בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 30.1.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -אמונה למעלה מהדעת*

1. אנחנו מחליפים את ההסתכלות שלנו מכלים שבורים להסתכלות על כל המציאות ועל עצמנו דרך תכונת ההשפעה למעלה מהתכונה שלנו, תכונת הקבלה. עד שמגיעים למצב שאנחנו מבינים, מרגישים, חושבים כמו הכוח העליון, מתחילים לחיות בתכונת ההשפעה. זה שינוי, טרנספורמציה מאוד מיוחדת. אין לנו יותר מה לעשות חוץ מלעבור את המחסום ולהתחיל להרגיש את המציאות בכוח השפעה ולא בכוח הקבלה. יותר ויותר לעלות בקליטה הזאת של כוח השפעה, להעלות את כוח אמונה יותר ויותר למעלה מכוח הדעת.
   
   *צריכים לעבור הרבה פעמים על כל פסוק ופסוק, אח"כ. במשך היום כמה שכל אחד מסוגל, שייקח את הפסוקים האלה ויקרא אותם, ינסה בכל זאת להבין בהם את המהות הפנימית של הפסוק. להשתדל לראות דרך הפסוקים האלו הסתכלות חדשה, שנקראת הסתכלות פנימית, וכך נתקדם*.

2. רק כשאנחנו הולכים באמונה למעלה מהדעת יותר ויותר, אנחנו מתאימים את עצמנו להיות כבורא, ומתחילים להרגיש ולהבין מה הוא בדיוק רוצה מאיתנו ואיך הוא מבין ומרגיש את הפעולות שלנו.

3. ש: איך להבין את מהות פעולות הבורא באמונה למעלה מהדעת?
   ר: אם אנחנו משתדלים להתייחס לכל הבריאה בכוח השפעה ולא בכוח הקבלה, ככל שניתן לנו, לפי זה אנחנו יכולים להידמות לבורא כביכול בפעולה שלנו. אנחנו צריכים בשביל זה לעשות צמצום על הרצון לקבל שלנו, להשתדל להתנהג כאילו שאנחנו נמצאים ברצון להשפיע. *להשתדל לראות איך אנחנו מקבלים את המציאות, את החברים קודם כל, ואת הקבוצה. האם מסתכלים על כולם ברצון להשפיע? כמה אוהבים, כמה מחוברים? כמה דואגים זה לזה בתוך עשירייה? כל זה משתדלים יותר ויותר לעלות למעלה מהרצון לקבל שלנו, של כל אחד, עד כדי כך שמרגישים את עצמנו ממש קיימים כלולים זה בזה ברצון להשפיע אחד שעוטף אותנו ומעלה אותנו למעלה מכל הצורות האגואיסטיות שמתעוררות בכל אחד ובכולנו יחד*.
   
   אנחנו רוצים להיות למעלה מהם, לא מוחקים ולא זורקים כל הנטיות אגואיסטיות שלנו, לא בלב ולא במוח. אלא דווקא רוצים להיות למעלה מהם. אם נבטל את הרצון לקבל שלנו בלב ומוח, אז לא נדע איפה אנחנו נמצאים, לא יהיה לנו שום בסיס למדוד את עצמנו, לשקול את עצמנו.

4. *תמיד תדבר עם הבורא, אל תתנתק ממנו*. רק שוב, הקשר שלך עימו יהיה דרך הרצון לקבל שלך. אם אתה רוצה שיהיה קשר נכון, אז אתה צריך לאט לאט להשתדל להיכנס לאמונה למעלה מהדעת, לכוח השפעה שיהיה למעלה מכוח הקבלה. אז אבל יקרה.
   
   *זה יקרה. עוד חודש, עוד חודש, עוד חודש. אני לא מבטיח שזה יהיה מהר מאוד*. ככל שהנשמה יותר גדולה, כלומר יש לה רצון לקבל חזק, היא הייתה חלק חשוב במערכת אדם ראשון ונשברה, בהתאם היא נופלת יותר עמוק ויש לה דרך יותר קשה, יותר ארוכה לעלות לתיקון ולהגיע למצב המתוקן שלה. לכן *כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. כל הנשמות החשובות, הכבדות, מתגלות דווקא בסוף התיקונים*.
   
   לא שאתה נכלל בבורא סתם. אתה מתעלה מעל האגו שלך, מעל מה שאתה רואה ומרגיש במציאות שלך. *אתה מתעלה מזה למצב שאתה רוצה להבין, להרגיש, לחשוב כמו שהבורא מתייחס לאותה המציאות שאתה מרגיש עכשיו, חושב ונמצא בה*. ההסתכלות הזאת נקראת *הסתכלות פנימית*, כך אתה מתקדם. אתה לא עוזב את המצב שלך. אתה מתסכל ממנו על המצב שהוא למעלה מהדעת. צריכה להיות דעת ולמעלה מהדעת.
   
   לכן כל מי שמתקדם בלמעלה מהדעת, יש לו דעת יותר גדול, כי צריכים להחליף לו, להוסיף לו יותר ויותר בדעת, ואז הוא חייב כל פעם להתחיל להתעלות למעלה מדעתו, להשתדל להגיע לדעתו של הבורא. דעתו של הבורא זו דעת של השפעה, ודעתנו זו דעת של קבלה. אנחנו צריכים כל פעם להיות בזה לעומת זה.
   
   לאט לאט, זה לוקח חודשים, חודשים עד שהדברים האלה נקלטים בנו ואנחנו כך בונים את עצמנו. בזה אנחנו גם מתקנים את הכלי השבור של אדם הראשון שכולו היה בהשפעה, אבל אין לו הבירור שלנו, ללא התערבות שלנו. שם הייתה השפעה ע"י ההשפעה הכללית של הבינה על כל המערכת של עשר הספירות של האדם הראשון, ואנחנו צריכים דווקא *להשליט גבירתה על שפחה*. כך אנחנו צריכים לעשות כל פעם.
   
   *כל פעם שאני מסתכל על משהו, מתייחס למשהו, אני צריך להשתדל לעבור לצד הבורא, לצד ההשפעה. איך הייתי מסתכל, איך הייתי עושה. לאט לאט, לאט לאט, עוד צעד ועוד צעד, כך להתקדם למחסום. אחרי זה כבר כל פעם יותר ויותר נוסיף למידת ההשפעה, נתחיל להתפתח כעובר*.
   
   נרגיש את עצמנו שנמצאים בכוח השפעה, נמצאים בבורא ורוצים לבטל את עצמנו, את הרצונות והמחשבות למיניהם שמתעוררים בנו. ככל שאנחנו יכולים לבטל אותם כמחשבות ורצונות אגואיסטים ולהתעלות מהם לכוח השפעה, לכוח אמונה. *כשנהיה כל פעם במאמץ כזה, זה נקרא שאנחנו גדלים בצורת עובר רוחני. עוד נדבר על זה, אבל טוב שכבר מתחילים איכשהו לדבר על זה. זה יבוא*.

5. *תנסו לחשוב לכיוון זה ותראו שזו הדרך מאוד אישית של כל אחד, מאוד פנימית. אתם תתחילו להרגיש שהבורא ממש מסדר לכל אחד* ולכולנו יחד וודאי גישה כללית, אבל בה, בכל זאת לכל אחד ואחד יש *גישה פנימית, אישית*. כמו שבחיים שלנו אפילו, בעולם האגואיסטי, כל אחד חי ולכל אחד יש כמעט אותם השלבים שהוא עובר אבל בהתפעלות, בהתרגשות, במחשבה וברצון. כל אחד עובר את החיים שלו, כך אנחנו גם באמונה למעלה מהדעת.
   
   *צריך כל פעם להשתדל להעמיד את עצמי בצורה הפוכה מעצמי. זה אני עכשיו, ואיך זה מצד הבורא? אני רוצה להיות מצידו. להסתכל על הקבוצה, על העולם, על עצמי, על הכל מצד הבורא*. אני רוצה להיות כקטן לידו ולהסתכל עליו כך שזה הוא וזה אני. אני כך רוצה יחד עימו להסתכל על הדבר. כמו שאנחנו לוקחים את הילד הקטן על הידיים ומושיבים אותו על הברכיים שלנו, מסבירים לו.. כך אנחנו רוצים שהבורא ילמד אותנו.

6. ש: מה היית ממליץ לנו כדי לממש?
   ר: *להמשיך בשיעורים שלנו. זו הדרך שאנחנו צריכים ללכת בה ולהגיע אני מקווה לפי מה שמתפתח עכשיו בכל הקבוצה העולמית שלנו. זו דרכנו. צריכים לא להתבלבל, צריכים להיות דבוקים במה שאנחנו עוסקים*.
   
   אתם יכולים לקרוא עוד כל מיני חומרים מרב"ש ובעל הסולם וכך להתקדם. רק צריכים קודם כל להיות בחומר של השיעורים. אם יש לכם עוד זמן, נוכל לפתוח אולי עוד שיעור באמצע היום. אני מסוגל לכל דבר, כמה שאני מסוגל, אבל הכל תלוי במה שאתם רוצים. יכול להיות שאפשר לפתוח עוד שעה שעתיים ביום שאלות ותשובות, או ההיפך, לעשות שיעור בקשר בין חכמת הקבלה לדברים נוספים.. השאלה כמה אתם מסוגלים, אבל *שיעור בוקר זה שיעור בוקר, על זה אין ויתור. אנחנו כך חייבים להמשיך*. אפשר להוסיף, אני לא יודע, הכל תלוי בכם.

7. ש: מה אפשר לראות בהליכה בעיניים עצומות?
   ר: *בעיניים עצומות, זה נקרא שאני לא הולך אחרי הרצון לקבל שלי. אל תתורו אחרי לבבכם, אחרי עיניכם. מה שאומר לי הרצון לקבל, אני לא הולך לעשות*. יש דברים שאני חייב לקיים אותם אפילו שאין לי עדיין כוח ע"מ להשפיע, זה אוכל מין משפחה, או כלפי העבודה שלי בחברה, כסף כבוד מושכלות. במשהו אני חייב בכל הדברים האלה להשתמש. אבל *במה שאני כן יכול לקבוע בחיים שלי, זה מקסימום בחיבור עם החברים, במימוש אמונה למעלה מהדעת. זו הגישה שלנו להיוולד בעולם הרוחני, בדרגת האמונה, לעלות מדרגת המלכות לדרגת הבינה*.
   
   אני אומר לכם מראש שזו דרך ארוכה. חוץ מזה האמת שאין לנו יותר כלום, כי ברגע שאנחנו משיגים את כוח האמונה למעלה מהדעת במלואו, זה גמר התיקון. אמנם אנחנו כבר נמצאים בתחילת דרכנו, אבל כבר לא ממש בתחילה, אנחנו מבינים, מסבירים, מדברים על הדרך שלנו.

8. תדברו ביניכם בקבוצה ומזה תגיעו להבנות נכונות. לאט לאט, אפילו שתטעו ביניכם זה בכל זאת עדיף יחד. *עדיף להיות בטעות קבוצתית מאשר בהצלחה כביכול אישית*.

9. *אנחנו צריכים לדעת 2 דברים, איך נתפרנס יום יום בצורה פשוטה, ואיך אנחנו ע"י חיבור נכון בינינו כמה שיותר מהר נגיע לגילוי הבורא. הוא עומד ומחכה, מצפה. אז להתפטר מכל העסקים המדומים, ולחיות בזה*.

10. ש: האם הערבות זה בלמעלה מהדעת? איך לחזק את הערבות במשך היום?
    ר: ערבות יכולה להיות בתוך הדעת ולמעלה מהדעת, הכל תלוי באיזה קבוצה אתה מדבר. אם אתה מביא חברים שלך מסתם מעבודה או מאיזה מקום לבנק, שיחתמו לך ערבות, אז זו *ערבות בכלים דקבלה*. אם אתה רוצה להגיע לרוחניות, אתה חייב כלי, כלומר מספר אגואיסטים שרוצים להתעלות למעלה מהאגו שלהם ולהגיע לפלטפורמה, ליסוד יותר עליון, שזה על פני ההשפעה הדדית. אז הם צריכים להיות מקושרים *בערבות רוחנית*. יש ערבות גשמית ויש ערבות רוחנית.
    
    ש: איך אנחנו מחזקים את זה בזמן השיעור ובמשך היום?
    ר: תדברו על זה, תסכימו על זה, תנסו למצוא מקורות לזה. אבל ערבות זה דבר חשוב ביותר, כי רק ע"י תמיכה הדדית אנחנו מגיעים לכוח השפעה. אף אחד לא יכול להיות בכוח השפעה, אלא שאחרים עובדים עבורו, עבור כל אחד. זה שאנחנו באים לבנק ואומרים אני רוצה לקנות את הבניין. יש לך כסף? לא, אז איך אתה מגיע? יש לי ערבים, הם אחראים על זה שאני אשלם. אז בנק מאמין לערבים, שזה הרבה אנשים שיש להם על מה שיסמכו. כך גם אנחנו מגיעים לתיקון שלנו ברוחניות, רק ע"י תמיכה הדדית.

11. ש: איך אני יכול לשנות את הכוונה לע"מ להשפיע?
    ר: תחשוב כל הזמן איך אתה יכול את זה לעשות, איך אתה יכול לשנות את הכוונה שלך ע"מ לקבל, שזה טבעי ותמיד נמצא בך בלי לשאול, בלי להבין, בלי להכיר, בלי לברר. תמיד אתה בע"מ לקבל, זה נקרא יצר הרע, הוא נולד קודם. אח"כ אנחנו צריכים להוליד יצר הטוב שיבוא. איך אנחנו עושים זאת? ע"י זה שעובדים על היצר הרע.
    
    *האם אנחנו מתעסקים זה עם זה יחד בערבות? אנחנו ע"י הערבות רוצים לבנות בכל אחד מאיתנו יצר הטוב*.
    
    *אנחנו פונים לבורא, כמו לבנק, ואומרים: אנחנו רוצים לבנות בניין של השפעה*.
    *(בורא): מי אתם, מה אתם? כל אחד מכם יש לו שום דבר, אין לו כלום*.
    *(אנחנו): אבל אנחנו נמצאים בערבות. אחריי עומדים עוד 9 חברים שלי והם יכולים לחתום על זה שאני כן אהיה בהשפעה. הם יחזיקו אותי ואני בעל כורחי, רוצה או לא רוצה, אני נמצא בשליטה שלהם ואהיה בהשפעה*.
    
    *כך אנחנו מגיעים לבורא. כל אחד חותם עבור האחרים. אף אחד לא יכול לחתום עבור עצמו כי אין לו כוחות. מאיפה יש לכל אחד? אבל לחתום עבור החבר כן יכול. כך אנחנו מגיעים לערבות הדדית, ואז הבורא מתחיל להשפיע לערבות הדדית שחתמנו את הכוח העליון שלו*.
    
    *מה יש לנו בערבות הדדית? אין כלום לאף אחד. אף אחד לא יכול לשלם שום דבר על השני, אבל אנחנו רוצים בצורה כזאת לעזור לשני. זו בעצם הערבות. היא עוזרת לנו להתחיל לבנות בניין משותף*. בבניין המשותף הזה אף אחד הוא לא יסוד, אף אחד הוא לא בעל הבית של הבניין, אלא רק ע"י זה שכל אחד מחזיק את השני, ע"י ההחזקה ההדדית הזאת הבניין עומד. *זה בעצם המבנה הרוחני שאין כלום מעצמו, רק ע"י זה שנמצאים בערבות ובכוונה לכוח עליון, לכן הבניין הזה הוא בניין רוחני. עוד נרגיש את הדברים האלה. זה נפלא*.

12. אני צריך לדעת רק דבר אחד, במידה שאני בוטח בחברים שלי, בהתאם לזה אני בונה את הערבות. אני לא זקוק לכל חבר וחבר שיתייחס אליי כבאמת ערב שלי, *אני לא צריך לחכות עד שהחבר יחתום על כתב הערבות. אלא זה שאני ערב בהם, אני בעצם מחייב אותם להיות ערבים בשבילי, כי בסה"כ הבורא עומד אחריהם והוא חותם, הוא הערב עבור כולם*.

13. *כשאני חותם ערבות עם החברים, אני חותם עם הבורא*. אח"כ אני רואה שבכלל החברים זה לא חברים אלא זו הצגת הבורא כלפיי, כדי לטפל בי בכל התכונות שלי ולהביא אותי בהן לצורת ההשפעה הטהורה.

14. בקבוצה פעולות הבורא הן פעולות רוחניות. בעולם החומר כל מה שאנחנו רואים זה הכל חומריות, לכן אנחנו חייבים את הקבוצה, ובה אנחנו צריכים לייצב את עצמי לעולם הרוחני.

*חלק 2 - אחור וקדם צרתני*

15. יש לפני האדם 2 דרכים כביכול, או לקיים את מה שהבורא מפיל עליו מאין ברירה, הוא עושה את זה ולא יודע אפילו מי מחייב אותו ואיך. מצד שני, יש לו בחירה, הוא בעצמו יכול להגיע להבנה והכרה שזה מגיע לו מהבורא ואז הוא משתדל לקיים את זה מרצון.. דאי שהבורא רוצה שהאדם יתקדם בהתקרבות אליו, כלומר לרצון להשפיע. אבל בדרך הזאת יש לנו בחירה חופשית והרבה עבודה עד שהאדם יעשה כך מעצמו, שהרצונות שלו יהיו כמו הרצונות של הבורא.

16. הבורא רוצה שנברר את השאלה הזאת ונחליט האם אנחנו רוצים לקיים את כוח השפעה, חוק ההשפעה, חוק הערבות, או לא? שנגיע לזה בהכרה עצמית, שאפילו שהעולם לא יהיה נברא ע"י כוח השפעה שמחייב אותנו להגיע בצורה כזאת, אנחנו בכל זאת היינו בוחרים שהעולם כן ייברא כך.

17. אם אתה רוצה לברוא אדם חופשי, להיות עם חופשי בארצנו, אתה צריך להעמיד לפניו 2 אפשרויות, ושהוא בעצמו בוחר. כאן העניין מהי הבחירה החופשית, איך אדם יכול לבחור בזה, ע"י איזה קריטריון הוא בוחר שבשבילו צורת ההשפעה מעודפת על פני צורת הקבלה, אמנם שתכונת ההשפעה היא כנגד הטבע שנולד בו.

18. אנחנו משתדלים להבין ולקבל על עצמנו צורות ההשפעה, צורות החיבור, ועל ידם אנחנו מתקדמים? או שאנחנו זורמים והרצון לקבל שכל הזמן גדל לוחץ עלינו ומאין ברירה אנחנו בורחים מהאש? זה לא תיקון *באחישנה אלא בעיתו*. לכן 2 הדרכים האלה תמיד נמצאות לפנינו.
    
    ש: איזה היגיון יש שלא נרצה לקצר את הדרך?
    ר: כנגד הדרך הקצרה עומד הרצון לקבל ומפריע לנו מאוד לקצר את הדרך. זו הבעיה, *אם אתה רוצה להתקדם בדרך הנכונה, אתה צריך להשקיע כוחות. לא סתם כוחות אגואיסטים*, אלא שאתה משקיע אתה צריך להיות נגד הטבע שלך, זה העניין. אתה חייב כל פעם לעבוד על החיבור עם החברים, ולבטל לבטל לבטל את האגו שלך, ולהתקרב לחברים כל פעם יותר ויותר.

19. במידה שאנחנו מחברים את מלכות ובינה, אנחנו עושים התרחבות של שניהם. מלכות מתרחבת מתכונות הבינה, בינה מתרחבת מתכונות המלכות, ואז אנחנו מגיעים למצב שזה נקרא חשכה כאורה יאיר, ששניהם עובדים על קבלת האור מהכתר. כך גומרים את התיקונים.

20. אנחנו, כל הכלי העולמי, רוצים לחבר לעצמנו את כל הנשמות שנמצאות בפירוד ביניהן, לחבר אותן יחד ולמלא אותן בבורא, באור אין סוף. זה מה שאנחנו רוצים, זו המטרה שלנו. אנחנו *קבוצה של חלוצים* הולכים לזה ומושכים אחרינו את כולם, את כל העולם, מפני שאנחנו נמצאים, כמו שכותב בעל הסולם, בדור האחרון, ואנחנו הקבוצה ראשונה של הדור האחרון. לכן אנחנו פתוחים לכולם..

21. ש: איך האדם מודד שהוא נותן לעשירייה כוח הערבות?
    ר: *אדם צריך לקבל על עצמו את כוח ערבות ולהגיד שהוא אחראי על זה, שהוא מחבר את כולם, שכל העולם זה בעצם הכלי שלו*. אנחנו בגמר התיקון מגיעים קודם כל, לפני התכללות הסופית, למצב שכל אחד אחראי על כל העולם, על כל הנשמות, כל הכלי דאדם הראשון. אני מתוך הנקודה שלי בתוך הכלי הזה צריך להיות ערב לכל הכלי הכללי. בזה כל אחד מגיע לדרגת הבורא. כל אחד ואחד. כך אנחנו גומרים את התיקון.

22. ש: איך נכון לסכם את השיעור?
    ר: *איך נכון לסכם את השיעור? לראות כמה אנחנו יותר מרגישים ויותר מבינים את השלב שאנחנו עוברים. כמה אנחנו יותר מסכימים עם פעולות הבורא, שאין עוד מלבדו וודאי, מה שאנחנו עוברים זה ע"י השפעתו עלינו. אנחנו צריכים ממה שעברנו, לקבוע איזושהי הסתכלות לעתיד. ככל שאנחנו רואים דרכינו נכון, מסכימים לזה שאנחנו מוכנים להיות בדרך הזאת, שאין דרך אחרת* לפי ההיגיון, לפי מה שאנחנו לומדים. לא לפי האמונה שאנחנו מאמינים באותם החכמים, לא, אלא לפי מה שאנחנו רואים בעולם שלנו, מה שקורה מיום ליום, מתגלה איך אנחנו מתחברים מיום ליום יותר ויותר ושבזה אנחנו בסה"כ מיום ליום מגיעים למצב של חיבור בכלי אחד, ברצון אחד, בראש אחד, בהבנה ושלפנינו זה הכל מתגלה.
    
    *צריכים יותר ויותר לרכוש בטחון, ממה שעוברים שיהיה לנו גם לשלב הבא. בשלב הבא לפנינו עכשיו 20 שעות עד לשיעור הבא. חלק ממנו אנחנו בטח נצטרך לעבוד, לישון, לאכול, להתעסק בכל מיני פעולות שבעולם הזה. אבל אנחנו צריכים להשתדל לא להתנתק מהקשר בינינו, וכמה שיותר להמשיך, אמנם שזה קשר מאוד קטן, חלש, רופף. אנחנו רוצים בכל זאת לשמור עליו, להיות ולחיות בו*.
    
    למרות שיש לנו איזשהו כוח החיבור, אנחנו רוצים להוסיף עליו גם את כוח האמונה למעלה מהדעת ולהשתדל בכל זאת להרגיש ככל האפשר יותר את כוח ההשפעה. אנחנו מעדיפים אותו על פני כוח הקבלה, להוסיף אותו יותר ויותר לקשר בינינו.