בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 25.10.2025*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ל"ד, יתרון ארץ בכל הוא*

1. מאמר מאוד חשוב, הוא מסביר לנו איך אנחנו מתקדמים למטרה. ההתקדמות למטרה צריכה להיות ב-2 דברים ההפוכים, שמאל ימין, שמאל ימין. אבל כל פעם שאנחנו מתקדמים, נראה לנו שאנחנו שוב נמצאים במצב שנראה כמצב מנותק מהרוחניות. זה לא מנותק מהרוחניות, זה כנגד רוחניות כביכול. מראים לנו עביות של המדרגה הבאה ואנחנו צריכים להשתדל לגלות לזה יחס נכון. לכן כל פעם אנחנו מתקדמים מצד שמאל ואח"כ מצד ימין, וכך זה כנגד זה, אנחנו כל הזמן פוסעים קדימה.
   
   לכן אם אדם מבין שכך הוא צריך ללכת, וכל רגע ורגע שמתגלה לו משהו חדש, זה מתגלה מדבר והיפוכו, מתגלה לו קודם שמאל, רצון לקבל שהבורא ברא, ואז האדם צריך להשתדל לצרף את הרצון לקבל החדש השבור, לתיקון, לימין. יוצא ששמאל ימין, שמאל ימין, כך אנחנו מתקדמים לגמר התיקון, ואין שום דבר שמתגלה אלא ב-2 המצבים הללו, כתוצאה מהם, כקו האמצעי.

2. דברים מאוד פרקטיים. *הבעיה היא שכשאנחנו מקבלים צד שמאל, לא נראה לנו שאנחנו מתקדמים על ידו, אלא שכאילו עושים נסיגה, וזה לא נכון. הבורא תמיד מגלה לנו רק מצבים עתידיים, ואפילו כשאנו נמצאים במצבים לא טובים, גרועים, של ייאוש, חוסר אונים, בלבולים בקיצור גם במוח וגם בלב, נמצאים לא בקשר עם הדרך שלנו אלא זרוקים בכל מיני מצבים גשמיים, אנחנו צריכים בכל זאת לבנות כזאת אווירה בעשירייה שתחזיק אותנו, כל אחד ואחד במצבים הפרטיים שלו. כדי שהוא יוכל מהר מאוד, מכל מצב שהוא נזרק אליו, להבין שהוא נזרק מקשר בין החברים. שאין כאן שום דבר פרטי ולכן חייב מהר כמה שיותר לחזור לקשר עם כולם, עם כל העשירייה, וכך להתקדם*.
   
   עלינו להשתדל להבין שהמצב שאנחנו נמצאים בו כמצב פירוד בינינו והתקרבות לבורא, זה דרך מצב ההתקרבות הפנימית, לבבית בינינו. כך אנחנו צריכים להתקדם. כלומר לא טוב ורע שאנחנו מבררים ולא מובן, *אלא שנפענח האם אנחנו רחוקים בינינו או קרובים בינינו, ובהתאם לזה רחוקים מהבורא שנמצא בינינו, וקרובים לבורא שמתגלה בינינו. כך נכוון את עצמנו נכון למטרה והיא תהיה קרובה, מובנת ומורגשת יותר ויותר*.

3. מהי העבודה המועילה ביותר לבניית הקו האמצעי?

ר: אנחנו צריכים כל דבר שמתגלה בנו, לקבל כמתגלה מהבורא בלבד, אין עוד מלבדו. שנית, אנחנו צריכים להשתדל לקבל את זה כך שאנחנו מתקדמים עם מה שיש לנו, עם הטוב ועם הרע, הכל לשייך לכוח העליון, שאין עוד מלבדו, ולכוון את הכל אליו. עד שבמאמץ לשייך כל דבר בצורה שלמה לבורא, אנחנו מגיעים להרגשה שכן, כל זה בא ממנו.

4. אם אדם מרגיש רע בעולם, שבאיזשהם צורה או גודל מרגיש שנמצא ברע, אז הוא לפי זה נקרא *רשע*, כי הוא מרשיע את הבורא. וודאי שמה שהוא מרגיש מגיע לו מהבורא, ואז הוא צריך לתת לעצמו דין וחשבון כמה הוא צריך לתקן את הכלי שלו כדי שהכלי לא ייתן לו את ההרגשה המקולקלת. *וודאי שמהבורא מגיע לאדם טוב, ואם הכלי שלו מתהפך והופך לו את הטוב שמגיע מהבורא לרע, את האור לחושך, אז הוא צריך להבין שכמו שזה מראה לו עכשיו, הוא צריך לתקן את עצמו עד שמגיע להרגשה טובה. זה סה"כ עזרה מהבורא כדי להראות לנו איפה אנחנו הפוכים ממנו*.
   
   יש כאן התחלת המצב העתידי המתוקן, הנכון. לפחות יש לנו צורה ההפוכה ממה שצריך להיות, וזו עזרה גדולה מהבורא. אנחנו מתחילים להתייחס להשגחה, כלומר אליו, בצורה שלילית, ומזה מתחילים כבר את השביל שלנו, את הדרך להתקרב לתיקונים, לדבקות ולמטרה

5. *נשמע מה שקורה, מה שכתוב במאמר. נעבור עליו פעם ראשונה ונשתדל לחשוב עליו, להיות בו לפחות במשך היום. אז באיזושהי צורה נקבל אותו, כי אנחנו נמצאים בו. אנחנו נמצאים בהרגשות לא טובות, לא נעימות, לא ברורות, וצריכים מתוך זה להגיע להרגשה יפה, נעימה, ברורה, וב-2 הדברים, הקווים האלה, כך להתקדם*.
   
   *אין הבדל בין ההרגשה לא טובה והרגשה טובה, אלא הרצון לקבל שלנו מחובר עם הבורא או לא מחובר אליו? יש כאן דבר מיוחד מאוד, הבורא ע"י ההרגשות האלה, נעים ולא נעים, כבר מתחיל לבנות בנו מצבים רחוקים ממנו וקרובים אליו. כך אנחנו יכולים להתקדם*.

6. אתה חייב להשתדל להצדיק את הבורא למרות שאתה מרגיש רע. כלומר להתנזר מהרע, להתעלות מהרע, מהרצון לקבל, להיפך, לרצון להשפיע. לבקש מהבורא שייתן לך יכולת להרגיש את זה בכלים חדשים, אחרים, ולהתעלות למעלה מזה.
   
   אתה כבר אדם גדול ויכול לתאר לעצמך מה זה נקרא להסתכל על העולם בעיניים אחרות, לא כמו ילד. אתה צריך להבין ולהתעלות למעלה מזה, זה נקרא אצלנו אמונה למעלה מהדעת. אנחנו רוצים לראות את העולם שכולו טוב, אמנם שלפי הרגש שלי אני רואה שהעולם רע. למעלה מהרגש שלי אני רוצה לקבוע שהעולם הוא טוב, והכל תלוי אך ורק ברמת התיקון שלי.

7. אם אתם משתדלים להתחבר ביניכם ובקשר ביניכם לגלות את השורש למה שקורה איתכם, אתם מהר מאוד מגיעים לפתרון בכל מצב ומצב שאתם נמצאים בו. אתם רוצים לייצב את מרכז החיבור שלכם שבו אתם רוצים לגלות את הבורא. כך אתם בונים תנאים לגילוי שלו, ודרך זה תגלו את כל היחסים. *אין לכם עוד עם מישהו להיות בקשר, רק אין עוד מלבדו פועל עליכם. לכן מה שאתם מייצבים בכל מיני צורות קשר ביניכם בעשירייה, אתם בעצם כל פעם לומדים את הבורא*.

8. מה צורה של עבודה עם מאמרי שמעתי.. ?

ר: גם שכל וגם רגש. אנחנו צריכים להשתדל לחבר את עצמנו לזה בכל מיני צורות. *מאמרי שמעתי הם העתקה מהנשמה, וכמה שנקרא אותם, נלמד אותם, נסובב אותם כך וכך, בזה כל פעם נקדם את עצמנו לבורא, כי זה ממש בעל הסולם נתן בהם את כל נשמת התיקון*.

ש: אמרת מקודם שיש פה עבודה פרטית של האדם?

ר: ישנה עבודה פרטית ודאי, כדי להבין, להרגיש, להתכלל עם המאמר הזה להידבק בו. יש כאן עבודה פרטית של כל אחד, ומצד השני אנחנו צריכים להשתדל אח"כ להבין מה כאן העבודה שלנו הכללית, באיש את רעהו יעזורו, נוכל להבין את זה מתוך המציאות שלנו, זו העבודה. אנחנו צריכים ממש לחרוש את הרצון לקבל שלנו להפוך אותו. כך נתקרב לתיקון.

ש: קוראים בשיעור. מה אנחנו צריכים לעשות בעשירייה?

ר: אנחנו היום סה"כ רוצים להכיר את המאמר הזה פעם ראשונה. ודאי שנתבלבל, *אסור לנו להתחשב עם מה שאנחנו מרגישים ומבינים. אנחנו פשוט רוצים שזה יעבוד עלינו. פשוט מאוד שזה יעבוד עלינו. אני רוצה שאני אשמע וארגיש את המילים האלו, ודווקא יחד, בינינו, בכל הכלי העולמי. אני אהיה מבולבל ולא אבין ואהיה במצב מאוד מאוד מורכב, אני לא יודע מה קורה לי. הדברים האלה שיעבדו, כמו שאנחנו חורשים את האדמה כדי לזרוע בה אח"כ זרעים. זה המצב שאנחנו צריכים היום להיות. אנחנו מבינים את זה, מרגישים את זה ומוכנים לזה*.

זו חרישה, בדיוק כמו שאנחנו מגדלים את התבואה בשדה, צריכים להפוך את האדמה, אנחנו חורשים ואח"כ לשים בה זרעים, מים ואז ע"י השמש וכל מיני תנאים כמו שהוא כותב במקום אחר, כך אנחנו נגיע לזה, נקבל תוצאה.

ש: איך עובדים עם הייסורים? בלבול מצד שני תענוג מהעבודה?

ר: *אנחנו צריכים לראות את עצמנו קצת מהצד. לא כל כך להתפעל ממה שאנחנו מרגישים, זה לא טוב. אנחנו צריכים להרגיש נכון, ואני בעל הרגשה, אין ספק. אבל יחד עם זה אני צריך להוסיף לזה קצת שכל: מה עובר עליי? בשביל מה ולמה? כך אנחנו צריכים לתת לבורא מקום לעבוד עלינו*.

9. אנחנו צריכים קצת להיות לא כמו תינוקות שבוכים, אלא קצת יותר להיות ביחס הנכון למה שקורה. *התיקונים הם תיקונים, הם תמיד לא נעימים כלפי הרגשה. אבל הכל תלוי כמה אנחנו יחד נמצאים בהתחברות בינינו למטרה המשותפת. אז אנחנו יכולים את כל הדרך הזאת של התיקונים להפוך לדרך נעימה, טובה, בהתלהבות*. זה הכל תלוי במידת החיבור שלנו למטרה. גדלות המטרה קובעת כאן את הכל.

10. ש: האם אנחנו יכולים להישאר בחבל הטבור, להתחבר רק דרך העשירייה לשם?

ר: אנחנו חייבים כך להישאר, אבל גם לעלות דרגה, ואז נרגיש שגם חבל הטבור נשאר וגם אנחנו נדבקים בכל מיני צורות יותר נעלות לבורא. ככל שאנחנו גדלים, הקשר שלנו עם הבורא נעשה יותר ויותר גבוה.

11. ש: אני לא מבין את הכותרת של המאמר..?
    ר: הכותרת של המאמר מאוד ברורה. יתרון ארץ בכל הוא, כלומר שאנחנו מרגישים דרך הרצון ההפוך שכל פעם מתגלה, יתרונות הרצון להשפיע כנגד הרצון לקבל, וצורת האמונה למעלה מהדעת כנגד אמונה למטה מהדעת, חיבור כנגד פירוד, כל מיני צורות הפוכות שמתגלים בדבר והיפוכו. אנחנו בזה מגלים את המציאות האמיתית. גם הבורא לא יכול להתגלות אלא זה נקרא *בו-רא*, בוא ראה. *בוא*, זה נקרא שאנחנו צריכים להתקדם אליו, ואז בצורה שאנחנו מתקדמים אנחנו יכולים לראות אותו, *ראה*. איך עושים את זה?
    
    אנחנו משתדלים להבין שלגשת לבורא אנחנו יכולים רק בצורה הפוכה, שמאל וימין, שמאל וימין. הבורא מסדר לנו שמאל, מידת הבלבול, ריחוק, חוסר התעניינות, כל מיני כאלו המצבים. אח"כ אנחנו צריכים לדלג על זה, לעלות למעלה מהם. זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. כשאנו מגיעים לחיבור עם הבורא, כך אנחנו משיגים את החיבור. זה נקרא *יתרון אור מתוך חושך*, ויהיה ערב ויהיה בוקר יום אחד. זה העניין של העבודה, של התקדמות שלנו.

12. ש: מה העצה כלפי החבר?

ר: *העצה פשוטה, זה מה ששמעתי מרב"ש וברור לנו. מה שלא יהיה, אני חייב להיות בשיעור. אם אני עובר יום בלי שיעור, אז אני זה חייב להיות בעיניי כחמור ביותר. זה ניתוק מהצינור, מחבל הטבור, ואז כביכול אני באותו יום נשאר בלי מזון רוחני, בלי אוויר רוחני. לכן להתנתק מהשיעור יום יום, זה להתנתק מהחברה, מהקבוצה, מהרוח. הבורא נמצא בתוך החברה, ואז נקרא שאני מתנתק ממנה*. אין כאן משהו אחר.

אנחנו צריכים להבין שאין לאף אחד קשר אישי עם הבורא. אין דבר כזה, זה רק דרך כל המערכת של אדם ראשון. לכן אם יש אנשים שמתנדנדים פה ושם, לפעמים באים, לפעמים לא, זה דבר שאצל רב"ש זה לא היה מקובל, לגמרי לא. כלומר אתה חייב להיות בשיעור.

13. *הבורא כל הזמן מעלה, מגלה רצון לקבל יותר ויותר גדול, כדי שאנחנו נעלה על פניו. זה נקרא לעלות להר ה'. הוא מעלה אגו שלנו, אנחנו צריכים לעלות מעליו באמונה למעלה מהדעת. אגו עולה יותר, ואנחנו יותר עולים מעליו לאמונה למעלה מהדעת. זה נקרא מי יעלה בהר ה', ואז אנחנו צריכים להגיע לפסגה*.
    
    *אנחנו כביכול נמצאים בכיוון לזה, אבל עוד לא רכשנו אומנות, עוד לא רכשנו כוח, ידע, שכל, ניסיון בכל העבודה הזאת. אנחנו עכשיו נמצאים בדיוק בשלבים כאלו*.

14. אנחנו צריכים להרגיש שאם החבר שלנו נחלש, זה אשמתנו. פשוט מאוד, ואז תחפשו איך לעזור לו.

15. ש: האם בירידה אנחנו עושים נחת רוח לבורא?
    ר: לא נכון. מה זה אומר שאנחנו בירידה? אני מסכים עם זה שאני נמצא בירידה, או שאני כבר לא מסכים עם הירידה ומתחיל לעשות פעולות כדי להתגבר עליה? כדי לעשות את זה לעלייה? את הירידה אני כבר לא מרגיש כירידה, אלא כהזדמנות ליישר את היחס שלי לבורא. יש כאן כל מיני אפשרויות. *אני ממליץ שנברר את המצבים הללו*, ואז יהיה לנו ברור איך אנחנו מתייחסים לבורא.

16. כתוב הכל במחשבה יתבררו. *אתה צריך לראות ממה אתה נפרד? ממי אתה נפרד? אם אתה עושה את זה דרך עשירייה, אז זה באמת פירוד רוחני. במידה שאתה מתרחק מחברים, כך אתה מתרחק מהבורא. אם אתה לא עושה את חשבון הזה ולא נמצא בהרגשה הזאת, אז הפירוד הוא פירוד הגשמי*.

17. ש: אמונה למעלה מהדעת....?
    ר: אנחנו צריכים לעשות מאמצים כדי לעשות מעשה השפעה. מה זה מעשה השפעה אנחנו לא יודעים. זה שבעולם שלנו אחד נותן משהו לשני, ברור שזה לא מעשה השפעה, אלא הוא בטוח... מרוויח מזה. זו ההשפעה שיש לנו בעולם שלנו. לפעמים אנחנו חושבים שזו השפעה, אבל זה לא כך, זה פשוט נסתר מאיתנו.
    
    אמונה למעלה מהדעת זה כוח הבינה שמתעורר בנו מלמעלה. הוא לא נמצא בנו. *כוח הבינה נותן לנו אפשרות לעשות פעולות ללא חזרה אלינו. כלומר מה יהיה לי מזה? לא יהיה לי מזה כלום. יהיה לי מזה שאני עושה פעולה ללא חזרה אליי. קשה להבין את זה, אבל זה מה שאנחנו בעצם מתכוונים לאמונה למעלה מהדעת*.
    
    *אין לי עכשיו כלים שאני ירגיש בהם רווח מנתינה. הרבה אנשים בעולם שלנו נותנים, תורמים, אבל זה הכל פעולות של לקבל ולא להשפיע*. כמו בחנות, אני נותן כדי לקבל, וגם בעל החנות מקבל ממני כדי לתת לי. אבל הוא לא מתכוון לתת. אלא בצורה כזאת, תן וקח, אנחנו נמצאים ביחס בינינו. זה נקרא לכו ותתפרנסו זה מזה.
    
    *השאלה היא איך אנחנו מגיעים לאמונה למעלה מהדעת? לא יכולים, לא יכולים, אלא רק ע"י זה שאנחנו עושים פעולות כאלו שאנחנו מחייבים את הבורא, מחייבים אותו לעזור לנו. זה נקרא נצחוני בניי*...
    
    במידה שאני מקבל את כוח השפעה מלמעלה, הוא מתלבש בי, אז יש לי אפשרות לעבוד עימו. אחרת לא יהיו לי כוחות. *במידה שאני מקבל מלמעלה איזשהו רוח מיוחד, כוח מיוחד, כוח השפעה, אז אני עם כוח השפעה הזה מסוגל במשהו לחשב את המעשים שלי בהשפעה, כי ממלאת אותי רוח מלמעלה, רוח ממרום, ואז בצורה כזאת אני מוכן לעבוד. ברגע שהרוח הזו מסתלקת ממני, אני לא מסוגל לכלום, אני שוב נופל לבהמיות*.
    
    זו העבודה שלנו. כל הזמן להשתדל, ע"י חיבור שלנו ותפילה לבורא, בקשה לבורא ודבקות בבורא, שימלא אותנו באיזשהו כוח השפעה, ברוח. במידה הזאת אנחנו נהיה ברוחניות. הכוח הזה שאני מבקש מהבורא, נקרא אמונה למעלה מהדעת, כוח הבינה ששורה על פני כוח המלכות.
    
    *אני יודע שהמילים אמונה למעלה מהדעת מאוד קשות לקליטה למתחילים, אבל תקבלו אותה ככה. אנחנו צריכים כל פעם לקבוע במוחנו בליבנו את הצורה הפנימית של המילים האלו*, את המהות הפנימית של מה שכאן מדובר.

18. למה אין לנו פחד לאבד את מה שמשיגים?

ר: *פחד זה טוב, הוא שומר, הוא עוזר, הוא מחזיר, מזהיר. זה טוב, אבל באמת אין לנו פחד, כי אנחנו לא יודעים מה אנחנו מאבדים. לכן אין לנו פחד. פחד זה בדרך כלל מאיבוד מה שיש לי. אבל אין לי בינתיים הרגשה מה שאני מאבד*.

ש: איך יוצרים פחד לאבד מה שמרגישים בשיעור?

ר: *זו העבודה. דברו ביניכם בקבוצה, העיקר בשבילנו בכל זאת כמה שאנחנו עוברים היום, להשתדל לממש את זה בקשר בינינו, ואז יישאר, במשהו, מה שאנחנו לומדים*.

אין לנו באף אחד מאיתנו כלים רוחניים. הכלים האלו נמצאים בקשר בינינו.. כי כל אחד מאיתנו מלכות, ולהיות ברוחניות זה להיות בהשפעה, כלומר למעלה ממלכות. אז מכל אחד כלפי השני, במרחק הזה בין אחד לשני אנחנו מגלים את העולם הרוחני. אם אני מעביר תשומת לב שלי לשם, את הרצונות שלי לשם וכן הלאה, אז אני מגלה.

19. ש: איך אנחנו צריכים להתפלל על הקשר בינינו?..

ר: זה תלוי באיזה מצב האדם נמצא, באיזה דרגה, איך הוא מבדיל בין הדברים האלה או לא. אבל לפחות באמצע.. *אתה רואה מה שהיית בתחילת השיעור, באמצע השיעור, בסוף השיעור, כמה ההבחנות שלך משתנות, כמה אנחנו נמצאים בבירורים פנימיים. כך זה מתגלה. זו בעצם העבודה שלנו, להביא את עצמנו לכל מיני כאלו מצבים שכל צורה וצורה של חיבור וניתוק, ויחס בינינו ובינינו לבורא, זה יהיה לנו יותר ויותר מורגש, בולט, עד כדי כך שנוכל לאבחן את המצבים, לציין אותם, למיין אותם. זו כל העבודה שלנו*....

20. ש: איך נכון לכסות כל הרצון לקבל?

ר: *אנחנו צריכים יחד, גם גברים וגם נשים, לחשוב יחד ולהרגיש שאנחנו משהו עושים יחד. אנחנו רוצים בכל זאת להתחבר ברצונות שלנו, ושהרצונות האלה יהיו כולם מכוונים לכוח עליון, שכולם יהיו מסודרים לתת מקום לבורא למלא אותנו כדי לעשות לו נחת רוח. לא שאנחנו רוצים לתפוס אותו ולהביא אותו אלינו, לא. אנחנו רוצים לעשות לו בזה השפעה ומעשה אהבה. בואו כולנו יחד כך נרצה שיקרה. זה מה שאנחנו צריכים*.

*בנטייה כזאת חייבים להיות כל הזמן, כל הזמן. אנחנו עכשיו יוצאים ליום העבודה, לכל מיני בעיות. יש כאלה שדווקא הולכים לישון, תלוי איפה הם על פני כדור הארץ. אבל כולנו, כולנו חושבים שאנחנו רוצים להיות כולנו מחוברים, ובחיבור שלנו, למעלה מהאגו הפרטי של כל אחד ואחד, אנחנו רוצים לתת מקום לבורא שיתלבש ויהנה, שימלא אותנו לא בשבילנו אלא כדי שהוא יהנה. זו סה"כ צריכה להיות הכוונה שלנו*.

לא שאנחנו רוצים לקבל את הבורא ולהרגיש שהוא ממלא אותנו, אלא אנחנו רוצים שהוא ירגיש שאנחנו נותנים לו מקום למלא את הכלים שלו שהוא ברא, ושיהנה מזה. אנחנו רוצים לטובתו,

כמו אמא שדואגת שהילד יהנה בכל רגע בחיים שלו. כך אנחנו צריכים להתייחס לבורא שיהנה בכל רגע שהוא מטפל בנו. גם כך הוא מטפל בנו, אבל מצדנו צריכה להיות כזאת הרגשה, כזה יחס. *אנחנו רוצים שהבורא שמטפל בכל רגע בנו, יהנה מזה. נסו לתאר את עצמכם כתינוק, כילד שבצורה כזאת רוצה להחזיר לאמא את היחס שלה אליו*.

21. *הכל נמצא לפנינו. אנחנו צריכים להשתדל למלא את התפקיד שלנו. נקווה שבמשך היום נישאר בהתפעלות מהמאמר הזה, ונקרא אותו שוב ושוב*..
    
    *כבר ברור לנו, לאלו שנמצאים בדרך, כמה כל פעם ופעם אנחנו רואים באותם כתבי מקובלים מצבים חדשים, מפני שאנחנו משתנים. אז בואו נעשה כל מה שאפשר כדי להשתנות עד מחר, ומחר נראה את העולם החדש*.