שיעור צהריים 01.10.2022– הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך א', עמ' 21,

מאמר "איזה קיום תורה ומצות מזכך את הלב"

למדנו שהבורא ברא את הנבראים ביצר הרע, כך כתוב, "בראתי יצר הרע" וכנגדו נתן להם "תורה תבלין", זאת אומרת ישנן פעולות, הבחנות, השפעות שיכולות להפוך את היצר הרע הזה, את הרצון האגואיסטי, ליצר טוב, לרצון אלטרואיסטי, משנאה לאהבה. זה מה שאנחנו שומעים. ולהפוך את הרצון האגואיסטי, הרצון הרע, לרצון הטוב, אפשרי על ידי "תורה ומצוות".

מה זה נקרא "לקיים תורה ומצוות"? תורה בדרך כלל נקראת המאור המחזיר למוטב, זאת אומרת יש כוח עליון שמתעורר בתנאים מיוחדים ומשפיע על האדם, והמצוות הן, יש באדם בסך הכול תרי"ג רצונות, אומרים אפילו תר"ך רצונות, זאת אומרת 613 או 620 רצונות שכולם מקולקלים בעל מנת לקבל, והאדם מחויב לתקן אותם מכוונה על מנת לקבל לכוונה על מנת להשפיע, זה בעצם מה שעליו לעשות. זה בעצם התפקיד שלנו בחיינו כאן בעולם הזה. בואו נראה מה כותב על כך רב"ש.

"איזה קיום תורה ומצות מזכך את הלב"

תשמ"ד - מאמר ח'

1984 - מאמר 8

"לב" נקראים כללות הרצונות שלנו שכולם מלכתחילה אגואיסטיים על מנת לקבל ואנחנו צריכים לתקנם שכולם יהיו בכוונה בעל מנת להשפיע. זאת אומרת, אנחנו לא משנים את הרצונות, אנחנו משנים את השימוש בהם מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

"שאלה: אם מקיימים תורה ומצות בעל מנת לקבל פרס, האם גם זה מזככת את הלב, כיון שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". היינו, שמזככת את הלב, האם זה דווקא שמכוון שלא על מנת לקבל פרס, או אילו שעשה בעמ"נ לקבל פרס, גם כן מזככת את הלב."

כבר מלכתחילה יש כאן כמה שאלות, "אם מקיימים תורה ומצות בעל מנת לקבל פרס," לעצמו "האם גם זה מזככת את הלב" זו השאלה השנייה. "כיון שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". היינו, שמזככת את הלב," תורה ומצוות, התורה תבלין "האם זה דווקא שמכוון שלא על מנת לקבל פרס, או אילו שעשה בעמ"נ לקבל פרס, גם כן מזככת את הלב." יש רצונות אגואיסטיים, באיזו צורה נשתמש בהם כדי להפוך אותם מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע?

שאלה: איך מעשית הרצונות הופכים מכוונה על מנת לקבל לעל מנת להשפיע?

בוא נראה. יש כאן שאלה, "האם זה דווקא שמכוון שלא על מנת לקבל פרס" פועל עליו, או אפילו שהוא עושה בעל מנת לקבל פרס, הוא גם משתנה, מתקן את עצמו. זאת אומרת יש לי לב, הלב נקרא הרצון הכללי, ברצון הכללי הזה יש תרי"ג רצונות פרטיים, יש 613 רצונות בתוך האדם הנקראים לב. אם אני מתעסק בתורה ומצוות, ואני עוד לא יודע מה זה בדיוק, אבל אומרים לי אם תעסוק בזה, אז כל הרצונות שלך יתהפכו מהכוונה על מנת לקבל לכוונה על מנת להשפיע.

השאלה היא, האם יש עוד תנאי או לא? אם לא, אז אני צריך פשוט לדעת מהם תרי"ג הרצונות, 613 הרצונות שנמצאים בי, בלב שלי, ואז אם אני לומד תורה, מה זה להשתמש בתורה? ללמוד אותה או לבצע פעולות? מה אני עושה? מה זה לקיים תורה ומצוות? בדרך כלל תורה זה נקרא המאור המחזיר למוטב, זאת אומרת, אני עושה משהו ומקבל איזו השפעה. ההשפעה הזאת פועלת עליי ואני משתנה, הרצונות שלי משתנים מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. אני ממש עושה על עצמי פעולה מאוד מאוד חשובה והיא ממש מעלה אותי מרמת העולם הזה בעל מנת לקבל, שכולו אגואיסטי, לעל מנת להשפיע שכולו אלטרואיסטי. זאת אומרת, על ידי קיום תרי"ג פעולות שנקראות מצוות, אני מעלה את עצמי מדרגת העולם הזה לדרגת העולם העליון, מעל מנת לקבל שאני חושב ועושה, לעל מנת להשפיע שאני חושב ואעשה. דבר מאוד חשוב, מאוד גדול. עכשיו השאלה, האם אני סתם כך מבצע את תרי"ג המצוות האלו, שזה נקרא שאני אגואיסט "בעל מנת לקבל פרס", או שאני צריך לכוון לעשיית הפעולות האלו שהן יהפכו אותי מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. האם רק בצורה כזאת זה יעבוד.

תקרא שוב את השאלה.

"שאלה: אם מקיימים תורה ומצות בעל מנת לקבל פרס, האם גם זה מזככת את הלב, כיון שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". היינו, שמזככת את הלב, האם זה דווקא שמכוון שלא על מנת לקבל פרס, או אילו שעשה בעמ"נ לקבל פרס, גם כן מזככת את הלב."

לא חשוב כוונת האדם, העיקר שיעשה את תרי"ג הפעולות האלה הנקראות מצוות.

שאלה: השאלה הזאת באמת לא כל כך ברורה, אם כל מה שיש לי לעשות אלה תרי"ג מצוות אז מה פה השאלה בכלל, או שאני עושה או שאני לא עושה, אם אני לא עושה בטח לא אתקדם, אם אני עושה אולי יש שם פתח להתקדמות.

מה זה לעשות תרי"ג מצוות? אם יש לפניך תרי"ג רצונות שכולם קיימים בתוך הלב שלך ואתה לוקח רצון רצון ויודע מה לעשות כדי להפוך אותם מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, וכל זה נעשה על ידי המאור המחזיר למוטב, כמו שכתוב "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין כי מאור שבה מחזירו למוטב". אם הכול בידך אז זה יותר ברור ויש פחות שאלות. בינתיים אני לא יודע מה זה נקרא תרי"ג רצונות שעליי לתקן, במה הם בדיוק בעל מנת לקבל, ומה הציור שלהם שיהיו בעל מנת להשפיע, אני לא כל כך רגיל אליהם, לא מבין אותם. נשמע בהמשך.

"תשובה: בהקדמה לספר הזהר (אות מ"ד) כתוב שם וזה לשונו "כשמתחיל לעסוק בתורה ומצות, ואפילו בלי שום כוונה, דהיינו בלי אהבה ויראה, כראוי לשמש את המלך, גם אפילו שלא לשמה, מתחילה הנקודה שבלבו להתגדל ולהראות פעולתה. כי מצות אינן צריכות כוונה, ואפילו המעשים בלי כוונה מסוגלים לטהר את הרצון לקבל שלו, אלא בשיעור דרגה הא' שבו, המכונה דומם. ובשיעור שמטהר חלק הדומם של הרצון לקבל, בשיעור הזה הוא הולך ובונה את התרי"ג אברים של הנקודה שבלב, שהיא הדומם דנפש דקדושה"."

"הרי אנו רואים, שגם עשיית תורה ומצות, אפילו שלא לשמה, מטהרת את הלב."

זה גם שייך לתשובה הזאת, גם עשיית תורה ומצוות בלי שום כוונה, זאת אומרת "לא לשמה". "מטהרת את הלב".

שאלה: להתעסק בתורה ומצוות זה לתקן את הרצונות מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. איך אפשר לעשות תיקונים בשבילי אם אני רוצה השפעה, מה זה לרצות השפעה על מנת לקבל פרס?

אנחנו נלמד את זה אחר כך, זו שאלה שתבוא.

שאלה: הוא אומר "כי מצות אינן צריכות כוונה, ואפילו המעשים בלי כוונה מסוגלים לטהר את הרצון לקבל שלו". מה זאת אומרת שאני עושה מצוות בלי כוונה, אז מה השוני בינינו?

בלי כוונה הרצויה להגיע להשפעה.

תלמיד: מה זה כוונה רצויה?

כוונה רצויה זה על מנת להשפיע נחת רוח לבורא.

תלמיד: אבל כרגע אין לי רצון להשפעה, אז איך אני יכול?

נכון, לכן אתה מתחיל אפילו בלי כוונה רצויה, וגם זה עוזר לך ומביא אותך לתחילת הכוונה הנכונה.

תלמיד:, מה זה כוונה רצויה?

כוונה רצויה זה על מנת להשפיע. אין לנו מלכתחילה כוונה על מנת להשפיע. מה אנחנו עושים? מתחילים עם מה שיש. זאת אומרת על מנת לקבל, בסדר, על מנת לקבל. ואפילו שאנחנו מתחילים בעל מנת לקבל, אנחנו גם מתקדמים, אבל רק בדרגה הראשונה.

יש כאן כמה דרגות. את הדרגה הראשונה אנחנו כן מתקנים אפילו שאנחנו נמצאים בעל מנת לקבל, שעושים את זה לעצמנו.

שאלה: אנחנו מדברים עכשיו על קיום מצוות. יש אנשים דתיים והם גם כביכול מקיימים מצוות והם לא מגיעים להשגה רוחנית, לא קורה שום שינוי. ובו בזמן אנחנו לומדים שמ"לא לשמה" מגיעים "לשמה", אז מה זה לקיים תרי"ג מצוות? לא משנה עם איזה כוונה.

סך הכול יש לנו 613 רצונות, תרי"ג רצונות ואנחנו צריכים את כולם להפוך לטובת הזולת. וזה מה שאנחנו צריכים לעשות, זה נקרא לתקן את כל הרצונות שלנו מעצמו לטובת הזולת לכוונה כזאת. אין יותר מזה.

שאלה: האם כוונה נכונה צריכה להיות מתוך הבנה והרגשה של אהבת הבורא לישראל?

תשאלו רק מה שכתוב כאן, זה מה שאנחנו לומדים. אתם יכולים לשאול אלף שאלות ואני לא אענה עליהם, אלא רק במסגרת המאמר.

קריין:

"האם הדרך לקיים תורה ומצות שלא על מנת לקבל פרס, היא ליחידי סגולה בלבד, או שנתנו אפשרות לכלל כולו, שילכו על דרך זה, היינו לקיים הכל בעל מנת שלא לקבל פרס, שע"י זה יזכו לדביקות ה'." זאת השאלה. תשובה.

"תשובה: הגם שהרצון לקבל אך לעצמו יצא והיה במחשבת הבריאה, אבל על ידי זה שנתן תיקון, שהנשמות יתקנו אותו בעמ"נ להשפיע, היינו על דרך קיום התורה ומצות, שזה יהפוך לנו את הרצון לקבל בעמ"נ להשפיע. וזה ניתן לכל הכלל כולו, בלי יוצא מהכלל. כי לכולם ניתנה הסגולה הזאת, ולאו דוקא ליחידי סגולה.

זאת התשובה. שכל אחד מסוגל, כל אחד חייב ולכל אחד ניתן לתקן את הכוונה שלו על כל המעשים שלו שיהיו במקום על מנת לקבל לעצמו, בעל מנת להשפיע לזולת.

שאלה: אני מרגישה שיש בלבול גדול אצלנו בנושא של התרי"ג מצוות שהם תרי"ג רצונות. הרצון לאכול למשל זה אחד מהרצונות, שאז אני ארצה לאכול בשביל להשפיע לאחרים, המטרה שלי באכילה, באחזקת הגוף שלי זה שאני אוכל להשפיע למשל?

אנחנו לא לומדים עכשיו מה נכלל במספר תרי"ג מצוות אלא שאפשר לתקן את הכוונות שלהם מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. איזה פעולות בדיוק, איזה כוונות בדיוק, לא לומדים את הפירוט. לא לומדים את הפרטים שלהם אלא בכללות.

שאלה: המצוות בשביל השלב הראשון הוא הבסיס ומשם יוצאים להשפיע. האם אנחנו מרגישים את זה, אנחנו כבר מוכנים להשפיע?

אם זה ישתנה, אז תרגישי. את השלבים האלה אדם כן מרגיש.

שאלה: אני עכשיו יושב ומרגיש שכל הכוונה שלי היא רק למען עצמי ולא אכפת לי מאף אחד. מאיזה רגע נותנים לנו את הכוונה הרצויה?

מתי שתרצה לקבל אותה באמת, אז תקבל.

תלמיד: אני מפחד שאני לא ארצה לקבל, שאני אשמח לקבל לעצמי.

לא תרצה - לא תקבל, כן תרצה - כן תקבל.

שאלה: האם זה נכון שהטיהור של הרצון - הכוונה היא שאני נכנס יותר לעומק של הרצון ואני מגלה צורך יותר גדול לאור העליון?

לא, זה לא עובד בצורה כזאת.

שאלה: מדובר כאן על הכלל כולו, אבל אנחנו יודעים שיש מאמר של רב"ש שאומר שקומץ אנשים התאספו והם הולכים במלחמת היצר מעל הכוח האנושי עד טיפת דמם האחרונה?

מדובר על קבוצה שרוצה לארגן את עצמה ולהיבדל מהאחרים כדי להגיע בחיבור ביניהם לעל מנת להשפיע. אבל בעצם זה מוכן לכולם, וגם כתוב שזה יתפשט לכל העמים והאור העליון ימלא את כל הנשמות, אפילו הכי הכי רחוקות.

תלמיד: אבל בכל זאת צריך לתת מאמצים על אנושיים?

אנחנו צריכים לתת כוחות למעלה מהטבע, מפני שהם בעל מנת להשפיע, צריכים להשתדל להגיע לכוחות כאלה.

שאלה: אם אפשר לחזור אחורה למה שאמרת, כי קצת בילבלת אותנו. אנחנו רואים שאפילו הקיום האגואיסטי מזכך את הלב, איך הוא מזכך, האם הוא לא מגדיל את האגו?

אני לא יודע איך, זה לא כתוב כאן. אתם צריכים לדעת איך בדיוק לקרוא מאמרים. על מה שהוא שואל, על זה הוא עונה. ככול שאנחנו עושים, כך זה עובד. למה, איך, זה לא כתוב בינתיים, לכן לא שואלים.

שאלה: בתרי"ג הרצונות האלה שאנחנו מתקנים נכללות כל ארבע הבחינות - דומם, צומח, חי מדבר. האם אנחנו יכולים לתקן את כל תרי"ג הרצונות ללא כוונה בכלל? כלומר, האם כל אדם יכול לתקן רק את דרגת הדומם של הרצונות האלה?

אנחנו יכולים לתקן את הכול, וכולם יגיעו לגמר התיקון. זה תלוי עד כמה אנחנו משקיעים את עצמנו, אבל בסופו של דבר כולם יגיעו.

שאלה: האם אפשר לומר שבתקופת ההכנה להיות בכוונה על מנת להשפיע, זה אומר להיות כל הזמן בהתעוררות לתפילה ולייחס הכול לאין עוד מלבדו?

כן.

שאלה: האם טיהור הלב, זיכוך הלב בעל מנת להשפיע, קורה בכיוונים שונים של הרצונות או לפי האישיות שלנו?

הוא לא שואל על זה ולא עונה על זה. אני שוב אומר, תשאלו על מה שכתוב. אתם צריכים ללמוד איך לקרוא את המאמרים.

שאלה: אמרת שמתחילים אפילו בלי כוונה. האם פה יש את עניין הבחירה כדי להיכנס לעולם הכוונות?

כן.

שאלה: כשאנחנו מתחברים בעשירייה בנקודות שבלב שלנו, האם אנחנו מתחברים ברצונות לרוחניות או בכוונות?

בכוונות. רצונות אנחנו לא יכולים לחבר, רק כוונות. לפי הכוונות הרצונות שלנו מתחברים, אבל לחבר את הרצונות עצמם אנחנו לא יכולים.

תלמידה: אז איך אנחנו יכולים להתחבר אם הכוונה שלנו היא לא לשמה?

לא, אנחנו מתקנים את הכוונות. את הרצונות אנחנו לא יכולים לחבר, את הכוונות כן יכולים לחבר. כי הרצונות תלויים כבר בנשמה הפרטית של האדם, ואת זה אי אפשר לחבר, אנחנו מתחברים רק בכוונות. ואת שואלת באמת שאלה עמוקה מאוד, מה אנחנו מרוויחים בזה שאנחנו מגיעים לשבירה ומהשבירה אנחנו מגיעים אחר כך לחיבור? אנחנו מגיעים משבירת הרצונות ומתחברים בחיבור הכוונות, ומזה אנחנו משיגים פי תר"ך פעמים יותר ממה שהיה לנו מלכתחילה.

שאלה: האם אפשר לבקש על כוונה? אני רוצה שתהיה לי כוונה נכונה. למה הבקשה הזאת לא עובדת, למה אי אפשר לבקש באופן ישיר?

למה? את יכולה לבקש, ותראי שלאט לאט הכוונות שלך יתוקנו ויהיו בעל מנת להשפיע. זה תלוי עד כמה תעמדי על זה, עד כמה תרצי את זה. תנסי, אבל צריכים לעבוד בזה בעקביות, שכל הזמן תרצי ותרצי להגיע לזה. ואת מסוגלת. כולם בעצם מסוגלים, אבל יש כאלה שמסוגלים יותר מפני ששורש הנשמה שלהם גבוה יותר.

שאלה: כדי לטהר את החלק הדומם של הרצון לקבל, לא צריך כוונה. אבל מה דוחף אותנו לרצות לטהר את הלב? ומה הוא החלק הדומם של הרצון לקבל?

אנחנו רוצים לטהר את הלב על ידי השפעת המאור המחזיר למוטב. שאפילו כשאנחנו עוסקים בבחינת הדומם, בכל זאת משפיע עלינו איזה מאור, ולאט לאט הוא מגרה אותנו ומקדם אותנו לרצות לטעום ולעשות פעולות בעל מנת להשפיע.

שאלה: אני רוצה לברר את הנושא של דומם. מה זה בדיוק "דומם", והאם דרגת הדומם זה לעשות פעולות ללא כוונות?

כן.

שאלה: מחשבת הבריאה היא ליהנות לנבראים, אבל למה אנחנו מקבלים את התענוג הזה דרך ייסורים כל כך גדולים?

מפני שיש לנו רצונות אגואיסטים גדולים וגרועים יותר, ואנחנו צריכים לתקן את כולם, להפוך את כולם לעל מנת להשפיע, לכן כך זה קורה.

שאלה: אנחנו לומדים כאן שאפילו ללא כוונה נכונה, המאור שבתורה מחזירו למוטב. אם כך מדוע אינך ממליץ לנו לעסוק במצוות הגשמיות כפי שדתיים עושים, האם עשיית מצוות גשמיות זה לא נקרא תורה שלא לשמה ואפשר על ידי עשייתן למשוך את המאור?

אנחנו לומדים את מה שחכמת הקבלה ממליצה, ומי שרוצה לשמוע את מה שהדתיים כמו שאת אומרת ממליצים, אז הוא יכול לשמוע גם את זה, זה לא מפריע זה לזה, רק אנחנו לומדים במיוחד את מה שממליצה חכמת הקבלה, והיא מדברת על תיקון הכוונה.

תלמידה: כן, אבל פה בקטע נאמר שגם ללא תיקון הכוונה ניתן לקיים את המצוות. אתה אומר שתיקון מצוות זה תרי"ג רצונות שאני צריכה לתקן, אז האם אני יכולה להדליק נרות שבת ולחשוב על החברות?

אני לא נכנס לכל הדברים שלך, אני אומר לך את מה שכתוב. אנחנו רוצים לקיים את תרי"ג הרצונות שלנו, ואנחנו רוצים להשתמש בכל הרצונות האלה על מנת להשפיע לזולת. ואם אני אני לא יכול להשפיע לזולת, אני רואה שאני לא יכול להשפיע לזולת, האם אני יכול לקיים אותן בכל זאת או לא? אומרים שאתה יכול, אבל זה יהיה רק בדרגת הדומם. ולא מדובר על מצוות חיצוניות שעושים בידיים, ברגליים, בפה, אלא מדברים על כוונות הלב, יש לי בלב תרי"ג רצונות ואני צריך להשתמש בכל הרצונות האלה בעל מנת להשפיע. אתם צריכים לחשוב על זה הרבה עד שתבינו.

שאלה: בעולם שלנו תהליך ההתפתחות של דרגת דומם מהווה 95% מכל ההיסטוריה. האם בדרגה שלנו עד שהאדם מגיע ללשמה הוא גם 95% מהזמן בדרגת דומם ועושה רק מעשים?

יכול להיות.

שאלה: שמענו שלא ניתן לחבר רצונות אלא רק כוונות, האם בתפילה משותפת אפשר?

נכון. אם אתם בקבוצה שרוצה להגיע לעל מנת להשפיע, אז אתם יכולים בתפילה להתקשר ביניכם.

שאלה: הרחבת הלב היא תיקון הכוונה כשאנחנו מושכים את האור?

כן.

שאלה: לפי המאמר אני מבינה שגם בעבודה לא לשמה וגם בעבודה לשמה יש תיקונים וזה מזכך את הלב. האם אתה יכול להסביר איך נראה המעבר הזה בין עבודה לא לשמה ללשמה?

לא, הוא לא כותב על זה ואנחנו לא מסבירים את זה.

שאלה: ברוב המקרים אני מתחילה פעולה וחושבת שאני רוצה לעשות מצווה וזה הכול על מנת לקבל, אין לי ספק בכלל. אבל תוך כדי פעולה אני מרגישה שהרבה פעמים אני זוכה והבורא הופך את זה לפעולה על מנת להשפיע, האם זה נכון?

את מבולבלת, לאט לאט זה יתברר.

קריין: אנחנו בשורה "אלא היות".

"אלא היות שזהו ענין בחירה, לכן יש מתקדמים יותר, ויש שמתקדמים לאט, אבל כמו שכתוב בהקדמה לספר הזהר (אות י"ג, י"ד), "אבל בסופו של דבר כולם יבואו לשלימות הסופי, כמו שכתוב, כי לא ידח ממנו נידח".

אבל יחד עם זה, כשמתחילים ללמד לקיים תורה ומצות, מתחילים בשלא לשמה. מטעם שהאדם נברא עם הרצון לקבל, אז הוא לא מבין שום דבר, אם זה לא יביא לו תועלת עצמו, והוא אף פעם לא ירצה להתחיל בקיום תורה ומצות.

וזהו כמו שאמר הרמב"ם (הלכות תשובה, פרק עשירי) "ואמרו חכמים, לעולם יעסוק אדם בתורה, ואפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. לפיכך, כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים, וכלל עמי הארץ, אין מלמדין אותן, אלא לעבוד מיראה, וכדי לקבל שכר. עד שתרבה דעתן, ויתחכמו חכמה יתירה, מגלים להם רז זה מעט מעט. ומרגילין אותן לענין זה בנחת, עד שישיגוהו ויעבדוהו מאהבה". הרי אנו רואים מדברי הרמב"ם, שכולם צריכים לבוא לשמה, אלא ההבחן הוא בזמן."

שאלה: במאמר הזה אנחנו מדברים על תרי"ג מצוות, אבל למדנו לפני כן ואנחנו יודעים שהמצווה של "ואהבת לרעך כמוך" כוללת בתוכה את שאר המצוות. אם אני אעבוד בעשירייה עם הרצונות שלי רק לכיוון המצווה הזאת, האם זה יתקן את שאר המצוות מעצמו?

כן. אין יותר מ"ואהבת לרעך כמוך". אם תתייחסי לכולם באהבה ודרך כולם לבורא, אז זה יכסה את הכול. כי אין לך יותר בלב חוץ מהרצון לשנוא את כולם ועליך לתקן אותו לרצון לאהוב את כולם. בהצלחה.

שאלה: אם אנחנו יכולות להתחבר רק בכוונות, אז כל עוד הכוונות שלנו הן לא נכונות, האם נקודת החיבור היחידה שלנו בדרך היא נקודת התפילה, הבקשה המשותפת לכוונה הנכונה? האם זו הנקודה בה אנחנו יכולות להתחבר?

נכון מאוד. יפה.

שאלה: מהפסקה הקודמת עולה שמתוך תרי"ג המצוות אפילו מצווה אחת עוברת הרבה מדרגות. זאת אומרת, כדי לתקן מצווה אחת היא צריכה לעבור מדרגות, גלגולים עד שהיא מיתקנת כולה.

כן. את צודקת.

שאלה: במדרגה של לעבוד על מנת לקבל פרס, איך אפשר באמת לראות את הפרס הזה כדי להצליח לתת יותר עבודה בתוך העשירייה?

מה שנראה לך זה הפרס. מה שאת מתארת כפרס זה הפרס, או שזה על מנת להשפיע או על מנת לקבל.

שאלה: איך אנחנו יכולים להירגע ולהכיר בהתקדמות הזאת של תיקון 613 רצונות?

על ידי מה שאנחנו קוראים כאן. נקרא אולי שוב את המאמר ונבין יותר.

שאלה: האם אנחנו צריכים להבין ולהרגיש בכל הרמות איך מתבצע התיקון?

כן, וזה נעשה לאט לאט, כמו שהוא כותב.

שאלה: במאמר הוא כותב, "כשמתחילים ללמוד תורה ומצוות", למה הוא מתכוון?

שמתחילים ללמוד כמו שאנחנו לומדים.

שאלה: למה בעצם צריכים להיות תרי"ג מצוות, ואי אפשר להגיד שפשוט יש מצווה אחת שאותה צריך לקיים?

אבל המצווה האחת הזאת היא מתפרסת להרבה פרטים.

שאלה: הרצון לעשות משהו מחוץ לי, הפעולה הרוחנית הראשונה הזאת, האם היא קורית לאט לאט?

כן.

תלמידה: האם היחס שלי לבורא משנה אותי קודם?

לא, קודם היחס שלך לחברות ודרך החברות לבורא.

"שאלה: אם אדם רואה ומרגיש, שהוא הולך על דרך, ההולך לבוא לשמה, אם הוא צריך להשתדל גם להשפיע על השני, שגם השני יעלה על המסילה הנכונה, או לא.

תשובה: זהו ענין כללי. כמו איש דתי המסתכל על אדם חילוני, אם יודע בעצמו, שהוא יכול להחזירו למוטב, אז מוטל עליו החוב להחזירו למוטב מטעם מצות "הוכח תוכיח את עמיתך". כמו כן כאן אפשר לומר גם כן, שכדאי הוא להגיד לחבירו על ענין שיש ללכת על דרך יותר נכונה, אם כוונתו הוא רק מטעם מצוה כנ"ל. אבל יש הרבה פעמים, מה שאדם מטיף מוסר להשני, הוא רק מטעם שליטה ולא מטעם מצות "הוכח תוכיח את עמיתך".

והמתבאר לעיל, היינו שכל אחד רוצה, שהשני ילך על דרך האמת, הוליד לנו מחלוקת בין הדתיים לחילוניים, וכמו כן בין ליטאים לחסידים, וכמו כן בין חסידים לחסידים. שכל אחד חושב שהצדק עמו, וכל אחד רוצה לשכנע את השני שילך בדרך הישר."

הדבר הוא פשוט, הכי טוב תתעסק בעל מנת להשפיע בתוך העשירייה שלך, ואל תצא מגבול העשירייה כדי לשכנע את האחרים שאתה צודק, כי גם אתה בעצם לא יודע אם אתה צודק.

שאלה: כשאנחנו עושים את המצוות בכוונה על מנת להשפיע, האם זה משפיע על העולם ועושה אותו טוב יותר?

כן.

תלמידה: למה אנחנו לא רואים את זה?

כי אנחנו לא עושים פעולות כאלה שהן יתקנו את העולם לטובה.

שאלה: איזה מאמצים אנחנו צריכים לעשות כדי להרגיש שיש לנו בחירה חופשית?

רק חיבור בינינו.

שאלה: איך ובעזרת מה אנחנו יכולים להגיע לזה שעצם ביצוע המצווה יהיה השכר שלנו ולא על מנת לקבל פרס? מתי האדם מגיע לזה ובעזרת מה?

מתי שהבורא ירצה.

שאלה: האם הלב שלנו צריך להיות בלחץ תמידי כדי להשיג את הכוונה הנכונה?

כן.

שאלה: האם עצם עשיית מצוות אפילו ללא כוונה יכולה להקפיץ את התיקון של הכוונה שלנו?

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד שתיקון, שינוי בכלי הפרטי שלי, משפיע על הכלי של אדם הראשון פי 620 פעמים?

כן.

שאלה: איך לא לצאת מגבולות העשירייה בזמן שעושים הפצה?

זה המאמץ שלך. על ידי המאמץ שלך כשאת רוצה להחזיק את עצמך בעשירייה.

(סוף השיעור)