שיעור צהריים 27.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1634

מאמר 66 "הוי המחכים לאור ה'"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1634, מאמר 66, "הוי המחכים ליום ה'".

הוי המחכים ליום ה'

"הוי המחכים ליום ה', חושך הוא ולא אור. משל לתרנגול ועטלף, ששניהם היו מצפים לאור היום. אמר לו התרנגול לעטלף, בשלמא שאני מצפה, שאורה שלי" (בגמרא, סנהדרין צ"ח ע"א).

פירוש שאין לעטלף עינים לראות, אם כן מה הוא מרויח מאור השמש.

וצריך להבין:

א. איזו שייכות יש לעינים, להסתכלות באור ה'. לאור השמש מבינים שצריכים עינים, אבל איזה קשר יש לזה לאור ה', עד שהפסוק מכנה "יום ה'", שמשמע שלמי שאין לו עינים, נשאר בחושך מאור ה'.

ב. מהו יום ה' ומהו ליל ה'. איזה הפרש יש ביניהם. בשלמא עינו של אדם מבחינה בזריחת השמש, אבל יום ה' במה מבחינים.

והענין הוא, שלגבי ה' יתברך אנו מבחינים יום ולילה בגילוי והסתרה. יום ה' נקרא גילוי פנים, היינו שהדבר ברור הוא אצלו כיום.

וכמו שדרשו חז"ל על פסוק "לאור יום יקום רוצח וקטל עני ואביון, ובלילה יהיה כגנב" - הגמרא דורשת הא מדקאמר [הרי ממה שאמר] ובלילה יהיה כגנב, אלמא [מכאן] שאור יממא [יום] הוא, ומשום התם [שם] הכי קאמר [כך אמר, זו כוונתו], אי פשיטא לך מלתא כנהורא, דאנפשות קאתי [אם ברור לך הדבר כאור שבא לרצוח נפשות הרי] רוצח הוא [גנב זה], וניתן להצילו בנפשו ואי מספקא לך מילתא כלילא [ואם מסופק לך הדבר כלילה] יהא בעיניך כגנב [בלבד], ולא ניתן להצילו בנפשו (פסחים ב' ע"א).

נמצא שיום, היינו שיש לו בחינת גילוי פנים, שפני ה' מגולה, היינו שה' יתברך מגלה לו פנים בבחינת טוב ומטיב. לדוגמא, כשהוא מתפלל תיכף נענה על תפילתו, ויש לו עושר ובנים ונחת. ובכל מקום שהוא פונה הוא מצליח.

ולילה נקרא הסתרת פנים, שחס ושלום יש לו ספיקות ומחשבות זרות לענין ההשגחה, שההסתרות מביאות לו ספיקות וכו'. וזה נקרא בחינת לילה.

ומי שמצפה לאור ה', היינו שיש לו הרגשה וידיעה ודאית בבחינת אמונה למעלה מהדעת, שהבורא יתברך משגיח על הבריאה עם השם של טוב ומטיב, ומה שהוא לא מרגיש בראיה ממשית את ההשגחה גלויה הוא לטובתו, שהוא על דרך התיקון, כדי שלא יפגום באור ה' עם הכלי קבלה שיש בו, שהם עושים הפירוד.

לכן עליו מוטל לעבוד עבודה רבה, עד שיהפוך את הרצון לקבל בעל מנת להשפיע. ועל ידי ההתמדה נעשה באדם טבע שני.

וכמו שהיה לו מקודם טבע איך לקבל לעצמו, אפילו בזמן שעושה משהו בדברים של השפעה, הוא מטעם שעל ידי מעשה של השפעה, יקבל איזו תמורה. זאת אומרת שאי אפשר לעשות שום דבר, בלי שיקבל איזו תמורה לתועלת עצמו, וכל הנאה שמקבל, הוא נעשה על ידי זה נפרד מדביקות ה' יתברך, כי הדביקות נמדדת לפי השתוות הצורה.

ואנו צריכים לומר, מה שהבורא יתברך רוצה להיטיב היינו להשפיע, אין זה מטעם חסרון אלא זה נבחן כמו "שחוק", כי שחוק אינו נחשב לחסרון. כמו שאמרו חז"ל, שהמטרוניתא שאלה, מה הקדוש ברוך הוא עושה לאחר שברא את העולם, והתשובה הסופית מביאה הגמרא, שהקדוש ברוך הוא יושב ושוחק עם לויתן (עבודה זרה ג' ע"ב).

לויתן פירושו חיבור (מלשון "כמער איש ולויות"), היינו שתכלית חיבור הבורא עם הנבראים, היא רק בחינת שחוק ולא ענין רצון של חסרון."

שאלה: בלילה יש עבודה, כלומר הכנת הכלים ליום. מהי ההכנה הנכונה של הכלי לדבקות, לזה שהוא יהיה דומה לאור?

להשתוות עם האור. אנחנו צריכים ללמוד את האור ולקבל אותו כאילו הוא מאיר ביום ובלילה.

תלמידה: אידיאלית, ההשפעה מהמדרגה הקודמת היא שמחזיקה אותך במדרגה הנוכחית באמונה למעלה מהדעת.

כן, נכון.

תלמידה: ואם האדם לא השלים את המדרגה הקודמת, אז איך עכשיו הוא יכול להשיג אמונה למעלה מהדעת, כשיש הבנה מדויקת שהבורא מנהיג בטוב ומיטיב?

האדם מתפלל, מבקש, ומקבל כוחות, ידע, הרגשה של זה שמאיר לו הבורא.

תלמידה: אנחנו עושים פעולות חיצוניות, לימוד, עבודה בעשירייה, הפצה, ואפשר לעשות את זה מתוך הרגל ואפילו להגדיל. אבל הכיוון הפנימי שכל הזמן גדל, במה הוא מסתכם?

ההתכווננות הפנימית כלפי הבורא היא לעשות לו נחת רוח, לברר מה טוב בעיניו ולהשתדל לעשות את זה.

תלמידה: אהבה אינטנסיבית לבורא, במה היא נמדדת?

האינטנסיביות של האהבה לבורא נמדדת בכמות הניסיונות להתקרב לבורא, בכמות ובאיכות ההשפעה לבורא, ומכל זה מגיעה תוצאה שבה למעשה האדם משפיע לבורא.

תלמידה: איך אני מראה את האהבה וההשפעה שלי לבורא? במה רואים זאת?

במה יכולה להיות ההשפעה שלך לבורא? בזה שאת כל הזמן חושבת עליו, לא שוכחת, לא זזה לא לימין ולא לשמאל, לא מסתתרת ממנו, אלא כל הזמן מחזיקה קשר עימו.

שאלה: מה זאת אומרת בחינת שחוק ולא חסרון? שחוק זה משחק, האם הבורא משחק איתנו?

כן.

תלמידה: ולגבי הסעודה, האם לוויתן זה החיבור של כל נברא עם הבורא, או שהיא תהיה כשכל הנבראים יחד יתחברו עם הבורא?

לאו דווקא כל הנבראים, אבל הרבה נבראים מצד אחד והבורא מהצד האחר. אם הנבראים מתחברים ביניהם, אז הם יכולים להגיע למצב שהם מרגישים את הבורא ויכולים להעביר לו את הנתינה שלהם.

תלמידה: כשאנחנו מצדיקים את הסבל שלנו ומגיעים לשמחה, רק אז אנחנו יכולים להנות אותו בעצם במשחק הזה.

כן. כי הבורא בטוח שעושה לנו טוב, אבל אנחנו צריכים להגיע למצב שבו אנחנו מרגישים את הטוב הזה, ואם לא מרגישים, אז זה ממש כמו בין בני אדם, זלזול.

שאלה: איך להגיע לזה שכל יום יהיה כ"יום ה'"?

לא לשכוח שמה שאתה מרגיש מגיע מהבורא, לא לשכוח בשביל מה זה מגיע אליך, איך אתה צריך להגיב על זה, וכך אתה הופך לילה ליום.

שאלה: לא כל כך מובן, האם אנחנו צריכים להשתוקק לאור ה', לגילוי שלו, או לא?

כן, בטח שצריך להשתוקק לזה. הבורא רוצה את זה ואנחנו צריכים לרצות את זה.

תלמיד: איך לעשות את יום ה' לכזה שהוא לא יהיה לילה עבורנו? כי בכל זאת אנחנו עדיין כמו עטלף, עדיין ברצון האגואיסטי.

זה לא תלוי בסטאז' שלך בחכמת הקבלה, זה תלוי אך ורק בהתכווננות שלך. אם אני נמצא באיזשהו מצב ואני רוצה להפוך אותו מלילה ליום, אז אני צריך להשתדל לתאר לעצמי שהבורא עכשיו נמצא כנגדי, מולי, שהוא מתגלה לי, רוצה שאני ארגיש אותו בכל ההרגשות שלי ואתקרב אליו.

תלמיד: איך אני מגלה את הלילה והופך אותו להרגשה של יום? הוא רוצה שאני ארגיש אותו, אני מרגיש אותו כלילה, איך אני מהפך את זה?

במה אתה מרגיש אותו כלילה?

תלמיד: האדם מרגיש איזו בעיה או שהוא מרגיש משהו לא נעים בחיים.

בשביל זה אתה צריך לעשות סוויץ' על הבורא ולנסות להרגיש אותו כאילו שמה שאתה מרגיש עכשיו מגיע מהבורא. במקרה כזה, השאלה היא איך להתחיל להרגיש את הבורא במקום את הלילה. תנסה לעשות את זה ותראה שזה לא עד כדי כך מורכב.

שאלה: יום ה' זו שלמות, זה כוח ההשפעה, וכאשר אין הבדל בין אמונה לידיעה. איזה מאמצים צריך להשקיע כדי שלא יהיה הבדל בין אמונה לידיעה?

להשתדל כל הזמן להיות בכיוון להרגיש את הבורא.

שאלה: המשחק הוא הביטוי הכי יפה של אהבת הבורא, אז מדוע הרוב מאמינים שהחיים הם משעממים ומרים, האם זה בגלל חוסר המודעות שלנו?

כן, זה בגלל שאנחנו לא מרגישים את הבורא כמו שהוא מאיר לנו. זו הבעיה. אבל אם היינו מרגישים את האור שלו, אז היינו מבינים עד כמה הוא ממלא את כל העולם.

תלמידה: כיצד אנחנו יכולים לשחק עם הבורא?

תשתדלו לגלות אותו בכל רגע בחיים, ואז תראו שזה משחק מאוד יפה. הבורא לפעמים נסתר, לפעמים מתגלה, ואנחנו בהתאם לזה צריכים לחפש אותו ולגלות אותו, לתפוס אותו ולא לעזוב.

שאלה: להשתוקק לקשר עם הבורא, אפשר כמו העטלף להיות עיוורים ולעשות הכול לא נכון, אבל גם לחכות אי אפשר. איך נכון ומדויק להשקיע מאמצים בהשתוקקות הזאת?

תסתכלי על החברות, קחי מהן דוגמה ויחד תשקיעו מאמץ.

תלמידה: מה יעזור להימנע ממצב של עטלף, שהוא עיוור ביום?

העניין הוא, שלא יכול להיות לכן דבר כזה. זה כאשר נדמה לאדם שהוא נמצא באור הבורא ולמעשה זה שקר.

שאלה: אני נמצא בהודיה מאוד גדולה לבורא, רוצה לגלות אותו כדי להודות לו, כדי להשפיע לו, כדי להתמוסס בו. אבל הבעיה שלי שלא כל החברים נמצאים במצב כזה. האם התפילה היא שאני רוצה לקחת את כולם איתי? איך להביא את החברים לאותו המצב?

כן, זה נכון. בדיוק כך תעשה. שאתה רוצה להביא את החברים כולם יחד איתך לחיבור עם הבורא.

תלמיד: האם אני מחבר אותם בלב ומביא אותם לבורא, מתפלל עליהם?

כן.

שאלה: יוצא שאנחנו לא יכולים להרוס את אור הבורא בכלי הקבלה שלנו, הוא פשוט לא יגיע אלינו.

כן.

שאלה: עלינו להגיע למצב שבו אנחנו מרגישים את האור ביום ובלילה, בשביל זה יש לנו את התפילה והחיבור. איך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מרגישים שאנחנו כל הזמן נמצאים באור?

על ידי זה שאנחנו מתחברים ומשתדלים להרים את עצמנו לבורא. את המצב הזה, את הנטייה הזאת, את העלייה הזאת, לממש תמיד.

שאלה: כשבזמן החושך אנחנו מתעלים באמונה למעלה מהדעת ומגלים את היום, מה העבודה שלנו במצב הזה? איך להעלות את החיסרון המשותף של העשירייה למדרגה החדשה?

מדברים בינינו. תתחברו ותעלו.

שאלה: כתוב במאמר שמצד הבורא החיבור עם הנברא הוא רק משחק. אבל עבורנו החיבור עם הבורא זו הפעולה הכי חשובה. הכי חשוב זה לגלות את אור ה', להעלות תפילה אליו, להרגיש אותו, להיות באור הזה. איך אנחנו צריכים להתנהג כלפי המושג הזה כשמצד הבורא זה רק משחק?

לחבק את כל החברות שלך, וכאשר כולכן מתחבקות יחד להתחיל יחד לעלות לבורא, בזה שאתן מסכימות להיות בהשפעה אליו.

תלמידה: כלומר אנחנו מסכימות על כל פעולה שלו, העיקר שהוא יהיה מרוצה מאיתנו.

כן.

שאלה: איך לא לפספס רגעים של גילוי הבורא ולהיות כל הזמן במשחק איתו?

זה תלוי בך. הבורא הוא תמיד מוכן. ואת, תבדקי מתי יותר טוב, פחות טוב, מתי אתן יכולות להתחבר יחד ולהשתוקק אליו, לבקש ממנו.

שאלה: האם לבורא אין חיסרון, הוא משחק בלי חיסרון, ולכן גם אנחנו צריכים לשאוף לפעולה כזאת שאין בה חיסרון?

לבורא יש חיסרון ענק בלמשוך אותנו אליו.

תלמיד: זה אומר שהחסרונות שלי לא חשובים. איזה חיסרון אני צריך לתת לבורא?

לחיבור החברים, ואחר כך להעלות את כולם יחד לבורא.

שאלה: אם אדם בחושך מבקש את הבורא, האם זה לילה או יום?

בעצם לפי ההרגשה שלו זה צריך להיות חושך, איך הוא בחושך פונה לבורא.

תלמיד: עצם זה שהוא מחפש לקשור את עצמו ואת המצב לבורא ולבקש ממנו, האם זה לא נחשב כבר התחלה של יום?

לא.

תלמיד: למה?

יום הוא כשמאיר לו.

תלמיד: איך במצב שהוא בחושך הוא מבקש מהבורא?

הוא צריך להתקשר עם החברים ולהשתדל להעלות כל אחד מהקבוצה ואת כולם למעלה לבורא.

תלמיד: האם ככל שאני מבקש שהחברים יעלו, כך אני מקבל את יום ה'?

לא. זה לא חשוב. זה יכול להיות לא כך. אלא אתה מבקש מהבורא שהוא יעלה את החברים לקשר אליו, וזה בשבילך יהיה יום ה'.

תלמיד: מתי אדם צריך להסכים עם המצב שהוא נמצא בו, גם אם זה חושך, ומתי הוא צריך לדרוש שינוי, לדרוש את היום?

מתי שיש לו באמת כוונות לטובת הבורא, אז שיבקש עליה.

שאלה: אם האדם לא יודע מה לעשות, האם זה בגלל חוסר אמונה? ואם כן, אז מה עושים במצב כזה?

פונים לבורא. בכל מקרה פונים לבורא.

שאלה: מה זה המצב הזה כשמתגלה לנו צל הבורא?

כשמתגלה צל הבורא זה מצב שהוא הפוך לבורא.

תלמידה: האם זו נפילה?

לא, זו לא ירידה, זה בכל זאת איזה שהוא קשר.

תלמידה: האם אלו ספקות, חוסר אמונה?

כן.

שאלה: האם המעבר הזה ממצב חשוך לבהיר, מחושך לאור, זה כשאני מוכנה לוותר על הרגשת החיים שיש לי עכשיו, ומבינה שהמצב הטוב לא מובן לי ולכן הוא חשוך לי, ריק לי?

כן.

שאלה: לאחת מהחברות שלנו יש ניתוק מאוד חזק. כולנו מבינות וגם היא מבינה שמה שהבורא רוצה לתת לה הוא דבר יותר אמיתי. ברגע הזה העזרה שלי ושל כולן היא שפנימית אנחנו מחבקות אותה וכל רגע איתה, אבל איך אפשר באמת לעזור לה?

רק בזה שמתפללים עליה, ותראו עד כמה מהר היא תרגיש את זה.

שאלה: הרבה פעמים אתה אומר, וגם בשיעור אמרת, שאנחנו צריכים להשתוקק לחבק בלבבות את החברים. מה זה אומר?

איזה מושג?

תלמידה: לחבק את הלב.

לחבק את הלב? אני לא זוכר שהיה כך כתוב, אבל בסדר. לחבק את החבר, לחבק את לב החבר, משמע להשתוקק להרגיש את הדרישה, את השאלה האמיתית שיש בו, ולהשתדל להתחבר עם זה.

תלמידה: האם זה רק בעזרת התפילה?

בטח.

תלמידה: כי יש בתוכי כל מיני דברים שלא מאפשרים לי לעשות את זה. האם בנקודה הזאת אני מבקשת מהבורא? איך להמשיך אם אני כל הזמן נתקלת בקיר אחר?

בשביל זה כל החברות צריכות להתחבר ברצון משותף ולהעלות את הרצון הזה לבורא.

תלמידה: מה זה אומר להתחבר ברצון משותף? זה לברר?

זה אומר שאחרי שאתן מתחברות יחד, לפחות במשהו, קחו איזה טקסט של תפילה ותתחילו לקרוא אותו יחד, כמו במקהלה, ובצורה כזאת תגלו שאתן עולות.

תלמידה: הבנתי שאני צריכה לחפש את השאלות, את ההשתוקקויות של החברות ואז אמרת שאנחנו צריכות לעלות ברצון המשותף, זאת אומרת יש פה דרך כזאת שצריך לעבור אותה כדי להגיע לרצון האחד הזה?

כן. תחשבו פחות ותפעלו כדי שההתרשמויות שלכן יביאו אתכן לדף חדש וכן הלאה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להשתוקק לבורא כמו שהוא משתוקק אלינו, איך אפשר להגיע לכזה חיבור בהשתוקקות?

אפשר, תנסו יום יום לחשוב עליו ולהשתוקק אליו ולהתחבר סביבו ברצונות שלכם, ואז תראו עד כמה אתם מתקרבים אליו והוא מוכן לקבל אתכם, את כולכם יחד.

שאלה: האם אפשר לשאול שאלה כדי להרגיש, כדי לתמוך ברב?

עם הרב זה הרבה יותר מורכב, יותר קל עם הבורא.

שאלה: העולם הזה הוא כל כך אכזרי, איך מישהו יכול לקבל אי פעם שזה טריוויאלי מצד הבורא? העולם ממש שבור לב, אני לא יכול לקבל שהכול רק משחק או איזו טריוויאליות, זה מכאיב מידי.

אבל הבורא סולח לכם על הכול, ולא חשוב מה אתם חושבים ומרגישים בעולמו, בכל זאת כל רגע ורגע הוא משתדל לעורר אתכם ומתקרב אליכם. אז תפסיקו להתלונן עליו, יותר טוב שתתחברו ותתקרבו אליו.

שאלה: כל הכוונות שלי הן שהרצונות יהיו בעל מנת להשפיע. לפעמים יש כזאת תחושה שחסר משהו בפעולה הזאת, כאילו היא לא גמורה. מה זה יכול להיות, או שאני צריכה לשאול את הבורא?

תבקשי מהבורא, בטח, תשאלי אותו.

שאלה: יש רוצח כלפי הרצון להשפיע ורוצח כלפי הרצון לקבל.

זה נקרא מלאך טוב ומלאך רע.

תלמידה: אפשר להגיד שהרוצח זו פעולה והגנב זו הכוונה?

בעיקרון זה נכון, תמשיכי.

שאלה: במאמר הזה כתוב שלבורא אין חסרונות, אין לו רצון, רק משחק. אם כך מטרת הבריאה להיטיב לנבראיו היא לא רצון הבורא?

בשבילו זה נחשב משחק, אבל משחק זה לא אומר שזה לא רציני. כך נאמר, שהבורא משחק עם לוויתן, וזה משחק.

שאלה: האם הנשמה יכולה להרגיש את שמחת הבורא?

ודאי שכן, כך זה יהיה.

תלמיד: באופן אישי או קבוצתי?

קבוצתי ואישי.

שאלה: האם להיות בשמחה ובהודיה עבור מה שהבורא נותן לנו היום זו התחלה של הגילוי שלו, או שזה עדיין לא מספיק?

יכול להיות שזו תחילת הגילוי. תתחילו, תתחילו להודות, תתחילו לברך אותו ותראו כמה זה מקרב אתכם אליו.

שאלה: כתוב "לכן עליו מוטל לעבוד עבודה רבה, עד שיהפוך את הרצון לקבל בעל מנת להשפיע. ועל ידי ההתמדה נעשה באדם טבע שני." האם האדם הוא שמשנה את הטבע בהתמדה שלו, איפה המקום של המאור המחזיר למוטב?

האור המחזיר למוטב פועל כל הזמן, ואדם צריך להיות כל הזמן ברצון שהאור הזה ישפיע עליו וישנה אותו.

שאלה: כל עוד אנחנו בצל, אנחנו בכל זאת נקבל. לפי המאמר הייתי רוצה לשאול, איך לעזור לעצמי ולקרוב להמליך מעל הכול את החופש מהאגו ולא את התענוג מהקבלה ממנו. מה יכול להוות בסיס לכל אחד, כדי שהחופש יהיה הרצון הכי גדול?

לא לעזוב, כל הזמן להשתדל ולנסות, לפנות ולבקש.

תלמידה: צריכה להיות התמדה?

כן.

שאלה: איך להגדיל את החיסרון בעשירייה כך שיהיה דומה לחיסרון של הבורא למשוך אותנו אליו?

כל הזמן לחשוב למה חסר לי קשר עם הבורא וכל הזמן לבקש ממנו שהוא יגדיל את הקשר הזה.

שאלה: קורה לי שאני כל הזמן חושבת שחסר לי, שאני לא מספיק בקשר עם הבורא, וכתוצאה אני מאוד עצובה.

לא, הבורא צריך את השמחה שלך, שמחה. את צריכה לשמוח מכך שיש לך רצון אליו, זה תנאי הכרחי. האדם צריך להיות כל הזמן בשמחה מזה שהבורא קצת מתגלה אליו, מושך אותו אליו, מזה שהוא משתוקק לבורא, מתקרב אליו, כל הזמן להיות בשמחה, זה מאוד חשוב.

שאלה: איך אני עושה את העבודה של לבקש מהבורא שיהפוך את הרצון לקבל לרצון להשפיע?

מה הבעיה?

תלמידה: כשאנחנו עושות פעולות משותפות בעשירייה זה ברור שלפני כל פעולה צריכה להיות כוונה, גם בהפצה אנחנו עושים ביחד כוונה ומתרכזים בזה. אבל בין זה לזה יש מלא רצונות כל הזמן, ואני מבינה שכולם על מנת לקבל, ודווקא אותם אני רוצה מאוד להפוך לעל מנת להשפיע בכל ביס, בכל ריח, בכל תענוג.

תבקשי שהבורא יהפוך לך את הרצון מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

תלמידה: אז אני צריכה לעצור, לשבת ולהתרכז בזה?

כן, כל הזמן להיות בזה.

שאלה: השמחה וההודיה שלנו מהמשחק תלויות במידה שבה אנחנו מקיימים תורה ומצוות?

זה תלוי באופן שבו את משתוקקת לקשר עם הבורא.

תלמידה: אש הבושה מתקנת או פועלת הפוך?

אש הבושה רק מקרבת.

שאלה: מה המשמעות של לוויתן ברוחניות?

לוויתן הוא כמו דג אבל מאוד מאוד גדול והוא שוחה בתוך הים, לכן לוויתן דומה לאגו שלנו שנמצא בתוך אוקיאנוס של מים.

שאלה: להאיר את השמים זו העבודה שלנו?

אפשר להגיד כך.

שאלה: איך לשפוט לפי הקריטריונים של הבורא אור וחושך?

איך אנחנו יכולים לשפוט אור וחושך לפי הקריטריונים של הבורא, זה מה שאנחנו צריכים ללמוד. אנחנו צריכים ללמוד מה זה אור בהגדרת הבורא, מה זה חושך בהגדרת הבורא, ומה ההבדל ביניהם.

שאלה: יש תחושה שלהתקרב אל הבורא זה מסוכן כי יש פחד מאכזבה מאוד חזקה. לפעמים הבורא מקרב ומרגישים קרבה לחברים, לבורא, ופתאום יש כאב מאוד חזק כי הבורא כאילו דוחה אותך מעצמו.

נכון.

תלמידה: אני נגיד מרגישה אכזבה מאוד חזקה מהבורא ואני בכלל לא רוצה להתקרב אליו, איך בכלל ליישר את הדרך הזו?

אל תחשבי על עצמך אלא איך בעזרת הפעולות האלה לעשות נעים לבורא.

תלמידה: זה פשוט נראה לא ריאלי.

מה זה אומר לא ריאלי?

תלמידה: אם אני מרגישה דחייה אליו, אז איך אני בכלל יכולה לחשוב?

זה לא משנה.

תלמידה: לעשות את זה בכאילו?

לא בצורה מלאכותית, בצורה טבעית. תנסי, מתישהו זה יצליח.

שאלה: מה אני עושה לא נכון אם אני לא מצליחה להרגיש שמחה בתנאים שהבורא מייצב לי, אם אני לא מצליחה לצאת מהעצבות?

כנראה שיש לך חוסר חיבור עם החברות. תנסי להתחבר.

שאלה: שמעתי ממך שצריך להיות יותר בשמחה, זה מאוד חשוב. אני שמה לב שפעם חייכת יותר, היית יותר שמח, היו יותר ביטויים של שמחה, האם עכשיו השמחה שלך היא יותר פנימית?

כן.

שאלה: אני שמה לב איך הבורא משחק איתי או צוחק איתי, הוא שם לי מצבים לא ריאליים, לא נורמליים כאלה. איך אני יכולה לענות לו? שמעתי בשיעור הבוקר שצריך להחזיק את השניים ולקבל, מה בכלל יש לי כדי לשחק איתו?

מה לקבל? לקבל בשיניים.

תלמידה: אני כל הזמן מקבלת כך, אבל אני רוצה לשמוח.

את רוצה לשמוח, את זה תמיד רצית.

תלמידה: אני רוצה שהוא ייתן לי.

לכן את אגואיסטית גדולה מדי ומזיקה.

תלמידה: אבל גם לי צריכים להיות אילו כלים כדי לשחק עם הבורא.

לא, עם הבורא לא ייצא לך לשחק.

תלמידה: מה זה אומר לא ייצא לי, הרי זו המטרה או שזה בלתי אפשרי?

זה בלתי אפשרי.

שאלה: תמיד יש הרגשה שאנחנו לא שולטים במצבי יום ולילה, האם מטרת הביניים שלנו היא להתבונן וליהנות ובכל זאת לבקש להשתתף בצורה פעילה בניהול התהליך?

לבקש להשתתף בצורה פעילה.

תלמיד: ואז תמיד אנחנו נוכל לנהל את המצבים האלה של יום ולילה ולהיות בשמחה?

כן.

שאלה: כשאני מתפללת לעזרה להכניע את האגו שלי, זה המצב שבו הבורא נכנס לתמונה?

כן.

שאלה: האם בגמר תיקון המשחק עם הלוויתן נפסק והלילה הופך ליום?

כן.

שאלה: המאמר נקרא "הוי המחכים ליום ה'". אם המחכים ליום ה' כבר הולכים באמונה למעלה מהדעת ומאמינים שהבורא טוב ומיטיב, אז למה כתוב הוי להם?

תקראי שוב מה כתוב בדיוק.

תלמידה: "הוי המחכים ליום ה'", כך נקרא המאמר. ואז כתוב, "מי שמשתוקק לאור ה' יש לו ידיעה באמונה למעלה מהדעת, שהבורא הוא מנהיג את הבריאה כטוב ומיטיב". אז למה נאמר הוי להם?

קריין: פסקה "ומי שמפצה ליום ה'".

"הוי המחכים ליום ה', חושך הוא ולא אור. משל לתרנגול ועטלף, ששניהם היו מצפים לאור היום. אמר לו התרנגול לעטלף, בשלמא שאני מצפה, שאורה שלי" (בגמרא, סנהדרין צ"ח ע"א)", זאת אומרת, למה יש לך לצפות?

אז מה השאלה שלה?

תלמיד: היא עוברת לפסקה באמצע, שכתוב "ומי שמצפה לאור ה', היינו שיש לו הרגשה וידיעה ודאית בבחינת אמונה למעלה מהדעת, שהבורא יתברך משגיח על הבריאה עם השם של טוב ומטיב". אז היא שואלת, למה כתוב "הוי המחכים ליום ה', חושך הוא ולא אור"?

כי הם מצפים ליום ה'. אם הולכים למעלה מהדעת, אז הם לא מרגישים לא יום ה' ולא ליל ה', בשבילם הקשר למעלה מהדעת תמיד נותן להם הרגשה טובה.

תלמיד: למעלה מהדעת זה בעצם למעלה ממצב של חושך ואור?

כן.

שאלה: האם היום בו הבורא נח מלשחק עם הלוויתן זה גמר תיקון?

כן.

שאלה: מה זה משחק הבורא ולמה זה נקרא כך?

זה נקרא משחק של הבורא כי עבורו זה משחק, אבל עבור האדם זה משחק החיים,

שאלה: כתוב שהאדם לא יכול לעשות שום דבר בלי תועלת עצמית, אז איך הבורא משחק איתי אם אני שמה לו תנאי שאני מקבלת זאת כי הוא צריך ליהנות מזה, זה החלק שלי במשחק הזה, כי אני לא יכולה לאפשר לעצמי לא לשחק ולהיות אדישה לכל זה.

את רוצה להיות אדם נורמלי לפני הבורא, אז תעשי מה שהוא רוצה ממך, כמו שכתוב, "עשי רצונך כרצונו והוא יעשה רצונו כרצונך". וכל שאר הסיבובים שלך לא יעזרו לאף אחד, בראש ובראשונה לך, צורה כזאת של יחס לא תיתן כלום.

תלמידה: אני כבר שמעתי זאת ממך, אבל אני לא יודעת מה לעשות עם זה.

תבקשי מהבורא. מה זאת אומרת שמעת, אני לא הייתי אומר לך, אבל זה קורותייך, לבקש מהבורא שהוא יתקן אותך, שיוציא מתוכך את המכשפה והכול יהיה טוב.

(סוף השיעור)