מכה נקראת מכה רק כשאדם מרגיש אותה בליבו

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 11.06.26 – אחרי עריכה

דודי: שלוש שנים אחרי השבעה באוקטובר, שהיה ממש פוגרום בדרום, שבו מעל אלף איש נרצחו, נאנסו, וילדים נרצחו, אחרי כל הטירוף שהיה, העם מרגיש שזה לא יקרה. לא לומדים. האם יש נקודת קצה לעם? האם יש איזו נקודה של מכות, של ייסורים, שהעם כבר באמת יתעורר, יבין פעם? כי העם הזה חוטף הרבה מכות.

איפה?

דודי: רואים לאורך ההיסטוריה מה שקורה. שואה, שבעה באוקטובר.

מה אתה אומר לי על ההיסטוריה?

דודי: אני אומר אפילו עכשיו, העם מקבל מכות.

איזה מכות?

דודי: אתה אומר, שזה אפילו עדיין לא מכות.

עם ישראל לא מקבל שום מכה.

דודי: זה לא מכה? היום אתה לא מרגיש שהוא בייסורים ובסבל?

לא.

דודי: לא. ולפניו מצב קשה יותר?

בעתיד יכול להיות, אני מקווה שאנחנו נמתיק את העתיד.

שמעון: אבל לאורך אלפי שנים היינו במלחמות כל הזמן, ועדיין מרגישים שהכול טוב בעם ישראל?

אני חושב שכן.

דודי: למה?

שמעון: הייתה שואה של ששה מיליון.

אל תגיד דברים כאלה כי זה לא לפי הכלים שלנו במוח ובלב. לכן אני לא חושב.

דודי: כאילו זה לא פרופורציונלי.

לא.

דודי: אם אני אעניש את הילד שלי, אכה אותו, באיזשהו שלב הוא כבר יבין, ככה לא מתנהגים, והוא יתנהג אחרת, כמו שאני רוצה. ופה אנחנו רואים, שלאורך שנים מחטיפים לעם הזה, העולם שונא אותו והוא ממשיך להתנהג אותו דבר.

מה אתה ממליץ?

דודי: אני מנסה להבין, למה אין איזה שכל? זה לא פרופורציונלי. הייתי מצפה שאם אני נותן מכה, אז אתה מתחיל להבין יותר. עוד מכה, אתה מתחיל להבין יותר. זאת אומרת שיהיה איזה איזון. ופה אנחנו רואים שלא, אין איזון. חוטפים מכות וממשיכים להישאר בשלהם.

כן.

דודי: אז מה, למה?

כי המכות לא מגיעות לאותו הרגש והשכל שהם צריכים להתפעל מזה.

דודי: אז בשביל מה המכות האלה?

המכות מגיעות מהטבע.

דודי: אבל אם זה לא מקדם?

זה מקדם אבל באופן מאוד מאוד איטי.

דודי: ומה זה לפגוע ברגש ובשכל הנכונים?

שהעם מבין שהוא צריך להשתפר. שכשאתה עולה לאוטובוס או עולה לאיזשהו כלי אחר איפה שיש הרבה אנשים, אתה שומע מכל הצדדים שהם יודעים מה לעשות. שמבינים למה זה מגיע.

דודי: וזה תלוי בנו? זה תלוי בבני ברוך, שתהיה פתאום אווירה אחרת במדינה?

שמעון: מתי דיברת על הפצה, דיברת בכל העולם, עשית הפצה והכול, ובסוף סך הכול כמה אלפי אנשים הגיעו לבני ברוך כי אלו נקודות שבלב. איך לעשות הפצה לאלו שאין להם נקודה שבלב?

מי שאין לו נקודה, אז אתה לא יכול להגיד.

שמעון: אתה לא יכול להגיד. ומה שדיברת על לעשות הפצה?

לעשות הפצה שתהיה מכוונת לנקודה שבלב, שבליבו של כל אחד.

תלמיד: ואם אין לו נקודה שבלב, הוא לא יכול לשמוע את זה.

לא, הוא לא. אתה רואה אלפים, ולא מגיבים.

תלמיד: כן, ואתה עשית הפצה בכל היבשות. שלושים שנה עשית הפצה בכל מקום ורק כמה אלפי אנשים הגיעו לכאן, זה הכול.

באמת, כן.

נורמה: מה צריך לקרות כדי שאנשים ירגישו מה צריכים לעשות?

מה צריך לקרות? שהם יבינו שהשינוי כלפינו, הוא נמצא בנו. זה הכול.

נורמה: זה תלוי בכמה אנחנו נתחבר, נתקרב?

זה כתוצאה.

נורמה: אבל אמרת קודם שהעם לא מרגיש שמקבל מכות. אם הבנתי נכון.

כן. העם עדיין לא מרגיש.

נורמה: אבל כל הטרור מהחיזבאללה ומחמאס וכל האיומים, זה לא נקרא מכות?

לא. זה לא מכות. מכות זה שכל אחד מרגיש שהוא קיבל מכה.

דודי: אישי, אינדיבידואלי, לא עם.

אישי, כן. העם זה משהו אוורירי.

דןדי: מובן. כשהעם או אפילו באופן אינדיבידואלי אדם מקבל מכה, מה הוא יבין? שיש כוח עליון, יש פה מישהו שמכה אותי? במה הוא תולה את השינוי? פתאום הוא ירגיש שחייב להיות פה שינוי. אבל שינוי במה, מה הוא ירגיש? יש פה כוח עליון או אני צריך להתחבר עם הזולת או בכלל הוא יהיה באיזה סימן שאלה עם תפילה פנימית ואז משהו יקרה?

לא חשוב, משהו צריך להיות. משהו צריך להיות.

דודי: אבל השינוי צריך להיות מורגש בו בפנים - אני צריך לעשות שינוי.

לא.

דודי: לא. כי עכשיו הוא יאשים את ראש הממשלה, את המפלגה הזאת, את ההנהלה הזאת, כל פעם יצביע על מישהו אחר שאשם.

כן.

דודי: ואם נשנה שם, אז יהיה טוב יותר. אז מה צריך לקרות כדי שאדם יבין שזה לא שינוי שם בחוץ, אלא זה שינוי פנימי שצריך לקרות כדי שיהיה פה טוב יותר.

לא יודע. אין לי מושג.

דודי: ועוד שאלה, אתה מרגיש שיש עוד הרבה נקודות שבלב, בעולם, בישראל, כאלה שעדיין לא נמצאות בתהליך, כאילו כמו משוטטות להן וצריך לצוד אותן?

כן. צריכים לעשות הסברה, רחבה, שכל אחד ואחד יבין שמה שקורה זו תוצאה מההתנהגות שלו.

דודי: איך לעורר את החברים שלנו שלומדים כבר שנים את חכמת הקבלה ומורגשת בחלק מהם עייפות החומר כלפי הפצה, כאילו כבר עשינו שנים. מאיפה להביא נחיצות לזה?

נחיצות באה מהמצב, שהמצב שלנו הוא לא בסדר.

דודי: ואם אדם כבר אדיש? מתים, פיגועים, תאונות, בסדר, הבורא מטפל בהם.

אני לא יודע.

שמעון: החיבור בינינו זה הפצה?

יחסית.

נורמה: אמרת שהתנהגות שלנו צריכה להשתנות.

בינינו?

נורמה: כן.

כאן.

נורמה: אני שואלת. במה צריך לשנות את ההתנהגות שלנו?

שאנחנו נרצה להיות יותר קרובים זה אל זה.

דודי: זה בינינו, בקרב בעלי נקודות שבלב.

כן.

דודי: ובעם, מה צריך להשתנות, בבני אדם שחיים למשל בישראל, מה צריך שם להשתנות, שירצו קרבה פתאום, זה השינוי?

להבין שעל ידי קרבה זה אל זה אנחנו יכולים לשנות את המצב.

(סוף השיחה)