לרדת לעומקי המילים של המקובלים
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 17.01.26 – אחרי עריכה
אילן: "האדם שהולך להתפלל, צריך לעשות הכנה לתפלה. והכנה זו מהי. כמו שכתוב "הכון לקראת אלקיך ישראל" (שבת י'). שמביא שם, שענין הכנה, כל אחד ואחד עשה הכנה לפי הבנתו. ויש לפרש, שענין הכנה, שכל אחד עשה, הוא בכדי לדעת מה לבקש. כי האדם צריך לדעת מה לבקש. כלומר, שהאדם צריך לדעת מה חסר לו.
זאת אומרת, שיש להאדם לבקש על הרבה צרכים, אבל מדרך העולם הוא, שמבקשים לדבר הנחוץ לו ביותר להאדם. כדרך העולם הוא, בזמן שהאדם יושב בבית אסורים, כל דאגותיו הם, שה' יוציא אותו מבית האסורים. הגם שיש לפעמים, שהאדם אין לו פרנסה, וכדומה, מכל מקום אין האדם מבקש אז מה', שיתן לו פרנסה גם כן, הגם שהוא נצרך לזה. מטעם היות עיקר היסורים הוא בזה שנמצא בבית הסוהר, לכן האדם מבקש על הדבר שהוא מרגיש שנחוץ לו ביותר. היינו במה שהוא מרגיש יותר יסורים, על זה הוא מבקש."1
כאילו אין תשובה.
ולאד: אבל לא ברור.
זאת אומרת, כל אחד ואחד חייב לחטט בתוך עצמו, חייב לחטט איפה ה...
תגיד מה כתוב שם.
אילן: מה שאני מבין, שהאדם לפני שהוא מתפלל, לפני שפונה לבורא, צריך לדעת על מה הוא מבקש.
כן.
אילן: צריך באמת לברר. אני חושב שהבירור הנכון במסגרת העשירייה שלנו הוא לברר באמת מה חסר, מה אנחנו מבקשים, ויש לנו באמת הזדמנות. בשבוע הבא אנחנו נהיה כמה ימים ביחד, וזו הזדמנות לחדד את השפיץ הזה, בדיוק בדיוק לאן אני רוצה להגיע.
איך להגיע לשפיץ הזה?
אילן: מה?
מה זה השפיץ הזה?
אילן: השפיץ הזה זה לבקש השפעה, לבקש שיחזק לנו את דרגת האמונה שבנו.
אני מבין שאני צריך להיפגש בשפיץ הזה עם כל חבריי ועם הבורא, ואין לי כלום חוץ מזה. אבל אני צריך עם זה להיפגש.
רואי: איך אתה מכין את עצמך לתפילה?
אני משתדל להיות בין המילים, שמה שכתוב יהיה מקובל עליי. יותר מזה אני לא חושב שיש עוד משהו.
דודי: יש מקומות שהם כותבים מהרגש, ממש בפנייה לבורא, ואז קל להזדהות איתם, כמו שאתה אומר, "אני בין המילים", ויש מקומות שזה יותר אינפורמטיבי. אני מסכים איתם, אבל איך משם לצאת לתפילה?
לי נראה שאנחנו צריכים לרדת לעומקי המילים, ואז להשתדל לקחת מתוך עומקי המילים האלו, מה הם רוצים שאנחנו נתרשם ממה שהם כתבו לנו, זה מה שאנחנו צריכים. להשתדל לספוג מה שיש במילים.
רואי: מה הציפייה שלך מהנסיעה של העשירייה בשבוע הבא?
הציפייה שלי, שנקבע בליבנו את הקשר בינינו שלא יימוט לעולם, שנהיה כשור לעול וחמור למשא, ושאנחנו נוכל לאהוב זה את זה ללא שום פרטים. נגיע לכאן אחרי הנסיעה ונשתדל לעשות סיכום טוב לכל הנסיעה. שיהיה לנו כך.
(סוף השיחה)
רב"ש כרך ב' מאמר "מהו, אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, בעבודה".↩