר בינינו, ואתה ואני קשורים דרך חוטים? כן ישנן. אז למה הן לא מגולות? כדי שאתה לא תקלקל אותן. אחרת היית לוקח מספריים וגוזר את החוטים שבינינו, אבל את זה אתה לא יכול לעשות. מיום ליום אתה מגלה שכולנו תלויים זה בזה יותר ויותר. זה מה שחוכמת הקבלה מגלה לך.

אתה וודאי יודע, כשרוצים לאבטח כספות בבורסה או בבנקים, יש שם מכשירים שמעבירים קרן לייזר, ואם אתה מרסס בחומר מסוים אז אתה יכול לראות את הקרניים האלה. אותו דבר בינינו.

מה טוב בחכמת הקבלה? היא באה ומרססת לך חומר מיוחד ואז אתה מתחיל לראות עד כמה אנחנו קשורים כל כך זה לזה. מה אפשר לעשות, האם אני יכול לפתוח את הקשרים האלה, האם אני יכול להיפטר מכל הקשרים האלה? לא, אתה לא יכול. אתה חייב לדעת איך אתה מסתדר איתם למרות שזה חונק אותך. אבל כדי שזה לא יחנוק, מגלים לך את זה לאט לאט.

איך מגלים? בזה שמכניסים אותך לצרות. הרי אתה הרצון לקבל, אתה רצון ליהנות, ואם אתה לא נהנה אתה מיד שואל למה. ואז מאין ברירה, מפני שאתה נשאר ללא תשובה, אתה מתחיל לשמוע את מה שהמקובלים אומרים לך. כי חוץ מהמקובלים, כולם סותמים כבר את הפה, הם לא יכולים להגיד כלום. רק המקובלים יוצאים עכשיו לבמה ומסבירים לנו מה עלינו לעשות כדי להתאים שוב את עצמנו לטבע.

אתה יכול להגיד, איפה היינו קודם, למה קודם לא היינו צריכים את זה? אתה לא היית צריך את זה מפני שקודם היית בדרגת בהמה, בדרגת חי. אומנם אתה קצת יצאת מזה בכל מיני צורות, במלחמות, בתחרויות. כמו הבהמות, גם הן נכנסות לכל מיני צורות כאלה, אבל עכשיו העולם נעשה עגול, סגור, אינטגרלי. זה נקרא שהטבע התקרב אלינו והוא מחייב את כל החברה האנושית להיות מקושרת. מתחילים כבר להתקיים כאן חוקים חדשים, חוקים של העולם האינטגרלי, חוקים של קשר הדדי בין כולם.

אבל אנחנו ממש לא מותאמים לזה. אין לנו, לא בראש ולא בלב מערכות כאלה שאני אקח את כולם בחשבון. שאני אחשוב על כולם כי אני תלוי בכולם, ושהם יחשבו עלי כי גם הם לא בנויים בצורה אחרת. אנחנו נכנסים כאילו למצב שאין לנו שום שליטה בו. אבל כתוצאה מחוסר התאמה, מחוסר שליטה במצב, נרגיש שאנחנו מתקרבים למצבים קשים מאוד. לכן ההצלה היחידה היא לדעת את המערכת ולדעת איך להתאים את עצמנו אליה. וזה בדיוק הנושא שחכמת הקבלה מדברת עליו.

גיא: בהתחלה תיארת שבחלל הפנימי של האדם יש שאלות מאוד גבוהות, מי מנהל אותי, מי אני. אחר כך הגענו לזה שאצל מרבית האנשים החלל הפנימי מתפתח כתוצאה מהכאוס, כתוצאה מהצרות. דיברנו גם על מערכת של אין סוף קשרים שאנחנו לא רואים אותם. איך אדם שרוצה להתחמק מהכאוס אמור להכיר את המערכת של אין סוף הקשרים?

הוא ילמד דרך המכות. הוא יבין את זה, יספרו לו. עכשיו מספרים לנו שאנחנו לא מסתדרים עם דבר מסוים ולכן אין לנו בננות נניח, אין לנו עגבניות. אחר כך, וזה יקרה עוד מעט, לא יהיה לך אוויר, חמצן, כי משהו קורה שם. אחר כך תתפוצץ נניח איזו פצצה אטומית חלילה וכן הלאה. אתה תרגיש. האם אתה לא מרגיש היום עד כמה אתה, דווקא כישראלי בישראל, קשור לכולם?

גיא: התוצאות ברורות, אבל המערכת עצמה נסתרת, מי ילָמד על המערכת עצמה?

המקובלים.

גיא: האם האדם הפשוט יבין?

הוא יבין. מתוך כתבי הדור האחרון אנחנו נלמד איך להגיע לאנשים הפשוטים כדי ללמד אותם משהו בגובה בעיניים שלהם. הם לא צריכים יותר. כל אחד צריך רק לדעת איך אנחנו מסתדרים במערכת החדשה שהתקרבה אלינו, כמו חללית, וקובעת לנו את סדר ההנהגה של העולם החדש.

גיא: הוא צריך לדעת רק את הסוף, ולא איך עובדים הקשרים?

לא. כמו שהוא יודע איך להפעיל מיקרוגל. הרי האנשים לא מכירים מה זה, אבל כל עקרת בית יודעת אילו פעולות היא צריכה לעשות כדי להפעיל מיקרוגל.

אופיר: גם בין האנשים שלומדים, יש כאלה שהם מאוד סקפטיים לגבי הנושא הזה?

זה תלוי במספר המכות שהם מקבלים ובעוצמת המכות. לא יותר. הסקפטיות הזאת היא סתם, זה האופי של האדם, הוא אוהב להרגיש שהוא למעלה מכולם ולא אכפת לו. האדם הוא סך הכל רצון ליהנות, הוא רק צריך להרגיש שהוא בנוי מבשר. ואז כשבאה דקירה קטנה הוא יכול להגיד, לא אכפת לי, כשהדקירה גדולה יותר הוא מתחיל לצעוק, וכשמגיעה דקירה עוד יותר גדולה הוא אומר, אני לא רוצה יותר כלום, רק תגידו לי מה לעשות כדי שאני לא אקבל אותה.

אופיר: מה יש בכתבי הדור האחרון ובכלל בכתבי הקבלה?

יש בהם יכולת לתת לנו הגנה נגד כל המכות, עד כדי כך שאנחנו נשנה את ההתנהגות שלנו ובמקום מכות אנחנו נגלה שהעולם כולו טוב, שהעולם כגן עדן. אם אנחנו מותאמים לחוקי הטבע, אנחנו מרגישים שהכל לטובתנו. העיקר זה כל הזמן להשתנות בהתאם לטבע. בהרמוניה, בהשתוות הצורה עם הטבע אנחנו נמצא את המפתח לחיים המאושרים שלנו. לכן חכמת הקבלה רוצה להביא את האדם לזה. זה מה שאנחנו צריכים לגלות לכל בני האדם. נקוה שנצליח במהרה.

(סוף השיחה)