שיעור צהריים 25.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

העבודה היא השכר - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא - "העבודה היא השכר", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 5.

קריין: קטע 5.

"אם האדם עושה חשבון לעצמו, ואומר, מה חשוב לי אם היא עבירה גדולה או קטנה. זאת אומרת, אם אני הייתי עובד בשכר, אז יש לי להבחין בין מצוה קלה לחמורה. אבל אני עובד בלי שכר, ואני עובד רק לשמש את המלך, אם כן מה חשוב לי מה שאני עושה בין מצוה קלה לחמורה. אלא להיפך, אני רוצה להיות זהיר במצוה קלה כבחמורה, בכדי שאני אדע בעצמי, שאני עובד רק לשם שמים. ובזה אני יכול לדעת, אם אני מסתכל על השכר או על השימוש למלך. ואם אדם יכול לתת אותם כוחות על מצוה קלה כבחמורה, הוא בטוח בעצמו, שמעשיו הם בסדר גמור.

ואם הוא רואה, שאינו מסוגל לתת אותם כוחות, שנותן על מצות חמורות, גם על מצות קלות, זהו סימן, שכל כוונתו היא רק על השכר, ולא על המעשים שרוצה להנות להבורא. אלא הכל לתועלת עצמו."

(הרב"ש. מאמר 26 "מהי מצוה קלה" 1987)

שאלה: האם יותר קשה לעשות מצוות קלות מאשר מצוות חמורות מפני שצריך יותר גדלות הבורא עבורן?

לא, להיפך, מצוות קלות יותר קל לבצע.

תלמיד: אבל יש להן פחות חשיבות אצל האדם?

כיוון שבשביל לקיים אותן לא צריך כל כך גדלות הבורא לכן מצווה כזאת נקראת "מצווה קלה", מצווה שלצורך הביצוע שלה לא צריך כל כך גדלות הבורא.

תלמיד: לא צריך כל כך גדלות הבורא ולכן האדם גם לא נותן גדלות הבורא למצוות הקלות האלו, הוא לא עושה איזו ביקורת, ואולי נהיה יותר קשה לקיים אותן?

בינתיים שזה יהיה לפי דעתך.

שאלה: מהן המצוות הקלות או הקשות אם אנחנו עובדים על מצווה אחת "ואהבת לרעך כמוך" שהיא המצווה הכי קשה?

לא, זה לפי איך שהאדם תופס. הכול תלוי איך האדם מקבל את זה. או שנראה לו שזו מצווה קלה שבקלות הוא יכול לבצע אותה, הוא לא צריך כל כך להתאמץ, להתגבר על יצר הרע שלו, או שבאמת יש כאן בעיה שהוא לא מסוגל להתגבר על עצמו כדי לקיים את המצווה.

תלמיד: מדובר כאן על מצוות כלשהן מתרי"ב המצוות?

כן.

תלמיד: אנחנו פשוט לא מכירים אותן, מה יש שם?

הן בעיקר כלפי החברים. "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה", המצווה הזו כוללת בתוכה את כל המצוות.

שאלה: הבעיה פה שבלתי אפשרי לדעת מהי מצווה, אני כבר שנתיים לומד וזה ממש מכאיב לי, אני לא מבין מה הבורא רוצה ממני לפעמים. כמובן שהוא רוצה שאני אפיץ, אגיע לשיעורי הבוקר, אבל אני רוצה לראות בעיניים שלי מה הוא רוצה ממני. מה תוכל להמליץ לי?

אתה צריך להגיע לאהבת חברים ואיתם יחד להגיע לאהבת הבורא, בתוך הציווי הזה כלול הכול. אם אתה מבצע אותו, אז אתה מתקן את הרצון לקבל שלך מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע במלואו. ואם אתה תתחיל להיכנס לכל המצוות שכתובות בכל מיני ספרים אז אתה תראה עד כמה הן לא מובנות ורחוקות מכל העניין של אהבת הזולת ואהבת הבורא.

שאלה: איך אנחנו אמורים להבחין האם אני מהנה לבורא או לאגו שלי?

זה בדיוק מה שניתן להבחין במצווה "ואהבת לרעך כמוך". כלפי הבורא אנחנו יכולים תמיד לטעות, לכן לפני זה אנחנו צריכים להשיג את מדרגת אהבת הזולת שבזה אין לנו מה לטעות, יש לנו קבוצה ובתוך הקבוצה אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו כאחד, ואז אנחנו בטוחים שהגענו לאהבת הזולת. והמדרגה הבאה היא כבר אהבת הבורא.

שאלה: מאחר ואנחנו עובדים מהצורה ההפוכה יוצא שהמצוות הקלות אלו מצבים שבהם אנחנו בעצמנו לוקחים על עצמנו איזשהו מצב.

לא, זה בכלל לא לפי החשבון של האדם. "מצווה קלה כבחמורה", אנחנו יכולים לבדוק לפי האגו שלנו והכול לא נכון. אנחנו נלמד את זה, אבל בינתיים כל המצוות הן רק כלפי החברים וכלפי הבורא, לזה אנחנו צריכים להיות מכוונים.

שאלה: מה ההבחנה בין מצווה לעבירה?

"מצווה" זה לבצע מה שהבורא אומר לי לעשות, ו"עבירה" זה לא לעשות או לעשות ההיפך ממה שהוא רוצה.

תלמיד: האם חלק מהתיקון הוא בעצם ביחס שלי לנותן המתנה, לבורא, שאני צריך לתת אותו מאמץ בכל מצב ומצב?

תתחיל ותראה, העיקר זה תיקון הרצון, שהרצון שלנו יתהפך מלהנות לעצמו, לעל מנת להשפיע, לעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא.

שאלה: החברה נותנת הרבה הזדמנויות להשפיע, ומה שאני שמעתי מהקטע הזה, שאסור להגיד, זה יותר חשוב וזה פחות חשוב. זה נכון?

נכון. אנחנו לא יודעים מה חשוב ומה פחות חשוב, מה יותר קשה ומה פחות קשה, הכול לפי האגו שלנו שמבלבל אותנו, אלא צריכים לעשות "קלה כבחמורה".

שאלה: איך אני יכול לשמור על החשיבות לשרת את הבורא? עבור החברים ועבורי קשה מאוד לעשות מצוות מסוימות, איך לשמור על החשיבות?

קודם כל תחשוב על היחס כלפי החברים. ואם אתה עושה הכול לפי הרצון שלהם כדי לגרום להם נחת רוח מעצמך, אז אתה כבר עושה דברים נכונים ואתה מתקדם לתיקון.

שאלה: מה זה אומר "להיזהר קלה כבחמורה"?

לא כדאי לחלק את המצוות, את הפעולות שלנו כלפי הזולת לפעולות קלות ולפעולות חמורות, אלא אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לגרום לעשירייה שלנו נחת רוח, התקדמות.

שאלה: אם המצווה העיקרית היא "ואהבת לרעך כמוך", לְמה יש עוד מצוות ולמה הבורא הרחיק אותנו מהן?

המצווה "ואהבת לרעך כמוך" כוללת את כל המצוות, ואחר כך אנחנו נלמד איך זה קורה. אבל בהחלט חוץ מהמצווה הזאת יש רק מצווה לאהוב את הבורא. לאהוב את בני האדם כשמתחילים מהעשירייה ומזה להגיע לאהבת הבורא זה כל מה שאנחנו צריכים, כי בזה אנחנו לגמרי מתקנים את הרצון האגואיסטי שלנו.

שאלה: בזמן האחרון אחרי מה שקראנו עכשיו אני דווקא מרגיש שאני מגלה הרבה רוע בתוכי וכל המצוות שחשבתי שעשיתי היו רק לטובתי. מה עושים עם זה, איך מתחילים את התיקון?

אתה לא מבין עדיין איך מסבירים לנו מקובלים? תשאיר את כל הדברים האלה בצד ותקיים רק דבר אחד - אהבת החברים, זה השלב הראשון. והשלב השני, מאהבת חברים תגיע לאהבת הבורא. ובקיום שתי המצוות העיקריות האלו תבין שהן כוללות את כל התיקונים של הרצון לקבל שלך.

תלמיד: חשבתי שאני עושה כך אבל התגלה שאני עושה הפוך.

את זה תשאיר לעצמך, תבדוק את עצמך.

שאלה: בקטע שקראנו, הרב"ש נותן לנו פרוצדורה איך לבדוק את עצמנו, מבחן לבדוק האם הכוונה שלנו היא לשמש את המלך או את עצמנו. מה צריכה להיות הכוונה שלנו לפני שאנחנו ניגשים לבצע את הבדיקה הזו?

שבזה אנחנו רוצים לעשות נחת רוח לחברים. אם אנחנו כבר מגיעים לזה, אז השלב הבא הוא לעשות נחת רוח לבורא. בזה סיימנו עם כל המצוות, עם כל התיקון של הרצון לקבל שלנו.

שאלה: האם אהבת חברים היא מצווה קלה או מצווה חמורה?

אהבת חברים היא מצווה לא פשוטה.

תלמיד: איך אני מאבחן קל וחמור?

נלמד את זה בהדרגה. אבל המצווה עצמה היא לא פשוטה, היא כוללת את כל התיקונים של האדם. להגיע לאחר מכן לאהבת הבורא, זה עוד צעד אחד בלבד.

שאלה: הבורא מזמן לנו הזדמנויות למצוות, מה אנחנו צריכים לעשות כדי לקבל כל הזדמנות ולהתייחס אליה בצורה שווה בלי לבדוק אם היא חמורה או קלה, פשוט לעשות כל מצווה?

אם האדם נמצא בעשירייה, אז ההתקרבות לעשירייה כוללת את כל התיקון שלו בינתיים. אפילו אהבת הבורא בחלקה נכנסת לאהבת הבריות, לאהבת העשירייה.

תלמיד: האם כל מצווה שהבורא נותן לי אני מתייחס אליה אותו דבר, לא משנה לי אם היא קלה או חמורה, אלא אני מבצע אותה וזהו?

כן, ודאי. מצווה היא ציווי, זאת אומרת אנחנו מצווים כך לתקן את הרצון לקבל שבו הבורא ברא אותנו.

תלמיד: אם אני לא עושה חשבון איזו מצווה זאת, אז אני בדרך הנכונה.

כן.

שאלה: מה המאמץ שצריכים לעשות כשכל פעם קורה שמודדים חברים בזה שהם עושים מצוות קטנות וחושבים שהם יכולים לעשות מצוות גדולות, ואז מעריכים אותם פחות? מה לבקש על דבר כזה?

להעביר את כל המצוות לאהבת חברים, ואז לא תהיה לך מצווה גדולה יותר או גדולה פחות. כל הציווי של הבורא הוא שנגיע לדביקות בחברים.

שאלה: אמרת שמאהבת חברים זה עוד צעד אחד לפני שמגיעים לאהבת ה'. האם אני צריך להבין שזה למעשה כולל את המצווה של "ואהבת לרעך כמוך"?

"ואהבת לרעך כמוך" ואחר כך "ואהבת את ה' אלוהיך".

שאלה: אנחנו עומדים לקראת כנס פסח שבמהלכו יהיו לנו המון סעודות, וכל סעודה כזאת דורשת המון תורנויות. נראה לי שתורנות זו מצווה קלה, כי ברגע שנכנסים עושים אותה ביחד והיא דואגת לאהבת חברים. ובכל זאת אני רואה שהאגו שלי עושה חישובים, קצת דוחה את ההרשמה, חושבת האם כולם יירשמו, האם כולם ייקחו חלק. מה לעשות במקרה כזה שאני מגלה שהאגו שלי לא עושה את זה מיד?

לבקש מהבורא שייתן כוח. זה קשה מאוד אם אנחנו מקבלים את הדברים האלה כציווי. אני יודע על עצמי עד כמה קשה לבצע אם הגדול אומר לך "תעשה את זה". אם אתה עושה חשבון בעצמך ועושה את זה, אז זאת לא בעיה, אבל אם אומרים לך "תעשה את זה", אז זאת כבר הופכת להיות לבעיה גדולה. לכן המצָווה ועושה זה הרבה יותר קשה מלא מצָווה ועושה.

תלמידה: לא כל כך הבנתי. הרי לתורנות אני אמורה לצוות על עצמי להירשם ולעשות.

כן, זה חשוב מאוד. התורנויות האלה לפני פסח הן דווקא הזדמנות גדולה מאוד להתכלל בחברים ובחברות, וכך להוציא מהלב שלנו אליהם יחס טוב וחם.

שאלה: איך קורה המעבר הזה מאהבה לחבר לאהבה לבורא? במה הוא בא לידי ביטוי?

אם אנחנו מגיעים לאהבת חברים, אז בתוך זה, אחרי זמן שאנחנו מסיימים פחות או יותר את המצווה הזאת, אנחנו מתחילים להרגיש בה גם את אהבת הבורא. זה יוצא אחד מהאחר.

שאלה: האם לממש תפקיד כלפי העשירייה זה נקרא מצווה שהבורא נותן?

כן.

שאלה: האם אנחנו כעשירייה יכולים להחליט שהקשר בינינו וכל מה שאנחנו שמים בעשירייה יהיה באותו יחס מקסימלי, ונעזוב את כל השאר כדי שזה יחבר אותנו ומשם נקבל את הטבע השני?

נכון, תתרכזו בזה. תתרכזו בלחבר את עצמכם לקשר אחד וזה יהיה מספיק כדי לחפות על כל המצוות, על כל המנהגים ועל הכול. כך כתוב.

שאלה: איך כולנו יכולים להגיע לתפיסה אחידה ונכונה של המצווה החמורה ולכלול בזה את גדלות הבורא?

גדלות הבורא צריכה להיות כלולה בכל המצוות, בכל המעשים שלנו, מפני שדווקא הוא מחייב אותנו, גדלותו מחייבת אותנו לעשות כל מיני פעולות של התקשרות בינינו, חיבור בינינו, וכן הלאה.

שאלה: כשאנחנו מבצעים את המצווה, מה מעביר אותנו ממצב שאנחנו מסתכלים על השכר לזה שאנחנו מסתכלים על שירות המלך?

רק הגדלות שהחברים נותנים לנו בעשיית המצווה, בקבלת השכר, בסוג השכר שאנחנו דורשים. אנחנו צריכים לדרוש שכר, כמו שכתוב "עשה ותדרוש שכר", אבל איזה שכר אנחנו דורשים? שיהיו לנו כוחות להשפיע.

שאלה: תפיסת המצווה אם היא קלה או חמורה, האם היא מתוך התפיסה האישית שלי, מתוך הכלים האישיים שלי, כלומר זו תפיסה פרטית, או תפיסה כללית של העשירייה?

זוהי תפיסה פרטית של האדם, כאשר הוא מרגיש את ההשפעה של הסביבה עליו. כלומר זה תלוי בהרגשת האדם במה שהוא עושה, אבל זה תלוי גם באיזו סביבה הוא נמצא.

שאלה: כמה חשובה ההשתתפות של כל החברים בחיי העשירייה כדי להגיע למצב כאחד בזמן קיום המצווה?

ההשתתפות חשובה, מאוד חשובה.

שאלה: מה לעשות אם כל פעולה ביחס לחברים נראית קשה מאוד והכול בפנים מתנגד לדבר הזה אפילו במחשבה?

לבקש שהבורא ייתן כוחות. ודאי שאין לנו כוח ואין לנו רצון לעשות משהו לטובת החברים, אבל אנחנו צריכים לבקש שהבורא ייתן.

שאלה: אני לא אוהבת את התכונות האגואיסטיות שלי, אבל אני אוהבת את הנקודה הרוחנית שבי. לחברות שלי בעשירייה אני צריכה להתייחס באותו אופן? אני יכולה לא לאהוב את התכונות האגואיסטיות שלהן או שאני חייבת לקבל אותן בשלמותן כי הכול בא מהבורא?

כתוב "ואהבת לרעך כמוך", לכן, כמו שאת אוהבת את עצמך ומה שאת אוהבת או לא אוהבת בעצמך, כך תתייחסי לחברות.

שאלה: כשהתחלנו ללמוד את ספר הזוהר הצעת להתייחס ללימוד כמו ילדים קטנים, להתרשם ולספוג את מה שכתוב בספר, העצה הזאת עזרה לנו מאוד. איזו עצה תוכל לתת לנו עכשיו, כשהתחלנו ללמוד "פתיחה", איך לגשת ללימוד ה"פתיחה" ממש מבפנים?

את ה"פתיחה" עלינו ללמוד כאילו אנחנו לומדים מקצוע בבית ספר, פיזיקה למשל, כלומר עלינו לסמן ולרשום.

תלמידה: ובפנימיות?

ואז בפנימיות היא תשפיע עלינו, אנחנו גם נרגיש אותה. נתחיל להרגיש מה נותנות לנו המילים עצמן, הטקסט, הצורה, הכול ישפיע עלינו ויביא אותנו לחיבור ובתוך החיבור נתחיל לגלות מה קורה עם מערכת הבריאה.

שאלה: האם לעשות מצוות קלות וחמורות, שווה לעבודה בלשמה ובלא לשמה?

לא, אנחנו לא יכולים כך להשוות את הדברים. נחכה עוד כמה שיעורים ואז נדבר על כך.

שאלה: בכל רגע שלא מובן צריך לבקש מהבורא שייתן כוחות, אבל מה העבודה הקבוצתית שלנו כאן, איך להרגיש שהחבר צריך את זה, איך נוכל לעזור זה לזה לבקש מהבורא כוחות?

בחיבור, מה שהיינו רוצים לעצמנו, את זה גם לבקש עבור החבר.

תלמיד: איך אפשר להרגיש שהחבר באמת צריך את זה?

להרגיש זה כבר תלוי בהתמדה שלך. לאט לאט זה יגיע לרגש.

שאלה: אם הגענו לדרגה רוחנית דרך המצווה שלנו, אז למה אנחנו יכולים לאבד את הדבקות במהלך כמה שעות?

אנחנו יכולים לאבד את הדבקות בשנייה מפני שאנחנו מקבלים אותה מלמעלה, הבורא נותן והבורא לוקח. כך קורה.

שאלה: חודש הרמדאן הקדוש התחיל עבור המוסלמים. האם הצום יכול להיחשב כמצווה אם משלבים אותו בתפילה עבור החברים?

לא, זה לא שייך לזה. את יכולה לצום מתי שאת רוצה, אבל לאהבת חברים זה לא מגיע, לא שייך.

שאלה: מה זה אומר לשמח את החברות? האם זה אומר שאם היא צריכה תמיכה אני חייבת להיות מוכנה לעזור לה?

יכול להיות.

שאלה: האם מתחילים קודם במצוות אל תעשה? לדוגמה, לשמור לא לפגוע בחיבור החברים?

כן, ודאי. קודם מצוות לא תעשה ואחר כך מצוות עשה.

שאלה: אני לא יודעת מה חשוב או לא חשוב בלימוד, אבל בעבודה אני הולכת לפי מה שאני לא רוצה. האם זאת גישה נכונה?

כן, בדרך כלל זה נכון.

קריין: קטע מס' 6.

"כשהאדם רוצה ללכת בדרך האמת, היינו לקיים תו"מ בעמ"נ להשפיע, מה עליו לעשות. העצה לזה היא, שקודם כל יכוון לפני כל מעשה, לאיזה שכר הוא מצפה לקבל עבור המעשים, שהוא הולך לעשות. אז הוא צריך לאמור לעצמו, היות שאני רוצה להיות משמש לה', והיות שאני לא יכול, משום הרצון לקבל שבקרבי אינו מרשה לזאת, לכן בזכות המעשים, שאני הולך לעשות, ה' יתן לי את הרצון האמיתי לעשות נחת רוח להקב"ה."

(הרב"ש. מאמר 21 "מהו ידים מלוכלכות בעבודת ה'" 1987)

שאלה: יש תועלת לעורר את העשירייה מצד שמאל?

לפעמים כן, אבל בדרך כלל לא. בדרך כלל אנחנו רוצים לעורר אותם מצד ימין, מצד חשיבות הבורא.

תלמיד: ואם לא מתאפשר? אם אין כוח, כמו שהוא כותב בקטע פה?

תדבר עם חברים ותמצאו כוחות.

שאלה: אם אני מבקשת על החברות ועל כך שהעשירייה תתחבר, אבל אני יודעת שהמבקש נענה תחילה וזה מפריע לי, הכוונה הזאת היא לא לגמרי טהורה. יש בזה פגם, או שזה לא משנה?

העיקר להגיע לקשר עם הבורא, ואם עדיין יש לך כאלה מחשבות ורצונות שאת לא יכולה לנקות אותם אז שיתלוו למה שאת עושה. לא נורא, העיקר כל הזמן להימשך לבורא ולקשר עימו.

שאלה: מה זו מצווה קלה אם אנחנו אומרים ש"ואהבת לרעך כמוך" זו מצווה לא פשוטה? לא פשוט להתבטל כלפי חברים, לתת דוגמה או לרכוש חיסרון לרוחניות.

אם אנחנו מדברים על פעולות גשמיות, אז מחלקים אותן לפעולות יותר קלות ויותר קשות. לדוגמה סוכה זו מצווה קלה, כך אומרים.

תלמיד: ביחס לחברים הכול לא פשוט.

נכון, אתה צודק.

שאלה: איך לבנות כוונה בצורה נכונה לגבי השכר של הפעולה?

אני רוצה שכר רק בדבר אחד, שתהיה לי אפשרות להנות את הבורא, שהבורא ייהנה ממני. יותר מזה אני לא רוצה שום דבר. זו כל הכוונה שלי.

שאלה: לפני שאנחנו מתחילים ללמוד למשל "פתיחה", האם הכוונה שלי צריכה להיות להבין את החכמה שאני לומדת או להנות את הבורא? עם איזו כוונה אני צריכה לגשת ללימוד?

עם הכוונה להנות את הבורא.

שאלה: מהו המדד לכך שהבורא מקבל תענוג?

זה לא חשוב. עלינו לבדוק רק את הכוונה שלנו. אישור מהבורא אנחנו לא צריכים לקבל, כי אחרת זה יהיה על מנת לקבל שכר.

שאלה: איזו עצה אתה יכול לתת לנו כשיש לנו ייסורים גופניים מאוד גדולים ואנחנו לא מבינים לאיזו מטרה הבורא נותן לנו אותם?

העבודה שלנו היא מלכתחילה צריכה להיות רק כדי להתקרב לחברים ושם למצוא את מקומנו. וכשאנחנו מתחברים יחד, אז אנחנו צריכים להגיע לחיבור בינינו ושכולנו ניהנה ממנו.

שאלה: את היכולת לעשות נחת רוח לבורא אנחנו משיגים מהגדלות שאנחנו מפתחים בעשירייה. איך לפתח את הגדלות שלו בעיניי? מה צריך לעשות?

על זה נאמר מאהבת החברים לאהבת ה'. ככל שאתה מכבד את החברים, כך תוכל להשיג כבוד כלפי הבורא.

שאלה: איך לשמור על הכוונה של לעשות נחת רוח לבורא בכל פעולה בעשירייה?

אם החברים רוצים לשמור יחד על איזו כוונה, אז זה יהיה קל לכולם. תנסו ותראו עד כמה הכוונות עוברות מאחד לאחר ואיך קל כך לכולם. חכמת הקבלה, כמו שכתוב, דבר קל הוא, בתנאי שעושים פעולות יחד.

שאלה: כתוב "כשהאדם רוצה ללכת בדרך האמת, היינו לקיים תו"מ בעמ"נ להשפיע, מה עליו לעשות. העצה לזה היא, שקודם כל יכוון לפני כל מעשה, לאיזה שכר הוא מצפה לקבל עבור המעשים". נראה לי שיש כאן דבר מאוד אגואיסטי, כי אם אני הולך לעשות משהו לטובת העשירייה או הבורא, אז למה לי לחשוב בכלל על שכר?

זה נכון ולא נכון, כי אתה רוצה לבדוק האם באמת אתה עובד עבור השכר הנכון שהוא על מנת להשפיע, דרך הקבוצה לבורא, מה יותר ומה פחות, כי יכול להיות שיש לפניך כמה הזדמנויות, אפשרויות, ואז יש כאן עניין של שכר. השכר הוא, באיזו מידה אתה יכול על ידי משהו לעשות נחת רוח גדולה יותר לבורא.

תלמיד: כשאני בא לעשות משהו לטובת מישהו, מה אכפת לי בדיוק מה אני אקבל, אני רוצה לעשות נחת רוח לבורא, זו הכוונה. אז למה לי לחשוב בכלל על שכר?

אתה צודק, אבל בכל זאת תנסה לבדוק.

שאלה: אם אני נמצאת בשנאה כלפי עצמי, איך לאהוב את החברות?

פחות לחשוב על עצמך ולהתייחס לעצמך כאל כלי שבעזרתו את יכולה לעשות משהו טוב לחברות שלך ולבורא, ואז לא יהיו לך שום מחשבות אחרות בעניין לשנוא את עצמך, בשביל מה? את יכולה, בעזרת מה שהבורא יצר בך, לעשות שמחה לחברות ולבורא.

שאלה: האם מצוות אלו כלים שמאפשרים לנו להידבק לאור?

נכון.

שאלה: המצוות נמצאות בסדר מסוים, גם אם אנחנו לא מרגישות אותן או שאנחנו יכולות לעבוד קודם עם המצוות הקלות?

אל תדאגו. המצוות אלו ההזדמנויות להשפיע, שמגיעות אלינו בסדר מסוים מלמעלה.

קריין: קטע 7.

"באם האדם יתן חשבון לנפשו, מה יש לו בעמלו, שיעמול תחת השמש, אז הוא רואה, שלא כל כך קשה לשעבד את עצמו לשמו ית', מב' טעמים:

א) הלא בין כך ובין כך, היינו בין שרוצה ובין שלא רוצה, הוא מוכרח להתיגע בעולם הזה,

ב) שגם בזמן העבודה, אם הוא עובד לשמה, הוא מקבל תענוג מן העבודה בעצמה.

לפי המשל המגיד מדובנא, שאמר על פסוק "לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל", שפירושו הוא, שמי שעובד אצל השם ית', אין לו שום יגיעה, אלא להיפוך, שיש לו תענוג והתרוממות רוח."

(בעל הסולם. "שמעתי". כ'. "ענין לשמה")

הכול תלוי איך אדם מתייחס למה שהוא צריך לעשות, הוא יכול להתמלא בתענוגים בכל הזמנים ובכל הפעולות, בכל המצבים.

קריין: קטע 8.

"בזמן שאדם בא ואמר, שהוא נתן יגיעה גדולה, בזה שקיים תו"מ, אמר לו הקב"ה "לא אותי קראת יעקב", היינו לא החבילה שלי לקחת, אלא החבילה זו שייך למי שהוא אחר. היות שאתה אומר, שיש לך הרבה יגיעה בתו"מ, בטח שהיה לך בעל בית אחר, שבשבילו עבדת. לכן לך אליו, שהוא ישלם לך. וזה שכתוב "כי יגעת בי ישראל".

זאת אומרת, מי שעובד אצל הבורא, אין לו שום יגיעה אלא להיפך, תענוג והתרוממות רוח. מה שאין כן, מי שעובד לשם מטרות אחרות, אז הוא לא יכול לבוא בטענות להבורא, מדוע הבורא לא נותן לו חיות בעבודה. היות שהוא לא עבד עבור ה', שהשם ישלם לו עבור עבודתו."

(בעל הסולם. "שמעתי". ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")

שאלה: איך לבדוק את עצמי, האם אני באמת אוהב את החברים או שאני רק חושב שאני אוהב אותם? איך לבדוק שההרגשה הזאת באמת יוצאת מהלב וזה לא סתם משהו שאני חושב?

רק על ידי חיבור עם החברים, שאנחנו דנים, מבררים, בודקים את הדברים האלה, אז אנחנו מבינים יותר מה אומר כל אחד.

שאלה: הרבה פעמים אתה אומר "תבררו בעשירייה". מה זה בדיוק בירור רוחני בעשירייה, ואיך מתבצע הבירור הזה?

בירור בעשירייה נקרא שיושבים כל חברי העשירייה ודנים באיזה נושא. ואז כולם שומעים את כולם ולאט לאט הדברים האלה מתבררים, מתוך זה שכולם רוצים להגיע לחיבור ביניהם והנושא שהם עכשיו דנים בו, עוזר להם להיות יותר קרובים זה אל זה.

שאלה: מצד אחד, אתה אומר שכשאנחנו עובדות ביחד העבודה נהיית יותר קלה, אבל מצד אחר כתוב במפורש שאנחנו צריכים להגיע לאנחה מהעבודה, זאת אומרת להגיע למצב שאנחנו מרגישים שהעבודה קשה. אז איך זה מסתדר?

נמשיך לעבוד ונראה עד כמה כל הקצוות מתחברים יחד.

שאלה: שאלה אידיאולוגית לגבי הכנס, אם אפשר.

כן.

תלמידה: בשנים האחרונות עברנו הרבה שינויים משמעותיים בכלי שלנו, כמו שיעורים משותפים גברים ונשים כל יום וכנסים. אתה מלמד אותנו שההתקדמות הרוחנית של אישה וגבר היא אותו דבר, שאין הבדל. יחד עם זה, אתה והמקורות מסבירים לנו ש"בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים", אז יש לנו תפקיד מאוד מיוחד. שאלתנו, כמה חשוב במהלך כנס פסח להגדיר זמן חיבור בין כל הנשים, התאספות נשים לפתיחת הלב ותפילה משותפת, ישיבת חברות?

זה חשוב מאוד ואני חושב שאם אנחנו נעשה את זה כולנו יחד, בלימודים שלנו, בסעודות שלנו, זה יהיה טוב. אם נשים יכולות להרשות לעצמן לעשות עוד שתי ישיבות לפחות בשבוע בנושא פסח, רק נשים, ביניהן, אז ודאי שאנחנו נשמח לתמוך בזה מצד הגברים וזה יהיה חזק, זה יהיה טוב. זה מה שאני ממליץ.

עוד שתי סעודות מצד הנשים, אם יכולות לעשות באותו שבוע פסח, זה יהיה מצוין. אנחנו מאוד מקווים שאתן תתקדמו כי "בזכות נשים צדקניות" גם אנחנו נצא, גם אנחנו נתקדם. לכן הגברים צריכים להשתדל יותר לעזור לנשים בכל מה שהנשים רוצות לעשות בחג הזה, החג של היציאה מהגלות.

תלמידה: זה מוסיף?

זה לא רק מוסיף, זה מציל. תודה.

(סוף השיעור)