תפקיד ראש העשירייה הוא להיות אבא של הקבוצה
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 11.05.26 – אחרי עריכה
מיכאל: אנחנו התחלנו עכשיו בכל הכלי העולמי שלנו תרגיל, ראש העשירייה, ואמרנו מי שרוצה, מי שמוכן, שהעשירייה תחליט אם היא מוכנה או לא. כי יש כל מיני עשיריות, יש עשיריות חדשות, יש עשיריות כבר הרבה שנים.
ואז ראינו, יש תופעה כזאת שאנשים מרגישים סתירה. מצד אחד הם אומרים שכל השנים למדנו שכולם שווים בעשירייה, כל חבר הוא שווה. מצד שני, מה פתאום שיהיה עכשיו ראש, זה לא מסתדר להם. ויש פחד כזה, אולי הוא ישלוט, אולי הוא כזה, אולי הוא יעשה כל מיני דברים, אין להם מחשבות מסוימות, אלא זה לא מסתדר להם שאם כל אחד שווה, אז איך אחד מהם יכול להיות ראש. אפילו שהוא מתחלף פעם בשבוע, בוודאי שהוא לא קבוע, אפילו שמתחלף, עדיין.
איך היית מסביר שאין פה סתירה, שזה מבנה רוחני, שחייב להיות ראש?
לפי רוחניות חייב להיות מישהו שיכול בכל מקום, בכל מצב, לקבוע, ואז כולם מבינים שהם חייבים להכניע את עצמם לפניו. אז הוא נקרא ראש, ראש לשיעור, ראש לקבוצה וכולי, תלוי לאיזו תקופה.
מיכאל: אבל איך זה מסתדר עם השוויון, שצריך להיות שוויון בעשירייה?
כל יום יכול להיות מישהו אחר.
מיכאל: כן, אבל עדיין. נגיד אני השבוע ראש, אז איך מצד אחד אני ראש, ומצד שני אנחנו כולנו שווים?
אין דבר כזה.
מיכאל: אין דבר כזה, מה?
אין דבר כזה שבקבוצה כולם יהיו שווים, כולם יהיו ראשים, וכך זה יתקדם.
מיכאל: אנחנו מלכתחילה לא שווים לפי הפוטנציאל שלנו, היכולות.
כן, כן.
מיכאל: האם השוויון הוא בזה שכל אחד מנצל את עצמו עבור החברה במקסימום שלו, בזה אנחנו שווים, בהשפעה?
כן, כל אחד לא שווה לכולם.
דודי: אם כולנו מתחברים כעשירייה, מתחברים יחד, האם אנחנו מתחילים להרגיש ראש משותף בינינו, הרגשה של עליון שהוא הראש שלנו?
כן. רק צריכים לדייק, אבל כן.
דודי: לדייק מה?
שאם אנחנו רוצים להיות באמת מחוברים, אז אנחנו צריכים לבטל את האגו.
דודי: אם אנחנו מתחברים בינינו, כולנו מבטלים את האגו ומתחברים יחד לאחד, משתדלים, אז אנחנו בעצם מושכים עלינו מאור, ובהדרגה מתחילים להרגיש ראש בינינו, את הבורא בינינו.
כן.
דודי: אז מה מוסיף תפקיד ראש העשירייה, חבר אחד שהוא תורן, שהוא עכשיו הראש?
הוא חייב.
דודי: מה התוספת שלו אם אנחנו צריכים ויכולים להגיע יחד להרגשה של הראש? מה יתרום לנו מיכאל השבוע כשהוא השבוע תורן, הוא ראש העשירייה, כשבעצם אנחנו צריכים להתחבר יחד ולהגיע להרגשה של ראש?
אין הבדל.
מיכאל: כמו שאמרת, אני חייב, אני מרגיש שאני חייב. אני נגיד היום ישבתי בשיעור, קודם כל הייתי הרבה יותר מרוכז, שמעתי שתי עצות, שצריכים לקחת מושגים מחכמת הקבלה, את נושא ישועת ה'. אתמול כשלא הייתי ראש, לא עשיתי את זה, אלא ישבתי כמו כולם, וסמכתי על מישהו שם שהוא יעשה. היום אני מרגיש שהשבוע אני חייב, כל הזמן הראש שלי בזה, מה עוד אני צריך לעשות. פעם שעברה היה רואי והוא עשה כך וכך, ואני רוצה להיות יותר טוב ממנו, אז אני כבר חושב מה עוד, במה עוד להפתיע אותם, מה עוד לעשות להם, וזה טוב. לכן אני לא מבין את האנשים האלה שמתנגדים.
דודי: אם היינו יודעים להתחבר יחד ולהגיע להרגשה של ראש, להרגיש את הבורא בינינו, האם היינו צריכים עוד תפקידים בינינו?
מתוך הפעולה הזאת אנחנו נהיה שווים לגמרי זה לזה, ובזה נגמר כל המאמץ שלנו בחיבור.
דודי: אז במה תורם תפקיד של חבר שהוא ראש? זה עד שנגיע להרגשה שאנחנו מתחברים.
הוא אחראי, הוא ראש לקבוצה, לאותו הלימוד, לאותה הקריאה, וזה יכול להיות יותר וזה יכול להיות פחות.
מיכאל: אני יכול להבין את הפחד של האנשים. כי אם אתה מסתכל על הראש מכלים אגואיסטיים, אז אתה רואה בראש איום. אתה מסתכל עליו וחושב "עכשיו הוא ישלוט בי, מה הוא יעשה עכשיו, מה הוא יחליט עכשיו שיפגע באגו שלי". אבל אם אתה מסתכל על הראש ממבט שהוא סך הכול בא באמת לחבר את הקבוצה, לשרת אותה, אז זה תפקיד הכרחי.
שמעון: מה התפקיד של ראש?
התפקיד של ראש להיות אבא, ממש כך, להיות אבא של הקבוצה.
דודי: יש תענוג לראש?
מתוך זה שהקבוצה שלו מתקדמת.
דודי: ושאר החברים שהם לא ראש, מה התפקיד שלהם?
ללמוד ממעמד ראש הקבוצה והחברים, איך הם יכולים להיות סגנים.
דודי: זאת אומרת לתמוך בראש, להתבטל לראש, בזה התמיכה.
כן.
דודי: יפה.
מיכאל: ולמה רק עכשיו התחלנו את התרגיל הזה, למה לא לפני 3, 4, 5, 10 שנים, האם לא היינו מוכנים או מה?
לא היו מוכנים.
מיכאל: ועכשיו מוכנים?
נראה.
דודי: אם יש לנו 800 עשיריות בכלי העולמי, אז יש 800 ראשים, בכל עשירייה יש ראש, וגם הוא נמצא ברוטציה.
כן.
דודי: חוץ מזה יש גם ראש על כל ה-800, ראש הקבוצה, זה נכון?
כן.
דודי: האם הוא צריך להיות גם ברוטציה, או שזה משהו קבוע כבר?
לא, זה ראש העשירייה כולה.
דודי: כן.
לא צריכים להחליף אותו כל הזמן.
דודי: ראש הקבוצה הכוונה.
כן.
דודי: הוא צריך להיות קבוע?
לא, לא קבוע.
דודי: לא קבוע.
לא, מה פתאום.
דודי: זה בעשירייה, אבל בקבוצה? אני עושה אבחנה בין עשירייה לקבוצה.
רואי: נגיד אנחנו עשירייה.
דודי: ויש כמונו עוד הרבה הרבה עשיריות, אז לכל עשירייה יש את הראש שלה.
כן.
דודי: והוא גם מתחלף.
כן.
דודי: אצלנו היום מיכאל, מחר רואי, אחר כך שמעון, זה ברור. על כל העשיריות כולן גם צריך להיות ראש? על כל העשיריות, על כל הקבוצה, סך כל העשיריות יחד, גם צריך להיות ראש?
כן. עד כאן, וזהו.
רואי: הרבה פעמים אנחנו מדברים איתך ושואלים אותך שאלות, וכתוצאה מזה אתה מוליד כל מיני דברים, אתה משתף אותנו בכל מיני כיוונים שנכונים לנו לדרך. לפעמים אנחנו מקבלים תגובות, "אתם מסובבים את הרב, ובגלל איך שאתם שואלים, הוא דווקא עונה לכם בצורה כזאת, ואם הייתם שואלים אחרת, אז הוא היה עונה לכם אחרת". אני רוצה להבין מה לעשות עם הדבר הזה. קודם כל, האם אתה מרגיש שבזה שאנחנו שואלים אנחנו מסובבים אותך?
לא, דווקא ההיפך. דווקא ההיפך. זה שאני משתדל לענות על השאלות שלכם, זה יותר ויותר ברור לי מה אני צריך לעשות עם הקבוצה.
דודי: האם אפשר לסובב מקובל?
לסובב, לא.
דודי: לעשות קומבינה על המקובל, משהו ערמומי כזה דרך שאלות, שנגרום לך להגיד משהו, לעשות משהו. האם אפשר לסובב אותך?
תלוי מה אתה חושב, מה אתה מתכוון.
רואי: לגרום לך להגיד דברים שאני רוצה לקדם. למשל אני רוצה לקדם את הרעיון של ראש עשירייה, אז אני מתחיל לשאול אותך שאלות, וכתוצאה מהשאלות שלי אתה מתחיל לדבר על ראש העשירייה. האם אדם יכול לעשות כזה דבר או שלא, אלא אתה מדבר מה שאתה רוצה, נקודה?
גם זה נכון וגם זה נכון. בדרך כלל אני אישית מדבר רק מתוך ההבנה שלי, ההשגה שלי, ההרגשה שלי.
מיכאל: לפני זה לא דיברת על ראש עשירייה, עכשיו התחלת לדבר. יש אנשים שחושבים שאנחנו המצאנו את זה, ואז התחלנו לשאול אותך ולסובב אותך כדי שתדבר על ראש עשירייה, והם אומרים "לפני זה רב לא דיבר על זה, ועכשיו הוא כן מדבר".
לא היה זמן לזה, הנטייה לא הייתה לכיוון זה.
מיכאל: זה נקרא לסובב. הם חושבים שבגלל שאנחנו עכשיו מדברים על זה, אז אנחנו מכופפים אותך לדבר על דברים שלא היית רוצה לדבר, אבל בגלל שאנחנו רוצים את זה, אז אתה מדבר. ככה חושבים אנשים.
דודי: זה כביכול יושב על הלחץ שלנו, ולא על הלחץ שלך כמי שמרגיש את הקבוצה.
מיכאל: אם הייתי עכשיו מדבר איתך על האנטישמיות בארצות הברית והייתי שואל על זה, אז היית עונה על זה ולא על ראש העשירייה. בגלל שאני מעלה את עניין ראש העשירייה, אז אתה מדבר על ראש העשירייה.
ודאי שאתם קובעים.
מיכאל: את הנושא.
את הנושא.
מיכאל: אבל מה אתה תדבר?
מה אני אדבר?
רואי: למשל הנושא של ראש עשירייה, אני משחזר איך הוא נולד. היינו לפני כנס של עשיריות, ואז התחלנו לדבר על כנס העשיריות, שכל עשירייה צריכה לבנות כנס. מתוך השיחות פתאום העלית את המושג "ראש עשירייה", אמרת שכל עשירייה צריכה שיהיה לה ראש, ואם היא לא מרגישה שיש לה ראש, אז סימן שהיא לא מתקדמת. התחלת לתת כל מיני מושגים וזה חזר על עצמו. לכן התחלנו לשאול על הדבר הזה.
דודי: להגיב.
רואי: להגיב על מה שאתה כביכול הוצאת מעצמך. פה השאלה, מה לעשות עם זה שאנשים חושבים שאנחנו מסובבים אותך או עושים עליך מניפולציה שגורמת לך לדבר?
זה תמיד יהיה כך, לכל אחד יש זכות לדבר שטויות.
דודי: מאיפה פתאום מגיע מצידך לחץ להוליד משהו חדש, לקדם את הקבוצה בצורה מסוימת, רעיון כזה, "עכשיו בואו נעשה את זה"? מה זו ההרגשה הזאת שפתאום מגיעה ואתה מכוון אותנו? לפי מה? מה מתבשל שאתה מרגיש שעכשיו צריך לעשות את זה?
זה מגיע מתוך זה שאנחנו רוצים להבין יותר זה את זה, דואגים לא לאבד את מה שלומדים.
דודי: איך בעתיד נקבל הכוונות בתור עשירייה, בתור קבוצה? איך נדע שעכשיו זה מה שצריך לעשות?
זה רק לפי שאלת הכלל.
דודי: האם מתוך חיבור בינינו אנחנו נרגיש פתאום? נגיד שלא היינו שומעים ממך ראש עשירייה, והיינו יושבים ומתחברים בינינו.
אם הייתם מתחברים ביניכם ושומרים על העשירייה שלכם כראש, אז זה היה טוב.
דודי: האם פתאום היה בא לאחד החברים רעיון לעשות ראש עשירייה? איך זה היה מגיע פתאום אלינו אם לא היינו שומעים ממך?
את זה שמעתם ממני.
דודי: אבל יש בטח עוד הרבה הרבה מצבים שאנחנו צריכים לעבור, תרגילים, רעיונות.
לא כל כך הרבה.
דודי: לא?
רק לעומק. רק לעומק.
מיכאל: לגבי המבנה, להבין את המבנה. נגיד היום יש לנו 800 עשיריות, מחר יהיו 8000 עשיריות, לכל עשירייה יש ראש שתפקידו להוביל את העשירייה לגדלות הבורא.
כן.
מיכאל: ויש את ראש הקבוצה של ה-800 האלה. זה יכול להיות אדם אחד כמו רב, או זו יכולה להיות קבוצת אנשים כמו הנהלה, זה לא משנה.
כן.
מיכאל: אבל חייב להיות ראש, שבעצם ראש העשירייה הוא סך הכול מבצע מה שאותו ראש הקבוצה אומר, מיישם את זה, נכון? זה המבנה.
כן.
(סוף השיחה)