שיעור בוקר 11.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

התכללות - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטע מס' 4.

"נברא עולם כל כך מלא עם הרבה אנשים, שלכל אחד ואחד ואחד יש לו מחשבות משלו ודעות משלו, וכולם נמצאים בעולם אחד. זהו בכוונה, כדי שכל אחד ואחד יהיה כלול מכל המחשבות של חבירו, שעל ידי זה בזמן שהאדם עושה תשובה, יהיה הרווח מזה ההתכללות, היות שהאדם כשרוצה לעשות תשובה, הוא מוכרח להכריע את עצמו, ואת כל העולם כולו לכף זכות, היות שהוא בעצמו נכלל מכל הדיעות, והמחשבות זרות, של כל העולם כולו."

(בעל הסולם. "שמעתי", ל"ג, "עניין גורלות, שהיה ביום כיפורים, ואצל המן")

שאלה: קראנו במאמר שיש המון דעות ומחשבות לבני אדם. מה שקורה במציאות, בגלל שלכל אחד יש דעה אחרת, אז נוצרים מתח ושנאה בין בני אדם כי כל אחד חושב אחרת. האם יש איזה סיכוי שאנשים יכבדו את הדעה של מישהו אחר במקום לשנוא? יכבדו, הכוונה לראות את האדם שהוא שונה מהם, הדעה שלו שונה, וזכותו שתהיה לו דעה שונה, אני יכול לשמוע את דעתו, לכבד אותה או לא לכבד אותה, אבל לא לשנוא אותו. כי נוצרה ממש שנאה בין בני אדם, אנשים ממש שונאים זה את זה בגלל הדעות שלהם.

כי כל אחד חושב אחרת מהאחר.

תלמיד: האם זו סיבה לשנאה? איך זה יוצר אצלנו שנאה כזאת?

זו סיבה לחילוקי דעות, ויוצא שכך אף אחד לא סובל את האחר.

תלמיד: האם יש סיכוי שזה ייפתר פעם?

אחרי שנראה עד כמה אנחנו גרועים, כל אחד ואחד, בלי שום קשר לאחרים, זאת אומרת אני מסתכל על כל העולם ואני רואה את עצמי כממשיך, כמלך של כל העולם, אם כך נגלה את הטבע שלנו, אז נרצה מתוך הכרת הרע לשנות את עצמנו, ואז נגיע לתיקון.

שאלה: האם הכרת הרע היא כמו פקיחת עיניים, זה קורה פעם אחת ונשאר, או שהיא מתחדשת כל פעם, וכל פעם אני מגלה כמה אני אגואיסט?

היא מתחדשת.

תלמיד: איך אפשר לחדש את ההכרה כל פעם?

היא תלויה ב-איך אני עובד על עצמי, איך אני עובד על אחרים, איך אני מתחבר איתם, איך אני מקבל את הקשר, החיבור, המצוות, ובהתאם לזה מתגלה בי מהו המצב הנוכחי.

תלמיד: זה קורא על ידי חיבור בעשירייה.

כן.

שאלה: הוא כותב בסוף הקטע שכדי להגיע לתשובה הוא צריך להכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. האם גם את הבורא אני צריך לדון לכף זכות?

כן או לא, זה לא חשוב כל כך.

תלמיד: יש מצבים שאדם רואה שכל העולם מתמוטט ממש, איך אדם יכול במצב כזה לדון את העולם לכף זכות?

אם אנחנו אומרים שלעולם הזה אין שום זכות קיום, עד כדי כך הוא גרוע, אז שייעלם בצורתו הנוכחית.

שאלה: נאמר שאדם צריך להכריע את העולם לכף זכות. מבחינה פנימית, האם העולם הכוונה להעלמה, להסתרה, ואנחנו אמורים מעל ההסתרה לראות שהבורא הוא טוב ומיטיב? למשל עכשיו בישראל אנחנו נמצאים במלחמה, נראה שהכול רע, אבל עלינו להתעלות מעל ההסתרה ולראות שהבורא טוב ומיטיב. האם זו הכוונה להכריע את העולם לכף זכות?

כן.

שאלה: הוא כותב פה "שכל אחד ואחד יהיה כלול מכל המחשבות של חבירו". מה ההבדל בין התכללות שכלית להתכללות רגשית?

יש לנו הרבה צורות של התכללויות, העיקר הוא התכללות רגשית בין כולם.

שאלה: ביחס להתכללות, דווקא מהשיעור הקודם באה הרגשה מתוך עומק השיעור שהדרך היחידה להתקשר למורה היא בהתכללות עם הרצונות והחסרונות שיש לחברים. ואני שם לב שהרבה פעמים התכונות של החברים מפריעות לי להתכללות הזאת, כלומר תכונות חיצוניות גורמות לדחייה ומונעות מלהתקשר לחיסרון שיש לחבר. וכשמצליחים מעט לנקות את זה ולהתמקד בחיסרון, רק מהנקודה הזאת אפשר גם להתקשר לשיעור ולהיכנס פנימה למה שקורה פה. האם זה המיקוד של ההתכללות שאנחנו צריכים לעשות פה, התכללות עם החסרונות שיש לחברים לעומת דברים אחרים, כמו דעות, מחשבות, תכונות?

לא. לפחות זה דבר טוב כדי להגיע להתכללות, אפילו כמו שאתה מצייר.

שאלה: בדרך כלל כשאנחנו מדברים על התכללות, זה שאני צריך להתכלל מתוך מה שאני מזהה. אם יש לי חבר בקבוצה שיש לו כאב מאוד גדול ואני רוצה לעזור לו להתמודד עם הכאב, על ידי ההתכללות לקחת חלק מהכאב שלו עליי, אז איך עושים את הפעולה הזאת?

תתקרב אליו, קודם כל להתקרב על ידי כל מיני מעשים, ואחר כך כשתראה מה בדיוק שורש הבעיה שלו, אז תבחר איך ללכת. או שתלך עימו בבניית החברות וכך תחלק את הסאה שלו, או שתלך יחד עימו ועם עוד כמה חברים למעשה עוד יותר רחב וקשור זה אל זה. כך עושים.

תלמיד: אם יש לחבר צער, כאב מאוד גדול בלב, אז כמה שיותר להתלבש בצורה שלו ולהיות כמה שיותר חבר שלו, לייצר לו נתיב.

כן. אבל להיזהר מזה שלא תהיה קרוב אליו מדי, שלא תתחיל לזרום כמוהו.

שאלה: להתכלל בחבר, לא להיגרר אחריו, אלא לקחת את התכונות שלו כדי להתקדם בעצמך, איך אתה עושה את זה? כלומר להתכלל בתכונות כדי להמשיך את הקו שלך, את הנתיב האישי שלך, ולא שעכשיו אתה מתבטל ונכלל לחלוטין והולך אחריו בעיניים עצומות, או שכן?

לא בעיניים עצומות, אבל תצטרך ללכת אחריו במשהו.

תלמיד: במה?

אתה שומר על הכיוון שלך, אבל לוקח כוחות מהמעשים שלו.

תלמיד: האם האדם יכול ממש לווסת את זה, לדעת מה הוא לוקח, מה הוא לא לוקח?

כן.

תלמיד: אנחנו מדברים על חברים בקבוצה כלפי מטרת הבריאה.

כן.

תלמיד: מה לגבי אנשים מחוץ לדרך הזאת?

זה כבר קשה מאוד, ויש בזה הרבה בלגן.

תלמיד: האם אני נכלל בהם באופן טבעי, כשאני מתקשר איתם, שאני נמצא איתם, יש התכללות, או מה זה?

זו התכללות כזאת שהיא לא משפיעה על הכלי הפנימי שלך.

שאלה: בהמשך לאותו נושא. הדבקות, הקשר בינינו, ההתכללות שלנו, היא בעצם סביב הדבקות שלנו בבורא הצדקה שלו, והשתוקקות אליו.

כן.

תלמיד: איך זה מסתדר עם זה שאתה סובל ורואה סבל אנושי, סבל טבעי קשה מנשוא?

זה סבל טבעי שהם צריכים לעבור אותו, וגם בזה יש לך תיקונים גדולים.

תלמיד: איך שומרים על הדבקות עם הבורא יחד עם הזדהות מלאה עם הסבל, ולא להסתכל עליו מהצד, אלא להיות בסבל, וגם בדבקות?

אתה צריך קודם כל לקשור את כל האנושות לבורא ולגמר תיקון, ואת עצמך ליד החכמים, כך שבצורה כזאת אתה תחזיק בנתיב שלך, ובעזרה להם.

תלמיד: אני חושב שהעצה ברורה, אבל לגבי המימוש שלה. תמיד אנו נותנים דימוי של גוף, כלומר אם האצבע של הרגל עכשיו נשרפת, אז אין שום חלק בגוף שאומר אני, אלא כל הגוף מרגיש את הכאב הזה, ומתגייס לטובת הרגל. ופה אנחנו אומרים בעצם לעשות איזה תנאי מקדים, אם הבנתי נכון, של להתחבר למשהו גדול הרבה יותר, ואז להזדהות עם הסבל.

כן.

תלמיד: אבל זה כבר לא אותו דבר כמו מי שנמצא בתוך הסבל.

צריכים לנסות כמה פעמים, ועם הרבה אנשים, אז תהיה לנו דעה יותר ברורה. אין לי יותר מה להוסיף.

שאלה: לגבי התכללות, אני מאוד רוצה להתכלל עם רצונות לרוחניות, אני מחפש את זה בחברים, ולפעמים נראה שלחברים פה אין בכלל רצון לרוחניות שאני יכול להתכלל איתו.

אז יופי, אין לך למה לקפוץ.

תלמיד: בכל ישיבות החברים, בכל הסעודות מדברים על, "תראו, יש חבר שקם כל בוקר ארבע שעות לפני שיעור, יש חבר שנוסע מאה קילומטר לשיעור, יש חבר שנמצא במטבח כל היום." אני לא מזלזל, זה מאוד יפה, אבל זה כאילו שאני נמצא בחבורה של ספורטאים שאומרים הוא מגיע לאימון כל יום, הוא התעורר ארבע שעות לפני האימון, הוא מגיע לאולימפיאדה, ומשלם כסף להגיע לאימון. זה יפה, אבל זה לא נראה לי כמו משהו שאני רוצה להתכלל איתו. זה לא רוחני.

מישהו רוצה להתכלל איתך?

תלמיד: זה פחות חשוב לי, אני רוצה לגדול ברצון שלי, והם שיעשו מה שהם רוצים.

למה זה לא חשוב לך?

תלמיד: זה הרצון שלהם, הם רוצים שיתכללו, לא רוצים שלא יתכללו. אני רוצה שאני אתקדם, שאני אגיע לבורא. זה הרצון שלי, בשביל זה אני פה, ואני מחפש אנשים שאני יכול לשבת איתם, לדבר איתם על איזה פסוק בתלמוד עשר הספירות, שיענו לי, שאני אענה להם, משהו רוחני קצת, להתעסק בדברים שיקדמו אותנו.

במקום זה מספרים לי עוד פעם על ההוא שעשה תורנות במטבח, ההוא שקם ארבע שעות לפני שיעור, ונסע מאה קילומטר לשיעור, כבר שמעתי את זה בהתחלה, אלה דברים יפים, אני לא מזלזל, אבל זה כמו שאני יושב בחבורה של ספורטאים, והם מספרים לי על השרירים שלהם, על האולימפיאדה שלהם, על האימונים שלהם. אז או שאני לא במקום הנכון או ש..

יכול להיות שאתה לא במקום הנכון. תחשוב, חפש מקום אחר. כבר שנים אני שומע ממך את אותן טענות.

תלמיד: כי המצב לא משתנה.

אז צריכים להפסיק משהו. אתה בחור טוב אבל זהו, ולא יותר.

שאלה: כשיש סבל גדול, מה זה אומר שה' מנחם?

כשיש סבל גדול ואין הקהל יכול לסבול, אז הבורא נותן מצב שלפחות חלק מהקהל יכול להתחבר, ובחיבור למצוא את עצמו, כי הם בהחלט רוצים ללכת קדימה.

שאלה: אנחנו כמה ימים מנסים לברר את ההבדל בין חיבור להתכללות. והבנתי ממך שהתכללות זה שלב יותר מתקדם, יותר נעלה אולי.

כן.

תלמיד: אז פרקטית, אם אני בא להתחבר לחבר, או אני בא להתכלל מחבר, מה השוני, מה התוצאה פה, ומה התוצאה כאן?

עד כמה כל אחד נותן לשני.

תלמיד: גם בחיבור יש פה עניין הדדי?

יכול להיות.

תלמיד: כשאני בא להתחבר לחבר, אני מחפש אצלו את תכונות ישראל שבו?

כן.

תלמיד: וכשאני בא להתכלל מחבר, אני מרגיש גם את הצד השני אולי?

כן.

תלמיד: זאת אומרת שבהתכללות יש את כל הטווח מאהבה לשנאה, את כל החיים שנמצאים בין לבין.

כן.

תלמיד: מה העבודה עם היחס המנוגד שלי עם אותו חבר? גם שנאה, גם אהבה וכל מה שביניהם, כי עם אהבה ברור מה לעשות. אבל מה עושים עם השנאה?

זה לא ברור?

תלמיד: ברור שצריך לבקש, אבל זה משתנה מחבר לחבר, יש חבר ששם יותר שולט היחס שלי כלפיו באהבה, בחמלה, ויש חבר שהפוך, יש כל מיני צורות הקשר, זה מאוד מורכב. כאילו לא ברור איפה התוספת של ההתכללות, ומה אני גם לוקח מהחבר? כי יש את היחס שלי כלפי החבר, ויש את היחס של החבר כלפיי. עד כמה שאני מבין, אני צריך לעבוד עם היחס שלי כלפי החבר בלבד.

כן.

תלמיד: כלומר, קודם שמענו חבר שאומר, אני מרגיש שכולם פה כמו ספורטאים עושים ככה וככה, ואני רוצה להתקדם. מצד אחד זה דווקא דבר טבעי, האגו רוצה להתקדם, אבל בעצם היחס שלי כלפי החברים צריך להשתנות.

כן.

שאלה: אז שוב, אני לא מבין את ההבדל בין החיבור להתכללות, החיבור הוא למען מטרה מסוימת, והתכללות היא למען מטרה. מה ההבדל בין שתי המטרות?

התכללות, זה כשיש לכם מקום משותף, ולשם אתם רוצים להביא כל אחד ואחד מה שהוא רוצה לחיבור עם הזולת. 

תלמיד: מה שהוא רוצה מהחיבור?

כן.

תלמיד: זאת אומרת, בחיבור אנחנו אוספים את הרצונות של החברים, ובהתכללות אנחנו מיישמים את ה..

שיהיה כך.

שאלה:  בהמשך לשאלות החברים על הכאב והתכללות עם הכאב של חבר. אם יש חבר שהיה מגיע לשיעור, ופתאום הפסיק להגיע. ואני שומע את הסיבה שהוא לא מגיע, ולפי דעתי זו סיבה לא מספיק נכונה. מצד שני, אני לא נמצא במצב שלו, האם גם פה כמו שאמרת על הכאב, אני צריך לקחת מפה כוחות, וכאילו לראות את הבעיה אצלי, כדי ללכת בדרך שלי ולהתחזק עוד יותר או שבצורה אחרת?

אני לא יודע מה לענות לך. אני חושב שנעשה את זה בשיעור הבא.

(סוף השיעור)