002-2_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/HsQB0p8q?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. עמ' 291, דף רצ"א. אות א'

נתחיל כאן חלק ה'. כאן המדובר מע"ס דעקודים בהתפשטות השניה, שנקרא פרצוף ע"ב, הנקרא מטי ולא מטי.

א) דע, כי להיות, שאלו הי"ס הנקראים עולם העקודים, הם אורות וענפים שיצאו מן הפה דא"ק, כנז"ל. והנה נודע שבאותה הפה עצמה, תהיה בתוכה, בחינת היוד ספירות שבה, בפה שנקרא מלכות יש שם יו"ד ספירות.

ובספירה היוד שבה, הנקראת מלכות שבה, יש שם יו"ד שרשים של אלו היו"ד ספירות שיצאו לחוץ, הנקראים עולם עקודים. והם גם כן נקראים יו"ד ספירות מכתר עד מלכות, והם שרשים לאלו הי''ס דעקודים שיצאו לחוץ. כי כן הוא בכל העולמות כולם.

הוא אומר כאן, שאלו הי"ס הנקראים עולם העקודים, לא, לא מדברים מראש המדרגה, מדברים בעיקר בגוף. מאיפה נמשך הגוף? מפה דא"ק. ועל כך הוא מפרט ואומר, הפה עצמו, שנקרא מלכות דראש, יש שם יו"ד ספירות, ובספירה היוד שבה, הנקראת מלכות שבה, העצם שלה, יש שם יו"ד שרשים של אלו היו"ד ספירות שיצאו לחוץ, הנקראים עולם עקודים. מה זה כאן עוד הפעם? הגוף כוונתו. והם גם כן נקראים יו"ד ספירות מכתר ועד מלכות, והם, מי הם? המלכות דראש הם שרשים לאלו הי''ס דעקודים שיצאו לחוץ. כי כן הוא בכל העולמות כולם, שממלכות נמשכת למטה.

להבין זה בשני מילים צריכים לומר כך, למדנו בראש, יש תשע ספירות, ויש מלכות שהיא לא מקבלת, ועליה היה צמצום, אבל מלכות עושה מסך, חשבון, כמה שהיא יכולה לקבל על מנת להשפיע, וזה נקרא אור חוזר. נמצא במלכות יש אור חוזר שנותנת ממטה למעלה. נמצא, במלכות לבד יש עשר ספירות דאור חוזר.

במלכות הזאת, משום שהיא מלבשת למעלה, מתפשט למטה לגוף. נמצא, מלכות דראש שנותנת עשר ספירות לראש, ומלכות דראש נותנת עשר ספירות לגוף. נמצא, שיש עשר ספירות, העצם שלו הנקראת מלכות שבה, שם היא יש יו"ד שרשים שמתפשטים ממנה למטה, לגוף.

הנה, עכשיו ברור?

תלמיד: ברור ברור.

רב"ש: ... הגוף. הגוף היינו יוצא מהראש. הראש נקרא השורש, והגוף נקרא ענף.

תלמיד: מה זאת אומרת פה...

רב"ש: הוא מתחיל לדבר עכשיו בפרצוף הראשון, בכלים בכל הפרצופים. הוא מתחיל בגלגלתא דא"ק, וזה נמשך בע"ב, בס"ג, בכולם. מה כולם מלכות דראש? משום שנותנת אור חוזר למעלה. מי נותן? עצם המלכות הזה, יש לו ט' ספירות דאור חוזר שנותנת ממטה למעלה, ואחר כך היא מתפשטת ממנה למטה. נמצא, במלכות יש לה י' ספירות בשביל הגוף, וגם בשביל הראש.

עכשיו נראה אור פנימי.

א) מלכות שבה, מלכות של הפה, יש שם יוד שרשים: כבר נתבאר ענין התפשטות כל פרצוף, שאור העליון, מתפשט מתחלה לזווג דהכאה על המסך שבכלי המלכות, ואור חוזר עולה מהמסך ולמעלה ומלביש על הע"ס שבאור העליון.

והלבשה זו מכונה ע"ס של ראש. ואח"כ, מתרחבת המלכות, על ידי האו"ח שהעלתה, לע"ס מינה ובה, מלמעלה למטה. והלבשה זו נקרא גוף, ובפרצופי א"ק נקראים הגוף עקודים.

והנך מוצא, אשר המלכות עם הע"ס של או"ח שלה, הם הממשיכים ומאצילים את הע"ס של הגוף, מי על ידי האור חוזר שיש? בעצם המלכות שהיא בחינתה עצמה נותנת עשר ספירות דאור חוזר, ולכן נקראים הע"ס שלה, בשם שרשים, אל הספירות של הגוף.

שם כתוב, שלא היה, לא היה ראש ולא היה סוף. שאלת, אם מדברים מתחילת בריאת העולמות, כן צריך להיות ראש? תשובה, לא היה ראש מפני שלא היה סוף, כך ללמוד. מה הפירוש ראש? מקבל בכוח, ואחר כך מקבל בפועל. מדוע? היות שהיה צמצום, שאסור לקבל, מוכרח מקודם לעשות חשבון כמה שיכול לקבל, נקרא קו... נקרא ראש, ואחר כך מתפשט לגוף. מה שאין כן, בעשר ספירות אור שני שקיבל בעל מנת לקבל, תכף היה בפועל, לכן לא היה שם ראש. מדוע? משום שלא היה סוף.

תמיד מדברים מעצם. יש לנו בראש עשר ספירות, עד שבאו למלכות. ומלכות זה ספירה אחת, מקבל על מנת לקבל. המקבל על מנת לקבל היה צמצום, לא רוצה לקבל, אז המלכות הזאת הוציאה מתוכה עשר ספירות דאור חוזר. מי המלכות הזאת? עצם. ואחר כך הוא אמר, המלכות הזאת בשיעור שנותן אור חוזר ממטה למעלה, המלכות הזאת מתפשטת. אם כן, ממי מדבר? בעצם המלכות.

אות ב) ונמצא, כי מ"ש לעיל, כשנסתלקו האורות אל המאציל, שנשאר אור הכתר תמיד דבוק עם המאציל ולא חזר לירד, בהתפשטות שנייה בפרצוף הע"ב, הענין הוא, כי עמד שם למטה מן ספירת המלכות אשר בי"ס, הנקראים שרשים של העקודים, אשר כל העשר ספירות של העקודים, למדנו מקודם, הם בספירת המלכות, איזה מלכות? אשר מכלל הי"ס של הפה עצמו דא"ק. ונמצא כי היוד שרשים הנזכרים, הנה בחינת המלכות שבהם, בראש. היא, המלכות הזאת דראש, אשר האצילה אלו הי"ס הנקראים עקודים, הגוף, והיא, מי? מלכות דראש נקראת מאציל אליהם, אל הגוף.

מה כתוב כאן? כאן הוא אומר לנו שהמלכות דראש, אה לא, שהאור שהיה מאיר בגוף הסתלק, עולה למאציל. אין שם מקומות, רק מעלה מטה נקראת רק לפי היחס. אז יש כלל, כל ענף עומד למטה מהשורש שלו. מאיפה בא אור הכתר לגוף? ממלכות דראש. שהוא עולה למעלה, מסתלק מהגוף, איפה הוא צריך לעמוד? למטה ממלכות דראש. מלכות דראש הוא המאציל שלו. נמצא שמה שהוא אומר שהוא עולה מהמאציל, כאילו עומד למעלה מכתר דגוף, ולמטה ממלכות דראש. מדוע? מלכות דראש הוא המאציל שלו, זה שהוא אומר כאן. ברור זה?

ב) הוא אומר שם, כי מ"ש לעיל, כשנסתלקו האורות אל המאציל, שנשאר אור הכתר תמיד דבוק עם המאציל ולא חזר לירד, מפרש, הענין הוא, כי עמד שם למטה מן ספירת המלכות, שהמלכות דראש נקרא מאציל אליו.

אות ב', למטה. עמד שם למטה מספירת המלכות: כבר נתבאר, שהתפשטות הא' דעקודים היה בקומת כתר, מדוע? משום דזווג דהכאה היה שם, במסך שבעביות דבחי"ד, ונודע, שקומת כתר הזו, אחר שנסתלק מהתפ"א דעקודים, שוב לא חזר לירד בהתפ"ב, אף פעם לא תהיה עוד. אלא שנשאר במקורו במאציל, דהיינו המלכות של ראש, שהיא בחינת המאציל שלו. למי? לאור הכתר שמאיר בגוף.
כמ"ש כאן הרב, וזה אמרו, כי עמד שם, מי? אור הכתר, למטה מן ספירת המלכות, שבי"ס הנקראות שרשים דעקודים. כלומר, שקומת הכתר הזו, שהיה בגוף לאחר הזדככות המסך, הסתלק האור שחזרה אל המאציל, לאיזה בחינה? דהיינו למלכות דראש, להיותו הענף של המלכות, וע"כ, כשחזר אליה, השיב למאציל, נמצא שעומד מתחתיה. מדוע? שהיא היא מלכות דראש, בעלת המסך, שבה זווג דהכאה והאו"ח. דהיינו למלכות דראש, להיותו הענף של המלכות, וע"כ, כשחזר אליה, נמצא מתחתיה... שעומד מתחתיה.

עוד דבר, וצריכים לדעת ההבחן בין המלכות דראש, שהיא בעלת המסך, שבה זווג דהכאה והאו"ח, ובין אור הכתר שעלה, שהוא בחינת אותו האור, שכבר היה מלובש בכלי, אלא שחזר ויצא משם, והוא עתה בחינת אור בלי כלי. וזכור זה.

אז מה הטעם, צריכים לזכור? שמלכות דראש נקרא מלכות הזיווג דעשר ספירות דאור חוזר שהיא נותנת, ובין אור הכתר שהיה מלובש בכלי, ועכשיו הוא למעלה מכלי דכתר, אין לו שום כלי. וזה נקרא שעומד למטה ממלכות דראש.

איפה נעשה השתנות? אור הכתר מקודם היה מלובש בכלים, ועכשיו שאין לו מסך הסתלק מהכלים, והוא עומד למטה ממלכות דראש, אור בלי כלי. וזכור זה. לכן אחר כך שלומדים, שהמסך שבטבור שעלה לראש, נכלל עוד הפעם מהמסך שבראש. מה נעשה כאן מאור הכתר שעומד למטה בלי כלי? נראה אחר כך, הוא מפרש. 04:13:42

ג) והנה כל היוד שרשים הנזכרים, פניהם כלפי מטה להאיר בעולם העקודים, על ידי מי? על ידי אותו אור הכתר של העקודים, שנשאר שם תמיד תחת המלכות של השרשים. נמצא, כל האורות שמלכות דראש רוצה להאיר עכשיו לתחתונים, מוכרח לעבור דרך אורות על ידי, מוכרח לעבור על ידי אורות הכתר. וכן הכתר העליון של השרשים של הראש, גם הוא חושק להשפיע בכתר של העקודים שעלה שם. כי לעולם חשק השרשים להאיר בענפים כי הם בניהם, ומאירים בהם די ספוקם כדי שגם הענפים שהם בניהם יזדווגו גם הם ויולידו תולדות.

מה הוא רוצה? נראה באור פנימי.

מה כתוב? כל היוד שרשים שיש במלכות דראש, פניהם כלפי מטה להאיר בעולם העקודים ע"י אותו הכתר: פירוש, כי גם אחר ההסתלקות של העקודים, צריכים הכלים דעקודים לקבל אור מן הע"ס של ראש, אבל מה? והיינו כדי להחיותן, שהיא הארה מועטת, המספקת כדי קיומם בלבד. שהכלים לא יתבטלו, והנה הארה זו המה צריכים לקבל באמצעות אור הכתר, שעומד מתחת המלכות דראש, כי זה הכלל, שכל הבא ומושפע להפרצוף, הוא מושפע על ידי ספירת כתר של אותו הפרצוף. למה? להיותו השורש העליון של הע"ס ההם. ולפיכך גם כאן, אע"פ שאור הכתר כבר נסתלק מהפרצוף, מ"מ אין הכלים יכולים לקבל את ההארה כדי להחיות, כדי להחיות הנ"ל, כי נתכלל, זולת, ע"י [אור] הכתר, שעומד מתחת המלכות של ראש. מה זה נותן? נראה אחר כך.

ד) ובהיות, לא, עוד לא גמרנו את זה.

תלמיד: …

רב"ש: הכתר העליון של השרשים, גם הוא חושק להשפיע. בירידת האור, תראה למעלה. וכן הכתר העליון, זה לא כתר שהיה בגוף. הכתר עליון של השרשים, גם הוא חושק להשפיע בכתר של העקודים שעלה שם. כי לעולם חשק השרשים להאיר בענפים כי הם בניהם, ומאירים בהם די ספוקם. מה זה די סיפוקם? כדי שגם הענפים שהם בניהם יזדווגו גם הם ויולידו תולדות.

אור פנימי.

הכתר העליון של השרשים גם הוא חושק להשפיע, ויולידו תולדות: כלומר, כי מלבד החיות אשר הענפים מקבלים מן אור הכתר שלהם, העומד תחת המלכות של ראש, כנ"ל, בדיבור הסמוך, הנה יש להם חשק להשרשים העליונים שבראש, להשפיע לענפיהם הארה מרובה המספקת להם, שיוכלו להזדווג ולהוליד תולדות.

והארה מרובה הזו, אינה מושפעת להם זולת על ידי כתר העליון של השרשים דהיינו, ע"י הזווג בהמסך דמלכות של ראש, שמשפיע אל אור הכתר העומד תחת המלכות ההיא, ומשם מושפע אל הענפים.

מה הוא מסביר לנו? שני דברים. אחת, הארה מועטת כדי להחיות את הכלים מגיעה מלמעלה, אז גם כן עובר דרך הכתר העליון. הזדכך אור הכתר שהיה מלובש בגוף, שעומד תחת מלכות דראש, וגם מה שכתר העליון רוצה לתת את זה במקום, נותן לו מסך ואור חוזר, ונקרא עביות ממטה למעלה, שגם הם יוכלו לקבל, גם את זה הם צריכים לקבל מאור הכתר שמתחת מלכות דראש.

אז צריכים להתחיל אות ד'.