שלבים אחרונים לפני לשמה
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 08.06.23- אחרי עריכה
דודי: בשיעור בוקר אמרת שאנחנו נמצאים כבר בשלבים האחרונים לפני "לשמה" ולכן מובן שזה גורם לנו להרגשת העייפות. מהי הרגשת העייפות הזו שמתעוררת לפני לשמה?
שכביכול לועסים ולועסים על אותו מקום.
דודי: האם הסימנים לפני ההגעה ללשמה הם דווקא של עייפות ותקיעות?
כן, מהשאלה "איפה כבר החידוש הזה". וזה נמשך זמן רב.
דודי: זה לא קורה בזמן קצר?
זה לא קצר, זה ימשך הרבה זמן. ויש בזה הרבה שלבים.
דודי: בשביל מה המצב הזה?
באופן רגיל כך היא ההליכה קדימה. אלא שככה זה כביכול לפני לשמה.
דודי: איך עוברים את המצב הזה?
בחלק מהמאמר שקראנו היום היו מספר שורות שהתייחסו למצב הזה.
רואי: אנחנו לומדים עכשיו את נושא התפילה. האם זה נכון להתעסק בתפילה, או שצריך להתעסק עם "לשמה"?
התפילה טובה תמיד, בכל מקום תפילה זה העיקר.
רואי: אבל אני רואה שהחשבון הוא עם ה"לשמה"?
אז תפילה זה לקראת לשמה, אין לנו יותר מה לעשות, רק תפילה.
רואי: אם המצב הזה של כבדות לפני ה"לשמה" נמשך זמן רב, במה תהיה אחיזת האדם בתקופה זו, איך הוא עובר אותה?
יש הרבה הבחנות חדשות בינינו.
דודי: למה התקופה של לפני ה''לשמה" היא ארוכה, והעייפות שבה וכל הצד השלילי מורגשים כך באדם?
האדם מאוד רוצה, אבל לא יודע בדיוק מה ומתי הוא יכול לקלוט משהו ממה שהוא לומד, שזה כל כך חשוב ועדיין לא ברור לו מה זה. זו עלייה לדרגה שהוא מאבד את עצמו, שהוא כביכול לא יכול להרגיש בה כמו שהוא מרגיש עכשיו. היחס שלו לחיים, לעולם, משתנה, הוא כביכול עומד לאבד את הכול ולא אכפת לו, או כן אכפת לו, הוא חווה כל מיני מצבים שונים כאלה.
תלמיד: האם זה יביא את האדם לאדישות, לעצלות?
זה פועל עליו בכל מיני כיוונים, מנענע אותו. העיקר זה להיות מחובר לחברים ולמשפחה.
דודי: למה זה נמשך תקופה ארוכה?
זו תקופה שהיא מתישה.
דודי: האם מטרת התקופה הזו, באריכות הזמן הזה, נועדו להתיש את האדם עד הסוף, לסחוט אותו?
כן. שיהיה לו דווקא יותר קל לעבור.
דודי: מהי התמיכה מבחינת המשפחה שדיברת עליה?
שהאישה והילדים עוזרים לאדם להיות במקום.
רואי: האם כאשר האדם נמצא רגע לפני לשמה, הוא יודע שהוא קרוב לזה?
זה לא רגע, זה יכול להימשך חודשים, חודשים.
רואי: אבל כשמגיע רגע הכניסה, האם זה משהו שקורה לאדם בהכרה או שזה פשוט קורה?
זה לא קורה מיד, פתאום, לא. אתם תרגישו, נכנסים לזה באופן די חלק.
רואי: מה זה נקרא שנכנסים ללשמה, למה בדיוק אתה נכנס, במה אתה משתנה?
שאתה מוכן לאבד הכל כדי להישאר ברוחניות.
דודי: מה שומר עליך בתקופת הייבוש הזאת?
סביבה.
(סוף השיחה)