להתפלל לרחמי שמיים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 12.10.25 – אחרי עריכה

אילן: אנחנו יודעים שהבורא "מלכותו בכל משלה", האור נמצא במנוחה מוחלטת, וכל השינויים הם בכלי, הם בנברא.

כן.

אילן: אז מה זה "הושענא רבה"? מה קורה בהושענא רבה? למה יש פתאום יום כזה, זמן כזה?

הושענא רבה זו עזרה מלמעלה.

אילן: זו הנקודה, על זה בדיוק אני שואל. אם הוא במנוחה מוחלטת, אז איך זה שפתאום יש עכשיו עזרה מלמעלה?

אבל אם כך, אז למה עליך להתפלל, לבקש, לעשות כל מיני פעולות?

אילן: כי אנחנו לומדים שאנחנו צריכים לסדר את שבחו של הבורא.

כי על ידי הפעולות האלו אתה מעורר רחמים מלמעלה.

אילן: בהושענא רבה, מה צריך להשתנות בכלי, בנברא, באדם? מה צריך לקרות?

לבקש שירחם עליך.

אילן: האם דווקא הזמן הזה הוא חלון הזדמנויות, שעל היום הזה הכריזו חכמים שהוא הושענא רבה?

אני לא יודע למה החכמים כך הכריזו, אבל זה שהם הכריזו כנראה שזה זמן, יום, מצב, שאנחנו כן יכולים לבקש ולהתכלל בעזרתו.

אילן: באיזו צורה צריכה להיות הבקשה הזו? מה צריך לקרות בבקשה? באיזו צורה צריך להביע את הבקשה הזו כדי שבאמת תהיה עניית התפילה?

מצדו, מצד הבורא?

אילן: אנחנו מבקשים משהו ביום הזה.

כן.

אילן: מה מבקשים?

מבקשים שתהיה סליחה.

דודי: מה זה רחמים מצד הבורא?

במצב שאפילו אין לנו מקום לבקשה, אנחנו מעלים את הבקשות, והבורא נענה.

דודי: אבל יש חוקים, אז מה פתאום הבורא משנה את החוקים שלו ומחליט לרחם עליי, כאילו הוא עושה לי טובה?

כי אנחנו מבקשים.

דודי: אבל למה הוא משנה את החוקים שלו? למה יש רחמים? יש דינים, יש חוקים, אם תעבוד כמו שהבורא מצפה, אז תקבל. למה שהוא ירחם עליי פתאום?

הוא מרחם מפני שאנחנו מבקשים. אנחנו מגלים עד כמה אנחנו לא נכונים, לא טובים, ואז הוא משנה את היחס שלו אלינו.

דודי: זאת אומרת הייתה בקשה מצד האדם, והוא מגיב עליה ברחמים.

כן.

דודי: למה זה נחשב לרחמים? זו תגובה לפעולות האדם.

לא, כי בלי הבקשה שלנו לא יהיו רחמים.

דודי: מה מיוחד ברחמים? יש בקשה, תפילה מצד האדם, יש תגובה מצד הבורא, ענייה. מה עניין הרחמים פה? נשמע שהוא נותן לי אקסטרה, לא מגיע לי והוא נותן עוד קצת, כביכול "אני מרחם עליך, אתה מסכן".

הוא נותן לך אקסטרה.

דודי: זה אקסטרה.

כן.

דודי: למה מגיע לי?

לא מגיע לך. רק אתה מבקש למעלה מהמציאות, ואז הוא עוזר.

דודי: איזו בקשה מזמינה רחמים מצד הבורא?

זה כך כמו שאדם חושב.

דודי: כל הטקסטים שקראנו עכשיו על הושענא רבה זה אדם מול הבורא, כך מרגישים, שזה אדם מולו.

כן.

דודי: אני כל הזמן מחפש איפה העשירייה שלנו, איפה הקבוצה. זה לא תבקשו ותקבלו רחמים, אלא תבקש, "הושיע נא, תושיע לי".

כן.

דודי: איפה העשירייה פה?

אני חושב שבמקיף (בעקיפין), כך זו העשירייה. אדם מרגיש איך הוא נכלל בכולם וכולם בו, ואיך הוא מתייחס לבורא.

דודי: האם הרחמים מגיעים לכל העשירייה?

כן.

דודי: כשאדם פרטי מבקש, מתחנן על מצבו, אז הרחמים שמגיעים הם מגיעים לכל החברים שאיתו בעשירייה.

כן.

שמעון: הבורא הוא תמיד טוב ומיטיב, נכון?

כן.

שמעון: ואם אין לנו בקשה אליו להתפלל ולבקש ממנו, אז הוא לא נותן.

למה הוא לא נותן? הוא כן נותן, אבל בכל זאת מצפה לבקשה.

שמעון: הוא מצפה לבקשות שלנו, אבל הוא תמיד נותן הכול.

כן.

שמעון: איך עברת את הכנס? היה כנס שלושה ימים, הגיעו כולם.

נראה לי שהיה טוב, הרבה יותר טוב מהצפיות שלי.

דודי: זכינו לרחמים.

שמעון: חברים הגיעו מאילת, מהצפון, מהדרום, מקצרין.

דודי: גם מהכלי העולמי הגיעו לפה החברים, מכל העולם התאספו. קיבלנו תגובות מאוד חיוביות מהחברים, וגם הוצאנו סקר, אז כנראה נקבל גם תגובות שליליות ודברים לשיפור. אבל בסך הכול חברים מאוד התפעלו מהרעיון הזה של תפילה, ועכשיו ממשיכים את זה. יש לפנינו הושענא רבה, שמיני עצרת, שמחת תורה, יש עוד כמה ימים לסיכום ולחיבור.

טוב, בסדר.

(סוף השיחה)