להשתדל לתת כוונה
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 12.02.26 – אחרי עריכה
קטע מספר 5, זה מרב"ש, 990.
"אין לאדם מה לתת לה', כמו שכתוב "אם צדקת מה תתן לו", שאין לו להאדם לתת לה' רק בחינת הכוונה לבד, שנקרא "לשמי". ויותר מזה אין לו מה לתת, כי אין הקדוש ברוך הוא בעל חסרון, שיתנו לו משהו, וכל מה שנותנים לו זוהי רק הכוונה לבד."1
להשתדל לתת כוונה.
שמעון: איזו כוונה?
אתה רוצה לתת לו כוונה, להשפיע לו, לתת לו אפשרות לתרום לחברה. כל דבר שאתה רוצה ממנו, אתה צריך להעלות על זה כוונה.
שמעון: קטע 7.
"מהו ענין תיקון המעשים בדרך העבודה. זהו כנ"ל, שעל כל מעשה ומעשה, שעושים, צריכים לתת עליו כוונה. והכוונה היא, שרוצה עם המעשה הזה לעשות נחת רוח ליוצרו. וע"י זה הוא יגיע לדביקות ה'. ולא שעושה המעשה, שיהיה בזה הכוונה לתועלת עצמו. אלא כל דאגותיו יהיו איך לעשות נחת רוח להבורא.
ואלה אנשים שרוצים ללכת בדרך שיגיע לבחינת להשפיע, הם נקראים "צדיקים". כלומר, הגם שעוד לא הגיעו לדרגה זו, שתהיה כל כוונתם בעל מנת להשפיע, אבל הם רוצים להגיע לזה, המה נקראים "שהולכים בדרך צדיקים", זאת אומרת להגיע לדרגת "צדיק", כבר נקראים על שם סופו."2
צדיקים שהוא אומר, האם זה רק להצדיק את הבורא או להצדיק את כל החברים?
את כל הבריאה.
דודי: קיבלתי שאלה מחבר שביקש לשאול את הרב. הוא אומר ככה, אני זוכר שהרב סיפר שהרבנית הייתה מכינה לרב"ש מרק או מאכל כלשהו, ואז הרב"ש אמר לרב שהוא מרגיש את האהבה שלה אליו דרך המרק הזה.
השאלה שלו, בזמן שאנחנו עושים איזו פעולה פיזית למען החברה או לחבר ומלבישים כוונה על הפעולה, האם החומר עצמו משתנה, או שהחומר נשאר אותו חומר והכוונה שמלווה את החומר משתנה באיזושהי צורה?
זו שאלה על גובה הכוונה, אני לא יכול לענות על זה.
דודי: אבל כלום לא משתנה עכשיו בעוגה. אני מכין עכשיו עוגה לאילן, מכניס את כל הלב שלי בפנים, רוצה למסור לו אהבה בתוכה, אז זה לא בתוך האוכל, זה היחס שלי אליו, האוכל לא קשור בכלל.
בסדר.
דודי: או שכן יש קשר, וזה ממש משפיע על החומר.
כנראה שיש קשר.
דודי: האם גם על החומר עצמו, על העוגה, או שהיא לא קשורה, היא רק אמצעי?
כשאתה מכין, אז אתה משתדל להכניס לשם את הרצון שלך.
דודי: לאן זה לשם, לאן שאני מכוון?
לעוגה.
דודי: מה קורה לעוגה?
שום דבר.
דודי: אז זה רק אני.
רק אתה ואילן.
(סוף השיחה)