הדרגה הבאה: חיבור בין עשיריות
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 23.10.25 – אחרי עריכה
דודי: הוא כותב "לעולם ילמוד אדם את תלמודו במקום שלבו חפץ". איך גורמים ללב להיות חפץ?
זה תלוי איך האדם מכוון את עצמו.
דודי: נשמע שאיפה שהלב שלי מתעורר, עם זה אני צריך ללכת.
כן.
דודי: האם אני צריך לנהל את הלב, או אני צריך להתבטל ללב?
אתה צריך, כן.
מושי: אני רוצה להפיץ את חכמת הקבלה ואני רוצה להתחבר בעשירייה. אני עוד לא החלטתי מה אני רוצה יותר להפיץ או להתחבר.
לא צריך יותר.
מושי: אבל יש דילמה מה יותר, או להפיץ או להתחבר בעשירייה.
למה זה מפריע לזה?
דודי: לגבי עוצמת ההפצה. הרי אנחנו תמיד מפיצים, נמצאים באינטרנט, כותבים, מפרסמים, עושים. אבל יש להיות בצורה אינטנסיבית פעילה על אש קטנה, ויש לצאת לקמפיינים, לעשות פעולות גדולות.
אני לא חושב שזה יכול להוסיף.
דודי: למה?
כי כך אנשים מקבלים את זה.
דודי: אבל בעשרים שנה של בני ברוך בפעילות המרכזית שלה, היו תקופות שהיינו יוצאים ומחלקים עיתונים, נדחפים לטלוויזיה ועושים הרבה פעולות אקסטרה.
כן.
דודי: אני מבין שאז זה הוסיף.
אז זה הוסיף.
דודי: למה, מה היה אז שהתאים?
היה זמן אחר, אוויר אחר.
דודי: ועכשיו, מה אתה מרגיש באוויר?
אנשים עייפים, עדיין יש מלחמה, ולכן זה לא הזמן שאנחנו צריכים לצאת עם צעקות.
דודי: כשאתה אומר אנשים עייפים, האם אתה מדבר על עם ישראל או על בני ברוך?
גם בני ברוך. אבל בני ברוך הרבה פחות.
דודי: במצב הנוכחי של הציבור בעם ישראל, אתה לא מרגיש שצריך לצאת אליו באיזה אגרוף כזה של הפצה, ממש לקרוא לו.
לא.
רואי: איך אנשים יגיעו לחכמת הקבלה אם אתה לא מפרסם אותה?
לא שאני לא מפרסם. אנחנו צריכים לפרסם את עצמנו, אבל לא בצורה שזה לא ניתן. אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך לעבוד כמו שאפשר וזהו, שזה יהיה ברור לכולם.
דודי: אם יש מלחמה בישראל, אנטישמיות בעולם, למה לא להשתמש בזה ולצאת להפצה רחבה?
כנגד מה, כנגד הפצת חכמת הקבלה?
דודי: כן, להסביר על תפקיד עם ישראל, למה יש לנו מלחמות, למה יש אנטישמיות. או שאתה לא מרגיש שיש בכלל מישהו ששומע את זה עכשיו.
אני לא חושב שאתה תעורר בזה הרבה כוח אלינו.
דודי: מה יעורר את העם? יש לנו בכל זאת תפקיד לעורר את העם במשהו.
לא יודע.
שמעון: בזמנו אמרת שככל שיהיה יותר חיבור בינינו, גם זה הפצה.
זה גם הפצה, אבל יש ויש.
רואי: האם אדם שמגיע לחכמת הקבלה הוא מגיע כתוצאה מפעולת הפצה, או כתוצאה מזה שקורה בו משהו ומלמעלה הבורא מסדר לו מסלול?
ודאי שזה תמיד הבורא.
רואי: אז מה תפקיד ההפצה אם בסופו של דבר הבורא הוא המפיץ?
לאלו שמפיצים את חכמת הקבלה בבני ברוך שיהיה להם במה שישמחו.
רואי: ההפצה היא נטו בשביל מי שמפיץ, בשביל מי שעוסק.
כן.
רואי: ומה עם האדם בצד השני, האם זה לא בשבילו?
זה בשבילו, שיבוא לפעול עם הארגון.
רואי: האם הוא מגיע כתוצאה מהפצה, או מזה שקרה בו איזה שינוי ולכן הוא מגיע?
אתה לא יודע. לא תדע את זה.
מושי: כלומר זה שילוב, אדם צריך נגיד גם לקבל עיתון וגם אצלו בפנים צריך משהו להתעורר, ואז יש קליק כזה. אבל עיתון חייב להיות.
כן.
מושי: זה יחד, אבל אנחנו לא מבינים איך קורה השילוב הזה.
כן.
דודי: האם אתה מרגיש שהמצב בעם ישתנה עוד חצי שנה, שנה, עשר שנים, והעם קצת ידרוש את השיטה?
אני לא יכול להגיד. חשבתי גם שלא יהיה זמן יותר טוב לפרסום שלנו.
דודי: אבל לפי ההיגיון זה לא ברור. שנתיים של מלחמה בישראל, טבח נורא שהיה בשבעה באוקטובר שטלטל את המדינה, ובמקום שתבוא שאלה על משמעות החיים, על מה קורה איתנו כאן, כלום, מסתכלים על טראמפ, מסתכלים על ההוא שיושיע אותנו, ולא איפה הבורא ואיפה נעליים. האם העם לא סבל מספיק בשביל להתחיל לשאול?
זה בכלל לא מגיע אליו ללב.
דודי: אז מה, עוד מכות וייסורים, זה מה שבסוף יעורר את העם?
על זה כבר שאלו מלפני הרבה שנים. כן.
דודי: השנים עוברות, עדיין נמשכות המכות, ואין שאלה.
כן.
דודי: אם יש הזדמנות בהפצה, למשל להיכנס לטלוויזיה ולתקשורת, האם צריך להיכנס, או אתה לא מרגיש בכלל שיש תועלת בזה?
אני לא מרגיש שיש תועלת.
מושי: אם מזמינים אותי מחר לספר על חכמת הקבלה באיזה ערוץ טלוויזיה, אני לא משלם כלום, האם אני לא אלך?
אתה, כן.
מושי: לא שאני נדחף לבד, כמו שפעם רצינו לשלם מיליונים רק שייקחו אותנו ולא נתנו לנו. פה אם מזמינים, אני אלך, אם לא מזמינים, אני לא אלך.
דודי: אבל לא מהיוזמה שלנו ללכת לחפש, אלא אם מזמינים אותנו.
כן.
מושי: מה לגבי החיבור בינינו? יש רעיון לעשות עוד מעט עוד כנס, להזמין את כל החברים שלנו מכל העולם.
כן.
מושי: אנחנו עכשיו דנים מה יהיה הנושא לכנס הבא. עכשיו היה לנו כנס בנושא תפילה, עברנו אותו מכל הזוויות. מה אתה חושב שיכול להיות הנושא הבא שיתאים לכלי העולמי לעבור, כדי שנתחיל כבר להתכונן?
חיבור, חיבור של כולם.
מושי: אבל כל כנס שלנו הוא חיבור, זה ברור. פעם הנושא היה תפילה, פעם ערבות, פעם הפצה, פעם ביטול. חיבור הוא תוצאה סופית שלזה אנחנו צריכים להגיע, זה ברור, אנחנו מתחברים כל כנס. השאלה, מה הנושא שנבחר שמתבטא גם בחומר קריאה? בכל זאת בעל הסולם כתב לא רק על חיבור, יש כל מיני זוויות, גוונים בחיבור.
צריכים להוציא מאמר של בעל הסולם וללמוד אותו, ואחר כך לעשות על זה שאלה.
מושי: מאמר "הערבות" למשל, האם הוא מתאים לנו?
את מאמר הערבות כבר סיבבנו הרבה פעמים.
מושי: איזה מאמר מתאים?
אני לא יודע.
מושי: האם כדאי לשאול ולהתייעץ עם כל החברה מה הנושא הבא בכנס שלנו, ללכת לפי רוב?
כן. לא רק החבר'ה האלה, אלא בכלל כל העולם.
דודי: כשאנחנו אומרים חיבור, יש הרבה צורות לחיבור. אנחנו רוצים להתמקד עכשיו כמה חודשים ולעבוד עם כולם. אפשר לקחת רק חיבור בעשירייה, אפשר חיבור בין עשיריות, אפשר להסתכל על חיבור של כל הכלי, חיבור בינינו לבורא, יש זוויות שונות של זה. אנחנו רוצים לנסות להצביע ולהגיד איפה המיקוד שכדאי לקרוא עליו יותר, להרחיב יותר את הדעת עליו, לדבר עליו. מה אתה מרגיש שצריך להיות הנושא שיקדם אותנו?
אני מרגיש שהנושא חייב להיות חיבור בין העשיריות.
דודי: בין עשיריות שונות.
בכל העולם.
דודי: מה זה חיבור בין עשיריות? מה התוצאה?
התוצאה, שיהיה חיבור בין עשיריות.
דודי: ומה עם החיבור בתוך העשירייה?
זה כולל.
דודי: מה זה ששתי עשיריות מתחברות ביניהן? באיזו צורה קורה החיבור?
אני לא יודע איך להגיד לך.
דודי: אני אשאל בצורה אחרת. אנחנו לומדים בתוך העשירייה לעבוד לפי כללי רב"ש - להתבטל לחבר, להגדיל את החבר וכולי, לפי כל התנאים שהוא נותן. בין שתי עשיריות, האם אלה אותם חוקים של הרב"ש, שעשירייה אחת צריכה להתבטל לעשירייה אחרת, עשירייה אחת צריכה לראות את העשירייה שלידה גדולה יותר? האם אלו אותם עקרונות שפועלים כמו בין חברים בין עשיריות?
לא.
דודי: אז מהי החוקיות של חיבור בין שתי עשיריות?
חיבור בין שתי עשיריות זה חיבור, צורת חיבור, שהבורא מסכים לזה וממש חותם על זה. שתי העשיריות האלו בחיבור שלהן הן ממש נכנסות לעשירייה אחת.
דודי: הבורא חותם, הבורא מסכים, הוא צריך לעשות את זה, ההסכמה היא מצידו.
כן, אבל אנחנו דורשים.
דודי: מהי העבודה של העשיריות שתזמין הסכמה וחתימה של הבורא?
כאן צריכה להיות מערכת. לכל עשירייה יש זמן המיועד לה שבו היא תתקיף את הצד השני, תעורר את הצד השני, תמשוך את הצד השני.
דודי: אם כמו שאנחנו יושבים כאן בעיגול, יושב לידנו עוד עיגול באולם שבו אנחנו נמצאים, מה בדיוק אנחנו צריכים לעשות, האם פעולה משותפת, לשבת יחד ולדבר עם עוד חברים, להתכלל איתם, או לא צריך בכלל להתערבב, כל אחד בעשירייה שלו עובד כלפי עשירייה אחרת?
קודם כל, כל עשירייה ... זהו. ואם הן ילכו על זה, אז הן צריכות להיות בקבוצות שלהן מכירות בזה ונמשכות לזה.
דודי: האם עשירייה עובדת כלפי כל שאר העשיריות שקיימות, או מזווגים-זיווגים בין שתי עשיריות, למשל אנחנו עם עוד עשירייה אחרת, צירופים כאלה, או לא עובדים ככה?
כן.
דודי: איך נכון, לעבוד כלפי כולם או כלפי עשירייה ספציפית?
אם נגיד העשירייה שלנו מתקשרת לעשירייה אחרת, אז כך הן ממשיכות.
דודי: זאת אומרת, בוחרים שתי עשיריות. אנחנו מארגנים את זה, לוקחים עשירייה ועוד עשירייה והן צריכות לעבוד יחד זו כלפי זו.
כן.
דודי: האם זה צריך להיות מקומי, נגיד העשיריות בפתח תקווה אחת כלפי השנייה, כך גם באמריקה, כל אחת במקום שלה?
כן.
דודי: זה מעורר עוד הרבה שאלות. זה חדש.
מושי: הגענו כנראה למצב שאנחנו יכולים להתחבר בין עשיריות. כי בשנה שנתיים האחרונות ככל שניסינו, לא נתת לנו, אלא אמרת, קודם כל תתחברו בעשירייה. ניסינו ורצינו אבל לא נתת להתחבר בין עשיריות. עכשיו הגענו למצב שיכולים לנסות.
ננסה.
דודי: מה יש בחיבור בין שתי עשיריות שאין בחיבור בתוך עשירייה פרטית?
שכל עשיריה היא סגורה בכוונות להיות מחוברת עם עשירייה אחרת, שזה כולל את כל הנמצאים בעשירייה אחת כנגד הנמצאים בעשירייה השנייה. הם שקועים.
דודי: ואיפה הבורא מתגלה?
הבורא מתגלה בשניהם. כמו שעכשיו, כשיש חיבור של העשירייה שלך עם עשירייה במקום אחר, אז זה מה שקורה.
מושי: איך לבחור עם איזו עשירייה להתחבר? האם עדיף בצורה אקראית? לדוגמה אנחנו עשירייה 36 נתחבר עם עשירייה 37, בצורה אקראית, ואז ננסה בהכנה ובמהלך הכנס לעבוד עם עשירייה 37. כן?
כן.
דודי: רנדומלי. לעשות טבלה, וכמו בפור מחברים עשיריות לזוגות.
אני חושב שכך.
דודי: בצורה כזאת, לא להכניס את הראש. ומעכשיו עד לכנס אפשר להגיד שהן יחד, הן צריכות להתחיל לעבוד זו כלפי זו.
כן.
דודי: ומה התרגיל המרכזי שלהם?
התרגיל המרכזי הוא להיות מקושרים במרכז אחד, כמו התרגיל המרכזי שלנו, ואיך אנחנו מקרבים בין מרכז אחד למרכז שני.
דודי: זה בצורה פנימית שצריכה להיות ביניהם. חוץ מזה האם עשירייה אחת צריכה לדאוג לעשירייה אחרת כמו שדואגים בתוך העשירייה?
זה עד כמה הם ואתם מבינים שצריך להיות ככה.
מושי: כמו שפיתחנו יחס בין חברי העשירייה שלנו, האם אני צריך להתייחס כך גם לחברי עשירייה אחרת?
כן.
מושי: להשתדל. האם זה צריך להיות יחס שווה? כמו שפיתחנו בכל עשירייה יחס, חיבור, כי יש בינינו חיבור.
כן.
מושי: אם עכשיו מצטרפת עשירייה חדשה, ואנחנו מתחילים לעבוד איתה.
לא, היא לא מצטרפת כמו שיש לכם.
מושי: לא מצטרפת, אלא אנחנו מנסים לעבוד איתה.
כן.
מושי: אני צריך להתייחס כלפיהם ולדאוג להם כמו שאני דואג לעשירייה שלי? אחרת מה זה נקרא חיבור.
לא. העשירייה שלך היא שלך.
מושי: מה ההבדל ביחס? מה אני עושה בעשירייה שלי שאני לא עושה שם?
יש חוק, קשר בתוך עשיריות וקשר בין עשיריות.
מושי: מהו החוק הזה?
שבתוך עשיריות חייב להיות חוק אחד.
מושי: ערבות?
כן.
מושי: ובין עשיריות?
ובין עשיריות כן צריך להיות, אבל תלוי באיזה סעיפים כן ובאיזה סעיפים לא.
מושי אפשר לדמות את זה לגוף האדם, נגיד הכבד נשאר כבד, הכליות כליות, אבל הקשר ביניהם נשאר למען המטרה שהגוף יחיה, כן?
כן.
מושי: התאים של כבד לא מתערבבים עם התאים של הכליות, כל איבר נשאר, אבל הם עובדים יחד למען המטרה. השאלה, מהי אותה עבודה בין עשיריות, כשאנחנו עובדים למען אותה המטרה שהיא הבורא?
המטרה להיות בחיבור בתוך העשירייה, זה צריך להיות הרבה יותר מסודר ומחובר מאשר בין עשיריות.
מושי: האם החוק "כלל ופרט שווים" לא אמור לפעול? כמו שבעשירייה שלנו אני מתנהג, כך גם כלפי השאר אני צריך להתנהג.
לא.
מושי: כי אמרת שיש כל מיני סעיפים. אנחנו מחפשים דיוק.
דודי: אני צריך להתייחס לשמעון שהוא חבר שלי בעשירייה בצורה מסוימת, להגיע עד לאהבה ולדאגה אליו, כל כולי מושקע בו. ולחבר אחר, ראובן מעשירייה אחרת, לא צריך להיות לי יחס כזה. גם כששתי עשיריות יתחברו ויתקשרו ביניהן, היחס שלי לא משתנה, שמעון עדיין בעדיפות אצלי, הוא המשפחה שלי, הדם שלי.
לא נדבר על זה.
דודי: איפה אפשר למצוא מקורות לזה כדי שנוכל להעמיק בזה יותר?
בכל מאמר.
דודי: בכל מאמר אפשר למצוא את זה.
כן.
רואי: עד איזו רמה צריך להיות החיבור בין עשיריות, אם הדבר המרכזי שאדם צריך לעשות זה להשקיע בעשירייה שלו?
זה העיקר שהוא צריך.
רואי: להשקיע בעשירייה שלו.
כן.
רואי: בין עשיריות, כמה צריך להשקיע בזה? כי אם אנחנו הולכים לעשות כנס שבזה ההשקעה, עד כמה זה צריך להיות מכלל הכנס?
צריכים שוב לקרוא את רב"ש.
(סוף השיחה)