בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 12.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - אהבת ה' – קטעים נבחרים*

1. הבורא נתן לרצון לקבל, לכל חלק וחלק ברצון לקבל השבור, אפשרות שיוכל להתקרב לזולת, יוכל להסתכל על הזולת כמו על חלק שלו. אנחנו צריכים להבין *שאם אנחנו רוצים להגיע לדרגת הבורא, אנחנו צריכים להתייחס לכל העולם הזה שזה אנחנו*. אין זולת, אין זר, אין הפוך, אין מישהו שאני שונא אותו או דוחה אותו, או לא רוצה לקבל אותו. אין. אין יצר רע, אין סיטרא אחרא. אלא זה הכל חלקים שלי, אני צריך להתקרב אליהם ולהביא את עצמי למצב שאני אוהב אותם, כמו שכתוב, ב-2 יצריך, גם ביצר טוב וגם ביצר הרע. לכן ניתן לנו עולם גדול וזה רק חלק ממה שאנחנו רואים. אנחנו עוד לא מגלים כמה העולם הזה הפוך בכל מיני צורות מאיתנו. *ככל שנרגיש שהוא דוחה אותנו, אנחנו צריכים להרגיש אותו שזה שלי, פשוט שזה אני, שזה הכל חלקים מנשמה שלי אפילו. לא סתם קרובים לי, אלא מהנשמה שלי, ממני. לזה אנחנו צריכים להגיע*.

2. ודאי שאלו דברים שעוד רחוקים מהבנה, מהשגה ומביצוע, אבל בכל זאת להתרגל קצת יותר ויותר לתהליך הזה שאנחנו צריכים להתחיל לעבור. לא אני בוחר את המצב, לא אני בוחר את הזמן, ואני מספר לכם מה שאני חייב לספר, אפילו שהאמת, בתוכי, אם הייתי אני מחליט, אז אני לא חושב שכבר היינו מגיעים לחומר הזה של אהבת הזולת, אהבת הבורא.
   
   הבורא עיצב לפנינו עולם שלם, עוין, הפוך, מנוגד, וכך אנחנו מקבלים אותו. אחרת לא היינו מרגישים אותו, כי אין לנו תכונת השפעה, תכונה אהבה, רק ההפך. אנחנו צריכים לתאר כל דבר ודבר שנראה לנו, בכלל מה שאנחנו מזהים, כי אנחנו מזהים אותו בזה שהוא הפוך מאיתנו. *אנחנו צריכים לראות בכל פריט שבעולם, בכל פרט ופרט, שזה שלנו. ממש עד כדי כך שחיבור אליו זה חיבור לנשמה שלנו, זה חיבור לבורא. לזה צריכים לאט לאט להתקרב, לחשוב, להגיע, לדון. אבל זו בעצם נקודה הפנימית ביותר והחשובה ביותר בתהליך התיקון שלנו. דיברנו הרבה שנים על כל מיני הבחנות, אבל זו הנקודה הפנימית ביותר בינתיים. כל היתר יהיו עוד יותר פנימה באותה הנקודה*.

3. כך זה יתייצב. בסופו של דבר תראה אח"כ שזה באמת מה שיש לפניי. זה אני בפנים, וכל החלקים האלה הם חלקי הנשמה שלי. *אם אני מחבר אותם, זה נקרא שאני אוהב אותם*. אני מחבר אותם לעצמי, אני מאחד אותם בי, ובזה אני מחזיר את עצמי לתיקון, למצב של אדם הראשון. אין כאן אף אחד, אלא אני במצב של אדם הראשון, והבורא שממלא אותי. לא מפריע שהאחרים גם חושבים כך, לגמרי לא מפריע, כי כולם עובדים על אותה התכנית ובאותה הדרך.

4. אלו שלבי התיקון שאתה צריך לעבור.. אתה צריך לראות כשאתה מקרב את האדם הזה אליך עד כדי כך שאתה מתחיל להרגיש שזה חלק מנשמה שלך. שמה שהוא מקבל זה הכי טוב בשבילך. אתה לא עושה מרחק בינך לבינו.. כלומר המחשבות שלך הם מחשבות נכונות, הן לא טובות אבל הן נכונות ורק אומרות שכל הדברים האלה אתה צריך לתקן. *אתה צריך לחשוב, להבין ולקרב את זה, להשיג שהחבר שלך זה אתה, והחלק היותר פנימי שלך*.
   
   לכן ע"י האגו שהבורא ברא, החלקים האלה יתרחקו ממך רק לפי מידת האגו שיש בך. לכן *ככל שאתה מקרב מישהו שהוא רחוק יותר, אתה בזה מתקן את עצמך בעוצמה יותר גדולה. זה נקרא כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו*.
   
   כאן אנחנו נכנסים כבר לעבודה, לקבלה מעשית. איך לקבל חלקים זרים כשלך, להרכיב בחזרה את מערכת נשמת אדם הראשון ובה לגלות את הבורא ככוח הפועל וממלא אותה. אתה עושה מאמצים לחיבור, אתה רואה שאתה לא מסוגל, אין לך כוח חיבור, ההיפך. אבל אתה מזהה שכאן חסר חיבור, ולמעלה מהדעת שלך, מהרצון שלך, אתה מבקש את הבורא שיחבר את החלקים האלה יחד. כשהחלקים מתחברים, אתה מתחיל להשיג חלקי האיחוד. כל העבודה שלנו היא השגת האיחוד, איחוד הבריאה. ככל שאנחנו מתאחדים יחד כולנו, אנחנו בזה משיגים את הבורא, הוא התוצאה מעבודת האיחוד, כך משיגים אותו כאחד יחיד ומיוחד.
   
   עוד נלמד את כל ההבחנות הללו, אבל *הנקודות האלה שהתחלנו ללמוד אתמול או אפילו שלשום, הן הנקודות החשובות ביותר. זו העבודה הפנימית האמיתית, הנכונה, ורק עכשיו אנחנו נמצאים בנקודה ההתחלתית של הדרך, אבל זה הקו שמביא אותנו לתיקון, לגמר תיקון*.

5. *אנחנו צריכים להיות במצב שאנחנו מצדיקים את הבורא על כל שלב ושלב, על כל רגע ורגע, כי בזה בטוח שאנחנו מאחדים נכון את חלקי הבריאה שאנחנו מתארים באותו מצב*.
   
   *זו העבודה שלנו. העבודה שלנו בכל רגע ורגע בקיומנו היא לגרום לאיחוד. לאיחוד של כל המציאות שאני מרגיש, היא כולה שייכת לכוח אחד, לבורא, והיא עכשיו באה אליי, מתגלה בי, כדי שאני אייחד אותה ואגלה בה לעת עתה את הכוח היחיד שמפעיל אותה*.

6. בסופו של דבר כל אחד ואחד צריך להרגיש בתוכו כל מיני אירועים פנימיים יותר ופנימיים פחות שיש לו כלפי החברים וכלפי העולם, ביחס לבורא. הכל ביחס כלפי הבורא. אנחנו מבקשים שהבורא יאחד את הדברים האלה, שיחבר אותנו יחד כדי שנרגיש אותו כאחד. זאת הפעולה העיקרית שלנו, להתחבר כדי שהבורא יתגלה כאחד. בזה אנחנו עושים לו נחת רוח, בזה אנחנו משיגים את התיקון העיקרי שלנו. אנחנו מתחברים כאחד ואז מגלים אותו כאחד.

7. ש: היה מפגש פיזי בעשירייה. הרגשנו קרובים. מה עושים כדי לשמר את זה?
   ר: קודם כל אין חכם כבעל ניסיון, כלומר כשהאדם רואה את ההתפתחות בכל מיני מצבים ולא מתפעל ממה שרואה. הוא כבר יודע שככה זה היה ויהיה. חוץ מזה שהוא נמצא וודאי עכשיו תחת איזושהי התרשמות. ההתרשמות ברגש היא הכי חשובה.. מה שהוא מרגיש זה יותר חשוב.
   
   אבל בכל זאת אפשר ע"י הסביבה, לא ע"י האדם בתוכו, אלא ע"י האדם וסביבתו, כלומר עשירייה, לאזן אותו להביא אותו ממצב למצב. כמו העבודה של קבל, קונדנסור, יש לך כאן מילוי בחבית, ואתה שופך את זה לחבית אחרת ואח"כ שוב כאן, ושוב בחבית אחרת. *כך אדם ועשירייה, עשירייה ואדם, יכולים לעבוד וע"י זה אפשר לאזן את עצמו, שמה שהם אוספים בעשירייה, יעזור לנו למחר*.
   
   *מי יודע באיזה צורה אני אהיה מחר? או בעליה או בירידה, אבל העשירייה תמיד תהיה כמו דמטפר, כמו בולם זעזועים. תמיד אני ע"י זה אפילו שאני מתקדם, אני משתמש בעשירייה והזעזועים שלי כבר פועלים כדי להזיז אותי קדימה, קדימה. זה הפתרון. לכן אנחנו כך פועלים. זה פועל כמו בוכנה, מנוע. כל ההתקדמות היא התקדמות מתוך זה שמעבירים ממקום אחד למקום שני אנרגיה, כוח וכן הלאה. זה מה שאנחנו עושים בין אדם לעשירייה. כך אנחנו צריכים לעבוד*.

כשאנחנו מגלים אח"כ איך זה פועל, איך זה עובד בין כולם, בין כל עשרה חברים, זה מגיע ממש למצב שלם. אנחנו אז מתחילים לראות שזה לא סתם 10 בוכנות שעל ידן אנחנו מגיעים לאיזושהי תוצאה טובה, אלא זה שילוב בין תכונות חסד גבורה תפארת נצח.. אנחנו נראה כמה שכל זה נותן לנו כל פעם תמונת עולם חדש. העולם זה עשר ספירות שמחוברות יחד. איך שהן מביאות לי כל פעם עולם חדש, בכל הצבעים, בכל הצלילים, בכל דבר. אבל בתנאי שאני הכל מחבר למקור אחד, שאני רוצה להצדיק את הבורא ולהשיג אהבה.

*מאהבת הבריות לאהבת ה*'

8. בין אהבה עצמית ואהבת הבורא שאנחנו צריכים להגיע אליה יש ממוצע, משהו באמצע, אהבת הזולת. לכן הבורא ברא את העולם הגדול ואותנו, עשירייה וחברה וכן הלאה. כדי שנלמד על פני היחסים שלנו עם הדומים לנו, עם החברים ובכלל עם בני אדם מתוך שנאה, אהבה, חיבור, ריחוק, התקוטטות והתחברות, שמתוך זה אנחנו נקבל התרשמויות מה זה נקרא להתקרב או להתחבר לזולת, ומתוך כאלו יחסים עם הזולת, שנדע איך נוכל להתקרב לבורא.
   
   כל העולם שלנו והמציאות שאנחנו נמצאים בה, הם תרגילים שאנחנו כמו ילדים משחקים במשחק הזה. לכן כתוב כך, שכל העולם זה משחק ואנחנו צריכים להשתמש בו כדי להכין את עצמנו ליחסים אמיתיים עם הבורא. עכשיו אנחנו מתחילים קצת לקרב את עצמנו ליחס לבורא, ומתוך זה לראות מה כדאי לנו לקבל מהמשחק. איך יותר. להתעמק במשחק שבינינו כדי שנוכל אח"כ לייצב את זה כלפי הבורא.

9. ש: כל מי שמתיירא אותי .. אתה יכול להסביר מה הגדרה של קל הוא? אי לא רואה שזה קל

ר: אם אתה תפחד, אם תרכוש ייראה כלפי הבורא שמנהל הכל ועושה את הכל והכל בידיים שלו, אז יהיה לך יותר קל לעשות פעולות שהוא מזמין. אתה תרצה להתחבר עם אחרים כדי לגלות מצבים שבהם אתה מגלה את הבורא ונכנס עימו בחיבור.

זה קל מפני שאנחנו לא יכולים לגעת באור העליון ובעולם העליון, אבל ע"י החיבור בינינו אנחנו מייצבים כאלו מצבים שאנחנו כן מקבלים את הרגשת העולם העליון והבורא שממלא.

ש: איך אפשר לעשות את זה יותר קל? זה המון שנים..

ר: זה לא חשוב. *בשביל מה אתה חי? אתה חי כדי לממש את זה. אל תדאג, החיים שלך הם מספיקים כדי שתעשה את זה.. אלא בשביל מה אתה חי? אז אל תתלונן, הכל מדוד והכל ניתן לכל אחד ואחד לפי מדידה ממש נכונה. אל תדאג*.

ש: אתה אומר שניתן להשיג את זה?

ר: *ודאי שניתן להשיג. חוץ מזה, מה כל כך חשוב לך להשיג או לא להשיג? חשוב לך בכל יום ויום להוסיף משהו לאהבת הבורא*.

ש: למות כמו כלב עוד פעם בגילגול הזה. זה הפחד שלי

ר: זה שאתה לא משתוקק לזה, אתה כלב. אבל אתה משתוקק לזה, ורוצה במשהו להגיע, כבר זה לא כלב.

10. ש: מה זה מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך בעשירייה?

ר: *אני צריך להתייחס לכל החברים בצורה כזאת שאני לא לוחץ עליהם, לא רוצה לקבוע משהו, אלא תומך. קודם כל תומך בהתקדמות שלנו יחד בצורה הדרגתית ועדינה. לא להוציא החוצה את האגו שלי, אלא קודם כל לעטוף אותו באהבה, בחשבון נכון, יפה. לקשור אותו עם המטרה ואז להשתמש. תחשוב, זאת לא בעיה*.

*חלק 2 - השלום בעולם, כותרת: תנאי החיים של הדור האחרון*

11. אפילו שיהיה לנו מיעוט כלשהו קטן ביותר במדינה של אלפי אלפי אלפי אנשים, בכל זאת המיעוט הזה לא ייתן לכוח העליון לשלוט על המדינה כך שהמדינה תגיע לשלמות. אלא אנחנו צריכים להגיע למצב שכולם מחוברים, כולם מבינים, כולם מרגישים שהם נמצאים בגוף אחד וברצון אחד, מלאים במילוי אחד, וכולם קיימים כל אחד לכולם. אז לא יהיה לא מיעוט ולא רבים ולא כלום. רק צורה שכולם יהיו מחוברים יחד..
    
    אנחנו צריכים להגיע למצב שכולם בסופו של דבר, אם אנחנו מדברים על תנאי החיים של הדור האחרון, שכולם יבינו, ירגישו, יסכימו ויבצעו את החיבור במלואו, בין כולם.

12. *צריכים להסביר שאין שום אפשרות לאנושות להירגע ולהיות בטוחה בעתידה הנכון והטוב אם היא לא תסכים לתנאי דור האחרון שבעל הסולם כותב. זה ברור לנו, רק אנחנו לא רואים איך אפשר להשיג את זה, אבל תיאורטית זה מה שצריך להיות*.

13. ש: איך מתקדמים צעד ראשון מהמצב הנוכחי לרצוי?

ר: ע"י זה שאנחנו מקיימים את הדברים האלה בינינו בעשיריות. אפשר אח"כ להגדיל את העשיריות למאות ולאלפים וכן הלאה. זה מה שאנחנו לומדים. נתחיל לממש את זה בתוכנו, מתוך זה נדע איך לעשות את זה במעגלים יותר חיצוניים, גדולים.

14. גם עכשיו יש לנו בחברה שלנו המון מקצועות ועסקים שאין להם שום צורך. הם קיימים רק כדי לתת מקום לאנשים שיעבדו, וזה על חשבון האקולוגיה, על חשבון כל דבר. אנחנו צריכים קודם כל לתת לכל אחד ואחד את המקום הנכון שלו במערכת האנושית, כלומר לבטא את עצמו ב-ואהבת לרעך כמוך כמה שאפשר, באיזושהן דרגות התחלתיות. יותר חיבור, יותר חיבור, וכן הלאה, ומתוך זה אנחנו נדע היכן המקום של כל אחד ואחד ושל כולנו יחד.

15. אנחנו בינתיים לא מדברים על הפתרון ממש. אנחנו מדברים איך צריכה להיות בנויה החברה. הוא אומר *שהחברה צריכה להיות בנויה כך שעד האדם האחרון כולם מבינים, כולם מרגישים שיש דרך רק אחת ורק מצב מתוקן אחד, וזה חיבור באהבה*. אז אנחנו יכולים להיות בטוחים שנמצאים במצב האחרון שנקרא דור האחרון.

ש: למה הוא מעלה את זה בכתב?

ר: הוא נותן לנו תמונה עתידה של כל האנושות.. הוא מדבר לנו מגמר התיקון, שזה מה שצריך להיות, זה נקרא דור האחרון, מצב המערכת שמגיעה לגילוי הבורא בצורה השלמה לפי החיבור של כל החלקים יחד. כלי ואור יהיו שווים. על זה הוא מדבר ועל זה אין ויכוח, אין ויכוח. זה אתה מבין?

ש: ולפי דעתך אפשר לממש את זהֿ?

ר: בטוח שכן, ולזה אנחנו עובדים.

16. *בעה"ס אומר שאם נפתח עיניים ונסתכל על המציאות, אז רואים כמה אנחנו כולנו נמצאים בעסק שהוא לגמרי לא לטובתנו. אף אחד לא עובד בשביל עצמו, שאנחנו כולנו עבדים לאותו מצב שאנחנו באים אליו. כמה שכל אחד מייצר, הוא מייצר ולא נהנה בסופו של דבר ממה שיש לו. אנחנו מסודרים בצורה כזאת בקשר בינינו שרק עושים צרות זה לזה*. ממש אולי 10% ממה שאנחנו כל אחד מאיתנו מייצר, אנחנו משתמשים לחיים שלנו, למילוי שלנו. כל היתר הולך לכל המציאות.
    
    אנחנו עוד לא מדברים על זה שאנחנו קיימים במציאות האגואיסטית ולכן התוצאה מכל פעולה ופעולה שלנו, שאנחנו בונים מכונות, במה שאנחנו עושים, שזה הכל אחוזים מזעריים בלבד. אנחנו בונים מכונה ו-10% אנחנו מוציאים ממנה את ההספק הטוב שאנחנו צריכים. אם זה 5%10% לא יותר מכל הדברים האלה. אנחנו בזה לא מרוויחים, אלא מפסידים. אבל אין לנו ברירה. לכן אנחנו הורסים יותר ויותר את כדור הארץ. עוד מעט הוא יישאר ממש ריק מכל האוצרות שלו ולא נדע הלאה איך להתקיים. זה כבר אנחנו רואים באופק.

*אין לנו בצורה שאנחנו קיימים, גם בצורה חברתית, וגם בצורה האנושית, כאיזשהו זן שחי על פני הפלנטה, שיש לנו חיים טובים לעכשיו ומכל שכן עוד יותר חיים נכונים וטובים לעתיד. לכן אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לעשות חשבון ע"י מה אנחנו משנים את הקיום שלנו לצורה כזאת שבאמת מגיעים לחיים שמספקים לכולם, וכך נגיע לעולם המתוקן בעצמנו מתוקנים*.

17. ש: …מהו אדם מרוצה ומה מאפשר לאדם להפוך להיות מרוצה?

ר: תלוי באדם. כל אחד מגיע לאיזשהו שובע ע"י מה שהוא מקבל. זה יכול להיות שכל אחד ואחד מרוצה לפי הכלים שלו. לכן אין לי כאן מה לענות, אבל אנחנו צריכים להבין שבסופו של דבר, כמו שהוא כותב כאן במאמר, להיות מרוצה או לא מרוצה זה תלי בהתפתחות. אז אם היום אני מרוצה, מחר אני כבר יכול להיות לא מרוצה.

להביא את האנשים למצב שכולם מרוצים, זה נקרא למלא אותם לפי כל הכלים שלהם במילוי השלם, זה נקרא אור אין סוף בכלי אינסופי. כלומר אם כולנו נתחבר יחד ונמלא את עצמו באור אין סוף, זה גמר התיקון. לפני זה ודאי שיהיו לא מרוצים, והם יקדמו אותנו לגמר התיקון.

18. סדנא: *בואו יחד כולנו נדבר ונתפלל, מה אנחנו חושבים על העבודה שלנו בתיקון העולם, בתיקון עצמנו מעשירייה לבני ברוך, ומבני ברוך לכל העולם ובחזרה? מה אנחנו חושבים, מה אנחנו ממליצים לעצמנו לעשות? כי בעתיד הקרוב תראו כמה העולם ממש מאבד את כל העשתונות ומתחיל להתקרב למלחמה. איך אנחנו יכולים, מה אנחנו יכולים לעשות בהתאם לזה לעולם*?