פרשת השבוע - תצווה

בהשתתפות: גלעד שדמון, משה אדמוני

שיעור 20.02.13 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

גלעד: שלום. אנחנו בתכניתנו "פרשת השבוע", והפעם פרשת "תצווה". שלום לך, הרב לייטמן, שלום לך משה אדמוני.

שלום לכולם.

גלעד: אנחנו בהמשכה של פרשת "תרומה", בפרשת "תצווה", הבורא ממשיך לתת למשה הנחיות להקמת המשכן. בתחילה אומר הבורא למשה, לצוות את בני ישראל לקחת שמן זית לצורך הדלקת "נר התמיד"¹, באוהל מועד מחוץ לפרוכת, שיהיה דלוק מהערב ועד הבוקר.

לאחר מכן, הבורא אומר למשה לקחת את אהרון ובניו, נדב ואביהו, אלעזר ואיתמר, להיות לכוהנים. ומפרט לפרטים את הציווי של הכנת בגדי הקודש המיוחדים "לכבוד ולתפארת"², ולצורך זה על משה לדבר עם כל "חכמי לב"³ שהבורא מילא אותם בחכמה, כדי שהם יכינו את הבגדים. אהרון הכהן ילבש חושן, אפוד, ציץ, מעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסי בד. ובניו, הכוהנים הפשוטים, ילבשו כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסי בד.

בהמשך מתואר ומפורט לפרטים, הטקס בו מקדישים את אהרון ובניו לתפקידם במשכן, הכולל הקרבה של פר אחד ושני אילים, לחם, מצות וחלות, מצות בלולות בשמן. ורחיצת אהרון ובניו במים, ומשיחתם בשמן המשחה.

בהמשך מתואר הציווי לבנות "מזבח קְטוֹרֶת", שיוּנַח בתוך המשכן, לפני הפָּרוֹכֶת שעל ארון העֵדוּת, ומפורט אופן הקטרת הקטורת. לסיום מסופר על יום הכיפורים שיתקיים אחת לשנה.

דיברנו בשבוע שעבר על עניין ה"תרומה", וכאן יש המשך של פירוט בגדי הכהן.

אני מתקשה לדבר על זה, מפני שאנחנו מבינים שמדובר בהתפתחות האדם. כל התורה מדברת על האדם, שמפתח את עצמו להיות יותר ויותר דומה לבורא. לכן הוא נקרא "אדם", הוא בונה את עצמו. כמו שאנחנו רואים כאן, בהתפתחות הזאת יש שלבים ארוכים, מורכבים, חיצוניים, מבפנים החוצה, מלמעלה למטה, אנחנו כמו גלדי בצל. יש תרי"ג רצונות שאנחנו צריכים לתקן, זה נקרא שעושים תרי"ג מצוות, ויש סדר מיוחד. ועכשיו אנחנו מגיעים למצוות פנימיות מאוד, ששייכות ללבושים, למשכן, לעבודה במשכן, ואיך אדם צריך לגשת אליה.

אלו דברים שאדם מגלה ברצונות שלו בכל פעם, ומתקן אותם בהשפעה לזולת, וקשה לתאר את הדברים האלה. כי אדם רגיל לא מגלה את הרצונות האלה, אין לו. איפה יש לנו תרי"ג רצונות, אפילו תר"ך רצונות? יש בי 620 רצונות, אני יכול לגלות עשרה, אולי עשרים. אבל 620? אני לא מגלה.

אדם שמתחיל לעבוד בהתקרבות לזולת, ודרך זה מתחיל לגלות מהי תכונת ההשפעה ושכך הוא מתקרב לבורא, ואז מגלה שתכונת ההשפעה מושלמת וממלאת את הכל. הכוח "אין עוד מלבדו", מנהל כאן הכל וממלא את כל החלל של כולנו, עובר דרך הכל ומחזיק את כולם. אז אדם שמתחיל לתקן את עצמו, מתקרב לעבודת הכוהנים, הלווים, ישראל, אומות העולם, ויש עזרה לגברים, לנשים ועוד. ובעבודה עצמה, הוא צריך מוחא עצמות, גידים, בשר ועור, שהן התכונות הפנימיות שלו. ואחר כך שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל.

מדברים כאן רק על הלבושים. יש כאן חמישה סוגי לבושים של הכהן הגדול. כשמתחילים לתקן את הרצונות, מגלים שיש הרבה מאוד סוגים וצורות לרצון. אדם יכול ללבוש שק וגם זה נקרא לבוש, או שמספיק לו לעטוף את עצמו בחתיכת בד, אבל שכשאנחנו מדברים על לבושים המיוחדים באמת, יש סוגים רבים. תראה מה האופנה עושה עם לבוש.

לכן אנחנו צריכים לראות אין סוף פרטים בזמן שהם מתגלים בתוך האדם, בכל אחד ואחד אלו אותם הפריטים, רק בכל אחד כל פריט ופריט, כל רצון ורצון הוא בדרגה אחרת, בצורה אחרת ובהצטברות עם רצונות אחרים, בצורה אחרת. לכן כולנו שונים, למרות שכולנו מורכבים מאותם החלקים. ואחר כך אנחנו לומדים על הבגדים האלה, ב"בתלמוד עשר הספירות", בחלק ג', וגם האר"י כותב על זה.

אחר כך יש עבודה באוהל המועד עצמו, איך זה נעשה, יש בזה פרטים רבים. זהו כבר אדם שנכנס לתיקון רצונות גבוהים, עדינים, פנימיים יותר. קודם כל, "כולם כבהמות נדמו"⁴ ואחר כך כאומות העולם, כישראל, לוי, כהן, עבודת הכוהנים ועד הכהן הגדול. כל אחד ואחד כשהוא עובר את כל השלבים האלו, מגיע לגמר התיקון שלו.

אמנם כתוב, "ואתה תצווה"⁵, על מי לצוות? האם על אנשים מיוחדים, בני ישראל או כל העם? נראה שמדברים כאן על עבודה מאוד מיוחדת, לחלק מסך כל האנשים, אבל זה לכל אחד ואחד.

מדובר כאן על אנשים שיש להם כבר תיקון הלב, חכמת הלב. "לֵב" נקרא אור החסדים, תכונת ההשפעה, לב רחב, נותן וגם יודע לקבל כשנמצא בו אור החכמה, זה נקרא "חכמי לב". אנשים שהגיעו כבר לדרגה מאוד גבוהה, ומיוחדת "לקבל על מנת להשפיע", ופועלים בנתינה בצורה כזאת שמקבלים כדי להשפיע לבורא. כך אנחנו מממשים את עצמנו ועושים לו נחת רוח, סימני אהבה. זוהי בעצם העבודה הגבוהה ביותר. אנחנו לומדים שאנחנו עוברים מהמצב שלנו, כפי שכולנו נולדים, למצב של "להשפיע על מנת להשפיע", שנקרא לשמה. ואחר כך אפילו ל"לקבל על מנת להשפיע" שהיא כבר דרגת האהבה. על זה מדברת הפרשה.

כרגיל כמו כל התורה, אפשר לדבר על הרבה פרטים, אבל בסך הכל מדברים על איך האדם מתקן את תרי"ג הרצונות שלו שיהיו כולם בהשפעה, או "להשפיע על מנת להשפיע", שהם רמ"ח רצונות, 288, או "לקבל על מנת להשפיע" שהם שס"ה רצונות, 365, וכך הוא מתקן את כולם ומגיע לתרי"ג רצונות, ומגיע לגמר התיקון. בדרך וודאי שהוא מגלה שנמצא במצב אחר לגמרי, כפי שבני האדם מרגישים לפני התיקון, הם מרגישים רק את העולם הזה, ומה שקורה כאן, רק את מה שמגלים בחמשת החושים הגופניים שלנו. ואילו אדם שמתחיל לתקן את עצמו בכל הרצונות שמכוונים לבורא, והם מתוקנים, אז הם פועלים כמו אנטנה, תופסים ומהווים לאדם את תכונות הבורא, והוא מתחיל להרגיש מה זה נקרא "להיות בעולם העליון".

וככל שהוא יותר מתקן את עצמו, הוא נעשה יותר ויותר אדם, גדל כמו תינוק, כמו וולד שנולד וגדל, כך אנחנו רואים את עצמנו גדלים בכל אותם השלבים. ולכן אפשר לספר את כל התורה כהתפתחות האדם, שמתחיל מטיפת זרע ועד שמגיע להיות אדם, חכם, גדול ומתוקן. ואפשר לכתוב על התהליך הזה כמו שהתורה כותבת, כתהליך היסטורי כביכול, השלבים שעוברים בני האדם, או בכל מיני צורות אחרות, יש לנו שם הרבה דוגמאות.

גלעד: זהו בעצם תהליך התפתחותי שאפשר לראותו בחתכים שונים ובמישורים שונים. אני רוצה לשאול מהי המשמעות של המושג הזה, כהן, להיות כהן, כהן גדול, כהן פשוט, דווקא היום בעולם שלנו, במאה העשרים ואחת?

אנחנו לא מדברים על כוהנים שעולים לדוכן בשבת ומברכים את העם.

גלעד: דרך אגב מצאו גֵן, שאופייני וייחודי לכל הכוהנים מכל העדות בכל עם ישראל, בגלל שזה עובר מאב לבן.

כן, זה נכון. אנחנו נמצא עוד הרבה הוכחות לכל הדברים האלה גם בגשמיות, כי כל מה שיש ברוחניות בסופו של דבר מועבר בהעתקה גם לגשמיות.

כהן הוא מנהיג רוחני, אהרון הכהן ומשה הם אחים. ומשה הוא משבט לוי, כוהנים. זוהי תכונה מיוחדת באדם, מה נקרא כהן? כשאתה מגיע לדרגת אהרון, לחסד, גבורה, ואחר כך גם לדעת, כשיש לך יכולת לקבל בעל מנת להשפיע, להיות מ"חכמי לב", זוהי דרגה מאוד גבוהה, כשאתה יכול להיות בתיקון כל הקומה שלך ולכן נקרא שאתה מנהיג העם. "העם" הם הרצונות הפנימיים של האדם, כשהוא מנהל את כל הרצונות האלו, ונמצא בשליטה עליהם. בקיצור, דרגה גבוהה.

גלעד: אז כהן היא דרגה של מקובל, במדרגה מאוד גבוהה.

כן.

גלעד: אבל איך זה בא לידי ביטוי בעולם? המקובל הזה, מה הוא עושה?

בימינו אין דבר כזה. מפני שאנחנו נמצאים בגלות, והתנתקנו ויצאנו מהתיקון הפנימי שלנו, זוהי גלות, תוצאה מהחורבן, נפלנו מדרגת ואהבת לרעך כמוך, לשנאת חינם. לכן, אין בינינו כוהנים ולווים, כפי שצריך להיות. ובכלל, כל העם איבד את המבנה הפנימי שלו, כי המבנה הפנימי יכול להיות רק בתנאי שאנחנו שייכים למבנה הרוחני. כעם שמתקן את עצמו בלהידמות לבורא, ישר-אל, ישראל שמשתוקקים להידמות לבורא.

ולכן, כל עניין הכוהנים, לווים, ישראל, הוא לא בתוקף, אלא כשנתחיל לחזור, כולנו יחד, לתיקונים שלנו, נתחיל לראות מי מאיתנו מגיע לאילו דרגות, מי בדרגת כהן, מי בדרגת לוי, מי בדרגת ישראל. וגם נדע לאיזה שבט אנחנו שייכים, באיזו רמה כל אחד ולאיזה שורש רוחני, ואז נראה את האמת.

גלעד: אתה אומר דבר מעניין, שמתוך האיחוד בינינו, פתאום נגלה את הייחודיות של כל אחד, לשנים עשר חלקים?

כן, אנחנו נראה הבדלים גדולים בינינו, אבל ההבדלים האלו דווקא ישלימו זה את זה. כמו בלגו, החלקים שונים, אבל דווקא בכך ששונים, הם משלימים זה את זה, איפה שבולט, איפה שחסר בכל אחד ואחד, כך יש השלמה גם אצלנו. וכשמשלימים זה את זה, אין שום הבדל בין גדול, קטן, גבוה. אין היררכיה כזאת לפי סדר, אלא כולנו בהשלמה, שלמים, כי כל אחד מרוויח את כל התמונה, את כל הפאזל הזה. ולכן, עכשיו אנחנו לא יודעים מהי עבודת הכוהנים, אבל ללא ספק כל אחד צריך להשתוקק להיות כמה שיותר בהנהגה, בחיבור, ללוות ולמשוך את כל העם לתיקונים. יש לפנינו עבודה גדולה.

משה: מה התפקיד של מקובל שהוא גם בדרגת כהן, כלפי העם, ניקח את התקופה שלנו, אם היה מקובל כזה, מהו התפקיד שלו?

לא רק הכהן מקובל, כולם צריכים להיות מקובלים. כולם צריכים להיות בגילוי האלוקות. "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם"⁶. אנחנו צריכים להבין שבימינו כולנו צריכים להיות כבר ממלכת כוהנים, כמו שכתוב, "ותהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"⁷, הבורא פונה לעם ישראל, אתם חייבים להיות הנציגים שלי בעולם, להראות, ללמד ולמשוך את כל האנושות אליי, לכן אתם מקבלים את התורה ואת שיטת התיקון, כדי לעבור כל מיני מצבים בדרך, להיות מסוגלים להתכלל מכולם, מכל אומות העולם, ואחר כך להגיע לתיקון.

מעניין מה קורה כאן עכשיו, יצאנו לכל אומות העולם, אלפיים שנה היינו ביניהם, נכללנו מהם, אבל כתוב, "לא יצאו בני ישראל לגלות אלא לצרף להם נשמות הגויים"⁸, זאת אומרת, שאנחנו לא היינו שם כמו כל אומות העולם, אלא שאנחנו לוקחים, מצרפים, ותופסים משם וירוסים, כי אין שם כל כך טוב, רק רע. ועם כל הרע שתפסנו מכל העולם, אנחנו באים וחוזרים לארץ ישראל, אז יוצא שבארץ ישראל יש קיבוץ גלויות, עם ישראל שבתוכו חיים כל העמים שבעולם, כי כל אחד הגיע עם מה שתפס משם. התוצאה היא שיש כאן, בחלק כל כך קטן של כדור הארץ, עם, שכולל את כל העמים. וכשאנחנו מתחברים, מתחברים הנציגים של כל העמים בתוכנו. אנחנו מייצבים ומייצרים כאן, את הצורה העתידית של כל העולם. בכוח ישראל שבנו אנחנו צריכים לגרום שידבקו כל נשמות הגויים שצרפנו, שאיתם הגענו יחד לכאן, ושנמצאים בתוך הנשמה בכל אחד ואחד, כתוצאה מהגלות.

כשנעשה את החיבור בינינו, נגרום בכך לתיקון של העולם, או של מיני עולם. ואחר כך מהתיקון הזה, יתפשט תיקון בכל העולם. לא צריך יותר. אנחנו מפזרים ספרים, וכמו שכותב בעל הסולם במאמר "שופר המשיח", שחכמת הקבלה חייבת להתפזר בכל העולם, אבל עיקר התיקון שאנחנו צריכים לעשות הוא כאן. כי בנו, בתוכנו, יש כל ההתרשמויות מכל העולם, וכשאנחנו עושים את התיקון כאן, זאת מערכת הליבה של כל העולם, שמתוכה יצא כוח החיבור והאיחוד. ישראל היא כדבק, ואומות העולם שבנו כחלקיקים בתוך עוגה. וכשמגיעים לצורה הנכונה, זה כבר גורם תיקון בכל העולם. כי גם אנחנו השארנו את החלקים שלנו באומות העולם, וכשאנחנו מדביקים אותם כאן אצלנו, בינינו, הכוח הזה מתפשט החוצה, ואז הדבק הזה יהיה גם שם, כי אנחנו נמצאים שם.

כמו ששאל הבעל שם טוב את המשיח, מתי תבוא? והוא אמר, מתי שהמעיינות יתפשטו החוצה. על זה מדובר.

משה: כשאני מסתכל על המצב היום, דווקא אנחנו מרגישים כעם בלי זהות, בלי קשר בין הפלגים השונים. יש בנו תרבויות זרות שספחנו אלינו, מקדונלד'ס, וסרטים. איך מהמצב הזה, העם שלנו הופך להיות כל כך נשגב? בזמנו הסברת שממלכת כוהנים זה ממלכה של מחנכים, אנשים שמחנכים את העולם, מקרבים אותם לבורא. איך מתבצע בדיוק המעבר הזה?

אני חושב שמשני כיוונים. כיוון אחד הוא שכאן בארץ ישראל אנחנו צריכים להתפשט יותר, ולהראות לעם את המצב האמיתי בו צריך להיות. ואהבת לרעך כמוך חייב להיות מקובל כחוק העיקרי של העם והמדינה, כך צריכים לחיות. זאת אומרת, על ידי חינוך אינטגרלי, חינוך לערבות, למצב שכולנו מתחברים יחד, ובזה אנחנו מסדרים מחדש את כל המערכת של העם והמדינה. מצד אחד, אנחנו צריכים להראות לכל העולם דוגמה, להתחיל לפזר את השיטה הזאת לכל העולם, זה מה ששייך לחינוך, כי עבודת הכוהנים היא בעיקר החינוך, הם מחנכים את העם, ומצד שני מגיע המשבר, שמקבץ את כולם צריך להוריד שמנת מכולם. אבל אתה יודע שהשמנת נשארת אצל מי שמחזיק אותה, והם חזקים ולא נותנים. המשבר הזה מרוקן את שכבות הביניים והעניות, ואז דווקא הן מרגישות חוסר אונים.

אנחנו צריכים לפנות אליהם במיוחד, כי "בתוך עמי אנוכי יושבת"⁹, ולהראות להם שיש שיטה לשינוי העולם, שלא תלויה בחזקים. כי גם הם לא מכירים את השיטה, ולא מסוגלים לשנות את העולם. העולם מתחיל להיות לא מנוהל, וללא שום שליטה.

כך אנחנו מגיעים לתיקון משני כיוונים. מצד אחד, הבורא עוזר לנו, הכוח הכללי הזה, שמגיע בהתגלות המערכת הכללית. המדרגה הבאה מתגלה כלפי העולם שלנו, ומראה את עצמה בצורה עגולה, אינטגרלית, קשורה יחד, וכל העולם מרגיש את עצמו בחוסר אונים, לא יודע איך להתנהל איתה, איך להתקשר אל המדרגה הזאת. הכוחות האינטגרליים הללו, בצורתם עגולה, נכנסים בינינו, ואנחנו לא יודעים איך להמשיך לחיות, החוקים לא ידועים לנו. זהו בעצם המשבר עצמו, כך זה מלמעלה, מבחוץ, ואנחנו מבפנים.

אנחנו נמצאים כאן בעבודה הדדית עם הבורא, ועד כמה שהוא סוגר את כל האנושות מבחוץ, במערכת החדשה, העגולה, האינטגרלית הזאת, כך אנחנו צריכים ללמד אותם איך להיות מתאימים לאותה מערכת אינטגרלית מבפנים, מצד האדם. נקווה שנוכל לסייע במהירות לכל התהליך הזה, ולהמתיק אותו כי ודאי שגם כך וגם כך זה יתרחש, רק השאלה היא עד כמה אנחנו יכולים להיות מועילים לכל האנושות, ולהביא אותה לתיקונים ולבורא, בצורה רכה ומהירה כדי לעשות לו נחת רוח.

גלעד: כדי שהתמונה תהיה לנו קצת יותר ברורה, בוא נתאר לעצמנו, את מדינת ישראל בעוד עשר שנים, בשני המצבים. כמו שכתוב "היה אם שמוע תשמעו"¹⁰, ואם לא. אז נאמר שעכשיו הצלחנו, הצלחנו בגדול, ותוך זמן מאוד קצר כולם מבינים את מסר האיחוד והחיבור בינינו, איך נראית מדינת ישראל ביחס לעולם, בעוד עשר שנים?

והיה ולא שומעים, מתעקשים, וכל אחד חושב עם הגאווה שלו, שהוא במדינת הסטרט-אפ, ואנחנו מדינה ביטחונית, וסומכים על האמריקאים, מה קורה אז, איך נראה בעוד עשר שנים, במצב הטוב?

בכל מצב שלא יהיה, לא יהיה אפשר לסמוך על האמריקאים. אמריקה יורדת, מתפרקת, אפילו יכולה להתפרק לכמה מדינות, היא נחלשת מאוד, לא יישאר ממנה הרבה. זה ייקח זמן, אבל בטוח שהמגמה לכיוון זה, אנחנו רואים אותה, ונראה אותה בשנים הקרובות בצורה מאוד ברורה. ובקשר אלינו, הם לא יוכלו לעזור, לא בנשק, לא בכסף ולא בתמיכה בינלאומית. והם גם לא יהיו מעוניינים בזה.

גלעד: אז בשתי הסיטואציות, אין על מה לדבר.

אין על מה לדבר, זה יהיה כך. רק בסיטואציה שאתה מתחזק בצורה רוחנית, אתה בעצם מוריד את כל כוחות הרשע, אתה מרחיק, משנה, ומתקן אותם, והם מתחילים להתייחס אליך בצורה ידידותית. אפילו העמים והארצות השכנות, פתאום הן מגלים שכדאי להם להיות יחד אתך, באנרגיה, בחקלאות, בכלכלה, לא חשוב במה, זה כדאי. וכך מתחילים לקשור אתך קשרים. מתחילים להרגיש שבלעדיך לא הולך, שצריכים אותך.

פתאום אתה תגלה כאן מים, נפט, גז, ודברים מיוחדים. אתה תישאר מיוחד בעולם בתחום ההייטק. זה יכול להיות מלובש בכל מיני צורות, כאלה גשמיות פשוטות, אבל בעצם זה הכל בא מתוך הכוח הרוחני שבעבודה הציבורית שלך. כשהעם נעשה יותר ויותר רוחני, אתה מתחיל להיות יותר רוחני, מה שמקנה לך תכונות מיוחדות בידיעת החומר, בידיעת הכוח, בידיעת היצירה המיוחדת של דברים כאלה, למשל במכונות, ובתחום ההייטק וסטרט-אפ כמו שאמרת קודם. אבל באיזו צורה סטרט-אפ? אלו ממדים אחרים לגמרי, כי אנחנו פתאום מרגישים שהעולם שלנו עולה יותר ויותר מהחומר, למצב אחר, לאנרגיה, למידע, עוד מעט אנחנו לא נרגיש שייכים לחומר הזה כביכול. כבר מדברים על זה.

לכן אם אנחנו נלך לכיוון שאנחנו נממש את הייעוד הרוחני שלנו, מתוך זה יהיו לנו תוצאות מאוד חזקות, מרחיקות לכת, טובות, גדולות, רחבות בכל השטחים, גם במה שהאדם עושה בעולם הזה. אני כבר לא מדבר ברוחניות. אנחנו נמשוך את כל העולם אחרינו, הם ירגישו שהם צריכים את הכוח הזה. הם יראו "למה תמיד אמרנו שהיהודים מיוחדים?" עכשיו רואים למה. כי הם מקור הכוח הרוחני, מקור האנרגיה שמחיה את העולם. ואז כל העולם יתחיל להתחבר יותר ויותר, ולחפש אותך בצורה טובה, לא רעה כמו היום. הכל תלוי בשינוי היחס שלנו למקום שלנו בעולם, לייעוד שלנו.

ואם לא נעשה זאת, אני לא רוצה לתאר את זה, כבר היינו עדי ראיה לכל מיני מצבים רעים במשך ההיסטוריה שלנו. ודאי שתכנית הבריאה כמו שהיא יכולה להיות טובה, ויכולה להיות רעה, כי התכנית הזאת פועלת בהתאם אליך, עד כמה שאתה משתתף או לא משתתף. התוכנית הזאת היא כמו חוק שמחייב, כמו רכבת, שנעה על הפסים וחייבת להגיע לתחנה, והתחנה נקובה מראש. ואין מה לעשות, אתה יכול לשבת בה, להסכים עם התכנית הזאת, תשב בתוך הקרון ותעבוד כך שכל פעם תתקדם יחד עם הרכבת לצורה הפנימית, תתאים יותר ויותר לאותן הדרגות, לאותם המצבים שהרכבת מביאה אותך. או שאם לא, היא סוחבת אותך בכוח, ומביאה לך כאלו ייסורים ובעיות שגם אם אתה רוצה או לא רוצה, תהיה מחויב לעשות. ותבצע הכל רק מתוך לחצים איומים.

ולכן הדרך היא אותה הדרך, המטרה היא אותה המטרה, אם האדם לוקח את חכמת הקבלה ומשנה את עצמו ומכין את עצמו, משתתף בהסכמה עם כל כוחות הטבע והתכנית הזו, הוא מתגלגל נכון למטרה. ואם לא רוצה, הוא יצטרך להסכים בכל מילימטר של הדרך, אבל ההסכמות האלה יהיו מתוך לחצים יומיים, בעיות וטרגדיות מאוד גדולות. אז גם כך וגם כך ודאי שמגיעים, אבל כדאי לנו מאוד ללמוד איך לעשות את זה בדרך הטובה.

משה: עכשיו היינו עשר שנים קדימה? אז אולי נלך עשרים שנה קדימה, אבל בתרחיש הטוב.

לא יודע אם עשרים שנה, אבל בטוח שבכמה עשרות שנים ואולי פחות מזה, בתרחיש הטוב אנחנו מגיעים למצב שכל האנושות מגיעה לתיקון, מגיעה לחיבור על ידי האור העליון, ש"עושה שלום במרומיו, עושה שלום עלינו"¹¹. וכך מחבר בין כולנו, ואנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו שייכים למערכת אינטגרלית אחת. וכשאנחנו מגיעים לזה, מתחילים להרגיש מדרגה חדשה. כל אחד ואחד יכול להרגיש את זה גם עכשיו אם הוא מתקן את עצמו באופן אישי. ואז אנחנו מתחילים להרגיש את המדרגה העליונה הזאת יותר ויותר, עד שמתחילים לראות שהעולם הזה כאילו מתאדה ונעלם מהחושים שלנו, כי בסך הכל ה"עולם" נקרא גם נעלם ומדומה.

ואנחנו מתחילים לגלות את עצמנו ככוחות שנמצאים במרחב הכוחות, במרחב הרוחני, וזהו מצב הקיום האמיתי שלנו. ההרגשה שמקבלים לזמן מה שאנחנו קיימים כאן בעולם כגופים, כעולם החומר, כולו דמיון שלנו שאז נעלם. אין לו מקום בתוך החושים שלנו כי כולם עלו דרגה.

משה: דיברנו על ממלכת כוהנים. איך נראית ההנהגה של העולם. יש או"ם? מי פועל שם, מי מנהיג? אולי בכמה מילים שנדע כמה שנים לפני זה, מה הוא שלב הביניים.

ללא ספק אלו האנשים שנמצאים בהשגה רוחנית מתקדמת.

משה: רק ישראל, ישראלים? מי נמצא שם?

לאו דווקא. לדוגמה, רבי עקיבא ועוד כמוהו, הם לא היו יהודים מלידה. לא מאותה קבוצה שאברהם לקח מבבל. "יהודי" זה מי שיש נטייה לייחוד. אברהם לקח מבבל כל אחד שבא והצטרף אליו, הם הלכו לפי הרעיון. בעבר לא היו עמים, היה "עם אחד"¹² כמו שכתוב על בבל. אם לפי אותו רעיון מצטרפים אלינו אנשים מכל מיני עמים, אז זה חוזר שוב לגוף אחד.

משה: רציתי לשאול איך ההנהגה הזאת של אנשים בהשגה רוחנית, פועלת כלפי העולם? שבעה מיליארד אנשים, מוסדות חינוך, ממשלות. מה בעצם הפעולה שלה?

הכל מורגש כמו בטלפון פנימי אחד שאתה מקושר עם כולם, כולם מבינים ומרגישים את כולם. כמו במערכת אחת. איך כל תא בגוף שלך יודע, אני רואה שהרגליים שלך עומדות, והידיים על השולחן, איך אתה מנהל את הכל? אתה מנהל. גוף בריא מנהל את עצמו. הכל נמצא במערכות הקשורות זו לזו, וכל חלק וכל איבר יודע מה הוא צריך לעשות כלפי הגוף. ולכן אין שום בעיה. אם מתחילים להתקשר במערכת רוחנית, הכל נעשה מאוד פשוט.

תראה איזה בלגן יש היום בעולם, לא היה כדבר הזה. אנחנו מרחיבים ומולידים את המערכות, אבל לא יודעים לקשור ביניהן. וכאן להיפך, כל המערכות מתחילות להתקשר נכון זו לזו בצורה טבעית, אופטימאלית.

גלעד: שמענו, שכשעם ישראל כולו היה בהשגה רוחנית, מתוך ההתקשרות הזו, גם הפעולות בעולם הגשמי היו בהתאמה. אתה חושב שמי שיגיע לדרגת כהן גדול, ילבש גם בגוף שלו את אותם לבושים מתוך התאמה לעולם הרוחני?

הכל נובע מהרצון. ולכן לא יכול להיות שתבצע משהו אם אתה נמצא באיזו רמה, בלבוש, בהתנהגות, במה שקורה לך, במה שבחוץ ומה שאתה מייצר מבפנים, וזה לא יקרה בהתאם לדרגה.

גם עכשיו זה קורה, רק שאנחנו לא מבינים איך אנחנו נפעלים, מה אנחנו מפעילים. אבל אנחנו גם כן נמצאים בתוך המערכת. אני עכשיו, יושב וקשור במיליארדי כוחות לאחרים, וכולם אלי, וזו מערכת אין סופית.

גלעד: שהם תוצאה ממיקומך במערכת?

כן. וכך כל אחד ואחד. ולכן כל אחד תפוס וקובע מעצמו את המצבים של האחרים. זה נקרא "ערבות". כשאנחנו מתחילים להכיר ולהבין את המערכת הזאת, אז מתחילים לנוע לכיוון הטוב. ואני בטוח שזה יתחיל להתגלות. המשבר מגלה לנו היום עד כמה אנחנו נמצאים במערכת שלא מבינים, שהיא עגולה, טוטאלית, וסוגרת את כולם יחד. נשאר רק לגלות.

גלעד: אנחנו עכשיו ממש לפני פורים, ואנחנו רוצים שיהיה "נהפוך הוא" גם עכשיו. יש לך הזדמנות, להגיד לעם ישראל מה צריך לעשות עכשיו כדי שבעוד עשר שנים נהיה במקום הזה, שנתחיל עכשיו.

אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה בפחות מעשר שנים, כי לא אנחנו עושים. צריך לתת לאור העליון לפעול, "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו". אם אנחנו נבצע את מה שתלוי בנו, אז אותו כוח הטבע, כוח ההשפעה, יופעל עלינו ונגיע להשפעה הדדית, לחיבור הדדי נכון, לאותו מצב שנקרא "פורים". רק צריך לעשות את מה שבתוכנו. "פורים" מהמילה פור, גורל, יש לנו את זה, זה נמצא בידינו. בואו ניקח אותו בידיים שלנו, במה שמוטל עלינו, וניתן לאור לפעול. אני חושב שאנחנו הולכים לקראת זה, ולכן, חג פורים שמח, ושבת שלום.

גלעד: פורים שמח, שבת שלום. ונתראה בפרשת השבוע הבא.

(סוף השיעור)

---

1. "ואתה תצווה את-בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור: להעלות נר, תמיד." (שמות, פרק כ"ז, כ')↩

2. "ועשית בגדי-קדש, לאהרן אחיך, לכבוד, ולתפארת." (שמות, פרק כ"ח, ב')↩

3. "ואתה, תדבר אל-כל-חכמי-לב, אשר מלאתיו, רוח חכמה" (שמות, פרק כ"ח, ג')↩

4. "ואדם ביקר, בל ילין. נמשל כבהמות נדמו." (תהילים, פרק מ"ט, י"ג)↩

5. שמות, פרק כ"ז, כ'.↩

6. ירמיהו ל"א, ל"ג↩

7. שמות י"ט, ו'↩

8. "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים" (פסחים פ"ז)↩

9. מלכים ב', ד', י"ג↩

10. דברים י"א, י"ג↩

11. "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן" תפילת קדיש↩

12. "ויאמר י-ה-ו-ה, הן עם אחד ושפה אחת לכלם, וזה, החלם לעשות" (בראשית י"א, ו')↩