פחד שהבורא לא ייתן לי לעבור מחסום

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 11.09.25 – אחרי עריכה

מושי: הרב"ש כותב, ש"צריכים, לתת לב לזה, ולהאמין בכל המצבים הכי גרועים שאפשר להיות, ולא לברוח מהמערכה, אלא תמיד לבטוח בה', שהוא יכול לעזור ולתת לאדם, בין שהוא צריך עזרה קטנה ובין שהוא צריך עזרה גדולה. ואליבא דאמת, מי שמבין שהוא צריך שהבורא יתן לו עזרה גדולה, משום שהוא יותר גרוע משאר אנשים, הוא יותר מסוגל שתתקבל תפלתו, כמו שכתוב "קרוב ה' לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע"."

(רב"ש - א'. מאמר 19 "בא אל פרעה - א" 1985)

מה לבקש? יראת ה'.

מושי: יראת ה'?

כי רק זה חסר לאדם.

מושי: אם אני מבין נכון, יראת ה' זה פחד שאני לא אשפיע לבורא?

כן.

דודי: האם יראת ה' וגדלות ה' זה אותו דבר?

לא, גדלות ה' זה כלי אחר.

אילן: האם יש תנאים שצריכים להתפתח כדי שתהיה יראת ה'?

מה הם הכלים.

אילן: אני מתאר לעצמי שאם אני יושב מול ילד קטן ואני מספר לו שיש דוב גדול בחוץ, מספר לו סיפורים ומצייר לו ציורים, אז הכול יהיה בדמיון, אבל זה לא יהיה בחוש.

נכון.

אילן: כדי שזה יתקיים בחוש הילד, הוא צריך לצאת לאיזשהו מקום, לפגוש דוב גדול, ולחוות את החוויה של דוב גדול, כדי שיהיה לו כלי.

כן, מובן.

אילן: כלפי הבורא, אני בטוח שאנחנו יכולים לדמיין לעצמנו שאנחנו רוצים שתתקיים בנו יראת ה', אנחנו רוצים את השותפות בין הפנימיות שלנו לבורא. אנחנו לומדים את זה, מתעסקים עם זה, ומנסים כל מיני כיוונים. אבל בפנים, בעצמות, בחוויה, אני לא בטוח. איך נבנה יראת ה', מאיפה, מאיזה דבר? מה צריך להתקיים כדי שתהיה יראת ה'?

אתה צריך לקבל התרשמות כזאת. כמו שיכולים ללמד אותך אלף פעם על גנב, פושע, רוצח, לא יודע מי, אבל אם אתה לא עובר את זה בעצמך, אז אין לך את זה.

אילן: נכון.

זהו.

אילן: האם יש משהו בדוק שצריך להתקיים כדי שהנברא יחיה בהרגשה של יראת ה'?

כן.

דודי: למה לבקש יראת ה' ולא קרבת ה'?

כי יראת ה' היא מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו מתקרבים אליו, וכל יתר ההתעוררויות מהבורא אנחנו לא יכולים להודות על זה.

אילן: האם יראת ה' דומה ליראה גשמית?

אני לא יודע איך להסביר את זה ואיך להעביר את זה למישהו.

מושי: האם יכולה להיות יראת ה' בצורה ישירה בלי שיש לו יראה כלפי החברים, שהוא לא משפיע עליהם?

אני לא חושב.

מושי: לא יכול להיות. זאת אומרת, זה קשור לזה.

אתה לא יכול לארגן את הדברים האלה, לכן זה לא יהיה מסודר.

מושי: קודם כל צריכה להיות לו יראה כלפי החברים, כלפי העשירייה, שהוא לא מספיק משפיע להם, ורק אחר כך זה מגיע ליראת ה'. האם אלו הרגשות שונות, יראה כלפי חברים ויראה כלפי ה'?

לכן זה גם נקרא יראת ה'.

ולאד: מה יכול לעזור לנו להגיע ליראת ה'?

אנחנו חייבים להגיע למצב שאנחנו מאוד רוצים משהו בחיים, לא חשוב מה, ואני לא יכול להגיע לזה אם לא תהיה לי יראת ה'. כי יראת ה' זה כמו קרש קפיצה שבלעדיו אני לא אוכל לקבל מה שאני מאוד מאוד רוצה.

אילן: אנחנו יודעים שאת כל הפעולות שלנו אנחנו רוצים לעשות כדי לעשות נחת רוח לבורא. וכל האמצעים וכל המציאות וכל מה שנגלה ונסתר לעינינו, הכול לקיים ולעשות לא בשביל שתהיה הנאה לרצון לקבל, אלא שיהיה לו נחת רוח מזה. אנחנו יודעים שכל העבודה שלנו, כיוון המחשבה שלנו, הם לכוונה נכונה בזמן הפעולה, ואני מאמין שכולם עושים כך, שבכל פעולה זוכרים למה עושים אותה.

כן.

אילן: כשהייתי ילד קטן, ראיתי הרבה פעמים את סבתא שלי כשהיא נכנסת למטבח ולפני שהיא עושה משהו, היא ממלמלת משהו, ולי כילד קטן זה נשמע כמו "אברא כדברא". לאט לאט שמעתי שהיא אומרת, "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה", ואז הולכת לעשות את העבודה.

כשגדלתי קצת, שאלתי אותה מה העניין, אז היא אמרה לי, "ככה סבא אמר לי וכך אני עושה". זה מתחבר למה שאמרת לנו שדתיים כך עושים, יש להם סדר תפילות. ההבדל המהותי בינינו לבין אותם אנשים הוא הכוונה שבפעולה, ההתכוונות הפנימית הזאת.

כן.

אילן: מעבר לזה שאני כך רוצה, כך חושב וכך מכוון, אני מחפש הרגשה שאני לא יודע מהי. יכול להיות שאני לא צריך להרגיש כלום, כי אז זה יהיה שכר מטופש כזה. אבל איך לדעת שזה נכון?

איך לדעת שאתה ביקשת נכון?

אילן: כן.

למי פנית, עם מה פנית, ולמה אתה מצפה, את הכול בעצם אתה רוצה.

אילן: אני מצפה בכלי עבור משהו שאין לי אותו.

אתה יודע, יתנו לך כלי ביחד עם המילוי.

שמעון: האם אפשר להגיע ליראת ה' בלי קשר אליו? אני רצון לקבל והוא תכונת ההשפעה, ואני לא בקשר איתו, אני רוצה להגיע לזה.

נגיד.

שמעון: אני רוצה להגיע ליראת ה', אבל אני לא יודע מה זה יראת ה', אני לא יודע מיהו, מהו. האם יראת ה' זה בסוף לעבור מחסום, או גם בעולם הזה?

תפילת ה' זה שאתה מפחד מהבורא. שאתה מפחד ממנו.

שמעון: ואיך להגיע לפחד כזה?

נגיד שהוא לא ייתן לך לעבור מחסום, זה יהיה פחד, כן?

דודי: האם זה מה שהוא רוצה מאיתנו, שנפחד ממנו? הבורא רוצה שנגיע להרגשה כזאת שנהיה בפחד, שנהיה תלויים בו, נזקקים לו?

כן, שאתה תימצא בפחד ממנו מהתוצאה הזאת.

שמעון: האם הפחד הוא בשביל להגיע לתכונת ההשפעה? זה שאני לא מגיע לתכונת ההשפעה זה הפחד.

השפעה זה משהו אחר.

דודי: האם יראת ה' זו תוצאה שהאדם זוכה לה, היא כמו מתנה?

יראת ה' זאת התכונה שהאדם קיבל מהאוויר, מהבורא, הוא אפילו עדיין לא יודע בדיוק, והוא מפעיל את זה מתי שהוא פונה לבורא.

דודי: מתי מקבלים את זה? על מה האדם מקבל את התכונה הזאת שנקראת יראת ה'?

על מה שהוא מבקש.

דודי: האם כי הוא ביקש את זה? הבורא נותן למי שמבקש?

כן.

דודי: רק תבקש ותקבל?

כעיקרון כן.

ולאד: יוצא שמה שאנחנו צריכים לבקש עכשיו זה את יראת ה', שהוא ייתן לנו את הכלי שנקרא יראת ה', שזה המקום להשפיע לבורא.

כן.

רואי: אדם שמשיג את יראת ה', מה משתנה בו?

יש בו יחס לבורא ויחס לאמצעים שלו עם הבורא אחר לגמרי ממה שאנחנו מבינים.

רואי: למה זה קורה דווקא דרך יראה, דרך התכונה הזאת, דרך ההרגשה הזאת של יראה?

יראת ה', אלא איך תקרא לזה? זו המילה, זה השם הכי מהותי, שכולל הכול.

שמעון: האם אנחנו עדיין לא מבינים ולא מרגישים מה זה יראת ה'?

יראה היא שאדם מפחד.

שמעון: מֵפחד, זה יראה.

כן.

רואי: ממה הוא מפחד, הוא מפחד מהבורא?

מהבורא.

רואי: האם הפחד מהבורא יוצר לו קשר עם הבורא?

כן.

רואי: האם זה הקשר שהבורא רוצה, שהבריות יפחדו ממנו?

הבורא רוצה גם את זה, כן.

רואי: בתחילת הקשר בין האדם לבורא, מה הדבר הראשון שמגיע, האם זה שאדם קובע "אין עוד מלבדו", או זה שהוא מפחד מהבורא?

הוא מפחד מהבורא מפני שאין עוד מלבדו, והוא קושר אליו בצורה טוטלית הכול. זה יראת ה'.

שמעון: אם הבורא הוא תכונת ההשפעה, הוא רוצה לתת את הכול, אז איך להגיע ליראה? הוא רוצה לתת הכול, ברא אותנו ואת כל העולם, ועכשיו צריך להגיע אליו ביראה, בפָּחַד ממנו, ואנחנו כאילו מפחדים על הדבר הזה.

זה יפה מצידו, נכון?

דודי: איך לצייר נכון את היראה? כי זה כמו פחד.

כן, זה פחד.

דודי: האם זה מה שצריך להיות, כמו מישהו שמפחד ממישהו חזק שיכול להכות אותו, לשלוט בו?

כן.

דודי: זה ציור שלילי.

שלילי.

דודי: למה הבורא דווקא בוחר בצורה הזאת ולא בצורה חיובית?

אתה לא יכול להתמודד עם הרצון לקבל שלך בתכונה הזאת.

דודי: אין דרך אחרת, זה רק דרך הפחד הזה.

כן.

ולאד: דויד המלך כותב בתהילים, "הסתרת פניך הייתי נבהל". האם יראת ה' היא כלי לגילוי הבורא? האם בתוך הכלי הזה אדם מרגיש שהבורא מסתיר פניו או מגלה פניו?

כן.

רואי: ממה עשירייה צריכה לפחד?

עשירייה צריכה לפחד רק מהפעולות שמרחיקות אותה מהבורא.

רואי: ואיך עשירייה מזהה אם הפעולה מקרבת אותה או מרחיקה אותה מהבורא?

זה עניין של ניסיון.

דודי: מה הופך את החיבור בינינו כפרטים לחיבור רוחני?

אתה רוצה הגדרה של חיבור רוחני.

דודי: יושבים פה יחידים, אוכלים, מה הופך את החיבור בינינו, את הקשר בינינו לקשר רוחני?

רק הקשר בינינו, אם הוא קשר נכון, הוא הופך אותנו להיות מחוברים בצורה רוחנית.

דודי: אם אנחנו לא מכוונים בצורה רוחנית, אז למה אנחנו נחשבים, לעשירייה גשמית, לאוסף פרטים?

מה שיש, יש.

דודי: אנחנו עשירייה, מתחברים, מגלים רוחניות.

ביניכם, זאת אומרת.

דודי: כן, בינינו, כל החברים.

כן.

דודי: אבל אני עובד על פעולת הפצה עם עוד חברים שיש להם נקודות שבלב, חברים מבני ברוך, אנחנו עושים יחד פעולת הפצה, יוצאים ללמד יחד את חכמת הקבלה.

זה לא שייך.

דודי: זו לא פעולה רוחנית.

לא.

דודי: לא, כי זה לא קשור לעשירייה שלי.

כן.

מושי: אבל אם יש כוונה? הרי אנחנו אומרים שהכול תלוי בכוונה.

אתה לא יכול לבנות כוונה על דברים שהם לא מציאותיים אולי.

מושי: אני עכשיו הולך עם אורן לוי לתת הרצאה, יושבים מולנו אלף איש, ואנחנו ממש שעה מתכוננים כדי להשפיע להם גדלות הבורא, לספר להם מה זה, בטוח שצריכה להיות כוונה.

בסדר.

מושי: האם אי אפשר לבנות פה כוונה?

אפשר.

מושי: על זה השאלה. אם נגיד בנינו כוונה, האם הפעולה היא רוחנית?

אם בניתם כוונה?

מושי: כוונה על מנת להשפיע. אנחנו נותנים הרצאה על מנת להשפיע לבורא.

כן.

מושי: מה ההבדל בין זה שאני עם אורן לוי, שהוא לא מהעשירייה שלי, בניתי כוונה בפעולה גשמית בכך שנתנו הרצאה בחכמת הקבלה כדי להשפיע נחת רוח, לבין זה שאני עכשיו עם אילן עושה סעודה לעשירייה גם עם כוונה כדי שנתחבר? אלו פעולות שונות, אבל גם זה להשפיע לבורא וגם זה.

כן.

מושי: אבל זו השפעה אחרת, יש הרבה צורות של השפעה.

יש לזה הרבה צורות.

דודי: אז במה מיוחדת עשירייה, האם זו איכות שונה?

בעשירייה, חברי העשירייה משתדלים לבנות תבנית בתוך העשירייה שתעזור להם להתקרב זה אל זה יחד, בעיגול, ולכוון אותו לבורא.

דודי: האם את התבנית הזאת אפשר לבנות בעוד קשרים?

תיאורטית, כן.

דודי: ופרקטית?

פרקטית גם כן, בבקשה. אם תכוון לזה ותשקיע בזה כוחות וכוונה, אז יכול להיות שתצליח.

דודי: אם יש ישיבת חברים עולמית, מתכנסים הרבה חברים, אז יחד הם יכולים גם לבנות תבנית כזאת שכולה חיבור להשפיע נחת רוח לבורא.

כן.

דודי: אני מחפש להבין מה הערך המוסף שיש לעשירייה, מה האיכות המיוחדת שיש בחיבור הזה שאין בצורות חיבור אחרות, שגם הן קדושות, אבל זה יותר מיוחד, יותר חשוב.

בעשירייה יש לך הַכְוָונה, יש לך חברים שתומכים, ואתה מבין שבצורה כזאת אתה יכול להשיג את מטרת ההתפתחות שלך.

מושי: האם אפשר להגיד שיותר קל בעשירייה להגיע להשפעה לבורא לעומת מעגל יותר רחוק?

אני לא חושב שזה עניין של קל או קשה, אלא אם אפשר או אי אפשר.

רואי: מה הוא משיג עם שאר האנשים שלומדים חכמת הקבלה?

תמיכה.

דודי: בשביל מה אנחנו צריכים את כל שאר בני ברוך, נשב אנחנו ונוכל לגלות בורא. במה תורמים עוד חברים של בני ברוך? אם אני רוצה להיות ממוקד ומטרתי, זה מה שאני צריך, לא יותר מזה.

מקיף.

דודי: מה זה המקיף הזה?

אתה צריך בכל זאת להיות בתוך העשירייה עם האור הפנימי, עם האור המקיף.

דודי: אור פנימי זה בתוך העשירייה הזאת, עם החברים שלי.

כן.

דודי: ואור מקיף אלו החברים שמסביב לעשירייה?

נגיד, כן.

דודי: מעניין, זה חדש.

חדש? מה חדש?

רואי: במילים האלה זה חדש.

ולאד: מה חדש?

דודי: מה? אז אני נולדתי.

ולאד: זה כל כך ברור.

רואי: זה באמת מיוחד, כי זה משנה את כל הצורה שאדם עד היום התנהל. ברגע שהכול נסגר לו בעשירייה, לא ברור בשביל מה הוא צריך את כל השאר, במה הם תורמים, עוזרים.

הם תומכים.

רואי: אבל אם יש לאדם X שעות ביום שהוא יכול להשקיע, איפה הוא משקיע אותם?

צריך לבדוק.

רואי: לפי מה אתה יודע אם אתה משקיע בעשירייה או שאתה משקיע בשאר החברה או בהפצה? איך אני יודע להחליט איפה אני משקיע עכשיו את ניצוץ הרוחניות שלי?

גם וגם.

רואי: למה זה כזה מוחלט שהכול נסגר בעשיריה הקבועה של האדם?

כך בנויה כל המערכת.

רואי: כל המערכת בכל ההשתלשלות שלה, האם הכול קבוע, היא לא משתנה אף פעם?

היא כל הזמן משתנה.

רואי: אבל האם הקשרים נשארים קבועים? מה משתנה בה?

כל הזמן הקשרים משתנים.

רואי: אז למה עשירייה צריכה להישאר קבועה?

שלא תהיה עשירייה קבועה, שיעשו חיבורים כל הזמן, שום דבר לא ייצא מזה.

רואי: לא יצא מזה שום דבר. סימן שזה לא יעזור לעשות חיבורים כל הזמן, אם כלום לא יצא מזה שאני אתחבר עם אנשים אחרים.

לא.

רואי: אז אני צריך להתחבר רק עם העשירייה הקבועה.

כן.

רואי: על זה אני שואל, למה הנוקשות הזאת במערכת?

זו לא נוקשות

רואי: אז מה זה?

זה יוצא מזה שאתה חייב להשקיע כוח כדי להגיע לתוצאה. מה כאן נוקשות?

רואי: האם העשירייה הקבועה היא מפקסת את האדם? מה היא עושה לאדם?

בונה את האדם כאחד מהם.

מושי: כשאתה אומר עשירייה קבועה, האם אתה מתכוון לגופים קבועים?

כן.

מושי: או למושג עשירייה?

דודי: לגופים. זה נהיה פתאום גלוי יותר ויותר. כי לפני 10, 15 שנה לא היו עשיריות גלויות, אולי במערכת היו, אבל אנחנו לא ראינו.

כן.

דודי: כולם היו חופשיים. אחר כך הפכנו לעשיריות.

כן.

דודי: ועכשיו אלו עשיריות קבועות, עכשיו מגלים שהכול בתוך העשירייה, וזה הולך ונהיה יותר ויותר מחייב, ברור וגלוי גם לכולנו.

כן.

דודי: לאן זה הולך? מה השלב הבא של ההתפתחות?

השלב הבא הוא שאתם תכתבו כתב התחייבות, כל אחד כלפי העשירייה, שאלו יהיו ממש תנאים רוחניים שאתם מתחייבים לשמור.

אילן: בורא ברא רצון לקבל.

שמעתי על זה.

אילן: האם נכון לחשוב כך שבכל פעולה שאני עושה, במידה שאני מרגיש שהרצון לקבל שלי נהנה מהפעולה, אותה מידה זו מידת הדבקות שלי בבורא? אם לא הצלחתי להתגבר ברצון לקבל שלי והוא קיבל סיפוק והנאה, אז במידה שהרצון לקבל שלי עכשיו נהנה, האם באותה מידה גם התרחקתי מהבורא?

לא יודע, אבל יכול להיות שכן.

אילן: בכוונה נכונה, מידת ההנאה הזאת שעכשיו אני מרגיש, אני לא רוצה שהיא תהיה שייכת לי, אלא שזו תהיה הנאה לבורא.

כן.

אילן: זו יכולה להיות אינדיקציה, במידה שאני מרגיש שנהניתי עכשיו, באותה מידה גנבתי מהבורא.

איך אתה יכול לשקול את זה?

אילן: במידת ההנאה שלי, במידת ההתפעלות שלי, הנאה בהמית, הנאה גשמית.

והלאה?

אילן: על זה אני יכול לעשות עבודה.

איזו עבודה?

אילן: אני יכול לעשות את אותן פעולות, אבל שיהיה לי רצון מלא שלא אני אהנה מזה אלא שזו תהיה הנאה לבורא.

בוודאי. זה כל העניין.

מושי: נגיד שיש עשירייה בכלי עולמי, והם שבעה, שמונה אנשים, ועם הזמן חלק מהאנשים עוזבים, העשירייה מצטמצמת ומגיעה לארבעה, חמישה אנשים, והם רוצים להביא חדשים, האם הם יכולים? כי הרי זה משהו סגור, נוצר קשר, עשר שנים הם ביחד, ופתאום אין מספיק אנשים. אחד אומר "מיעוט הרבים שניים", גם הרב עם רב"ש היו עשירייה, לכן מספיק לנו שלושה, ארבעה אנשים. חלק אומרים "לא, אנחנו צריכים בכל זאת שיהיו עשרה". אבל זו קצת סכנה, כי יש ביניהם כבר קשרים, ומביאים עכשיו מישהו חדש. מה אתה ממליץ לעשות במצבים כאלה? מה נכון לעשות?

אני לא ממליץ שום דבר. תנסו כך, תנסו כך, משהו צריכים לעשות. אבל מה שאני ממליץ, לא יותר מעשירייה.

מושי: לא יותר מעשרה.

כן.

מושי: אבל אפשר להכניס חדשים אם כל העשירייה מסכימה.

כן.

מושי: אם אנשים לא מסכימים, רוצים שזה יישאר כך, לא רוצים חדשים, אז זה גם בסדר. האם זו החלטה של העשירייה, או שהם יכולים לפנות לגוף מנהל?

לא, אין דבר כזה.

מושי: אין, רק עשירייה מחליטה.

עשירייה.

דודי: הגופים בשר ודם שמרכיבים את העשירייה, האם זה גם משהו שהוא מוכתב וסגור, או שזה כמו לגו, אפשר להוציא אותו מפה, להעביר לעשירייה אחרת.

לא, זה אף פעם לא נותן פירות טובים.

דודי: לא לגעת. אבל בכל זאת יש אנשים שעוזבים את הדרך, אנשים חדשים מצטרפים.

זה מתוך זה שלא רוצים לעבוד.

דודי: ברור. מחר יעבור מישהו דירה מפתח תקווה לאמריקה, מה הוא יעשה? מי העשירייה שלו? כמו שהוא עבר דירה הוא גם מחליף את החברה, זה נכון?

נכון.

דודי: הוא לא צריך להישאר עדיין עם עשיריית פתח תקווה שלו.

לא.

דודי: אז יש פה חוקים.

חוקים פשוטים.

דודי: ואם יש פתאום קושיה שלא יודעים לענות עליה, אז מאיפה מקבלים תשובות בדבר הזה כדי לא לעשות נזק?

מתפללים ומקבלים מהשמיים.

(סוף השיחה)