כנס "קבלה לעם "העולמי – "בתפילה אחת"

אוקטובר 2025

התנאים לתפילה מעומק הלב

שיעור 3

שיעור 10.10.25 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

קריין: שלום חברים, אנחנו מתחילים את היום השני של הכנס שלנו בשיעור מספר 3. בכנס אנחנו עוברים תהליך מדורג, שלב אחרי שלב. ביום הראשון למדנו מהו כוח התפילה, בשיעור מספר 2 למדנו על "תפילה לפני תפילה", והיום, אנחנו מתחילים לחדד את החיסרון שלנו בשיעור מספר 3, שהנושא שלו הוא "התנאים לתפילה מעומק הלב".

לפני שנתחיל את השיעור ואת הנושא העמוק הזה, אנחנו רוצים לשאול את הרב, מה הציפייה שלך לקראת היום השני של הכנס?

הציפייה היא שנרגיש אותם הקטעים שאנחנו קוראים יחד בלבבות שלנו ונרגיש את כולם קשורים יחד ושלא חסר לנו כלום חוץ מלמלא את הלב במה שאנחנו שומעים.

תלמיד: נתחיל בקטע מספר 1, "שמעתי" ר"ט. "ג' תנאים בתפילה".

"יש ג' תנאים בתפילה:

א. להאמין, שהוא יכול להושיע לו, אף על פי שיש לו תנאים הכי הגרועים מכל בני דורו, מכל מקום "היד ה' תקצר מלהושיע לו". שאם לא כן, הרי, חס ושלום, "אין בעל הבית יכול להציל את כליו".

ב. שכבר אין לו שום עצה. שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות, כבר עשה, ולא העלתה רפואה למכתו.

ג. שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו. שענין תפילה הוא אבודה שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה. שבטח, שאין דומה למי שחסר לו מותרות, או למי שיצא פסק דינו למות, וחסר רק הוצאה לפועל. והוא כבר כבול בכבלי ברזל, והוא עומד ומתחנן לבקש על נפשו. שבטח לא ינום, ולא ישן, ולא מסיח דעת, אף רגע מלהתפלל על נפשו."

(בעל הסולם. "שמעתי". ר"ט. "ג' תנאים בתפילה")

זה מה שכותב בעל הסולם במאמרו "ג' תנאים בתפילה".

האם אנחנו מבינים את זה? האם אנחנו קשורים לזה? האם בקשר בינינו אנחנו כבר צריכים לכוון לקשר כזה חזק שממנו נגיע לג' תנאים לתפילה מעומק הלב? זאת השאלה.

שכל אחד ישאל את עצמו ויכוון את ליבו למרכז הלבבות ושממנו נעלה את הצעקה מהלב ישר לבורא. זה נקרא "תפילה מעומק הלב".

תלמידה: בקטע נאמר "טוב לי מותי מחיי". כלומר מדובר באדם שהגיע לייאוש מהייסורים שלו. אבל אנחנו לומדים בחכמת הקבלה על ייסורים רוחניים, לא על ייסורים גשמיים.

כן.

תלמידה: איך להעביר את הייסורים הגשמיים לייסורים רוחניים במודעות שלנו, בלב שלנו?

אם אנחנו מתארים לעצמנו מהם החיים, מהם הייסורים, אז אנחנו יכולים לחלוטין לתאר לעצמנו מה זה אומר חיים רוחניים וייסורים הנובעים מבעיות רוחניות. בכוחותינו לעשות זאת.

תלמידה: איך להשיג את הריקנות בלב שנחוצה לתפילה?

אנחנו צריכים לעמוד על זה וכל הזמן לחפור ולחפור, לחקור עד שנרגיש שאנחנו נמצאים באותו כאב, באותו חיסרון שצריך להיות בלב כדי לגלות לנו את העומק שאנחנו צריכים באמת כדי להגיע לקשר עם הבורא.

תלמידה: איך אני יכולה להרגיש שבתפילה שלי תלויים לא רק החיים שלי, אלא גם החיים של החברים והחברות שלי? זה כמו משחק ברולטה רוסית.

בשביל זה צריך פשוט להתעמק במחשבות שלך, כמה את צריכה להיות קשורה עם כל החברים לפחות בזמן הכנס, ואז פחות או יותר תרגישו את הכוח של הקשר שאתם רוצים לרכוש.

תלמיד: איך להגיע לחיסרון ולהיעלם בלב החברים בעשירייה?

רק על ידי כך שאני נמשך לליבם ורוצה להתכלל בהם, להיכנס לשם, וזו המטרה שלי.

תלמידה: כשאני נותנת יגיעה, אני מרגישה שאני עושה את זה, שזה כוחי ועוצם ידי, וההרגשה הזו מאוד חזקה. ברגעים כאלה, כשהמאמץ שלי מעוור אותי, סותם לי את האוזניים, אפילו מאלחש את הלב, איך להרגיש שהכוח הזה מגיע מהבורא ולהרגיש את חוסר האונים שלי שיוליד תפילה אמיתית?

את צריכה לכוון את עצמך דרך כל החברים והחברות לבורא, ואז לא לשכוח שאת מקושרת עם כולם, ועל ידי המאמץ הזה תרגישי שהבורא נמשך אלייך.

תלמיד: איך למצוא מכנה משותף בינינו, יש תלמידים חדשים שלומדים כמה חודשים, יש תלמידים ותיקים, אנשים עם חסרונות שונים. איך למצוא מכנה משותף, מרכז שאפשר להכות בו יחד?

אם כולנו רוצים לפנות לבורא, אז המטרה שלנו היא שהוא יהיה המשותף בינינו. המטרה הזו קושרת אותנו יחד גם לחיסרון, ואז גם החיסרון שלנו נעשה אחד לכולם. לכן בואו נכוון את עצמנו אליו כולנו יחד, ובצורה כזאת זה יסתדר.

תלמיד: אנחנו רוצים להיות שליחים של הבורא על פני האדמה. איך התנאים לתפילה עוזרים לנו בזה?

אנחנו מבקשים להיות יחד, ואז גם על כל אחד מאתנו משפיע אותו רצון, משפיעה אותה תפילה, ואז אם אנחנו רוצים או לא רוצים, אנחנו נכללים בנטייה אחת אליו.

תלמיד: לפני התפילה אני רוצה להמליך את המלך שאני רוצה לשרת. איך אני עושה זאת?

אתה עושה זאת מתוך המחשבה שלך, מתוך כך שאתה מתאר לעצמך עד כמה הבורא הוא אחד יחיד ומיוחד והוא הזמין ברצון שלו את הרצונות שלנו, שנתחבר בינינו כדי להשיג אותו. הבורא כבר עשה את העבודה, אנחנו רק צריכים לגלות את התוצאה מהעבודה שלו ולא יחסר לנו כלום. צריך רק לתאר לעצמנו שרצון הבורא הוא לפנינו ומושך אותנו למטרה שעכשיו אנחנו מדברים עליה.

תלמיד: איזו המלצה תוכל לתת לנו כדי שנערוך תפילה שלא תגיע דרך האגו, אלא שנוכל להגיע באמת ללב?

אנחנו צריכים לבקש שהבורא יתגלה לכולנו, ואנחנו מעלים ככל האפשר מכולנו בקשה אליו, שירגיש איך אנחנו רוצים להתכלל בו, להיות בו. לכך אנחנו מצפים.

תלמיד: כשאתה מתפלל, אתה נתקע בנקודה שקשה מאוד להתגבר עליה. מה צריך לעשות או להוסיף כדי לפרוץ ולהרגיש שאתה נמצא במגע עם הבורא?

הכי קל להשיג מגע עם הבורא דרך הקשר עם כל החברים. אי אפשר להגיד עם כל החברים, אבל עם החברים. כלומר, מספיק לכם להיות כלולים בעשירייה שלכם ולאחר מכן מתוך העשירייה, לכוון את הכוחות אל הבורא כדי שימשוך את כולכם אליו. זה יספיק, תרגישו איך הוא ממש מושך אתכם אליו, לא עוזב, לא משחרר.

תלמיד: איך לימוד המקורות מכוון את הכלים הפנימיים שלנו ועוזר לנו להתפלל מעומק הלב?

כיוון הלב קורה מפני שבמקורות האלה, כמו גם בלב שלכם, נמצא הבורא. ואם אתם מכוונים, מכיילים את עצמכם למקורות ולכל הלב שלכם, אז אתם מעשית מתחברים עם הבורא. פשוט צריך לבקש ממנו את זה ולבקש אפשר כדי שתהיו מכווָנים לזה, כדי שאתם בעצמכם מתוך הרגש שלכם תוכלו לבנות את הקשר אתו. אז הכול פתוח לפניכם, תבקשו.

תלמידה: כשמתגלים לאדם מצבים של כיעור ואבסורד, הם נותנים הרבה ייסורים. האם האדם מסוגל להבין שהכאב והייסורים הללו נותנים לו את התנאים הנכונים לתפילה? אחרי שהוא מנסה להגיע דרך הכאב לתפילה, הוא מבין שאין לו שום כוחות. איך אדם יכול להסתכל על הכאב הזה מהצד ולהשתמש בו כתנאי לתפילה?

הוא צריך להכיר במקור שממנו מגיעה תחושת הכאב הזו, מהבורא. מדוע? כי על אף המחשבות שלו, למרות מה שהוא חושב, האדם קרוב לבורא. לכן נחוץ לנו להשתוקק לנקודת הקשר עם הבורא, וכשנשיג אותה, אנחנו צריכים להשאיר את עצמנו בה ולתאר את עצמנו דבוקים בבורא. זוהי מטרת התפילה שלנו.

תלמיד: יש הרגשה שחסרות מילים לתפילה. האם תפילה צריכה להתבטא במילים או יותר בהרגשה? איך היא צריכה לצאת מעצמנו?

התפילה מתגלה בכך שאני מחפש אילו רגשות שלי יכולים להתחבר עם הבורא, איך אני פונה אליו. והמצבים האלה, הבקשה הזאת, התפילה, מהווים את אותו רצון שאני רוצה לגלות כדי שיתגלה בי הבורא.

תלמיד: אבל התפילה זה מה שקורה בתוכי, בפנים.

נכון, רק מה שבתוככם.

תלמיד: אני נזכר ברגעים שבהם הגעתי לייאוש אמיתי והבנתי ממי זה מגיע, אבל אתה תמיד נשאר כביכול לבד בתוך הנקודה הזאת. איך בנקודה הזאת אפשר ללמוד לחבר לתפילה הזאת את החברים מהעשירייה ומהקבוצה?

צריכים להשתדל להיות כולנו יחד, לפנות לבורא מרצון אחד, כלומר מלב אחד, ולעורר את לב הבורא שיפנה אלינו, ואז תרגישו איך הוא פונה אליכם.

תלמיד: אני מנסה להבין למה מתכוון בעל הסולם כשהוא אומר "טוב לי מותי מחיי", ואני מדמיין בגשמיות אדם שאיבד טעם בחיים, רוצה להתאבד ואני מנסה לחשוב מהי אותה הרגשה ברוחניות. מהו אותו מוות רוחני שבעל הסולם מתכוון אליו, "טוב לי מותי מחיי", שאנחנו צריכים להגיע אליו?

שהאדם לא רוצה חיים אחרים מלבד להיות במצב של קשר עם הבורא. הדבר החשוב ביותר בעבורו זה הקשר עם הבורא והוא רוצה להיות רק במצב הזה. כל מצב אחר בשבילו גרוע ממוות.

תלמידה: באילו מצבים הבורא לא עוזר לאדם?

הבורא לא עוזר לאדם במקרה שלב האדם לא מכוון לבורא. רק בזה.

תלמיד: בעשירייה יש הרבה נקודות מבט שונות ומחלוקות. איך אנחנו יכולים להגיע בעשירייה לשלום בין כל הנקודות האלה?

כל אחד מכם צריך לבטל את עצמו כלפי האחר, ואז בחיבוק אחד תרגישו שיש לכם רק חיסרון אחד, ואז תפנו אלינו.

תלמידה: עשיריות רבות, במיוחד צעירות, מבררות ביניהם מה צריכה להיות התפילה הנכונה. מה העצות הפרקטיות שהיית יכול לתת לקבוצות הצעירות?

עצות מעשיות לתפילה כללית בשביל קבוצות מתחילות היא שאנחנו צריכים לפתוח את הלבבות שלנו זה כלפי זה. אנחנו צריכים לחבר את כל הלבבות ללב אחד. אנחנו צריכים למלא, כל אחד דרכו את הלבבות של כל האחרים, ואז נקבל לב אחד עם כוונה אחת, ואת הלב הזה בטוח ירגיש הבורא והוא יפנה אלינו וימלא אותנו.

תלמידה: כלומר, צריכים לברר את התפילה, לחפש את הלב המשותף, את החיסרון המשותף?

כן. מה עוד לעשות?

תלמידה: כל יום ויום?

כמובן. הייתי אפילו אומר כל רגע, כל שנייה. אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו קשורים בלבבות שלנו, ושהבורא מעלה את הלב הזה שלנו יותר ויותר גבוה.

תלמיד: מתי ומאיפה להרגיש את התפילה?

את התפילה אנחנו צריכים להרגיש בלבבות שלנו, שאנחנו מכוונים את הלבבות האלה יחד כולנו לבורא, ומצפים ממנו באותה התפילה שאנחנו מכוונים אליו, שהוא יענה לנו, לכל אחד ולכולנו יחד.

תלמיד: היום נתת לחברים הרבה עצות לגבי תפילה. איזו תפילה אחת יחידה אנחנו צריכים עכשיו בשיעור הזה כדי להשיג תגובה מהבורא אלינו?

אני חושב שאנחנו צריכים להרגיש שכולנו כרוכים, ושהתפילה האחת המשותפת שלנו תעזור לכל אחד מאיתנו להרגיש שהוא נמצא בליבו של הבורא.

תלמיד: האם התפילה מהווה תוצאה מהמאמצים שאנחנו משקיעים? האם היא מהווה מדד למדרגה שבה אנחנו נמצאים?

כן, אבל אנחנו לא יכולים לשפוט על פי זה. אנחנו נרגיש באמת איך כולנו מתחברים יחד ומרגישים את הלב של הבורא. אז זו תהיה תולדה, תוצאה של המאמצים שלנו.

תלמיד: ומהי התפילה האמיתית שאנחנו רוצים?

זו התפילה שלכם לקשר עם הבורא ודבקות עימו, על כך שהוא פשוט יהיה הבורא שלכם.

תלמיד: המקובלים אומרים לנו שתפילה אמיתית היא כשאנחנו מרגישים ייסורים מריחוק מהבורא. האם כדי להגיע לתפילה האמיתית אנחנו צריכים להגיע להרגשה הזאת?

אם לא עכשיו אז לפחות להשתוקק לזה.

תלמיד: בחסדי השם התאספנו כאן ביקטרינבורג, התפללנו עבור כל חבר וחברה שיוכלו להגיע, שלא יהיו חולים, שיתגברו על כל ההפרעות. אני לא זוכר מתי היה לנו פעם דבר כזה אבל בזכות התפילה הכנס הזה באמת יכול היה להתקיים כאן. איך עלינו להודות לבורא על כך, על התפילה הזו, הרי זה שאנחנו כאן זו כבר תפילה בפני עצמה?

כן, אתם צריכים עכשיו להודות לו, פשוט תכיילו את הלב שלכם להודיה כלפיו, ומכאן ואילך זה יצליח לכם.

תלמידה: אנחנו מרגישים שכולנו נמצאים באותו חיסרון ובאותו צורך להידבק בבורא. איך לעצום את העיניים ולהרגיש שמה שאנחנו זקוקים לו עכשיו זה לצעוק כולנו יחד לבורא ושזה הדבר שייתן טעם לחיינו?

להתפלל, זה מה שאתם צריכים ואתן צריכות - להתקשר יחד כולכם ומתוך ההתקשרות לצעוק לבורא.

תלמידה: לכל אחד מאיתנו יש הרבה תכונות, מצבים, רצונות, ונראה שאי אפשר לעבור לתפילה אחת משותפת. האם עלינו להתרכז במה שאנחנו רוצים לבקש, או על מי שאנחנו פונים אליו ובפני מי אנחנו עומדים?

זה אותו דבר, כולכם נמצאים יחד לפני הבורא ואם תחברו את כל המאוויים שלכם, את התפילות שלכם, את הבקשות שלכם, אז זה בדיוק מה שהוא ישמע.

תלמיד: יש משהו שכל הזמן מפריע לי להיות בתפילה בתוך העשירייה, ואז אני שואל את עצמי, למה לא ביקשת? למרות שמובן שהאדם צריך לעבור את זה. מצד אחר כדי לא לחפש מה מפריע לנו האם אפשר לבקש לקבל הנאה מתפילה כדי לשאוף אליה?

בשביל זה אתה צריך לבקש, בשביל זה אתה צריך לפנות, רק בצורה כזאת הבורא יענה לך.

תלמיד: איך למצוא את הנקודה הזו לגלות מה בדיוק מפריע לנו להיות בתפילה הזאת?

אני חושב שזו שטות מצידך שאתה לא רוצה לעצום עיניים על הכול, חוץ מהחיבור ביניכם, ומנקודת החיבור הזו לפנות לבורא, על רצון כזה הוא תמיד יענה.

תלמיד: נניח ויש איזו הרגשה שמעוררת את הלב ועוזרת לפנות לבורא.

אנחנו חייבים לעורר את זה כל הזמן, חייבים.

תלמיד: נניח שזה התעורר, יש פניה לבורא, אבל אנחנו לומדים שצריך לבקש על החיבור. אז יוצא שהתקדמנו ועכשיו צריך לכוון את עצמנו יותר לבורא, לא משנה מה עורר אותנו אלא העיקר שאנחנו ממשיכים לבקש לפנות לבורא?

עצור בזה ותבקש עד שתקבל, עד שיתגלה לך הקשר עם הבורא.

תלמיד: יש לנו הרבה הפרעות בגשמיות, ברוחניות, במיוחד בחיבור בינינו, אבל זה נראה כל הזמן כאילו אנחנו מבקשים, תן לנו. איך לשנות את התפילה בצורה איכותית שיהיה לנו חשוב הקשר עצמו איתו ושהתפילה תהיה המילוי שלנו?

אמרת יפה מאוד, זה בדיוק מה שצריך לעשות.

תלמידה: מה חסר לנו?

תמיד חסר רק חיבור.

תלמידה: כלומר המילים כלל לא חשובות, לא משנה מה אנחנו מבקשים, חשוב איך או מה?

נכון, תפתחו את הלב והכול יהיה בסדר.

תלמידה: רב"ש אמר, הכינו את עצמכם לבורא ישראל, והיום אנחנו קוראים שתפילה היא עבודה שבלב. האם עד כמה שהאדם אבוד כך גודל התפילה?

התפילה היא אינסופית, היא בלתי מוגבלת מכל החברים והחברות, רק לבורא אחד.

תלמיד: האם הסיבה לזה שאנחנו נמצאים כאן היא גדלות החברים והגדלות האינסופית של רב, ורצון אחד שהוא להתבטל לרצות להנות את החברים והרב והכלי העולמי, וכך אין רצון לעצמי, אלא יש רק רצון נקי להתמוסס, כי כך רב מלמד אותנו וזה רצון הבורא? האם זו תפילה, האם הבורא עונה על זה?

כן, דווקא זו תפילה ואותה צריך לפתח, עליה הוא יענה והכול יהיה בסדר.

תלמיד: מה זה אומר להרגיש את החיסרון של השכינה לפני התפילה ואיך אפשר להרגיש את זה בתוך העשירייה?

החיסרון של העשירייה יהיה חיסרון השכינה.

תלמיד: התאספנו בכנס ובאמת מרגישים את השמחה, את ההודיה לבורא, ואת כל הרגשות שרק אפשר להרגיש. האם אנחנו צריכים על רקע כל זאת לחפש גם אכזבות, חוסר אונים לתפילה בכנס, עד כמה אנחנו רחוקים מהחברים בעשירייה ועד כמה אנחנו רחוקים מהבורא? האם זה אפשרי?

אתם יכולים למצוא את הקשר שלכם עם הבורא ואת הקשר שלכם עם כל הקבוצה העולמית וזה יהיה מעשית אותו הקשר, זה יהיה כלי אחד מאוחד שבו תגלו את עצמכם, את הקשרים ביניכם ועם הבורא.

קריין: ניקח את תנאי א' שכתב עליו בעל הסולם שהתנאי הזה בעצם עוסק באמונה ובטחון בה' ונקרא עוד קטעים שכתבו בעל הסולם ורב"ש על התנאי הזה.

קטע מספר 2 כותב הרב"ש.

"צריך להשתמש עם בחינת אמונה שיהיה לו בטחון, שהוא יכול להגיע להמטרה, ולא להתיאש באמצע עבודה ולברוח מהמערכה, אלא להאמין שה' יכול לעזור גם לאיש שפל ונבזה כמוהו, היינו שה' יקרבו אליו ולזכות לדביקות ה'."

(הרב"ש. מאמר 6 "אהבת חברים - ב'" 1984)

תלמידה: איזו תפילה צריכה להיות כדי שנוכל למסור את הלב שלנו לחברות כשזה לב האבן?

זה אומר שצריכה להיות תפילה כזאת שתמוסס את לב האבן הזה ותהפוך אותו ללב בשר. והתפילה צריכה להיות שהבורא ימלא את הלב הזה. זה הכול.

תלמיד: איך ללמוד לבקש מהבורא מבלי להציב לו כמו תנאים שעל הפעולות שלו הוא ישלים על החסרונות שלנו?

העיקר זה לבקש. כמו ילד קטן, כל הזמן בטענות, בדרישות, בבקשות, להורים, "אני רוצה את זה, אני רוצה את זה", והם נותנים לו. לכן תבקשו.

תלמיד: כאן בסעיף הראשון כתוב ש"חס ושלום, "אין בעל הבית יכול להציל את כליו"." מה המצב הזה אומר, ואיך לצאת ממנו?

צריך לבקש וכל הזמן להשתדל לבקש על רצון פנימי עוד יותר, קרוב עוד יותר למטרה. ואז תראו שהבורא בסופו של דבר יענה. אין לכם דרך ארוכה לפניכם, יש לכם בסך הכול בקשה אחת ביניכם ולבורא.

תלמידה: היה כתוב בקטע הקודם שהתפילה היא אבודה שבלב. השאלה מה זה אבודה שבלב, איך מגיעים לזה?

כך האדם מרגיש, אבל העבודה היא עבודה שבלב.

תלמיד: איך נוכל להגיע למצב שבו התפילה והכרת התודה יהפכו ליסוד של החיבור שלנו בעשירייה?

רק להמשיך. להמשיך, להמשיך יחד עם כולם ולהעלות את הבקשות שלך, של הקבוצה, ישר לבורא.

תלמידה: מה זה אותו המרכז של הלב ואיך אפשר להרגיש את הנקודה המרכזית הזאת?

רק מאמץ, מאמץ ותרגילים, תרגילים ומאמץ, ותרגישו. הבורא לא רוצה להיות נסתר מכן, ההיפך, הוא רוצה שאתן תהיו קרובות לו.

תלמידה: כשאנחנו חושבים ומרגישים את התפילה של החברים, את הלב שלהם, אנחנו מרגישים חום ושמחה, אז איך לעבור מהרגשה כזאת, להרגשה של חיסרון, שחסרה לנו קרבת הבורא?

מתוך זה שאת מרגישה עד כמה החברים רוצים לגלות את הבורא, את מקבלת את החיסרון הזה ומבקשת מהבורא שיתקרב אליהם.

תלמיד: איך אנחנו מתגברים על הארס שאנחנו רואים בתוך הלב שלנו עצמנו, והתחושה שאנחנו אבודים לחלוטין בחשכת האגו, שכאילו משותקים ומחוברים לעולם הזה, איך מתגברים על המצב הזה, איך יוצאים ממנו?

יחד כולם. זאת התשובה. יחד כולם.

תלמיד: מה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כדי לדעת אם יש לנו אמונה בבורא וכך להתחיל לעשות מעשים שהם נאמנים אליו?

אתם רוצים רק לקבל מהבורא כיוון. מה לעשות? להתקדם עם מה שיש בידיים שלכם כדי לזכות לדבקות בבורא.

תלמידה: איך נוכל לדעת שאנחנו בדרך הנכונה בגשמי, שאנחנו הולכים באמת לפי רצון הבורא?

רק לפי השאלות שלכן אתן תקבלו תשובות ומזה יהיה מובן לכן איך להתקדם באופן יותר מדויק.

תלמידה: איך אני יכולה לכוון את כל הרצונות שבלב שלי, לא לטובת עצמי אלא כלפי האיחוד וההתעלות של העשירייה שלי?

לחבר את העשירייה שלך בשאלה הזאת לבורא.

תלמיד: הרב"ש כותב פה "לא להתייאש באמצע העבודה ולברוח מהמערכה". מה נחשב לבריחה מהמערכה?

כשעוזבים את השאלות הנחוצות להתקדם בדרך.

תלמיד: זאת אומרת אני יכול לשבת פה בכנס מוקף פה באלפי חברים, ואני ברחתי מהמערכה?

כן, חושב על משהו.

תלמיד: ואיך אדם חוזר בחזרה למערכה?

צריך לקבל אולי מכה.

תלמיד: ושלא דרך מכה?

שלא בדרך המכה, צריך לקבל חיבוק מהחבר.

תלמיד: אמרת היום משהו שתפס לי את האוזן, כי אנחנו רגילים להתחבר ללב של החבר, ואמרת, תתחברו ללב הבורא. מה זה לב הבורא?

לב הבורא זה אותו רצון, מרכז הרצון, שהוא מצפה לעלייתנו אליו.

תלמיד: תפילה שאנחנו מדברים ובונים אותה, התפילה היא תוצאה ממאמצים שלנו?

כן.

תלמיד: זאת לא פעולה "אני מתפלל"?

לא, זה תוצאה, כי מלכתחילה אין לנו תפילה.

תלמיד: אין בנו תפילה?

אין.

תלמיד: אז כשאנחנו אומרים להתפלל לחבר, להתפלל לבורא?

צריכים למצוא את המילים, צריכים למצוא את החיסרון, אבל לא שאנחנו כבר עכשיו מתחילים מייד להתפלל. אין דבר כזה.

תלמיד: אין דבר כזה. זה חדש לאוזן - אין בנו תפילה.

אין תפילה, ודאי, אנחנו מתפללים לבורא שייתן לנו תפילה.

תלמיד: אז יש לנו תפילה לבורא.

לא, אנחנו מתפללים אליו שהוא ייתן לנו תפילה.

תלמיד: אז מה זה התפילה שאנחנו מתפללים לבורא? מה זה הדבר הזה שאני מבקש מהבורא, זה יש לי?

אם אתה מגלה חיסרון שרק הבורא יכול לענות עליו, אז אתה מעלה את החיסרון הזה לבורא.

תלמיד: מה אני מקבל?

מה שאתה מבקש.

תלמיד: אני מקבל תפילה מהבורא?

אתה מקבל תשובה על התפילה שלך לבורא.

תלמיד: וכשאנחנו אומרים שאין בנו תפילה, הבורא שם בנו תפילה?

כן.

תלמיד: מה זה הדבר הזה שהוא שם בנו?

חיסרון.

תלמיד: אליו?

אליו או למשהו אחר, אבל חיסרון כזה שאנחנו מרגישים שרק הוא יכול לעזור לנו, רק הוא יכול לענות.

תלמיד: אז התפילה שלנו היא למצוא את החיסרון אליו?

כן.

תלמיד: האם תפילה יכולה להיות בלי בקשה אלא רק הודיה?

יכולה. תפילה יכולה להיות גם רק הודיה.

תלמידה: אנחנו מדברים על תפילה, האם זו פניה אישית של האדם לבורא או שזו פנייה של העשירייה?

זה החיבור שלכם בכללות להיות מכוון לבורא, שאתם רוצים שהוא יענה לכם. זאת הפנייה שעליה אתם רוצים שהוא יענה לכם.

תלמידה: אנחנו יודעים שהפגמים שאנחנו רואים בחברים הם בעצם הפגמים שלנו. אבל כשאנחנו מתפללים על החבר, בכל זאת הפגמים האלה מתעוררים במחשבה. איך להתפלל כך שזה לא יקרה, כך שאנחנו נראה רק את מעלות החברים?

צריכים לשנות את ההתייחסות שלכם לחברים, צריכים להכיר בהם את הגדלות. מה התפילות שלהם, ולהתחבר איתם ולתפילות שלהם, שתהיה לכם תפילה אחת, ואז תראו עד כמה תקבלו מהר בחזרה את התשובה מהבורא.

(סוף השיעור)