שיעור בוקר 10.06.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 417. מאמר "החרות" – מאמר "השפעת הסביבה"

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם", בעמוד 417, מאמר "החרות", כותרת "השפעת הסביבה".

השפעת הסביבה

"סבה הב' הוא סדר "גורם ונמשך" באורח ישר, המיוחס לתכונת המצע מצדו עצמו שאינו משתנה. פירוש, על דרך שנתבאר בחטה הרקובה הנתונה באדמה, אשר הסביבה שהמצע נתון בהם כמו האדמה, המלחים, הגשם, האויר והשמש, כמו שנתבאר לעיל, היא פועלת על הזריעה בסדר ארוך של גורם ונמשך במהלך אטי הדרגתי, מצב אחר מצב עד שמתבשלים. והמצע חזר ולבש צורתו הקדומה, דהיינו, צורת החטה, אולם בשינויים של כמות ואיכות, שחלקם הכללי אינו משתנה כלום, שלא יצמחו דגן או שבולת שועל, אלא בחלקם הפרטי משתנים בכמות, דהיינו, שמחטה אחת נעשו עשר או עשרים חטים, וכן באיכות, שהמה משובחות או גרועות מצורת החטה הקודמת.

על דרך זה כאן, האדם בתור "מצע" נתון בתוך הסביבה, דהיינו, בתוך החברה, והוא מושפע ממנה בהכרח, כמו החטה מסביבתה, כי המצע הוא רק צורה גלמית, וע"כ מתוך המגע ומשא התמידי שלו עם הסביבה והחברה, הרי הוא מתפעל על ידיהם במהלך הדרגתי, של סדר מצבים בזה אחר זה בדרך גורם ונמשך.

ובזמן הזה מתהפכים בו הנטיות הכלולים במצע שלו, ומקבלים בחינות של מושכלות, למשל, אם ירש מאבותיו נטיה להיות קמצן, הנה כשגודל, הולך ובונה לעצמו שכליות ועיונים, אשר כולם מסיקים לו החלטות אמיתיות, שטוב לאדם להיות קמצן. וכבר ידעת שאף על פי שאביו היה ותרן יכול הוא לרשת ממנו נטיה שלילית להיות קמצן, כי השלילה היא גם כן ירושה גמורה ממש כמו הקיום. או שירש מאבותיו נטיה להיות חפשי בדעות, הולך ובונה לעצמו עיונים, ומסיק מהם מסקנות שאך טוב לאדם להיות חפשי, אולם מאין הוא נוטל אותם המשפטים ודרכי ההקש ומשא ומתן? כל זה הוא נוטל מהסביבה שלא מדעתו, כי המה משפיעים לו דעותיהם וטעמם, בבחינת גורם ונמשך הדרגתי.

באופן, שהאדם מחשיבם שהם רכושו עצמו, אשר רכש אותם בדרך עיונו החפשי. אמנם גם כאן כמו בחטה, יש חלק אחד כללי בלתי משתנה מגדרו של "המצע", כי בסוף של דבר נשארות הנטיות שירש, עומדים אצלו בעינם כמו שהיו מצויים באבותיו, וזהו המכונה גורם הב'."

שאלה: איך מה שבעל הסולם מלמד אותנו פה משתלב עם הנושא האבולוציה, שפתאום נוצרו כל כך הרבה סוגים של פרחים, או סוגים של חיות, או סוגים של בני אדם, או מקוף לבן אדם, זאת השיטה?

לא יודע, אני בינתיים רוצה להבין מה שהוא כותב.

שאלה: איך זה שאדם מתפעל בצורה חיצונית מכל מיני מעשים שהוא רואה בסביבה, משפיע על המצע שלו?

את זה אנחנו צריכים לראות.

תלמיד: בעל הסולם כותב שלאדם יש נטיות, והוא נכלל בסביבה, מתרשם מהן.

הסביבה מטפלת בנטיות מסוימות וקובעת את כיוון ההתפתחות שלו.

תלמיד: אבל איפה קורים השינויים, במצע שלו? כמו השמש, האדמה, המלחים שמתחברים ומשפיעים על המצע של החיטה?

יכול להיות, בוא נקרא הלאה, "ובזמן הזה מתהפכים בו הנטיות הכלולים במצע שלו, ומקבלים בחינות של מושכלות," אתה רואה?

תלמיד: לא מובן על מה הסביבה משפיעה, על המצע או על הנטיות. הנטיות, אם אני מבין, זה ביטוי חיצוני של המצע?

כן.

תלמיד: אז על מה משפיעה הסביבה, על המצע או על הנטיות?

הסביבה משפיעה על הנטיות.

תלמיד: מה הקשר בין השניים האלה?

הם כלולים במצע.

תלמיד: אז החיבור הוא בעצם מהותי, הוא מתחיל מהמצע, השינוי צריך לקרות שם?

ודאי. כמו שהוא אומר, מדגן לא יכולה להיות חיטה, או מחיטה לא יכול להיות תירס.

תלמיד: אז מה זה המצעים האלה של האדם והסביבה, שהם נכללים ומשפיעים זה על זה, ומתחברים אחד עם האחר?

שיתנו לאותו אדם מכל אוסף התכונות שלו, הטובות והרעות, לפתח תכונות מסוימות לכיוון מסוים בהתאם לסביבה.

תלמיד: התכונות והנטיות זה כבר הביטוי של זה. אני שואל על עוד רמה, על המצע.

על המצע זה לא משפיע.

תלמיד: אם זה לא משפיע, אז איך משתנות אצלו תכונות ונטיות?

ההתפתחות שלהן תלויה בסביבה.

תלמיד: ומה קורה שם במצע שהוא עכשיו מתפתח אחרת?

על ידי הסביבה הוא מוציא מהמצע הבחנות מיוחדות, תכונות מיוחדות, שדווקא הן יתפתחו יותר מהאחרות.

תלמיד: אז יש לאדם שליטה על התהליך הזה?

על ידי החינוך.

תלמיד: איך הוא מכוון להשפעה מקסימלית על המצע שלו דרך הסביבה?

בזה שמחפש סביבה טובה.

תלמיד: איך זה שהוא נכלל ברובד חיצוני של סביבה, פעולות, נטיות, התפעלויות, רגשות שהוא קולט, זה משפיע לו על התפתחות המצע הפנימי?

עכשיו הוא מתחיל לדבר, "הרגל נעשה טבע שני", ואומר שאנחנו יכולים להשפיע אפילו לדרגות יותר פנימיות. זה יקרה עוד מעט, זה כבר עניין החינוך, שהוא בעצם יכול לעשות מאדם בהמה או מבהמה אדם.

שאלה: מה זה העניין של המצע בכמות, זה לא ברור, איך דגן יכול להיות עשר הדגנים, בכל אחד יש עשירית מצע? באיכות זה ברור שדגן לא יכול להיות חיטה, אבל איך זה מתבטא בכמות?

זה תלוי על ידי ככל שאנחנו מוסיפים יותר בכוחות החיצוניים, אנחנו לא נכנסים לדי.אן.איי, אנחנו רק מוסיפים את המזון.

תלמיד: בחי או באדם זה יכול להיות שמצע אחד נהיה בכמות, נגיד זבוב נהיה עשרה זבובים?

יכול להיות, ודאי.

תלמיד: וגם אדם?

בבני אדם הסביבה פועלת. אני לא יודע בדיוק לתת לך דוגמאות, אבל הסביבה פועלת. יש סביבה כזאת שהיא מעוררת באנשים יותר רצון להתרבות או להוליד שניים, שלושה, חמישה ילדים ברצף, יש כאלה, אבל משייכים את זה לאדמה, לשמש, לכל מיני תנאים חיצוניים.

תלמיד: זה שעכשיו האנושות היא שמונה מיליארד, זה בגלל שיש התחלקות של פחות מצעים, אבל זה מתחלק יותר ויותר. אפשר להגיד שיש הרבה יותר בני אדם?

זה כדי שאנחנו נוכל לעשות תיקון בצורה יותר קלה או מהירה, שנחלק את הנטל הזה של להעביר את עצמנו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, אנחנו נוכל לעשות את זה בכמות, ואז הכמות מתחברת ונותנת איכות.

שאלה: האם הרצון לרוחניות זה המצע שיש באדם?

הרצון לרוחניות נמצא בכל אחד ואחד, רק השאלה כמה הוא יוצא לגילוי. אבל בכל אחד ואחד יש רצון אחר, זה לא אותו דבר.

תלמיד: הרצון לרוחניות אצל כל אדם הוא אחר.

כן.

תלמיד: ועדיין הרצון לרוחניות, להגיע לאהבת הזולת, לצאת מהאגו, זה?

בכל זאת, כל החבילה הזאת היא מיוחדת לכל אחד ואחד, נמצאת בכל אחד, אלה הרשימות.

שאלה: אז העבודה שלנו היא, אם יש לנו כזה רצון ואנחנו עכשיו שוב נמצאים ביחד, כולנו, אנחנו צריכים לגרום לסביבה?

אבל רשום בדי.אן.איי שלנו הכללי, נגיד של "בני ברוך", שאנחנו חייבים להתפתח דווקא בהשפעה הדדית זה על זה. אני רואה עכשיו במוסקבה יש ממש כנס, הרבה חברים שלנו, גם בפיטר, ריגה, אלמטה, זו השפעה הדדית.

תלמיד: זאת אומרת, בשביל לפתח את המצע, לא יודע באיזה נטיות זה ייצא, אני צריך להכניס את עצמי בתוך החברה כל פעם מחדש?

כן. אני מרגיש שרק עכשיו אנחנו מתעוררים מהקורונה. כמה זה שיתק אותנו, הכניע אותנו, פגע בנו, רק עכשיו אנחנו ממש יוצאים מזה. נקווה שנצא ונעלה.

שאלה: בעל הסולם כותב שלפעמים ירושה מאביו עוברת בצורה ישרה ולפעמים מתהפכת. האם יש איזו חוקיות מתי מתהפך?

אני חושב שגם כאן יש איזו הכוונה כלפי הסביבה, כלפי הצורה הסופית שאדם צריך לקבל. אלה דברים שעדיין אנחנו לא מרגישים אותם לפַנינו, אבל כשנתפתח אנחנו נרגיש את הדברים האלה. אלה כבר דברים פרטיים. לכן אני לא יודע אם אפשר להסביר את זה בצורה של חוקים כלליים.

שאלה: אמרת קודם שרק עכשיו יצאנו מהקורונה.

כן.

תלמיד: איך אתה רואה את מה שהתקופה נתנה לנו בהתפתחות שלנו?

אני לא יכול להגיד. לי נראה שזה פעל טוב על כולנו. אנחנו על ידי זה התיישבנו יותר, התחברנו בצורה חדשה, אחרת. אנחנו נעשינו יותר רגועים, מיושבים. זה בצורה חיצונית. בצורה פנימית, אנחנו עוד נגלה את זה.

אני שומע שאומרים שעוד מעט זה יכול לחזור בכל מיני צורות. אני חושב שזה לא יחזור כמו שהיה, אבל אם יהיו צרות, זה תלוי בנו.

תלמיד: אמרת שבצורה חיצונית פיתחנו יכולת ללמוד ביחד מרחוק.

כן. זה טוב לאלו שלא יכולים להתחבר יחד פיזית, אבל לנו אני חושב שבכל זאת אין ברירה, אנחנו חייבים בצורה כזאת להמשיך.

בכל זאת הרשימו נשאר ואם אתם תרצו פעם להחליט לשבת שוב וללמוד מהבית של כל אחד ואחד - אני חושב שאי אפשר להחליף את ההשפעה שאנחנו יושבים במתחם אחד עם זה שנמצאים בבית כל אחד מאחורי המחשב שלו. זה יכול ללכת בכל חכמה, אבל לא בחכמת הקבלה, כאן אתה בכל זאת חייב להרגיש יותר אחד את השני ולקבל מהם השפעה, שזה רק מגופים פיזיים לידך.

תלמיד: אנשים שאין להם את היכולת, כאלה שנמצאים רחוק, האם הם מקבלים מלמעלה עזרה?

כן, הם מקבלים מלמעלה עזרה. אני חושב שיהיו יותר ויותר מקומות, לאו דווקא שלנו, שילמדו בצורה כזאת שמתחברים יחד פיזית.

תלמיד: האם למי שיש את היכולת להתחבר פיזית הוא ירגיש את זה במוקדם או במאוחר שהוא צריך להיות במקום פיזי?

כן. הוא ירגיש שבלי זה הוא לא משתנה. עיקר העבודה שלנו היא שאנחנו משתנים על ידי השפעה איש על רעהו, על ידי התכללות.

שאלה: לגבי המאמר, התכונה הזאת שנקראת יהודי, האם היא טבועה במצע?

אני לא הייתי רוצה להיכנס לזה עכשיו, זה עוד מוקדם. אבל אם כבר אתה שואל, אז יהודים הם קבוצה שהתחברה בבבל העתיקה על ידי עובדי כוכבים ומזלות שהם תרח ואברהם, וזה המצע שלנו. ברגע שחלק מהאנושות קיבל משימה כזאת להגיע לשינוי הטבע שלו מאגו להשפעה, אז אלו נקראים "יהודים". לפני זה לא היו יהודים. כשאתה לוקח כל אדם מבחוץ ופותח את תעודת הזהות שלו, אז לאחד כתוב יהודי, לאחר ערבי, רוסי, וזה לא אומר כלום.

תלמיד: האם הדברים האלה אלו נטיות שטבועות במצע, כלומר שבתוך המין האנושי הייתה אמורה להתפתח קבוצה בצורה כזאת, כמו שיש סוגי חיטה כך יש סוגי אנשים, או שזה משהו שנרכש מתוך השפעה חיצונית?

הבחירה החופשית ניתנת לכל אחד, וכל אחד יכול להגיע להיות בדבקות בבורא.

תלמיד: כלומר זה המצב הטבעי שטבוע במצע האנושי של כולם.

של כולם. כמו שבעל הסולם כותב, שחור, לבן, אדום.

תלמיד: השאלה לגבי מישהו שהוא דווקא לא יהודי, שנמצא בצד של אומות העולם כרגע, במצב של האנושות.

לפי מה, לפי ההורים שלו?

תלמיד: לא, לפי היחס שלו. הוא לא יהודי, אלא מרגיש דווקא שנאה ליהודים. אותו אדם מתחיל להיחשף לרעיון הזה של מה זה באמת יהודי, ודווקא כאלה אנשים מתחברים לרעיונות האלה, מבינים אותם, אפילו יותר מיהודים גנטיים, אבל הם לא משתנים, קשה להם להשתנות. האם הם יכולים להשתנות, לשנות את התפקיד שלהם במציאות, או שברגע שיש להם תפקיד במציאות ללחוץ על היהודים הם לא יכולים לשנות את זה, הם נשארים עם זה לכל החיים?

את התפקיד שלו במציאות הוא לא משנה, זה לא ענינו, הוא יכול לרצות להתקרב כך או אחרת, אבל זה לא הוא קובע. אנחנו בסך הכול נפעלים.

תלמיד: אם לפי המצע שלו והנטיות שבו הוא אמור להיות מהכוח שלוחץ על היהודים, אנטישמי, האם הוא לא יכול להחליף את התפקיד הזה בגלגול הזה לא משנה כמה הוא ישמע על זה?

זה לא תלוי בנו וזה לא תלוי בו.

(סוף השיעור)