להגיע למגע הדוק עם הבורא

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 08.12.25 – אחרי עריכה

דודי: הוא כותב כאן על מגע עם הבורא, ויש גם מגע הדוק עם הבורא. מה הופך מגע עם הבורא למגע הדוק עם הבורא? מה משתנה שם?

איכות המגע, כנראה.

דודי: מה עוד אפשר להוסיף באיכות המגע?

האדם יכול להוסיף.

דודי: במה?

במגע הדוק עם הבורא.

דודי: וכשמדברים על מגע, למה מתכוונים?

שאתה נמצא בו.

דודי: עוד שאלה עלתה לי. כתוב ש"תורה מתשת כוחו של אדם". איזה כוח היא מתישה בו, כוח על מנת לקבל או כוח על מנת להשפיע?

על מנת להשפיע, אני חושב.

דודי: האם דווקא את זה היא מתישה? היא לא בונה בו דווקא כוח להשפיע?

לא. היא בונה בו כוח להתאים לבורא.

דודי: מה פה הפעולה של מתיש, מתשת כוחו של אדם, כאילו מכניעה את הכוח שלו, מורידה אותו?

כן.

דודי: למה היא מורידה את ההשפעה?

שלאדם יהיה ברור שנשאר לו רק לבקש.

דודי: שאלו אותי השבוע, ואני רוצה לשאול אותך. לפעמים כשאנחנו קוראים מקורות, אז יש שאתה קורא את המקור שהאדם כתב, למשל אתה קורא את מה שרב"ש כתב, ולפעמים רב"ש מביא ציטוט של בעל הסולם. או למשל יש את האר"י ויש את מרח"ו שכתב. למי מתקשרים, למי שאמר או למי שכתב?

למי שאתה מרגיש שמדבר אליך מהטקסט.

דודי: כשאתה קורא למשל את "עץ חיים" שאותו מרח"ו כתב, האם אתה מתקשר לאר"י ומרח"ו כלום באמצע, או אתה מתקשר דרכו לאר"י כי הוא מעביר?

כשאני משתדל להיות קשור לאר"י, אז אני מתאר לעצמי שאני מדבר עימו.

דודי: כשאתה קורא בספר "הזוהר" עם "פירוש הסולם", האם אתה עם בעל הסולם או עם רשב"י?

לא יודע לענות.

דודי: למי צריך לכוון?

למי שאתה רוצה.

דודי: "אין להאדם לחשוב, שאין הקב"ה שומע תפלה חס ושלום. אלא כבר קירב אותו עוד מטרם שהאדם פנה לה', שיקרב אותו אליו. וזה נקרא "טרם יקראו ואני אענה"".

(הרב"ש. מאמר 18 "מי הוא הגורם לתפילה" 1986)

כן.

(סוף השיחה)