שיעור בוקר 08.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 178, פתיחה לחכמת הקבלה, אות ס"א

אנחנו דיברנו על זה שהרצון לקבל מתבהר לנו במלכות, ואנחנו מקבלים את השפעת האור העליון על הרצון לקבל בצורת כזאת, שהרצון לקבל עושה תגובה על האור העליון ואחר כך מקבל אותו בעל מנת להשפיע בכמה שיכול. הרצון לקבל מתחיל מהפה עד הטבור וכאן הוא יכול לקבל. כשמקבל אז נשאר עודף מהאור העליון שלוחץ, לכן הרצון לקבל מזדכך, לא יכול להחזיק מעמד מהלחץ של האור הפנימי שיש, מספר 1, ומהאור המקיף, מספר 2, שניהם לוחצים (ראו שרטוט מס' 1). ואז הרצון שמצויד במסך מחליט להזדכך והוא חוזר למצב שהוא לא מקבל כלום. אז יש לנו מצב 1 ומצב 2. מצב 1 זה קבלה, ומצב 2 זה הזדככות המסך, ומגיע שוב לפה דראש.

כשמגיע לפה דראש, במקום רשימות שהיו לו בהתחלה שהן 4 דעביות, ואמנם עוד לא הייתה לו התלבשות אבל נגיד שהייתה לו 4 דהתלבשות, אז נעשה לו רשימו של 4/3, רשימו מהאור שהיה בו, 4, אור החכמה, אור היחידה הגדולה, וכשהוא הזדכך נשאר לו מסך בדרגה אחת פחות, 3. כשמגיע במגע עם האור העליון שעומד בפה דראש, הוא שוב נכלל בהשפעת האור העליון, והאור העליון מוריד אותו דרגה אחת פחות, ועכשיו הוא מרגיש שהוא נמצא בדרגת מסך לא 4 אלא 3. הוא יורד לדרגת 3 ועושה זיווג דהכאה ומתפשט פרצוף שנקרא פרצוף ע"ב או פרצוף חכמה (ראו שרטוט מס' 1). הוא מתפשט רק עד הטבור דפרצוף דגלגלתא, לא יכול לרדת יותר למטה כי יש בו אור החכמה, הוא בעצמו כולו אור החכמה.

כשהגיע למצב הזה, שוב מתגלה עליו ביטוש של שני האורות האלו, ביטוש פנים ומקיף, אור פנימי ואור מקיף, ואז הוא מזדכך בחזרה ומגיע עם הרשימות של 3/2. הוא היה במסך 3, המסך הזדכך, אבל האור שהיה לו בע"ב נשאר בינתיים 2 (ראו שרטוט מס' 1). ואז הוא יורד מהמצב הזה למצב המתאים לדרגת רצון 2. הוא עושה זיווג דהכאה על רצון 2 הזה, זאת אומרת רשימות 3/2 יש לו, ומתפשט למטה עד מתי שיכול, גם עד הטבור ולא יותר. כי יש לו רשימו של 3 שזה עדיין מאור חכמה ולכן הוא לא יכול לרדת למטה מטבור. למטה מטבור אור חכמה לא יכול להופיע כי שם אלו כלים דקבלה שיכולים רק לקבל על מנת לקבל, ולכן אסור לשם להיכנס. למעלה מטבור אלו כלים דהשפעה, הם יכולים להיות גם בלהשפיע.

שרטוט מס' 1

עם הרשימות האלו שנשארו לו 3/2, הוא מקבל את האור, זה נקרא "ס"ג", ואז מגיע למצב שגם הוא מזדכך. אבל בדרך ההזדככות שלו, כבר בדרך שמזדכך, האורות האלו מתחילת הזדככות המסך ועד סוף הזדככות המסך, בכל הדרך הזאת, כל האורות האלה הם יכולים לרדת למטה, כי הם אורות של בינה, לכן הם יכולים לרדת למטה. מכאן ועד כאן כל האורות האלה יכולים לרדת למטה. ודאי שלמעלה הם קיימים (ראו שרטוט מס' 2).

כשהאורות האלה מתפשטים מטבור ולמטה הם ממלאים בזה את סוף דגלגלתא, במה? באור החסדים. וכשהם ממלאים את הכלים של נה"י דגלגלתא שזה נקרא סוף גלגלתא באור החסדים, הם מקבלים מסוף דגלגלתא השפעת בחינה ד' שיש כאן. זאת הבחינה האחרונה הגדולה ביותר של הרצון לקבל, שזה רצון לקבל שרוצה לקבל, והרצון הזה הוא משפיע על אור החסדים עד כדי כך שהוא מחלק את נקודות דס"ג. ההתפשטות הזאת שבאה בעליית המסך מטבור לפה, התהליך הזה תמיד נקרא נקודות, נקודות דגלגלתא, נקודות דע"ב, נקודות דס"ג.

הפרצוף הזה שיורד למטה מהטבור אפשר לחלק אותו לעשר ספירות, כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. כתר, חכמה, בינה, זה נקרא "גלגלתא". חסד, גבורה, תפארת, זה נקרא "עיניים". ונצח, הוד, יסוד, מלכות הם למטה, הם נקראים "אח"פ". בתפארת יש שני חלקים, החלק התחתון של התפארת הוא נקרא "אוזן". נצח, הוד, יסוד, הם נקראים "חוטם", ומלכות היא נקראת "פה". כך זה נקרא, גלגלתא עיניים, אוזן, חוטם, פה. אוזן, חוטם, פה, הם נקראים "אח"פ". וגלגלתא עיניים כך אנחנו קוראים להם "גלגלתא ועיניים" (ראו שרטוט מס' 2).

מפני שבחינה ד' היא משפיעה על האורות האלה שמתפשטים [מטבור ולמטה], אז היא מצמצמת את האורות האלו במקום שבו מתחילים כלים דקבלה. זאת אומרת, יש כאן בתפארת גבול שעד הגבול יש את גלגלתא ועיניים שהם כלים דהשפעה, ומהגבול והלאה אלה כבר כלים דקבלה. ולכן בחינה ד' היא משפיעה על כל הכלים האלו של קבלה בנקודות דס"ג שירדו למטה מטבור הכללי, והיא מוסיפה להם את הרצון שלה דבחינה ד'. בס"ג זו בחינה ב', מסך דעביות 2, [ובגלגלתא] זה מסך דעביות 4, ד'. יוצא שד' שמשפיע על ב' הוא מצמצם אותה, ואז המלכות שעומדת בסיום היא עולה ועוצרת את התפשטות האור בתפארת. זאת אומרת מה שקורה כאן, שמלכות עולה ועוצרת את האור בתפארת, והעלייה הזאת של המלכות שהיא לא נותנת לאורות מכאן והלאה להתפשט יותר למטה, זה נקרא "צמצום ב'" (2T), או צמצום שני. לפני גלגלתא היה לנו צמצום א', 1, ואחר כך צמצום ב', 2 (ראו שרטוט מס' 2).

בירידת נקודות דס"ג למטה מטבור הן השתתפו עם נה"י דגלגלתא, קיבלו מנה"י דגלגלתא השפעה של בחינה ד', היא השפיעה על הרצון לקבל שיש בפרצוף הזה והיא הוסיפה לזה בחינה ד' שלה, ואז נעשה צמצום. ומכאן והלאה יש לנו כבר פרסה, הגבול בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה. גלגלתא ועיניים הם כלים דהשפעה, ואח"פ הם כלים דקבלה, והגבול ביניהם.

שרטוט מס' 2

שאלה: אמרת שתפארת מתחלקת לשניים. אנחנו תמיד אומרים שיש את שליש אמצעי דתפארת, "קליפת נוגה" מה שנקרא.

כאן אנחנו מחלקים לשניים מפני שזה לא שייך לנו, שני שליש למעלה ושליש למטה.

שאלה: עד עכשיו כשלמדנו על כל יציאות הפרצופים, קודם למדנו את הכללים ואחר לפי הכללים האלה ראינו איך הייתה השתלשלות, כל פעם יוצא פרצוף אחרי פרצוף. עכשיו יש פה איזה משהו חדש שלא למדנו כללים לגביו וזה קצת מבלבל לפעמים, וזה עניין של התקשרות של שני פרצופים. עד עכשיו יש פרצוף ואחריו עוד פרצוף ואין ביניהם קשר, פתאום שני פרצופים מתקשרים וזה משפיע על המשך ההשתלשלות. יש איזשהם כללים לגבי ההתקשרות של פרצופים, משהו שאפשר להגיד על זה?

כן, אפשר להגיד. איך ע"ב יוצא מגלגלתא, נולד? גם נעשו שני פרצופים ואיך הם משפיעים אחד על השני. אחר כך ס"ג. אלה דברים שאנחנו מדברים או שיכולים לדעת, להבין. מה חסר לך בזה?

תלמיד: למדנו שאחד מזדכך ואז יוצא השני. ופה יש מצב ששני פרצופים עומדים, שהם יצאו עם ראשים משלהם, בלי קשר אחד לשני, ופתאום הם מתקשרים, הם משנים אחד את השני אחרי שהם יצאו בכלל.

ודאי שהם מקושרים זה אל זה, אני פשוט לא רוצה להוסיף לכם עוד יותר בלבול, נתונים, הבחנות, פרטים.

כשיוצא לנו פרצוף ס"ג על הרשימות, איך הוא יוצא? הוא מעלה את הרשימות שלו לע"ב, ע"ב מעלה את הרשימות האלה לגלגלתא, גלגלתא פונה לאין סוף שישנו לפניה, ועושה זיווג על הרשימות של ס"ג וע"ב וגלגלתא, כדי בסופו של דבר לעשות השפעה מאין סוף למקום מאיפה שהרשימות עולות. בצורה כזאת יש לנו גם שינויים בגלגלתא עצמה, שהיא עכשיו עומדת ללדת עוד פרצוף. היא בעצמה מתעברת בפרצוף שלה, וגם ע"ב בשלו, וס"ג בשלו, ולפני שיוצאות נגיד נקודות דס"ג או עולמות עוד יותר למטה, כל הפרצופים הם משתנים.

לכן כשאנחנו מדברים כאן על זה שיש לנו השפעת פרצוף על פרצוף, פרצוף נקודות דס"ג שירד למטה מטבור שזה חלק מנקודות דס"ג וסוף גלגלתא, האמת שזה קורה עוד בגלגלתא עצמה. כשמעלים את הרשימות לאין סוף לא יכול להיות שינוי, אלא אך ורק מאין סוף. כל הרשימות עולות רק לאין סוף ומשם מקבלות מענה, כוח, הכול, ואז הן מתפשטות, וכל ההתרשמות, כל השינויים נמצאים בכל הפרצופים מאין סוף ועד המקום ממנו באו הרשימות.

לכן כל מה שאנחנו מדברים שקורה בע"ב ובס"ג ובנקודות דס"ג שיורדות למטה, זה מגיע אלינו מאין סוף, שכל פעם יש קשר בין כל הפרצופים האלה לאין סוף ומשם באים שינויים. ולכן לא יכול להיות שיקרה בפרצוף נקודות דס"ג איזה שינוי אם זה לא יהיה גם בנה"י דגלגלתא.

תלמיד: האם בזיווג נקודות דס"ג יש כבר את ההנחיות של צמצום ב'?

איזה זיווג של נקודות דס"ג?

תלמיד: בזמן הזדככות הס"ג יוצאות נקודות דס"ג ויש את הזיווגים בדרך.

אין שם צמצום ב' עדיין.

תלמיד: אתה אומר שזה בא מאין סוף, זאת אומרת שלפני שהייתה התפשטות כבר הייתה ההחלטה הזאת.

לא, ההחלטה לא יכולה להיות לפני שמעלים נתונים להחלטה. ונתונים מעלים מכאן, [מפרצוף נקודות דס"ג].

תלמיד: זאת אומרת אחרי שנקודות דס"ג התפשטו אז הייתה החלטה?

לא הייתה החלטה. מה זאת אומרת החלטה? החלטה צריכה להיות על פי הנתונים. זו מערכת, זו מכונה שהיא עובדת בצורה מוחלטת, אין כאן משהו שפתאום מגיע מאין סוף, פתאום מגיע משם, לכל דבר יש סיבה ומסובב.

כל עוד נקודות דס"ג לא התפשטו למטה, מה זה נקרא שהן מתפשטות למטה? הן לוקחות את כל הרצון לקבל שיש למטה ומתחילות למלאות את הרצון הזה באורות שלהן. ואז כשהם עושים זיווגים בדרך, בהזדככות, כדי למלאות את נה"י דגלגלתא, כי הם בינה, בינה יכולה להיות בכל מקום, אז כשהם עושים את הזיווגים האלה הם מתפשטים גם למטה. אני שרטטתי חץ אדום וגם חץ ירוק (ראו שרטוט מס' 2 בס"ג]. מתחילה כשהם מאבדים את ג' דהתלבשות, הם כבר יכולים לרדת ולהיות למטה מטבור. וכשהם עושים זיווג, הזיווג הזה הוא בקבלת הכלים שנמצאים למטה מטבור. ואז הם עושים את הזיווגים האלה וממלאים בחשבון שלהם גם כלים שנמצאים למטה מטבור, ומתפשטים גם מכאן ולמעלה, וגם מהם ולמטה, בכל הרצונות שאפשר להתפשט.

כי אלו תכונות הבינה, להשפיע אין הגבלה. ואם התחתון, היינו הפרצוף מוכן להשפיע, אז בדרגת הבינה, ב' דעביות, אין לו שום גבול, הוא יכול להיות בכל מקום. ולכן האורות האלה מתפשטים [למטה מטבור], אבל בחשבון. ומה זאת אומרת שהם מתפשטים כאן? מקודם שהם מתפשטים כאן הם ממלאים את נה"י דגלגלתא. כי כל מה שקורה צריך לעלות לאין סוף, ומאין סוף מתחילה להיות ההתפשטות דרך כל הפרצופים עד שמגיע לתחתון, מאיפה שזה התחיל.

תלמיד: כל פרצוף שיוצא הוא עם חשבון בראש, לא נעשה משהו בגוף בלי שיש החלטה בראש. איפה נעשתה ההחלטה של צמצום ב'?

גם בראש דס"ג.

תלמיד: אחרי שהוא התפשט פעם ראשונה?

כן, הוא ממשיך לטפל במה שיש לו, הוא העליון, לכן ודאי שהוא מחלק את עצמו. גם נקודות דס"ג שייכות לס"ג, כמו שאתה שומע, ולכן ראש דס"ג אחראי על מה שקורה בכל הפרצופים ששייכים לס"ג, יש לס"ג הרבה פרצופים. וְודאי שלא יכולה להיות שום פעולה ברוחניות שלא תעלה החלטה בראש.

תלמיד: אז אחרי שהפרצופים האלה התפשטו, נקודות דס"ג, ראש דס"ג מצמצם פרצופים שכבר קיימים?

כן, מפני שהתערבבו בהם רשימות מגלגלתא. רשימות ד' דעביות השפיעו על הכלים דקבלה שיש בס"ג. בנה"י דס"ג, בחלק התחתון של ס"ג, יש כלים דקבלה, הם אומנם נקראים "רחם", כמו באישה, שיש לה משהו ששייך לתחתון, לכן הכלים האלה הם עכשיו יהיו מצומצמים. כדי שיהיה שם ולד, כדי שתהיה שם התפתחות, אנחנו צריכים להוסיף לשם תיקונים. איזה תיקונים? בינה מתחילה מזה שהיא מצומצמת, היא צריכה לגדול, להגדיל את עצמה. כמו ילדה קטנה שנולדה נגיד, עד שהיא מתחילה להיות ראויה להתעבר ולהוליד היא צריכה לגדול עד גיל מסוים, "בת מצווה" מה שנקרא. ואז יהיו לה נה"י מתוקנים והם יהיו כרחם, אבל בינתיים לא. אבל קיימים הכלים האלה, רק אסור בהם להשתמש.

תלמיד: יש פה בכל זאת חידוש, זו פעם ראשונה שפרצוף משתנה אחרי שהוא יוצא, זה החידוש לגבי צמצום א'.

אני לא חושב. אני לא רוצה להיכנס לכל הדברים האלה, יש הרבה פרטים שאתה לא יודע ואתה עושה על הדברים שאתה לא יודע גם איזשהו מכלול. אבל טוב, תחשוב, אפילו שאתה טועה זה לא חשוב. זו גם לא טעות, זה מחוסר ידיעת העניינים, יש הרבה פרטים בזה.

שאלה: לא ברור לי איך מלכות רוכשת את ההבחנות כדי להגיע לאמצע תפארת ולעשות את הצמצום השני? זאת אומרת, מה גורם לכך שמלכות תעלה עד לאמצע תפארת ותעשה את הצמצום הזה?

אורות של בינה מתפשטים מס"ג למטה מטבור, אתה יכול להגיד שהאורות האלה מתפשטים בנה"י דגלגלתא, שס"ג יכול לצרף את הכלים האלו כדי למלא אותם, ולכן ציינתי את זה באור החסדים שס"ג רוצה למלא את הנה"י דגלגלתא, במידה שהוא ממלא את הנה"י דגלגלתא, הוא גם מרגיש שיש שם בחינה ד' דעביות.

באיזה כלים הוא מרגיש את זה? בזה שיש לו חוץ מכלים דהשפעה כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, יש לו גם כלים נצח, הוד, יסוד, מלכות, שהם כלים דקבלה. אמנם בבינה הכלים האלו לא פועלים ככלים דקבלה ממש אלא לקבל על מנת להשפיע כי זה כלים דבינה, אבל בכל זאת הם כלים דקבלה. כמו רחם אצל אישה, כמו משהו נוסף לבינה. בינה עצמה זה גלגלתא ועיניים, כלים דהשפעה בלבד, אבל כדי להשפיע לאחרים היא צריכה להיות בקשר איתם, עם התחתונים, ולכן יש לה גם כלים דקבלה, אבל כדי להתקשר לאחרים, כדי לתת להם.

נגיד האחרים רוצים משהו, אז גם באימא צריך להיות אותו רצון של מה שהם רוצים אחרת היא לא תוכל להבין אותם ולא תוכל לספק להם מה שהם רוצים, לכן היא צריכה להיות כלולה מרצונות דקבלה של התחתונים. אבל כלולה, זאת אומרת לא שאלו רצונות שלה, אלא כדי להשפיע לתחתונים, להבין אותם, להרגיש אותם. זה הכלים דקבלה שבבינה שזה נצח, הוד, יסוד, מלכות. לכן על הכלים האלה אנחנו אומרים, בגלל שאסור בינתיים להשתמש בהם, כמו בנה"י דגלגלתא, אז בהם נה"י דגלגלתא משפיעים את הרצונות שלהם ואז הכלים האלה נכנסים לצמצום. אסור להשתמש בזה.

ואז נשארים בבינה רק גלגלתא ועיניים. כלים דהשפעה נקיים מכל רצון לקבל. ורצון לקבל שבבינה אמנם הוא לא מקבל לעצמו, אבל בכל זאת זה רצון לקבל, נמצא בצמצום. ונמצא בצמצום נוסף למה שהיה בצמצום שהיה עוד במלכות דאינסוף, כי עכשיו זה צמצום בבינה ולכן זה נקרא צמצום ב', או צמצום נה"י דנקודות דס"ג או צמצום נה"י דא"ק, יש לזה הרבה שמות.

תלמיד: למלכות אין הבחנה של השפעה אלא יש לה הבחנה של קבלה. אז עצם זה שהפעולה הזאת עוצרת באמצע תפארת, איך המלכות מקבלת את ההבחנה של ההשפעה אם יש לה רק הבחנה של קבלה?

אני לא מבין אותך. אני חושב שאם אתם רוצים לקבל עוד ידיעות, אתם צריכים ללכת ל"פתיחה".

קריין: בקבלה מדיה יש כפתור ברור, יש שם סדרות שלמות, להיכנס לשם.

אז אתם צריכים ללמוד שם, כאן אנחנו לא יכולים לעצור. אלה הדברים הכי הכי קשים למתחילים וכל פעם שאני מסביר אני נתקע בזה כי אם צמצום א' זה ברור, רצון לקבל זה ברור, כאן מתחילים עם בינה, רצון להשפיע, קשר בין רצון להשפיע ורצון לקבל וכולי, תמיד יש כאן בעיה. וגם במה שנלמד הלאה, תמיד יהיו לכם בעיות. אם אתם רוצים להבין את זה יותר, אתם צריכים ללכת לשם וללמוד. יש שם תרגומים טובים, שרטוטים.

קריין: הכול יש. שרטוטים, הסברים ועשרות שיעורים. כדאי להיכנס.

לי אין כבר כוח לעשות את זה. אני רק עובר על זה עכשיו, מעביר את זה קצת כדי שתהיה בינינו איזה מין שפה משותפת, אבל באמת אני לא מתכוון לא להיתקע ב"פתיחה לחכמת הקבלה", ומכל שכן ב"תלמוד עשר הספירות". אלה דברים שצריכים להשקיע בזה שנים והם לא שייכים לעבודה הפנימית.

סך הכול כמה שתלמדו זה כמו מה שנקרא "כמה מלאכים בשמיים ואיך נקראים בשמותיהם". מזה אתם לא תדעו את העבודה הרוחנית ואיך להשיג אותה, איך להשיג את המטרה הרוחנית, איך לממש את עצמנו. כדאי ללמוד את זה, אבל באמת, רב"ש תמיד היה אומר, תפתח ככה את הספר באיזה מקום שיש ותקרא. תשתדל להבין משהו, לא, לא, כן, כן, יש בזה מאור המחזיר למוטב, אבל לא שהידיעות יעזרו לאדם להיות רוחני. לא, על זה כתוב "לא החכם לומד".

שאלה: איך הבינה יכולה כאילו להתרשם, להתפעל מאותם רצונות שהיא מקבלת מבחינה ד'? היא משפיעה בעצמה, איך היא יכולה לקבל את הערכים האלה?

אתה לא זוכר מה זה בחינה ב' מד' בחינות דאור ישר. יש לנו בחינת כתר, שזה האור, כתר (ראו שרטוט מס' 3). יש בחינת חכמה שהאור בורא, בונה את כלי החכמה וממלא אותו. בחינת חכמה בסופה מתחילה לרצות להיות כמו האור אז היא רוצה להשפיע וזה כבר הופך להיות לבחינת בינה, שהיא רוצה להשפיע, אבל אחרי שהיא מתמלאת באור החסדים, באור של השפעה, היא מרגישה, אז למי אני משפיעה? לבורא אין רצון לקבל, אני לא יכולה להשפיע לו, אז איך אני משפיעה?

אני משפיעה רק בתנאי שאני מקבלת. ואז מתחיל להתייצב בה רצון לקבל. זה בז"ת דבינה, ואז מתוך זה נולד זעיר אנפין הקטן. מה זה קטן? בהתאם למה שיש בבינה, רצון לקבל שהיא רוצה למלא אותו, נולד זעיר אנפין, זה כמו ילד קטן שלה, שהוא מוכן לקבל מהבינה. אבל כשהוא מקבל מתחיל להיות בו כבר רצון לקבל גדול, שמלכות רוצה לקבל את כל האור שיש, ומה שיש בחכמה שהכול יעבור וימלא אותה, כולל מחשבת הבריאה שבכתר.

ולכן ברצון לקבל שבבינה אנחנו אומרים שיש לנו ג"ר דבינה, וז"ת דבינה, ג"ר וז"ת. כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת זה גלגלתא עיניים, ונצח, הוד, יסוד, מלכות, זה אח"פ (ראו שרטוט מס' 3).

שרטוט מס' 3

שאלה: בשלב הבא, כבר באדם קדמון, הבינה מצמצמת את עצמה, כי הרצון לקבל שלה גדל והיא לא יכולה לשרת אותו?

לא, צמצום ב' זה שהיא לא יכולה למלא את התחתונים, מפני שהתחתונים הם בחוסר מסך, ואז בינה חייבת לצמצם את עצמה עד שיהיו בתחתונים תיקונים. וכשיבואו תיקונים לתחתונים, שגם היא אחראית עליהם, על התיקונים האלה, אז גם בינה תפתח את החצי התחתון שלה, כלים דקבלה, ודרך כלים דקבלה שלה תספק להם מה שהם צריכים. בינה מצומצמת לא בגלל עצמה, אלא בגלל חוסר תיקונים לתחתונים.

שאלה: בקשר למה שאמרת ביחס ללימוד של ה"פתיחה", בעל הסולם כותב באות קנ"ה ב"הקדמה לתע"ס" שמתוך החשק והרצון להבין מה שלומדים מושכים עליהם את האור המחזיר למוטב. אז יש משהו טוב בזה שעכשיו אנשים חוקרים ורוצים לדעת את מה שאתה אומר.

אני לא עוצר אתכם, אדרבא, למדתי הרבה שנים את כל ה"פתיחה לחכמת הקבלה" ואת כל "תלמוד עשר הספירות", ו"זוהר", תרגמנו גם לשפות, ודאי, אבל לא שמזה שאתה תדע או לא תדע מה שכתוב בדיוק בספרים, אתה תהיה בעל השגה. זה מה שאני רוצה להגיד. ובעל הסולם גם כותב, אלא מתוך החשק הגדול "לדעת" שזה נקרא להתקשר, מהמילה "וידע אדם את חווה", "ידע" זה להתקשר, ולא מתוך זה שאתה תדע בשכל החיצון שלך, זה ודאי לא שווה כלום, כך כתוב. אבל תלמד, אני לא אומר שלא, תלמד, רק תדע שלא החכם לומד.

תלמיד: אז איפה הגבול הזה?

הגבול הזה במטרה, שאם אתה לומד כדי למשוך את המאור המחזיר למוטב, אז חשוב לך המאור המחזיר למוטב, אז אתה רוצה לתקן את הרצון שלך, את הנשמה, אבל אם אתה לומד בשכל, אם אתה רוצה למלא את השכל, זה לא שייך לרצון, זה פשוט הרצון האגואיסטי שרוצה לדעת. אני פגשתי המון אנשים שרוצים לדעת בלבד, בעצמי הייתי כך ולמדתי בצורה כזאת כשהגעתי לרב"ש. תלמדו, אני לא אומר שלא, רק בכל זאת כמה שתלמדו אתם תראו שזה לא עוזר לכם להבנת המצב. לָמה הבנה לא? כי הלב מבין. זאת אומרת, דרך הרגשה, אף פעם לא דרך השכל בלבד.

שאלה: אנחנו לומדים שמטבור ועד סיום יש רק כלים דקבלה. איך אור חסדים שיורד מתחת לטבור הופך חלק מהכלים דקבלה לכלים דהשפעה?

הוא לא הופך, האור לא יכול להפוך שום דבר. אור דחסדים שמגיע מהבינה, יורד עם הכלים של הבינה למטה מטבור, הוא מתפשט בכלים האלו, בתוך כלים דגלגלתא (ראו שרטוט מס' 4). את זה אנחנו לומדים, שכאילו זה במקביל. איפה כאן במקביל? אין דבר כזה, אין פעמיים רצון לקבל, אין פעמיים כלום, אלא הוא מתפשט בתוך כלים דגלגלתא, כי בכלים דגלגלתא האלו מתפשטים גם כלים של בינה, אז כלים של בינה משפיעים על הכלים דגלגלתא, וכלים דגלגלתא משפיעים על הכלים של בינה. השפעה בחסדים מבינה לגלגלתא, לכתר, והשפעה חזרה מכתר לבינה.

מזה שבינה משפיעה לסוף גלגלתא היא ממלאת את סוף גלגלתא באור החסדים, ומזה שגלגלתא משפיעה על הכלים דהשפעה של בינה היא מביאה להם בחינה ד' שלה, ואז מלכות מעלה את עצמה לתפארת, למקום הזה, לתפארת, (ראו חץ אדום כלפי מעלה בשרטוט מס' 4), שבכל הכלים האלו [למטה מתפארת] תהיה עכשיו שליטת המלכות, הרצון לקבל.

ולכן כל האזור הזה של בינה נכנס לצמצום ב' (ZB), ולכן מכאן והלאה אפשר למלאות את הכלים מטבור עד פרסה. זה הגבול שנקרא "פרסה", באזור הזה [למעלה מפרסה] מותר שיתפשט אור, מותר, ולמטה מזה לא, אסור. התהליך הזה נקרא "צמצום ב'". ומאז ועד סוף התיקונים הגבול הזה, שנקרא "פרסה", יהיה בצורה מאוד מאוד ברורה, שמבדילה בין כלים דהשפעה, שהם כלים של בינה ובין כלים של קבלה, שהם כלים של מלכות.

שרטוט מס' 4

שאלה: איך מלכות יכולה בכלל להרגיש אור חסדים, הרי אור חסדים אפשר להרגיש רק ברצון להשפיע, ובמלכות אין את החיסרון להרגשת אור החסדים?

זאת שאלה חכמה מאוד וטובה מאוד. אני מתקשה לענות עליה, אולי תוכלו לעזור לי. אנחנו לא מרגישים לא אור חסדים ולא אור חכמה, אלא אנחנו מרגישים תענוג או חוסר תענוג. הרצון לקבל שלנו יכול ליהנות מחסדים, מחכמה, מכל מה שאתה רוצה, רק תן לו תענוג, תן לו הנאה, הנאה זה המילוי. אם אני נותן למישהו ונהנה, לא חשוב לי שאני נותן, העיקר שאני נהנה, זה נקרא לתת על מנת לקבל, "להשפיע על מנת לקבל". זה גם נקרא "קליפה", לפעמים היא יותר גדולה מלקבל על מנת לקבל, כי אני אפילו בכלים דהשפעה שלי משתמש כדי ליהנות.

לכן זה לא העניין של אור חסדים, אור חכמה. גם אור חסדים אנחנו צריכים לראות מה זה נקרא "חסדים", זה תענוג שמגיע מפעולת ההשפעה, ולכן מותר לו להתפשט בכל הכלים שנמצאים למעלה מטבור, למטה מטבור, איפה שאתה רוצה. איפה שיכולים ליהנות מהשפעה בעל מנת להשפיע זה בינה, בבינה יש גם ג"ר וז"ת שיכול להשפיע, והוא נהנה מזה שהשני משפיע.

השאלה, במה הוא נהנה? במה הוא מרגיש שהשני משפיע? אלה תכונות הבינה, כאן אנחנו צריכים עוד להבין איך היא מרגישה שמישהו נהנה ממנה ואיך המלכות נהנית. יש כאן בעיה של הפרצוף, שיש לו התכללות מנברא ובורא, מבורא ונברא, ואז במידה שנכללים במלכות תכונות עליונות, בעצם מהכתר, אז נבנה הפרצוף, ולכן הנברא מתחיל להבין את המצב של הזולת, את המצב של הבורא, כי כל זולת מורגש לנו כבורא אבל מנותק מאיתנו. אלה דברים שנצטרך להתעמק בהם. אני מפחד שעדיין נתבלבל בהם היום.

בכל זאת מה שיש לנו ליום זה, ששוב למדנו נקודות דס"ג, שירדו למטה מטבור, שהתערבבו עם נה"י דגלגלתא, השפיעו לנה"י דגלגלתא אור חסדים מה שיש בהם, יקבלו מגלגלתא בחינה ד' מה שיש שם. כתוצאה מזה שקיבלו בחינה ד' הצטמצמו, נעשתה מזה פרסה, גבול להתפשטות האור מאין סוף ועד הפרסה ולא יותר למטה.

ומעכשיו והלאה תמיד ניתקע בזה שאם אנחנו רוצים לקבל משהו למטה מפרסה, אנחנו חייבים להעלות את הכלים למעלה מפרסה. אך ורק, כי למטה מפרסה אסור למלא את הכלים. אפשר למלא כלים למטה מפרסה במידה שאור חסדים קטן מאוד, שזה נקרא "אור של תולדה". אנחנו נלמד. אבל אור חכמה יכול להיות או למעלה מטבור הכללי או שהוא למעלה מפרסה.

אני מקווה שתוכלו לראות פה ושם חומר נוסף. אנחנו צריכים לתת לחברים הפניות יותר נכונות בכל השפות. זה שאנחנו נתקעים כאן זה תמיד כך, אפשר להסביר את זה בהרבה צורות והרבה דברים, אבל אדם צריך להמשיך ולהשתדל שאת הכלים האלו הוא ירגיש בפנים, איפה זה פרסה, איפה הגבול הזה.

דרך אגב, אצלנו פרסה זה ההבדל בין כלים דנשימה לבין כלים דעיכול, זה באמצע, זה נקרא סרעפת. דיאפרגמה, שמבדילה בין הראות לבין הקיבה, ובאמצע זו הפרסה. עוד נלמד את הדברים האלה, הכול לפנינו.

קריין: אני רוצה להפנות לחומר הנוסף שרב הזכיר. יש באתר קבלה מדיה, שזה הארכיון שלנו, כפתור בולט גדול לסדרות של פתיחה לחוכמת הקבלה, יש שם סדרות שמרצים בכירים המליצו עליהם. יש סדרה מומלצת משנת 2019 שרב נותן את כל הפתיחה לחוכמת הקבלה מלמעלה עד למטה, עם כל אלפי השאלות והתשובות וזה בכל השפות. אתם מוזמנים להיכנס ולקרוא.

(סוף השיעור)