לקבל שיעור מהבורא

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 07.03.25 – אחרי עריכה

דודי: האם בגלל שאתה נמצא בפתח תקווה ועובד עם פתח תקווה, מבחינת הכלי העולמי מורגש כאילו אתה נותן לשאול לפתח תקווה ופחות לכלי העולמי. האם יש לזה איזה משמעות, יש לזה סיבה שאתה ככה פועל?

ודאי שזה מוסיף משקל לפתח תקווה, אבל יחד עם זה לא.

דודי: יש לפתח תקוה עדיפות על הכלי העולמי, יש בה משהו מיוחד שאתה אוהב, או כי זה הבית שלך כי הם נמצאים מולך?

הכול מאורגן.

דודי: אבל מבחינה רוחנית יש לפתח תקווה משמעות?

לא.

דודי: לא?

רק כאן הכול מאורגן ולכן כאן זה הכי נכון.

רואי: נגיד היום בבוקר נתת שיעור, אז בשביל מי נתת שיעור, מי היו האנשים ממולך, עם מי עבדת?

לא הייתה לפניי איזושהי קבוצה מיוחדת, לא הייתה שום קבוצה.

רואי: עם מי אתה עובד בשיעורים?

עם הבורא.

רואי: אז אתה נותן שיעור לבורא?

אני נותן שיעור ובזה אני מסביר למי שמקשיב, מה הרב"ש או בעל הסולם רצו להגיד.

רואי: אז במה זה בא לידי ביטוי שאתה עובד עם הבורא בשיעור?

שאני מתחבר אליו ומעביר את השיעור שמגיע ממנו דרך הנציגים או החברים.

רואי: אז מה התפקיד של התלמידים שיושבים מולך בשיעור, אם אתה עובד עם הבורא בשיעור?

שיקשיבו ויקבלו את השיעור בצורה כמו שאני נותן.

רואי: אתה יכול להגדיר שיעור שהבורא מרוצה ממנו?

לא, זה תלוי באותם תלמידים שכרגע נמצאים.

רואי: במה זה תלוי בתלמידים?

עד כמה הם סופגים ורוצים להתקדם.

רואי: לבורא יש נחת רוח שהרב מעביר שיעורים?

כן.

רואי: ממה בדיוק?

אני מעביר להם מה שנדמה לי שמדבר הרב"ש ואני משתדל להיות כמה שיותר קרוב לרוח הרב"ש.

רואי: שאתה מסיים שיעור אתה בודק את עצמך במשהו?

לא.

רואי: אז איך אתה יודע אם נתת שיעור טוב או לא?

לפי הרגשתי.

רואי: מה אתה בודק בהרגשה?

כשנראה לי שגם הרב"ש היה נותן באותו כיוון.

דודי: אז אתה מודד את עצמך כל הזמן כלפי הרב"ש?

כן.

דודי: במה תלויה מידת הספיגה של התלמיד את השיעור?

עד כמה שהוא נהנה.

דודי: נהנה?

נהנה מהשיעור.

דודי: אם אני יוצא בהתפעלות מהשיעור, מתרגש מהמילים, מרגיש איזו חוויה בתוכי, משהו עובר עלי?

כן.

דודי: זה אומר שספגתי את השיעור, ההתרגשות הפנימית שלי היא ספיגה של השיעור?

לא.

דודי: אז מהי ספיגה נכונה?

ספיגה נכונה כשאתה מחשיב את השיעור.

דודי: מה הכוונה, במה אני מחשיב אותו?

שאתה מתפעל מהשיעור כאילו ששמעת אותו מהבורא.

דודי: אם יצאתי עם ידע חדש, דברים שהתחדשו לי מהמקורות, זה נחשב ספיגה או זה משהו שכלי שעכשיו מתבהר לי יותר?

זה צריך להיות כל הזמן, והאדם צריך לדאוג שזה יהיה לו כחידוש.

דודי: אז אם יש לי חידוש שכלי ורגשי, או אולי אין לי אפילו חידוש שכלי ורגשי מהשיעור, זה לא באמת העיקר, העיקר אם יצאתי משיעור והתפעלתי שקיבלתי שיעור מהבורא?

כן.

דודי: מה זה אומר שאני מקבל שיעור מהבורא?

זה כשאתה מרגיש שהיה לך קשר עם הבורא ופתחת איזה שביל בקשר עימו.

דודי: והבורא נותן שיעור בזמן שיעור בוקר כשאנחנו עם הרב, החברים והמקורות?

נותן השיעור הוא בעצם פותח את השיעור שלו לבורא.

דודי: זאת אומרת, מחוץ לזמן השיעור אין לי קשר, אין לי השביל הזה לבורא?

יש.

דודי: אז מה המיוחד בשיעור?

שבשיעור אתה וכל החברים שלך במיוחד, מכוונים את האוזן לדברי מגיד השיעור.

דודי: מגיד השיעור מה הוא עושה?

מעביר השיעור כדי שתבינו מה הוא חושב שחשוב בשיעור הזה.

דודי: ודרך החבר גם אפשר לקבל, או דרך מגיד השיעור?

יכול להיות שדרך החבר.

דודי: יש שיעור שבו מגיד השיעור הוא הרב, מקובל בעל השגה, ויש שיעור שבו מגידי השיעורים הם חברים ותיקים שמעבירים השיעור בזמן היעדרותו של הרב. יש הבדל במצבים האלה?

יש ויש.

דודי: זה נחשב שיעור כשחברים מעבירים שיעור?

כן, כל דבר זה נחשב שיעור.

אילן: אתה אומר יש ויש.

זה תלוי במי ששומע.

אילן: השומע הוא אותו שומע. התלמידים הם אותם תלמידים, החברים הם אותם חברים, גם כשאתה מעביר שיעור וגם כשחברים אחרים מעבירים שיעור. אז מתי זה יהיה אחד ומתי זה יהיה שני? ההבדל הוא במעבירי השיעור, במגידי השיעור?

כן.

דודי: אבל יש את מגיד השיעור ויש את התלמיד שמקבל את השיעור. אם התלמיד עושה לו רב או מגדיל את מגיד השיעור, בזה הוא מקבל יותר? זאת אומרת, זה תלוי באדם או במגיד השיעור, במי תלוי המעמד?

זה תלוי באדם.

דודי: באדם עצמו, בתלמיד?

כן.

אילן: איך אנחנו יכולים לבחור את החברים שמעבירים לנו שיעורים?

לפי התור.

(סוף השיחה)