להיות מוכנים לעבור מחסום
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 01.02.25 – לאחר עריכה
מושי: רב, אנחנו בסבב שבו כל אחד מספר איך הוא מתכונן לכנס, עכשיו תורך להגיד איך אתה מתכונן לכנס.
אני מתכונן לכנס בזה שאני עובר על כל החומר שנמצא לפניי, מהמחברות של בעל הסולם ושל רב"ש, ופלא שאני מגלה שם דברים חדשים.
מושי: יש לך ציפייה שכמה אנשים יעברו מחסום בכנס הזה, שמתוך הלחץ שכולם עושים מאמץ, פתאום איזו עשירייה או כמה אנשים מהכלי עולמי ייצאו ככה לאוויר העולם? יש ציפייה כזאת תמיד או שנכון לא לחשוב על זה, ייצא ייצא, לא ייצא, זה על הבורא?
רואי: אולי אפשר לשאול את השאלה של מושי מזווית שונה. מחסום עוברים במעמד מסוים, בתאריך מסוים, או שבכל רגע אדם יכול לעבור מחסום?
מתי שהאדם מוכן.
רואי: מה זה שאדם מוכן לעבור מחסום?
שאין משהו בעולם שיכול לעצור אותו בחיבור עם הבורא.
רואי: אדם יודע שהוא מוכן לעבור מחסום?
כן.
רואי: הוא יודע? כשזה קורה אתה יודע שזה הולך לקרות, או שזה פשוט קורה עליך?
לא, אתה בודק את עצמך, ונותן אוקיי.
רואי: ממש שואלים אותך "אתה מוכן לעבור מחסום?" ואתה צריך לאשר את זה?
כן.
רואי: אז מה נותן לנו מעמד כמו כנס, מה הוא נותן לנו ביחס למעבר המחסום של האדם?
הכנס נותן כוח.
רואי: ברגע שהאדם עובר מחסום מה ישתנה? זה נשמע כאילו שאין לחזור בחזרה, אז לאן האדם לא יכול לחזור יותר בחזרה, על מה אתה מוותר?
אני מוותר על הגשמיות דעולם הזה.
דודי: מה תומך באדם במעמד הזה כששואלים אותו "אם אתה מוכן, אם אתה רוצה בזה"?
הוא מרגיש שהבורא יעזור לו.
דודי: זה נשמע חשבון פרטי, אדם מול בורא נטו, לא חברים, אין כלום מסביב, בסוף יש פה חשבון של פנים אל פנים?
כן.
דודי: וזה מה שנותן לו אומץ ללכת על זה?
כן.
דודי: ואיפה הרב בתהליך של מעבר המחסום של התלמיד.
תומך במה שאפשר.
דודי: לך יש ציפייה כזאת, זה משהו שאתה מקווה לו שיהיו תלמידים שיגיעו לזה או באמת כמו שמושי אמר, מסכים עם מה שיש, יהיה בעל השגה, לא יהיה בעל השגה, זה כבר חשבון של הבורא, או שאתה ממש רוצה שזה יקרה?
ודאי שרוצה.
רואי: כשאדם עובר מחסום, הבורא כאילו בודק אותו ביחס לסביבה שלו, או שזה חשבון של הבורא מול האדם? כלומר הסביבה צריכה לרצות שהאדם יעבור מחסום, ואז החשבון הוא של הבורא מול הסביבה על האדם, או שזה חשבון נטו של האדם מול הבורא?
יש ויש.
רואי: אז אנחנו מכניסים אחד את האחר למעבר המחסום או שכל אחד לפי היגיעה שלו נכנס?
לא, אנחנו עומדים כל הקבוצה עבור כל אחד.
דודי: "בני ברוך" מוכנים להיכנס לרוחניות?
כל הקבוצה הזאת?
דודי: מי מוכן? אתה מרגיש מוכנות, כאילו משהו מתבשל שם למטה?
אני לא רואה קבוצה.
דודי: מה אתה רואה?
אני רואה אנשים בודדים.
דודי: שחסר להם להיות כקבוצה?
אהה.
דודי: ומתוך האנשים הבודדים יש כאלו שכבר מוכנים להיכנס למעמד הזה?
להגיד לך שמוכנים? אני עוד לא יודע. לא.
(סוף השיחה)