heb_o_rav_zohar-la-am-vayikra_2010-05-31_lesson_bb_n18

כתב המקור נלקח מחוברת "זוהר לעם"

זוהר לעם

פרשת ויקרא

(מאמרים: "נפש כי תמעול מעל" - "ליבי לחוקקי ישראל")

(אות תכ"ח - אות תמ"ט)

שיעור 18

שיעור בוקר 31.05.10 – אחרי עריכה

אנחנו קוראים זוהר כדי להזמין עלינו הכוח העליון שמתקן אותנו. מתקן, הכוונה היא שהוא מייחד אותנו לאותה הנשמה הכללית שבה אנחנו, כולנו, נמצאים ומחוברים. אלא שעכשיו בנו תלוי איך שנרצה להרגיש את עצמנו, או מנותקים מהמצב האמיתי, או באיזה מידה שנרצה להיות בו, לחוות אותו, כך נרגיש אותו. זה תלוי בהשפעה הדדית של כולם על כל אחד, וכל אחד על כולם.

לכן בזמן קריאת הזוהר צריכים במיוחד לחשוב איך אנחנו מתייחדים יחד על ידי כוח הזוהר, שבתוך הייחוד נגלה את הכל.

"תכח) מצווה זו, המועל בהקודש, צריך להביא קרן וחומש. כמ"ש, ואת חמישיתו יוסיף עליו. קרן היא ו' דהויה, ז"א. חומש שלו ה', המלכות. כי ה' בחינות כח"ב תו"מ יש בז"א, והמלכות היא חמישית ממנו. וזהו קרן היובֵל, קרן שהוא ז"א, המקבל מיובל, בינה. קרן שהייתה במצחו של אותו פר, שהקריב אדם הראשון, שקרן זו רומזת על ז"א, שע"י הקרבן הקריב המלכות לז"א, וזה להקריב החומש אל הקרן, עיקר כל הקרבנות. הקרן, ז"א, קיימת לו לעוה"ב, בינה, שמקבל מבינה, והפירות שלו הם בעוה"ז, מלכות המקבלת מז"א. וזהו ה' ה'. ה"ר דהויה, בינה, וה"ת דהויה, מלכות, והו' ז"א, עומד ביניהם ומקבל מה"ר, הקרן הקיימת לו לעוה"ב, ומשפיע לה"ת, הפירות שבעוה"ז.

תכט) עֵז לקרבן. למה עֵז? השם שלה גרם, ללמוד מצד הרע. שעז תורֶה על דינים עזים וקשים. וא"כ למה מקריבים אותה לקרבן? אלא צריכים להקריב את זו, כי אם עבר עליו רוח הטומאה או עסק בה, קרבנו הוא עז הזו, כלומר באותו אופן שחטא."

נפש רוח נשמה

"תל) יש מי שזכה בנשמה. ויש מי שזכה בהתעוררות רוח. ויש מי שלא זכה אלא בנפש. מי שלא זכה אלא בנפש, ואינו עולה יותר, לזכות לרוח ונשמה, הרי מתדבק בצד הטמא, וכשהוא ישן, אלו צדדים רעים באים ומתדבקים בו, ומודיעים לו בחלום מדברי העולם, מהם שקרים, ומהם אמת. ולפעמים צוחקים לו ומראים לו דברי שקר, ומצערים אותו בחלומו. וע"כ האומות עכו"ם, מהם שרואים בחלומם דברי אמת, משום הצד ההוא שנתדבקו בו, שמודיעם, וכולם דברים שיבואו בזמן קרוב.

תלא) באלו מינים הרעים יש ג' מדרגות.

מדרגה עליונה - אלו התלויים באוויר, שהם שומעים מה שנגזר למעלה, אבל הם אינם באים לעוה"ז.

מדרגה אמצעית - מעליונים ותחתונים, שומעים דברים מן העליונים, התלויים באוויר, ומודיעים הדברים לאדם בחלום, מהם שקרים ומהם אמת. ודברי אמת הם מה שיהיו לזמן קרוב.

המדרגה התחתונה - אלו המצחקים עם בני אדם, ומצערים אותם בחלום, משום שכולם מחוצפים ככלבים.

תלב) ואותה מדרגה של אלו התלויים באוויר, יותר עליונים, הנה אותו שלא זכה אלא בנפש, ונפש ההיא רוצה להתתקן לקבל רוח, ומטרם שזכה ברוח, הנה בלילה בעת השינה, יוצא מה שיוצא מאותה הנפש, ומתפשט בעולם. כלומר שלא כל הנפש יוצאת מן האדם בשעת שנתו, אלא חלק ממנה, כי נשאר ממנה קִיסְטָא דחַיּוּתָא, ורוצה ואינה רוצה לעלות למעלה בין המלאכים, עד שהיא פוגשת בקליפות שבאוויר, והם מודיעים דברים שיבואו בזמן קרוב, ושיבואו בזמן יותר רחוק. ובמדרגה ההיא של התלויים באוויר, הולך ומתקשר בחלומו, עד שקונה רוח.

תלג) כיוון שקנה רוח, רוח ההוא יוצא ומשבר הרים וסלעים, שהם כוחות החיצוניים, והוא עולה ומתפשט ונכנס בין מלאכים העליונים הקדושים, כי הרוח נמשך מעולם היצירה, ששם המלאכים, ושם יודע מה שיודע ולומד מהם דברים וחוזר למקומו. אז, זה הוא קשר של האדם בקדושה, עד שזוכה בנשמה וקונה אותה.

תלד) כיוון שקונה נשמה, היא עולה למעלה בעולם הבריאה, שמשם נמשכת הנשמה, ושומרי הפתחים אינם מעכבים אותה, והולכת ומתפשטת ועולה יותר למעלה, בין אלו הצדיקים הצרורים בצרור החיים, המלכות דאצילות, ושם רואה עונג המלך, ונהנה מזיו העליון.

תלה) וכשמתעוררת האיילה הקדושה, המלכות, ברוח צפון, בחצות לילה, היא יורדת, ואותו צדיק שקנה נשמה, קם ומתגבר, כאריה הגיבור, בתורה, עד שהאיר הבוקר, ואז הולך עם אותה איילה קדושה להראות לפני המלך, לקבל ממנו חוט אחד של חסד, חוט של אברהם, אור החסד.

תלו) וכשבא אותו צדיק עם האיילה, המלכות, אז מתעטר עמה לפני המלך, ודוד אומר, למנצח על איילת השחר, כנסת ישראל, מלכות. איילת השחר היא שיר של כנסת ישראל. שאומרים בגלות, אלי אלי למה עזבתני.

תלז) אשרי הם בעלי נשמה, בעלי תורה, אנשי עבודה של המלך הקדוש. אוי לאותם הרשעים שלא זכו להתדבק באדונם ולא זכו בתורה. שכל מי שלא זכה בתורה, אינו זוכה לא ברוח ולא בנשמה. והדבקות שלו היא בצד של המינים הרעים. ואין לו חלק במלך הקדוש, אין לו חלק בקדושה. אוי לו כשיצא מעוה"ז, כי נודע שהוא אצל אלו המינים הרעים, בעלי החוצפה הקשה ככלב, שליחים של אש הגיהינום, שאינם מרחמים עליו.

תלח) מה בין ישראל לעמים עובדי עכו"ם. אע"פ שאדם מישראל לא זכה אלא בנפש, מדרגה עליונה עומדת עליו, כי אם הוא רוצה לקנות רוח, ואם הוא רוצה לקנות נשמה, קונה וזוכה בה. אבל עמים עובדי עכו"ם אינם קונים לעולם יותר מנפש שלהם הטמאה. חוץ אם נימול, שקונה נפש מקדושה.

תלט) ישראל העומדים במדרגה תחתונה דנפש, אם אינו רוצה לזכות יותר, עונשו גדול. אוי לאותו רשע השוכח מצוות התורה, שאינו עוסק בתורה, ושוכח את אדונו. עליו כתוב, יִתָמו חטאים מן הארץ.

תמ) יש בני אדם שמתדבקים בצד של הטומאה, משום הנפש שלא זכו יותר ממנה, וכשעבר עליהם רוח הטומאה, שורה עליהם ומתדבקים בו. אז חטא שחטא אדם מצד אותו רוח הטומאה, וקרבנו הוא עז, בהמה הבאה מאותו הצד, לכפר על חטאתו.

תמא) כתוב, לא תלין נבלתו על העץ, ולא תטמא את אדמתך. משום שהארץ היא קודש, רוח הטומאה לא ימצָא מקום בארץ הקדושה, לשרות עליו. א"כ, כיוון שרוח הטומאה שורה בהעז ובאה מצדה, למה מקריבים אותה לצד הקדוש?

תמב) כתוב, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא. יש אש אוכלת אש, אש של הקב"ה אוכלת אש של הס"א. יש מלאכים האומרים שירה לפני הקב"ה, וכשמסיימים השירה, הם מתבטלים בניצוץ אש אוכלת, השורפת אותם. ולמטה הכין הקב"ה אש של המזבח, אש המלכות, מהדינים שלה, ואש הזה אוכלת ומכלה לכל צד הטמא, ומתבטל צד ההוא באותה שלהבת האש, ולא נשאר ממנו כלום בעולם. ואדם המקריב את קרבנו עומד עליו, ובאותו הריח, העולה מן הקרבן, נעבר ממנו הצד של רוח הטומאה ששורה עליו, ומתכפר. ומשום זה הכל מתבטל ויכלה, ואין מי שיעמוד לפני האש של המזבח."

שחקים יזלו צדק

"תמד) הַרעיפו שמים ממעל. הרעיפו, כמו, יערוף כמטר לִקְחִי. ועל דבר המטר, שהוא מזון הכל, הוא אומר זה. וע"כ כל עיני העולם מצפים אל הקב"ה למזונות, משום שהוא נותן מזונות לכל, וזן הכל, כמ"ש, עיני כל אליך יְשַׂבֵּרו.

תמה) ואם תאמר, שהדבר תלוי במקום הנקרא שמים, ז"א, הרי למדנו שמזון אינו תלוי בזכות. וזכות, שהוא צדקה, ז"א, כי תרגום צדקה הוא זכות, וזכות ושמים דבר אחד הם, הרי שאינו תלוי בשמים, ז"א. וכאן כתוב, הרעיפו שמים. כתוב, ממעל, משמים ממעל, שבא מעתיקא קדישא, שהוא א"א, שמשם נמשך מזון, ולא ממקום שנקרא שמים, ונקרא זכות, אלא ממעל בדיוק.

תמו) כי כשהשמים, ז"א, מקבל המזון ממעל, ממקום עליון השורה עליו, א"א, מדיקנא שנקרא מזל, אז שחקים יִזְּלוּ צדק. שחקים הוא מקום שטוחנים מן לצדיקים, הם נצח והוד. למקום ההוא שנקרא צדיק, יסוד. כי הם טוחנים מן הבא מלמעלה, מא"א, וכל טוב ההוא מתקבץ בתוכם לתת למדרגה הנקראת צדיק, יסוד, כדי שתתברך צדק, המלכות, מנזילה ההיא שלהם. וע"כ טוחנים מן לצדיקים. הצדיקים הם צדיק וצדק, יוסף ורחל, יסוד ומלכות. וכאשר מזדווגים יחד נקראים צדיקים.

תמז) ואלו נצח והוד טוחנים מן לצדיקים, צדיק וצדק, וע"כ כתוב ושחקים, נצח והוד, יזלו צדק. אז תפתח ארץ למטה. ויפרו ישע, היינו בני העולם. וצדקה תצמיח יחד, שכל הרחמים וכל הטוב שבעולם יתרבה, ומזון בני אדם יהיה מצוי בעולם. אז תתווסף שמחה על שמחה וכל העולמות מתברכים."

ליבי לחוקקי ישראל

"תמח) ליבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם בָרְכוּ ה'. כל הרצון וכל הלב שצריך האדם להמשיך ברכות מלמעלה למטה, כדי לייחד השם הקדוש, הוא צריך להמשיך בתפילה להקב"ה ברצון ובכוונות הלב, מנחל עמוק, בינה, שכתוב, ממעמקים קראתיך ה', ששם עומק הכל בעמקים העליונים, שהם התחלה עליונה, שאו"א, חכמה ובינה שבבינה, מזדווגים. אף כאן, ליבי לחוקקי ישראל, הם או"א, שהם מחוקקים, שנותנים מוחין לישראל הקדוש, ז"א, שנמשך מביניהם.

תמט) המתנדבים בעם. אלו הם האבות, חג"ת דז"א, הנקראים נדיבים, כמ"ש, נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם. כלומר האבות הנמשכים מאברהם, חסד דז"א. אז, ברכו ה', להמשיך ממנו ברכות למטה וימצאו ברכות בכל העולם. כי כשנמצאים בעוה"ז למטה, ברכות מלמעלה, הכל הוא בשמחה, הכל הוא בשלמות, כי אין שום אור נשלם אלא כשנמשך לעוה"ז. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה משפיע להם ברכות, ומקשיב תפילתם. ועליהם כתוב, פנה אל תפילת הערער ולא בָזָה את תפילתם."

שאלה: מה ההבדל בין קריאה בזוהר, לבין קריאת אותיות כמו תמ"ז, שכולה ברכות וכביכול דברים שנראים דברים חיוביים, ולעומת אותיות אחרות שָם שבהן שהוא מתאר גיהינום ודינים, האם יש הבדל?

מה אתם חושבים?

"כל התורה כולה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא"¹. האדם צריך לנשק את פרעה כמו שהוא מנשק את משה. אדם צריך להתייחס לקללות של בלעם ובלק, כמו שהוא מתייחס לברכות של הבורא. מה זה חשוב? כולם שמותיו הקדושים. אין שום הבדל. זה דבר אחד.

ודבר שני, כתוב שכל זה נכתב כדי שאנחנו נעלה לדרגה הזאת", נעשה מעשה על ידי התורה, שזה נקרא "נעשה ונשמע". שעל ידי זה שאנחנו משתדלים להיות יחד ועל ידי זה שמושכים את האור שיעשה אותנו ככלי אחד, בכלי הזה אנחנו נגלה את מה שכתוב. שמות הקדושים. אור פנימי, הוי"ה בכל מיני מילויים. אז אנחנו נדע מה כתוב. כמו שלא פעם למדנו שצריכים לעלות לעליון, ומהעליון להתחיל להשיג את התחתון. ולא מהתחתון משיגים את העליון.

לכן כל הלימוד שלנו הוא נקרא "המעשה", שאנחנו רוצים שהאור עכשיו ישפיע עלינו ויעשה את המעשה שלו. כמו שכתוב "בראתי יצר רע בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב"². שיעשה את העבודה הזאת, להחזיר למוטב. וזה מה שבעצם אנחנו צריכים לעשות, זאת העבודה העיקרית שלנו. כל היתר הוא כדי להגיע למצב של דרישה, איפה האור שיחזירנו למוטב?. ולפני זה אנחנו צריכים להתחבר, אנחנו צריכים לדבר, אנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות, כדי להרגיש שאנחנו חייבים להיות יחד כדי שהאור יתגלה בנו.

יש אור המקשר בינינו הנקרא "אור של תיקון הבריאה". אנחנו נקראים "בריאה", בר ממדרגה, משלמות, מהבורא. אז אנחנו צריכים את אור תיקון הבריאה שמייחד אותנו יחד, ושאותו האור לאחר מכן יהיה כאור של מילוי הבריאה, שימלא את הכלי שתיקן אותו. אבל אנחנו צריכים את הדברים האלה לדרוש. העלאת מ"ן, תפילה, בקשה, הכנה, זה עלינו, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות בזמן הקריאה.

לכן, במילים גסות, לא חשוב לי בכלל ולא איכפת לי מה כתוב. אצל בעל הסולם ישבו אנשים שלא הבינו מה שהוא מדבר, גם בגלל שדיבר ביידיש, וגם בכלל שאי אפשר היה להבין אותו. וזה לא חשוב. הוא היה מחזיק אותם והם היו מתקדמים יחד עם כולם.

כי האדם צריך להשיג את התגלות האור בתוך הרצון. ההשגה הזאת לא שייכת לשפה, לא שייכת להבנה, היא עניין רגשי. ברצון צריכה להתגלות תכונה חדשה, תכונה דהשפעה. מה זה שייך לכמה האדם מבין או לא, מה זה שייך לכמה האדם זוכר, או יודע לקרוא?

(סוף השיעור)

כל התורה כולה היא שמותיו של הקב"ה (זוהר ח"ב פז א, ת"ז תי' י')↩
בראתי יצר רע, ובראתי לו תורה תבלין (קידושין ל, ע"ב) המאור שבה מחזירו למוטב (מדרש ספרי פרשת יעקוב, הגר"א)↩

קבלה מדיה

קבלה מדיה

איזור אישיכדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

לא מוחקים מחשבות זרות

לא מוחקים מחשבות זרות

לא מוחקים מחשבות זרות

קבלה מדיה© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם

איזור אישי
כדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם