שיעור ערב 27.03.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך י', עמ' 66, פרשת "חוקת", 1

נשתדל להיות יחד ולהזמין על החיבור בינינו המאור המחזיר למוטב.

פרשת חוקת

וייסעו מהוֹר ההר

.1" וייסעו מהוֹר ההר דרך ים סוף. נסעו, כלומר, שפסקו מללמוד התלמוד, תשבע"פ, שנקרא הור ההר, משום שמשם יוצאת הוראה לעולם. כמ"ש, אשר כתבתי להורוֹתם. וזוהי תשבע"פ, שמשם יוצאת הוראה.

.2 סוד החכמה יש כאן. המקום הזה, שנקרא הור ההר, הוא דרך לים סוף, לסוף המדרגות, שהוא המלכות, שהייתה הולכת לפניהם במדבר, ולימדה אותם דרכי החיים. משום שהיא הדרך, לבוא על ידה לעוה"ב.

.3 וישראל נסעו מאחוריה ומִדַרכה, והלכו אחר נחש עקלתון, השולט בארץ אדום. ע"כ כתוב, וייסעו מהור ההר דרך ים סוף לִסְבוֹב את ארץ אדום. אז, וַתִקְצר נפש העם בדרך, משום שסרו מדרך החיים. אז, וידבר העם באלקים ובמשה. באלקים, מלכות. במשה, ז"א.

למה העליתונו ממצרים, למות במדבר, כי אין לחם, ואין מים, ונפשנו קצה בלחם הקלוקל. על הכול התלוננו, על התשבע"פ, מלכות, ועל התושב"כ, ז"א. כי אין לחם, תשבע"פ. ואין מים, תושב"כ. והוא לחם הקלוקל, כי דבר התשבע"פ קל היה בעיניהם.

.4 אהרון, ימינו של המלך, חסד. הסתלק אהרון, והסתלקו מישראל שבעה עננים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ שמצד החסד. אז חזרו ישראל לאחוריהם שבע מדרגות, כשנסעו מבאר מים חיים, המלכות, שהייתה נוסכת עליהם שפע, לקבל עול מלכות שמיים.

כי בתחילה היו עולים באלו שבע מדרגות חג"ת נהי"מ, מלמטה למעלה, ממלכות עד חסד. ואח"כ חזרו לאחוריהם והתדבקו בנחש עקלתון, השט בים, כי יצאו מהרשות העליונה, מחמת אלו שבע המדרגות, שחטאו בהן והסתלקו מהם.

אז הייתה רשות לנחש התחתון לשלוט בהם, שהוא כמ"ש, עמלק יושב בארץ הנגב, אם לא היו חוזרים בתשובה, והתדבקו בקול יעקב, ואז שלטו בנחש ההוא ונמסר בידיהם.

ויְשַׁלַח הנחשים השְׂרָפים

.5 אח"כ חזרו לסורם, וחטאו במקום תורה ומצוות, וחזרו לאחור שבע מדרגות. אז התעורר הנחש העליון לשלוט עליהם. כמ"ש, ויְשַׁלַח ה' בעם את הנחשים השְׂרָפים. שרפים, כמ"ש, שרפים עומדים ממעל לו. והם נקראים הנחש העליון, משום שתחילה היו שני תנינים וחזרו להיות אחד, כי הנקבה נהרגה. וע"כ כתוב, ויברא אלקים את התנינִם הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם. תנינִם, חסר י'.

.6 וכמה נחשים יוצאים מהנחש העליון, והתחברו בישראל. אז חזרו בתשובה שלמה, והתדבקו בצד הרחמים, להוריד רחמים להמתיק העולם. והוסר הנחש, וכל העולמות נמתקו.

.7 כשחטאו, כתוב, וידבר העם באלקים ובמשה. כשחזרו בתשובה כתוב, כי דיברנו בה' ובך. ולא כתוב, באלקים. אלא, אחר שחזרו בתשובה, רצו להחזיר השפע מהמקור העליון למקומם, מהתושב"כ, ז"א, לתשבע"פ, מלכות. והתדבקו במקום העליון, בז"א, שבו תלוי להמתיק המלכות ולהמשיך מים עליונים מז"א, למקום השורה עליהם, מלכות. משום זה אמרו, כי דיברנו בה' ובך. שהוי"ה הוא ז"א.

.8 כשאדם חוטא במקום הדין, שממשיך דינים למטה, כאילו חטא במקום הדין העליון, במלכות. כש"כ כאן, שחטאו באלקים ובמשה. ומה הטעם שבא עליהם נחש? משום שהם ניחשו ואמרו, אם לא יבוא עלינו דין אין לנו לעסוק בתורה, ואם יבוא עלינו דין, נעסוק בתורה.

.9 כתוב, עשֵׂה לך שָׂרף. כמ"ש, שרפים עומדים. משום שמאחר שחזרו בתשובה עליונה, הרי הם בהיכלי, כשרפים עליונים המשמשים לפניי. ושים אותו על נס. כלומר, להגביה את ישראל למעלה, שיניק אותם המקום של המזבח העליון, בינה הנקראת נס, בכנפיו, להציל אותם מהנחש. כמ"ש, ויקרא שמו, ה' נִיסי. הוי"ה, ז"א. ניסי, בינה. וע"כ כתוב, ושים אותו על נס, ודאי.

.10 כתוב, והאלקים ניסה את אברהם. שהרים דגלו על הכול. כי ניסה, לשון רוממות. אף כאן, הרים דגלו על הכול. ומה הטעם שעשה את הנחש מנחושת? משום שנחושת תלויה במקום החיים, כי נחושת היא ת"ת, המקום שיעקב שרוי שם, משום זה כתוב, וראה אותו וָחָי. כי ת"ת הוא עה"ח.

.11 כמה כוח התשובה עליון על הכול, כי כשאדם שב לפני אדונו, מתמלאת אז באר מים חיים, המלכות, ומַעייניה יוצאים לכל הצדדים, ונמשך לכל שבט בי"ב (12) שערים, להשקות חיות קטנות עם גדולות, שהם י"ב השבטים, הנקראים אריה זאב, חיות גדולות, וטלה וגדי, חיות קטנות.

.12 ישראל כשחזרו בתשובה, אמרו שירה. ואלו שבע מדרגות שחזרו לאחוריהם, החזירו אותם עם השירה שלהם, והעלו הבאר העליונה, מלכות, למעלה, לבינה, כי ממלכות עד בינה יש שבע מדרגות.

ונפרד הנחש מהעולם. כמ"ש, אז ישיר ישראל את השירה הזאת, עֲלִי באר עֱנוּ לה. כי הבאר, מלכות, עלתה למעלה למעלה, לבינה, והתחברה האם התחתונה, מלכות, בעליונה, בינה.

שירת הבאר

.13 כתוב, באר חפָרוּהָ שׂרים. או"א הנקראים שרים, הולידו את הבאר, המלכות, כמ"ש, וייבֶן ה' אלקים את הצלע, או"א שבנו את המלכות. כָּרוּהָ נדיבי העם, האבות. כרוה, כמ"ש, וָאֶכְּרֶהָ לי בחמישה עשר כסף. אלה האבות, חג"ת. וזרע ישראל, שהתחברו במלכות, בט"ו (15) בניסן, ביציאת מצרים, והתעוררה עליהם יד רמה, הנקראת כסף, ימין המלך, חסד.

.14 כָּרוּהָ נדיבי העם בִּמְחוקק במשענותם. כלומר, שע"י משה, המְחוקֵק, התחברה המלכות בי"ב שבטים, שהם בניה, השורים סביב לה. כשישראל עוסקים בתורה, שניתנה ע"י המְחוקֵק, אז י"ב עמודים שלמעלה, י"ב השבטים העליונים, סומכים את השכינה. וע"כ כתוב, במשענותם, כי המלכות נשענת עליהם.

.15 י"ב שערים יש לבאר הקדושה הזו, לעיר הקדושה ירושלים, המלכות, ומהשערים האלו יוצאות לעולם י"ב מתנות עליונות: טובה שמחה ברכה שלום עזרה כפרה תורה חכמה חיים רצון עושר כבוד. וכל שבט מי"ב השבטים ינק לו מתנה עליונה.

.16 וכתוב, באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם, ומִמִדבר מַתָנה. מדבר, דיבורי התורה, מהמדבר הזה באה להם מתנה עליונה, באותו זמן שאינם פוסקים מלסמוך אותה, ע"י עסק התורה.

.17 כשאדם נושא אישה, הוא מתדבק בשכינה, כי מטרם שנשא אישה אין השכינה שורה עליו, כי אין השכינה שורה על מקום פגום. וכשהשכינה אינה שורה עליו, היא מונעת ממנו י"ב מתנות עליונות.

.18 לכן כל השרוי בלי אישה, שרוי בלי טובה, כמ"ש, לא טוב היות האדם לבדו. ושרוי בלי שמחה, כמ"ש, ושמחתָ אתה וביתך.

ושרוי בלי ברכה, כמ"ש, להניח ברכה אל ביתךָ. ובלי שלום, כמ"ש, וידעתָ כי שָׁלום אוהלך. ובלי עזרה, כמ"ש, אעשה לו עזר כנגדו. ובלי כפרה, כמ"ש, וכיפר בעדו ובעד ביתו.

ובלי תורה, כמ"ש, האם אין עֶזְרתי בי ותושייה נדחָה ממני. ובלי חכמה, כמ"ש, חַכְמות נשים בנתה ביתה. ובלי חיים, כמ"ש, רְאֵה חיים עם אישה אשר אהבת. ובלי רצון, כמ"ש, מצא אישה מצא טוב ויָפֶק רצון מה'. ובלי עושר, כמ"ש, בָּטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. ובלי כבוד, כמ"ש, אשת חן תתמוך כבוד.

.19 משום שאשת חיל, המלכות, נקראת יִראת ה', כמ"ש, יִראת ה' טהורה. כשאדם נושא אישה, נפתחים כל י"ב השערים להוסיף ברכות על ראשו, משום שיושב בסתר המלכות, ונשלם כעין של מעלה.

.20 ועל זה כתוב, ממדבר מתנה, שמעסק התורה זוכים לי"ב מתנות. וממתנה נחליאל, שנחלי שפע של אל נמשכים אליו. ומנחליאל בָּמות, הִתְעלוּת. שמתעלה ויושב ברום העולם ועוסק בדברים עליונים שבתורה.

.21 ומבָּמות הגיא אשר בשדה מואב, ראש הפסגה, ונשקפה על פני הישימון. כשאדם מתדבק בתורה ויושב ברום העולם, צריך להשפיל עצמו, כדי שהיצה"ר, המקטרג עליו, לא ישלוט בו, להסיר אותו מהדרך. וע"כ כתוב, ומבמות הגיא אשר בשדה מואב.

מחמת ההתעלות הגדולה הוא צריך לעשות עצמו שפל כגיא, כדי שייפרד ממנו אותו שיושב בשדה מואב, ודאי, היצה"ר שנקרא לוט, ושוכן במואב, משום שדבקותו הראשונה, להוציא פירות של מעשים רעים בעולם, הייתה במואב. כמ"ש, ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב.

.22 ואם אדם נפרד ממנו, עולה להיות ראש, ולשכון בפסגה, במלכות. ונשקפה, שההסתכלות שלמעלה היא בו. על פני הישימון, זהו עוה"ב, בינה, שנקרא ישימון, שמסתכל בפסגה הזו, העיר הקדושה ירושלים, המלכות. כי הבינה מסתכלת, כלומר משפיעה, במלכות.

.23 כשישראל חזרו בתשובה, והעלו את הבאר, המלכות, למעלה, היא ניתנה להם במתנה. ועל זה כתוב, וממדבר, מתשובה, מתנה. וכשחוזרים לדרך רע, אז, ומבמות הגיא, כמ"ש, ונשב בגיא מול בית פְּעוֹר. על עוון זה ישבו למטה בגיא. אשר בשדה מואב, משום שהצד של מואב גרם להם עוון זה.

.24 ואחר שקיבלו את עונשם עלו לראש, והרימו דגליהם על הכול, כמ"ש, ויהי אחרי המגפה ויאמר ה' אל משה ואל אלעזר בן אהרון הכוהן לאמור, שְׂאוּ את ראש. להרים דגליהם על הכול."

והורידו לָאיש מִנְחה

.25" באר זו נקראת מִנְחה, כמ"ש, והורידו לָאיש מנחה, המלכות. שהפירוש הוא, תְחברו מנחה, המלכות, בבעלה, ז"א, שגרמתם שז"א יסתלק ממנה, כשמכרו והורידו אותו צדיק, יוסף, למצרים. שעל זה כתוב, והורידו לאיש מנחה, שתתקנו זה, ותחברו המנחה, מלכות, לאיש, ז"א.

.26 וזוהי תשבע"פ, המלכות, ונקראת באר, כמ"ש, הואיל משה ביאר את התורה. ויש בה שישה סדרים, שישה סדרי משנה, כנגד חג"ת נה"י דמלכות. משום זה מי שיתעסק בה, יתעלה שש מדרגות חג"ת נה"י.

.27 כמ"ש, וממִדבר מתָנה. מדבר, כמ"ש, ומִדְבּרֵךְ נָאוֶוה, שהוא דברי תורה. מתנה, גורם בתורתו שהצדיק, יסוד, ייתן לו מתנה.

וממתנה נחליאל, הנחלים העליונים נו"ה.

ומנחליאל בָּמות, זוהי התעלות אל המקום שהמלך שורה, ת"ת.

ומבמות הגיא אשר בשדה מואב, זהו יצחק היושב באותו שדה, כמ"ש, וייצא יצחק לשׂוחַ בשדה. ומאותו שדה, שהוא גבורה, התעורר עליהם הדין עד שישבו בגיא, בשפלות.

ראש הפסגה, זהו אברהם, חסד, ראש העולם. אלו הן שש מדרגות, שהעוסק בתורה מתעלה בהן.

.28 כשירד יוסף למצרים, ראה יעקב בחכמה, ורמז להם, שיורידו למצרים את המנחה, המלכות, שתגן עליהם בגלות. וע"כ אמר, והורידו לאיש מנחה. ובמנחה זו כלולים ו"ק חג"ת נה"י, כמ"ש, מעט צוֹרי ומעט דבש, נְכֹאת ולוט, בוטנים ושקדים.

.29 מהו הטעם שכתוב, מעט צורי ומעט דבש? כשמעשיהם של בני אדם אינם ישרים למעלה, אז נחלש צד הימין, חסד, והשמאל שולט. וע"כ מעט צורי ומעט דבש, זהו תמר, שיש בו זכר ונקבה, והסתלק הזכר מהנוקבא, שאין ייחוד ז"א ומלכות שלם. ע"כ לא היה אז אלא מעט דבש.

נְכֹאת, כמ"ש, וַיַרְאֵם את בית נְכוֹתו, שפירושו אוצר. הרי יש כאן שלושה דברים, צורי דבש נכאת. ועם לוט בוטנים שקדים, הן שש מדרגות, הכלולות במנחה זו.

.30 ועכ"ז, אע"פ שהמנחה, המלכות, ירדה למצרים, בא מעט צורי, משום שיושבת בגלות. וכשתעשו מנחה זו, אז כתוב, ואֵל שד"י ייתן לכם רחמים לפני האיש. אל, אברהם, חסד. שד"י, יצחק, גבורה. ייתן לכם רחמים, יעקב, ת"ת. לפני האיש, יוסף, יסוד.

כל אלו המדרגות יתחברו. ואני, כאשר שָׁכוֹלתי שָׁכָלתי. שכולתי במקדש ראשון. שכלתי במקדש שני. ולא אֶשְׁכַּל עוד. וכל זה בעוון מכירת אותו צדיק ירדו למצרים.

.31 י"ב שנים ישב אותו צדיק, יוסף, בבית האסורים, משום זה י"ב השבטים הם בגלות אדום. משום מאה ברכות שמנעו מהמלכות בכל יום.

.32 ושנה אחת לבד ישב בבית פוטיפר, כמ"ש, ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה. בבית, זהו מחצית השנה, אשר קור יורד לעולם, ויושבים בבית. ובשדה, זהו מחצית השנה, שאדם יושב בעבודה בשדה.

נשארו י"ב שנים, שישב בבור בבית האסורים. לכן עורר הקב"ה על י"ב השבטים את הבור של אותו נחש, גלות עשיו. ועל זה כתוב, והורידו לאיש מנחה.

ובסוף הגלות, שנותנים מנחה, שמתקנים המלכות, שנקראת מנחה, שתהיה מזדווגת עם ז"א, מתקיים בהם הכתוב, והֵביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'.

.33 מנחה זו נקראת ארץ ישראל. ארץ מלכות. ישראל ז"א. וארץ ישראל, מורה שהמלכות בזיווג עם ז"א. ומשתבחת בשבעה פירות עליונים שיש בה, חג"ת נהי"מ, כשהיא בחיבור עם ז"א למעלה, וע"כ ציווה אותם הקב"ה, כשיבואו לארץ הקדושה יתחברו אישה בבעלה, מלכות בז"א.

.34 כתוב, ולקחתָ מראשית כל פרי האדמה. אדמה אותיות אד"ם ה'. אדם, יעקב, ז"א. כשהתחברה בו אמא עילאה, בינה, הנקראת ה"ר דהוי"ה, ומעטירה אותו במוחין, אז האילן הגדול, ז"א, נותן פרי. ונקרא בשלמות אדמה. וזהו פרי האדמה.

.35 כתוב, ושׂמתָ בטנא, במלכות, הנקראת טנא, שבא לה אור מז"א, ושׂם בה האור העליון, הבא אליו מראשית, מחכמה. ואז, והלכת אל המקום, אל המלכות.

הפרי של אדם שלמעלה, של ז"א, הוא יוסף, צדיק, יסוד דז"א, שהוא פרי מעה"ח, מז"א. והפרי ההוא יתחבר בטנא, מלכות. ואם לא תלך עם הפרי הזה, יסוד, הישמר מללכת למקום המלכות, שלא תשרוף אותך בלהבותיה.

.36 כך אמר יעקב לבניו, הישמרו מרדת למצרים, אם לא תורידו לאיש ההוא מנחה. וכאשר תורידו, תִתְרצו יחד, וכל העולם יהיה בשמחה.

.37 וכתוב, ויכינו את המנחה עד בוא יוסף. כי מנחה, המלכות, נתקנה בי"ב (12) עמודים שלה, י"ב שבטים שבמלכות, עד שבא בעלה ז"א, להתחבר בה בצהריים. ובעת ההיא הם יאכלו שם לחם, וסם חיים יתעורר עליהם.

.38 כתוב, קוּמָה ה', אֵל נְשָׂא ידך, זהו להגביר הימין על השמאל, כמ"ש, נשאתי את ידי, שהוא ימין עליון, שנקרא אל. שהרמתי הדגל למעלה. ועל זה כתוב, ובאתָ אל הכוהן, צד ימין שהתעורר בעולם, חסד, ויקבל ממך המנחה ההיא, ויקבל אותה בימין, חסד.

.39 וע"כ כתוב, לך ה' הגדוּלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד. יש גדולה וגבורה במלכות, משום שכתוב, כי כל בשמיים ובארץ. אשר היסוד, שנקרא כל, מחבר שמיים וארץ, ז"א ומלכות, והתחבר בארץ ראשית הפרי הזה, יסוד, וכל הספירות, שהן הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד.

.40 וע"כ כתוב, שׂאו ידיכם קודש, שפירושו, קבלו אותה המנחה הנקראת ידכם הימנית, ותישאו אותה אל המקום שנקרא קודש, או"א, שבת, שאז עולה המלכות לאו"א. תישאו אותה אליו.

ואז, ובָרכו את ה'. והיא מתברכת מכל ע"י הכוהן, חסד דז"א, המתלבש בבד, יסוד דז"א, הענף של האילן העליון, הנקרא חכמה עליונה. כי כשז"א ומלכות מלבישים לאו"א, לחכמה עליונה, נמצא יסוד דז"א, ענף לחכמה עליונה, כי חכמה עליונה מתלבשת בו. ומהענף, יסוד, יוצאות כל הברכות שבעולם.

.41 והחשבון של כֹהן הוא ע"ה (75). ע"ב (72) הם כנגד ע"ב צדדים הרשומים בחסד, כי חסד הוא בחשבון ע"ב. ושלוש שנשארו עד ע"ה, הן כנגד שלוש מדרגות עליונות חב"ד, שהכוהן, חסד דז"א, מתלבש בהם. והכוהן אינו צריך להפסיק בין אותו הלבוש העליון, חב"ד, שהתלבש בו, כדי שלא להראות פירוד במקום עליון. ואז מתברכים עליונים ותחתונים על ידו.

.42 אם לא אותה המנחה, המלכות, שהורידו עימהם למצרים, ויעקב ביקש עליהם רחמים, לא היו יוצאים ממצרים. כמ"ש, ותעל שוועתם אל האלקים מן העבודה. האלקים, אמא עילאה, בינה. מן העבודה, מנחה, שהיא מלכות, עבודה, והיא מתפללת על בניה, כמ"ש, ואני תפילה. ונקראת עבודה, משום שהיא גן עדן, וצריכים לעבוד אותה.

.43 המלכות, שנקראת עבודה, היא קיום העולם. ועל שלושה דברים העולם עומד, על התורה, יעקב, ת"ת. על העבודה, תשבע"פ, המלכות. ועל גמילות חסדים, אברהם, חסד. עבודה היא יצחק, גבורה. והכול אחד, כי המלכות נאחזת בגבורה.

.44 כשכוהן, חסד דז"א, התעורר לעבודה הזו, המלכות, אז יורד לחם מהשמיים, ז"א, לארץ, מלכות, וזן ליושביה, לעולמות התחתונים.

לחם, זהו לחם שעלה למעלה, שז"א המשפיע את הלחם, עלה לאו"א, והמלכות לישסו"ת, ומזונות תלויים בהשפעת מזלא, דיקנא דא"א, ואו"א במזלא התכללו. ומשם יורד מזון בשבת. כיוון שהוא קיום שלמעלה, מזון המקיים את העליונים, כי הוא עוה"ב, בינה, ועוה"ב מוציא האור למעלה במקומה.

.45 וע"כ כתוב, היום לא תמצאוהו בשדה. משום שביום הזה מקבל השדה, המלכות, שיקוי לעצמה, שמשום זה עלתה לבינה, ואינה נמצאת במקומה עצמה. אבל לעוה"ב, במקום בינה, תמצאו יו"ט הזה, שהוא השדה, המאיר באור השמש, ז"א, העומד אז במקום או"א, ומשפיע לה.

.46 השבת הזה נקרא כל, יסוד, אשר כל הוא בחשבון חמישים, משום שעל ידו נפתחים חמישים שערי בינה, ומתעורר להשפיע אותם למלכות. וכאשר כֹל הזה התעורר אל הכלה, כי בשעה שהמלכות מקבלת חמישים שערי בינה מכל, יסוד דז"א, היא נקראת כלה, שהיא ג"כ בחשבון חמישים, אלא בתוספת ה', הרומזת על המלכות, שהיא ה'. אז אמא עליונה, בינה, מלבישה אותו גבורות עליונות, ומתעוררים הרחמים בעולם. והתיקון העליון נתקן.

.47 מלכות היא האַפִּרְיון, כמ"ש, אפריון עשה לו המלך שלמה. והוא התיקונים של העולם, מלכות. עמודיו עשה כסף, אברהם, חסד. רפידתו זהב, יצחק, גבורה. מֶרְכָּבו ארגמן, יעקב, אשר כלול משני הצדדים חו"ג, הרוכב על הכיסא, הנקרא אהבה קטנה, מלכות, אהבת דודים שמשמאל, כמ"ש, תוכו רצוף אהבה.

.48 תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים. אהבה רבה, אהבת חסד, שמימין, אהבה פנימית. מבנות ירושלים, כאשר התקינו את המנחה, מלכות, שאז מאיר לה השמש.

.49 כתוב, ויכינו את המנחה, כדי שהשמש, ז"א, יאיר לה. אז, ויישא מַשְׂאות מאֵת פניו, שחָלק להם חלקיהם. ונתן להם מאת פניו, מהכיסא, שבו מזון לכל, הבינה.

.50 וַתֵרֶב מַשְׂאַת בנימין ממשאות כולם חמש יָדוֹת. משום שהשכינה בחלקו. ממשאות כולם חמש יָדוֹת. כלומר, ה"ת דהוי"ה, כלה, כאשר כל, היסוד, התחבר עימה, אינם מתיישבים אלא בחלקו של בנימין, כי בנימין הוא יסוד דמלכות. וע"כ קיבל חמש ידות כשקיבל בחלקו אותה הה', הנקראת מנחה, המלכות. ואת כל חמישים הברכות הבאות מכל אל הכלה, קיבל בנימין, היסוד שלה, מפני שהוא הקטן מכולם. הרומז על המלכות, שהיא קטנה.

.51 מַשְׂאות כל השבטים הם עשרה. כתוב, ותֵרֶב מַשׂאַת בנימין, שהתרבה ה"פ עשרה, שכל ספירה שבחג"ת נ"ה דמלכות נכללה מעשרה, והן החמישים. והכול היה בגלל אותה ה' ששָׁרתה בחלקו. בגלל שמלכות קטנה והוא קטן, רצתה בו, לשים משכנה עימו, שקטן רומז על מלכות.

.52 על זה כתוב, הֱביאני המלך חדריו נגילה ונִשמחה בךְ. זהו בנימין, שאמר כך, שיוסף הביא אותו בחדרו. נגילה ונשמחה, אגילה, בלשון יחיד, היה צריך לומר, מהו נגילה? כל השבטים הביא אותם בחדרו בשביל בנימין. ע"כ אומר בלשון רבים.

בךְ, זהו כלל התורה, שהצטרפה מכ"ב (22) אותיות, והמילה בך רומזת על כ"ב, שהתקיימה כשיוסף שמר אות ברית הקודש. נזכירה דודיך מיַין, כי כתוב, וישתו ויִשְׁכְּרו עימו."

בחבלי אדם אֶמְשְׁכֵם בעבותות אהבה

.53" ע"כ כתוב, מושְׁכֵני, אחריך נרוצה. כי יוסף משך אחָיו שם. כמ"ש, בחבלי אדם אֶמְשְׁכֵם בעבותות אהבה. זוהי אהבה, חסד דז"א, שירדה עימהם לדוּר שם, ושמחו שם במלך העליון, ז"א, שהתחבר שם עם יוסף, משום ששמר את ברית הקודש, שניתנה לשמונה ימים.

.54 וע"כ כתוב, מֵישָׁרים אֲהֵבוךָ. מישרים, כמ"ש, אתה כוננת מֵישרים משפט וצדקה, שהם ז"א משפט, ומלכות צדקה. אלו נקראים מישרים, כמ"ש, צדיק וישר הוא. ונכלל הזכר עם הנוקבא, שמשפט, ז"א, נכלל עם צדק, מלכות, והצדקה התעוררה בכל העולמות. וע"כ מישרים אהבוך ודאי.

.55 כתוב, וישראל אהב את יוסף מכל בניו. ישראל, היה צריך לכתוב, מהו, וישראל עם ו'? כדי לכלול עימו השכינה, האוהבת את יוסף, וע"כ כתובה ו' יתֵרה. כעין זה, והוי"ה עם ו', פירושו ז"א ובית דינו, המלכות.

.56 כל השבטים הודו לו, על שאהוב לאביו ולאימו. ובירכו לו ברכות כל העולמות, שיתיישב במקומו כראוי.

.57 ומאין לנו שאפילו אחיו אהבו אותו? כי כתוב, על כן עלָמות אֲהֵבוךָ. עלמות, כמ"ש, עומד על שני עשר בקר. שהים, המלכות, עומד על י"ב בקר, י"ב שבטים עליונים שבמלכות, שמשם שורש י"ב שבטי ישראל. והשבטים נקראים עלמות, משום שהם בעולם הנוקבא, המלכות.

.58 אחר שהסתלק יוסף למעלה, כתוב, שחורה אני ונאווה בנות ירושלים, כאוהלֵי קֵדָר כיריעות ש_מה. שחורה, משום שהגלות התחזקה עליהם. ועכ"ז, ונאווה, משום שלא התערבו במצרים. כאוהלי קדר, נשחרתי ביניהם, שגזרו עליי כמה גזרות רעות. ועכ"ז אני יפה כיריעות שלמה במע"ט, משום ששבטי יה באו למצרים, ושבטי יה יצאו משם, שלא השתנו.

.59 אל תִראוני שאני שחרחורת, זהו משום ששְׁזָפַתְני השמש. כי השמש, ז"א, הסתלק. וכל זה בני אימי גרמו לי. אלו הם בניו של יעקב, שמכרו את יוסף כאן. והם גרמו לי ולשכינה, שגלתה עימי כאן.

.60 ועל זה כתוב, וייאנחו בני ישראל מן העבודה. כשראו את העבודה הקשה, עד שהייתה נזכרת להם הברית העליונה, ואמא עילאה, בינה, התעוררה ברחמים על בניה. כמ"ש, ותעל שוועתם אל האלקים, זוהי אמא עילאה, שכל החירות בידיה, ופתחה לישראל הפתחים העליונים, חמישים שערים, והוציאה אותם משם. ואמא תחתונה, מלכות, התמלאה רחמים עליהם. ומשה יצא לעולם, ממונה, ואב, לרעות את ישראל בתורה."

(סוף השיעור)