שיעור צהריים 05.11.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 571,

מאמר נ"ד, "מטרת העבודה"

קריין: בעל הסולם, עמוד 571, "שמעתי", מאמר נ"ד, "מטרת העבודה".

אנחנו צריכים לבצע איזו עבודה כלפי הבורא, אז בואו ונראה מהי העבודה, מה בעצם אנחנו צריכים לעשות כדי שהבורא ירגיש שאנחנו פונים אליו בצורה נכונה, כדי שנוכל להתקשר אליו כמו שכתוב "אני לדודי ודודי לי", שנפנה אליו והוא יפנה אלינו, וכך נגיע לקשר עימו, ודרך זה נבין את מטרת הבריאה, מטרת העבודה ולְמה בדיוק אנחנו צריכים להשתוקק.

נד. מטרת העבודה

מה ששמעתי ט"ז שבט תש"א

"זהו ידוע, שעיקר העבדות הוא להשפיע נחת רוח ליוצרו. אבל צריך לדעת, מהו הפירוש של להשפיע, היות שדבר זה מורגל בפי כל. וידוע, שההרגל מפיג את הטעם. לכן צריכים לבאר היטב, מה ענינו של מלת להשפיע.

והענין הוא, שברצון להשפיע של התחתון, נכלל גם כן הרצון לקבל (אלא שהרצון לקבל יכולים לשמש עמו עם תיקונים). כי לולי זה, אין קשר בין הנותן להמקבל. שאין זה מן הנמנע, שאחד יתן והשני לא נותן שום דבר בחזרה, שיהיה מציאות של שותפות. שרק בזמן, ששניהם מגלים אהבה זה לזה, אז יש קשר וידידות בין שניהם. אבל אם אחד מגלה אהבה, והשני לא מראה שום תגובה, אין לאהבה כזאת שום מציאות וזכות קיום.

וחז"ל דרשו על הפסוק "ולאמר לציון עמי אתה" (ישעיה נ"א), "אל תקרו עַמי אלא עִמי אתה, למהוי שותפא עמי" (בראשית זהר דף ה'). היינו, שהנבראים הם בשותפות עם הבורא. נמצא לפי זה, בזמן שהתחתון רוצה להשפיע להבורא, אז גם התחתון צריך לקבל מהבורא. אז נקרא שותפות, שהתחתון נותן וגם העליון נותן.

אבל הרצון לקבל צריך להיות להשתוקק להדבק בו יתברך, ולקבל שיפעו וחיותו וטובו. וזה היתה מטרת הבריאה, שהוא להטיב לנבראיו. אמנם ע"י השבירה, שהיתה בעולם הנקודים, נפלה הרצון לקבל לרשותו של הקליפות, שעל ידי זה נעשה בהכלי ב' בחינות:

א. שנעשה בה יחס לתענוגים של פירוד, שהעבודה לצאת מרשות הקליפה זו, נקרא "עבודת הטהרה".

ב. ובחינה הב) שנעשה ע"י השבירה הוא, להתרחק מתענוגים רוחניים, היינו שהאדם מתרחק מרוחניות, שאין לו שום תשוקה לרוחניות. והתיקון לזה הוא נקרא "קדושה".

שסדר העבודה הוא, להשתוקק לרוממתו יתברך, אז הבורא ית' מאיר לו בהכלים האלו. אבל צריכים לדעת, שבשיעור שיש לו כלים דבחינת טהרה, שנקרא בחינת "שנאו רע", כן באותו שיעור הוא יכול לעבוד בבחינת הקדושה, כמ"ש "אוהבי ה' שנאו רע".

היוצא מזה, שיש ב' בחינות:

א. טהרה,

ב. קדושה.

שקדושה נקרא הכלי, שהוא ההכנה לקבל את טובו ית' מבחינת להטיב לנבראיו. אבל הכלי הזו מתיחסים להתחתון. היינו שזהו בידו לתקן, דהיינו שבידו להשתוקק אל הטוב. שזהו שמרבה לעסוק ברוממותו ית' ובשפלות עצמו.

מה שאין כן השפע שצריך להתגלות בהכלי דקדושה, הוא בידי הבורא ית', שהוא המשפיע את השפע להתחתון. ואין בידי התחתון לעזור לזה כלום, וזה נקרא "הנסתרות לה' אלוקינו".

וכיון שמחשבת הבריאה, הנקראת "להטיב לנבראיו", מתחלת מאין סוף ברוך הוא, לכן אנו מתפללים לאין סוף ברוך הוא. היינו להקשר שיש להבורא עם הנבראים. וזה פירוש מה שכתוב בכתבי האר"י ז"ל, שצריכים להתפלל לאין סוף, כי לעצמותו ית' אין שום קשר עם הנבראים. כי תחילת הקשר מתחיל באין סוף, ששם נמצא בחינת "שמו", שהוא שורש הבריאה.

וזה סוד מה שכתוב בירושלמי, שהמתפלל, יתפלל בשם. היינו כנ"ל, ששם יש בחינת שמו. ובחינת שמו ואין סוף נקרא בלשון אגדה "מגדול מלא כל טוב". לכן מתפללים לשם, שהוא בכדי שנקבל את ההטבה שהוכן לנו מראש.

לכן הכתר נקרא "רצונו להטיב לנבראיו". וההטבה בעצמה נקרא בשם "חכמה", שהוא עצמות השפע. לכן נקרא הכתר בשם "אין סוף" ובשם "מאציל". אבל החכמה עוד לא נקראת בשם נאצל. כי בחכמה עדיין לא נמצא בחינת כלי, ונבחנת לאור בלי כלי. לכן גם חכמה נבחנת לבחינת מאציל, מטעם שאין השגה באור בלי כלי. וכל ההפרש בין כתר לחכמה הוא, ששם מגולה יותר שורש להנאצלים."

זה בעצם כל המאמר. הוא קצר מאוד, יש הרבה מה להוסיף, אבל כנראה שלא היה זמן, מקום, שבעל הסולם יכול היה להרחיב על זה.

נקרא שוב.

נד. מטרת העבודה

מה ששמעתי ט"ז שבט תש"א

"זהו ידוע, שעיקר העבדות הוא להשפיע נחת רוח ליוצרו." לבורא. העיקר הוא להשפיע נחת רוח לבורא. "אבל צריך לדעת, מהו הפירוש של להשפיע, היות שדבר זה מורגל בפי כל. וידוע, שההרגל מפיג את הטעם." אנחנו כל הזמן שומעים על להשפיע, "לכן צריכים לבאר היטב, מה ענינו של מלת להשפיע.

והענין הוא, שברצון להשפיע של התחתון," נגיד שהתחתון רוצה להשפיע, יש לו איכשהו תכונה כזאת, "נכלל גם כן הרצון לקבל (אלא שהרצון לקבל יכולים לשמש עמו עם תיקונים." ואז על ידי הרצון לקבל אנחנו יכולים להשפיע. "כי לולי זה, אין קשר בין הנותן להמקבל." זאת אומרת, אמנם הנברא הוא כולו רצון לקבל, אבל על ידי הלימוד, על ידי העבודה בעשירייה, הוא מגיע לאט לאט למצב שאיכשהו מתגלה בו רצון להשפיע. "שאין זה מן הנמנע, שאחד יתן והשני לא נותן שום דבר בחזרה, שיהיה מציאות של שותפות." לכן צריכים גם האחד וגם האחר, גם הבורא וגם הנברא להשפיע זה אל זה. "שרק בזמן, ששניהם מגלים אהבה זה לזה, אז יש קשר וידידות בין שניהם. אבל אם אחד מגלה אהבה, והשני לא מראה שום תגובה, אין לאהבה כזאת שום מציאות וזכות קיום". אנחנו חייבים להכין את עצמנו להחזיר לבורא אותה הרגשה שאנחנו מרגישים ביחס שלו אלינו, שהאהבה שלו תתקיים בנו ותעורר אותנו לאהוב אותו בחזרה.

"וחז"ל דרשו על הפסוק "ולאמר לציון עמי אתה" (ישעיה נ"א), "אל תקרו עַמי אלא עִמי אתה, למהוי שותפא עמי" (בראשית זהר דף ה'). היינו, שהנבראים הם בשותפות עם הבורא." כמו שהבורא נותן גם הנברא נותן, ויש להם הרגשה משותפת. "נמצא לפי זה, בזמן שהתחתון רוצה להשפיע להבורא, אז גם התחתון צריך לקבל מהבורא." אחרת מה זה נקרא להשפיע? הבורא לא צריך לקבל שום דבר, אלא רק לתת. "אז נקרא שותפות, שהתחתון נותן" את הכלי "וגם העליון נותן" את האור.

"אבל הרצון לקבל צריך להיות להשתוקק להדבק בו יתברך," זה התיקון שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו. אנחנו צריכים להכין את עצמנו, את הרצון לקבל שלנו, שהוא ירצה להידבק בבורא. "ולקבל שיפעו וחיותו וטובו. וזה היתה מטרת הבריאה, שהוא להטיב לנבראיו. אמנם ע"י השבירה, שהיתה בעולם הנקודים," שבירת הכלים, "נפלה הרצון לקבל לרשותו של הקליפות," שנעשו לקבל על מנת לקבל, "שעל ידי זה נעשה בהכלי ב' בחינות:

א. שנעשה בה" בתוך הכלי "יחס לתענוגים של פירוד, שהעבודה לצאת מרשות הקליפה זו, נקרא "עבודת הטהרה"." שצריכים לעלות למעלה מהרצון לקבל על מנת לקבל.

ב. ובחינה הב) שנעשה ע"י השבירה הוא, להתרחק מתענוגים רוחניים, היינו שהאדם מתרחק מרוחניות, שאין לו שום תשוקה לרוחניות." זה מה שהאדם מרגיש בתחילת עבודתו. "והתיקון לזה הוא נקרא "קדושה". זאת אומרת, יש את עבודת הטהרה שהיא לתקן את הכלי, ויש את עבודת הקדושה.

שסדר העבודה הוא, להשתוקק לרוממתו יתברך, של הבורא, אז הבורא ית' מאיר לו" לאדם בהכלים האלו." וכך הם מיתקנים. "אבל צריכים לדעת, שבשיעור שיש לו כלים דבחינת טהרה, שנקרא בחינת "שנאו רע"," שהוא שונא את הקבלה, "כן באותו שיעור הוא יכול לעבוד בבחינת הקדושה," לא רק שלא רוצה לקבל, אלא גם רוצה להשפיע. "כמ"ש "אוהבי ה' שנאו רע".

היוצא מזה, שיש ב' בחינות:

א. טהרה,

ב. קדושה.

שקדושה נקרא הכלי, שהוא ההכנה לקבל את טובו ית' מבחינת להטיב לנבראיו." כמו שהבורא מלכתחילה רוצה להטיב לנבראיו, כך לקבל מרצונו מלהטיב לנבראיו לתוך הכלי של הנברא, זה נקרא "קדושה". "אבל הכלי הזו מתיחסים להתחתון. היינו שזה בידו לתקן, דהיינו שבידו להשתוקק אל הטוב. שזהו שמרבה לעסוק ברוממותו ית' ובשפלות עצמו," לפי זה הוא בונה את הכלי שלו שנקרא קדושה.

"מה שאין כן השפע שצריך להתגלות בהכלי דקדושה, הוא בידי הבורא ית', שהוא המשפיע את השפע להתחתון. ואין בידי התחתון לעזור לזה כלום, וזה נקרא "הנסתרות לה' אלוקינו".

זאת אומרת, הרצון של האדם להרכיב בו את הכלי דקדושה, מה שמתגלה בתוך הכלי, זה נקרא "הנסתרות לה' אלוקינו", הבורא עושה את זה.

"וכיון שמחשבת הבריאה, הנקראת "להטיב לנבראיו", מתחלת מאין סוף ברוך הוא, לכן אנו מתפללים לאין סוף ברוך הוא. היינו להקשר שיש להבורא עם הנבראים. וזה פירוש מה שכתוב בכתבי האר"י ז"ל, שצריכים להתפלל לאין סוף, כי לעצמותו ית' אין שום קשר עם הנבראים. כי תחילת הקשר מתחיל באין סוף, ששם נמצא בחינת "שמו", שהוא שורש הבריאה." הנבראים.

"וזה סוד מה שכתוב בירושלמי," בתלמוד ירושלמי "שהמתפלל, יתפלל בשם." האדם שמתפלל שיתפלל בשם. "היינו כנ"ל, ששם יש בחינת שמו." של הבורא. ובחינת שמו ואין סוף נקרא בלשון אגדה "מגדול מלא כל טוב". שהכלי הזה נקרא "מגדול מלא כל טוב". לכן מתפללים לשם, שהוא בכדי שנקבל את ההטבה שהוכן לנו מראש." ממש מתחילת הבריאה.

לכן הכתר נקרא "רצונו להטיב לנבראיו". וההטבה בעצמה נקרא בשם "חכמה", שהוא עצמות השפע. לכן נקרא הכתר בשם "אין סוף" ובשם "מאציל". אבל החכמה עוד לא נקראת בשם נאצל. כי בחכמה עדיין לא נמצא בחינת כלי, ונבחנת לאור בלי כלי. לכן גם חכמה נבחנת לבחינת מאציל, מטעם שאין השגה באור בלי כלי. וכל ההפרש בין כתר לחכמה הוא, ששם מגולה יותר שורש להנאצלים." בחכמה, מה שאין כן כתר הוא ממש השורש בעצמו ללא שום קשר, אפילו עם הנבראים.

שאלה: המאמר נקרא "מטרת העבודה". מה אנחנו יכולים להוציא כסיכום?

"מטרת העבודה" זה נקרא שנראה עד כמה הבורא סידר לנו את כל המבואות, את כל הדרכים, כדי שנגיע לקבל ממנו את המילוי.

שאלה: כתוב "שצריכים להתפלל לאין סוף ברוך הוא ולה' לשמו". מה זה להתפלל לאין סוף?

אין סוף אנחנו לא יכולים להשיג, ומה שכן מקבלים אחר כך, זה לפי מידת השתוות הצורה.

תלמיד: מה זאת אומרת להתפלל לה'?

שהבורא הוא העליון, הראשון, המאציל, טוב ומיטיב ואין עוד מלבדו, וכשאנחנו מכוונים לכל זה, יוצא שאנחנו מכוונים ממש לשורש העליון בלבד.

תלמיד: אנחנו מתפללים בעשירייה לייצב מתוך החיבור בינינו את התפילה הזאת. איך לכוון את עצמנו לתפילה לאין סוף?

אנחנו מסוגלים להתחיל להרגיש את זה רק דרך אהבת הזולת. אי אפשר אחרת.

תלמיד: אז השבירה שהתרחשה בעולם הנקודים ושבירת עץ הדעת, זה משהו שונה?

לא ניכנס לזה עכשיו, כי זה יבלבל את החברים.

שאלה: במאמר מדובר על תפילה לאין סוף. איך התפילות שלנו לאין סוף חוזרות או נכנסות בחזרה אל תוך הכלים שלנו, באיזו צורה?

אנחנו מעלים את התפילה, תפילה נקראת "מ"ן", מי נוקבין, כאשר יש לנו באמת חיסרון לתת לבורא. לתת לבורא אנחנו יכולים אך ורק כשאנחנו מקבלים ממנו, כי אין לו מה לתת, ולכן אנחנו מתפללים כך.

שאלה: הכלי נוצר כשמגלים אהבה זה כלפי זה. איך מרגישים את האהבה הזאת כלפי הבורא?

אנחנו פשוט מתחילים להרגיש את הנתינה הזאת מצד הבורא, ובחזרה, את הנטייה שלנו אליו. כך זה מתגלה.

שאלה: האם תוכל להמליץ לנו על תרגילי חיבור שאנחנו יכולות לעשות במהלך היום?

קודם כל לקרוא יחד מאמרים, אחר כך לחבר יחד תפילה, בקשה לבורא, על מה אנחנו, כל העשירייה, רוצים בעיקר היום לבקש ממנו, וכך יום יום.

שאלה: איך אנחנו יכולים להפריד בינינו לבין היצר הרע שבתוכנו? איך לשנוא את היצר הרע, אבל לא לשנוא את עצמנו?

זו באמת שאלה יפה, טובה ונכונה. עלינו כל הזמן לבדוק את עצמנו איך אנחנו מתייחסים לחברים. ואחרי היחס אליהם להתייחס לבורא, כמו שכתוב, שמאחורי כל חבר עומד הבורא. לכן במידה שאני מכוון את עצמי להתקשר לחברים, להתייחס אליהם, עליי גם לתאר לעצמי שבאותו כיוון, באותו נתיב, אני מתקשר ומתייחס לבורא.

לא יכול להיות שהיחס שלי לבורא יהיה יותר מהיחס שלי לחברים, לא יכול להיות, זה מאוד חשוב. כי כלפי הבורא כולם אומרים, "אני בסדר גמור", אבל כלפי החברים אני יכול להרשות לעצמי כל מיני זלזולים. חשוב לנו לדעת, שלא יכול להיות, אף פעם, יחס לבורא יותר מיחס לחברים.

תלמיד: קראנו בבוקר מאמר של רב"ש, והרגשתי כמה כול מה שהוא כותב נכון, ושאין לי שום אפשרות לבקש באמת מעומק הלב, כי אני לא כל כך רוצה זאת, אני לא מרגיש שם טעם בכלל. ודווקא עכשיו פתאום יש טעם מאוד חזק, אני מבין למה ואיך וכולי, אבל זה בגלל שהרצון לקבל שלי מתחבר, הרצון שלי מעורב מאוד חזק עכשיו, לכן הבקשה שלי לא נקייה לגמרי.

לא חשוב, תתחיל ממה שיש.

שאלה: איך להתכונן בשביל להיות מוכנים לענות לבורא בהדדיות?

הכי טוב להתקרב לבורא אך ורק דרך חברות, חברים. ככל שאני מתחבר עם החברים, החברות, במידה הזאת אני יכול להפנות את עצמי לבורא עד כדי כך שאני אהיה מוכן לקבל ממנו.

שאלה: מה ההבדל בין עבודה בטהרה לבין תיקון שנקרא "קדושה"? למה אנחנו צריכים להתחזק כדי להשיג תכונה שנקראת "קדושה"?

צריך פשוט להשתוקק לפעולות חיוביות, להרגשות חיוביות, ועם זאת תרגישו אחר כך מה מתרחש אצלכם.

שאלה: "אוהבי ה' שנאו רע". למה לי לשנוא את הרע? האם לא מספיק שאין בי שנאה, שאני לא שמה לב לרע ושאני מתעלמת ממנו?

תמשיכי ותראי. אתם עדיין לא מרגישים אפילו שהרע הזה נמצא בכם.

שאלה: כשיש חיבור, אז תמיד יש אהבה. כתוב במאמר שאפילו הרצון לקבל כלול ברצון להשפיע לבורא. איך תמיד לראות את הטוב ותמיד להישאר מחוברים לבורא ולחברים גם כשאנחנו בתוך הרצון לקבל?

כן, כך זה קורה. אנחנו לא יכולים להפטר מהרצון לקבל, אלא רק מעליו אנחנו יכולים להגיע לחיבור.

שאלה: בעת שאנחנו אוהבים את הבורא, מנסים לאהוב את הבורא ומקבלים בחיים בעיות וכל מיני ייסורים, האם זה מזכך אותנו מהקליפות וזו תשובת הבורא לאהבה שלו אלינו?

כן.

שאלה: האם אנחנו יכולים לבקש שיהיה לנו את החיסרון לאותה הרגשת ההשתוקקות לבורא?

כן, אנחנו יכולים לעשות זאת.

שאלה: במה תלויה האיכות של ההזדככות?

היא תלויה בהשתוקקות שלכם להתחבר עם החברים. ההשתוקקות להתחבר עם החברים מביאה אתכם להיטהר מהאגו.

תלמידה: מגדול מלא מכל טוב, הוא נבנה מהשמות שהבורא פותח לחברים כחסרונות, אז החברים פונים אליו כי הם רואים את הפנים שלו, את שמו כקרוב אליהם. הם פונים אליו לעזרה בעבודת הטהרה ובעבודת החיבור. הטהרה היא שחרור ממה שמפריד אותנו וחיבור הוא כבר עבודה בקדושה, התחברות איתו דרך התחברות בינינו. זה תלוי בעבודה של כל אחד וזה נבנה מחיסרון.

הכול בסדר, בינתיים זה נכון.

שאלה: איך אפשר להתחיל לתת אהבה בחיבור מבלי שדוחים אותנו מחוץ לעשירייה?

אי אפשר להשיג אהבה בחיבור בלי שדוחים אותנו. דווקא, אם אנחנו הולכים כנגד הדחייה שאנחנו מרגישים, אז אנחנו מגיעים לאהבה ולחיבור.

שאלה: איך עוברים ממחשבה על העשירייה לאהבה ממש, איפה נמצאת החולשה באדם?

רק על ידי תפילה.

תלמידה: מה יכול לדרבן אותנו לתפילה אמיתית כזו לאהבה?

קשר עם החברות. אם נחבר את ההשתוקקויות מכל החברות יחד, כל אחת מאיתנו תוכל להשתמש באותה נטייה גדולה ואמיתית.

שאלה: נתת לנו תרגיל חיבור לעשות במהלך היום בו המלצת לנו לקרוא מאמרים, ולחבר תפילה. חוץ מהשיעורים, אנחנו מתחברות שלוש פעמים ביום, ורק בפעם אחת בערב אנחנו מתחברות סביב מאמר. בשני החיבורים בבוקר ובצהריים אנחנו מתחברות סביב דברי רב, וקטעים נבחרים מהשיעור. מה יקדם אותנו יותר להתחבר?

אי אפשר להגיד, צריך גם את זה, וגם את זה. אתם עושים מאמצים טובים. תמשיכו, ועוד מעט תראו את ההצלחה.

שאלה: האם אפשר למדוד את האין סוף בנתינה קטנה, בהשפעה מינימלית לבורא?

רק כשאתה תקבל בעל מנת להשפיע מהבורא, אז תוכל למדוד את זה. בינתיים עדיין אין לך כלים לזה.

תלמיד: וכשנהייה בפעולה הזאת אז הקבלה הכי קטנה מהבורא, כמו שאמרת בהיפוך, תהיה שווה לכל האינסוף?

אני לא רוצה לבלבל אנשים עכשיו, ולכן לא אענה על השאלה.

שאלה: איך מקובל שונא את הרע כך שזה יצור בו תכונת טהרה אמיתית?

בדיוק את זה אתן צריכות לפתח ביניכן. עליכן להרגיש את זה ביחס בין החברות. שאני שונאת את הרצון לקבל שלי, שלא נותן לי להתחבק עם החברות.

שאלה: מה הפונקציה של חוכמה? חוכמה מקבלת את האור מהכתר, אבל אין בה כלי. אז האם אפשר לומר שזה כבל של אור הבורא שמועבר למקבלים?

אפשר להגיד כך.

שאלה: אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להתקרב לחברים, מה זה נקרא להתקרב לחברים, מה המהות של ההתקרבות, ואיך אפשר להתקרב?

להתקרב לחברים זאת אומרת להיות איתם באותו רצון כלפיי הבורא.

תלמיד: ואיך אפשר לברר הכי נכון את הרצון המשותף?

כשאנחנו מרגישים שאנחנו משתוקקים מלב אחד, לבורא אחד.

שאלה: האם יהיה נכון לומר שבזמן שהאדם משתוקק לתת לבורא, להשפיע לבורא, הרצון להשפיע צריך להיות מושלם?

לא, אנחנו צריכים להשתוקק לזה כמה שיותר, לפעמים זה מצליח, ולפעמים זה לא מצליח, אבל לא להציב שום תנאים.

שאלה: לגבי התכונה שנקראת שמו, ה'. מה היא אותה תכונה, האם היא מגיעה מהבורא או שזו תוצאה מהשגת הנברא מלמטה?

זו תוצאה של השגה מלמטה, כאשר אור הבורא נכנס אל תוך הכלי שלנו, אנחנו מתחילים להרגיש את שמו.

שאלה: כתוב במאמר שרק הבורא יכול ליצור, לברוא כלי רוחני, ואנחנו יכולים רק לתת תפילה. האם בתפילות שלנו, אנו מגלים צורה הפוכה עד שלא יהיה לנו כלי שלם? במה המאמצים שלנו?

בקשר ביניכם, כשכולכם יחד מבקשים את הבורא.

שאלה: כתוב כאן שאנחנו שותפיו של הבורא, האם אפשר לשאול אם ביצעתי את העבודה, ואיפה התוצאות מהעבודה שלי?

קיימת או לא, זה כאשר קשרת את כל החברות שלך דרכך לבורא.

שאלה: ביחסים עם הבורא, לפעמים אנחנו קוראים לו כמו מלך, עליון, ולפעמים כמו לחבר קרוב, ולהיות שותפים של הבורא. מה היחס הנכון?

זה קשר הדדי בין כולנו והבורא, "אני לדודי ודודי לי"

שאלה: ענית עכשיו לחבר שברגע שתתגלה אהבת חברים, אהבה כלפיי חברים, אז תתגלה השתוקקות אל הבורא. יוצא שהרצון להשפיע לבורא אמור להופיע בצורה אוטומטית כשמופיעה בנו אהבה כלפיי חברים?

זה לא בהכרח כך, וכתוב ההפך, מאהבת הזולת, לאהבת ה'.

תלמידה: וכל עוד אין בעשירייה את ההשתוקקות להשפיע לבורא, אבל יש לנו השתוקקות להשפיע זה לזה?

טוב מאוד, תמשיכו לפתח את אותה השתוקקות, וההשתוקקות לבורא תגיע.

שאלה: כשאתה מתפלל ויש לך הרגשה כזאת שכל התפילה היא בעצם לעצמך, כל התיקון הוא עבור עצמך, איך להתמודד עם ההרגשה הזאת? כי אסור להתפלל עבור עצמך, אתה חייב להתפלל על החברים.

אז תתפללי לא להתפלל עבור עצמך.

שאלה: בימים אלו אנו קוראות בעשירייה תהילים עבור הבנים שנמצאים בעזה, ורוצות שהם יחזרו בשלום. במאמר כתוב שבתלמוד הירושלמי כתוב להתפלל בשמו. מה זה להתפלל בשמו. וכשקראנו אני אמרתי ה' במקום השם המפורש.

זה לא חשוב. לא חשוב איך את קוראת את זה, העיקר שאתן מבקשות ביחד בלב שהבנים יחזרו בשלום לגבולם.

תלמידה: אפשר לקרוא לו מאציל, ואולי טוב ומטיב?

אמרתי לך שזה לא חשוב.

שאלה: אנחנו כבר לא רוצים את העל מנת לקבל הזה, כולנו רוצים לברוח מהרצון לקבל הזה, כולם מכירים את הטעם שלו. אבל את הטעם של הרצון להשפיע אנחנו עדיין לא מכירים. אני כל כך רוצה שחבריי יטעמו ניצוץ קטן מהרצון להשפיע, ושיוכלו להשתוקק אליו.

איך לגשת לזה קשה להגיד, אבל להמשיך, להתקרב זה לזה, ומתוך זה לבורא.

שאלה: מה זה אומר להשתוקק לטהרה או לבחינת טהרה, האם זה להתרחק ולברוח מהרצון לקבל לעצמו?

זה לא אפשרי. אנחנו לא יכולים לברוח מהרצון לקבל. אבל כשאנחנו מתחברים זה אל זה, לאט לאט הרצון לקבל מתרחק מאיתנו.

שאלה: איך אנחנו יכולות להתאחד בעבודה שלנו בעשירייה, במצב של "שנאו רע"?

להתחבר עם הכוונה שאנחנו רוצים להתרחק, ואפילו לצאת מהאגו שלנו.

שאלה: האם תמיכה ועזרה הדדית זו הפעולה העיקרית אצלנו?

כן.

תלמידה: האם תכונת הטהרה קשורה איכשהו לגבי איך שלפעמים אנחנו מרגישים לכלוך, זוהמה, לעומת הרגשת הטהרה?

אין לזה שום קשר, שום שייכות. תמשיכו בעבודה.

שאלה: איך מגיעים למצב שגדלות הבורא, גדלות החברים, החברות יהיו במידה שווה?

שווים, אני לא יודע איך אפשר לעשות, זה לא חשוב כרגע. העיקר שאני אחשוב על זה.

תלמידה: האגו תמיד מוחק את גדלות החברות, ומגדיל את הבורא בצורה אוטומטית. איך להפוך את הנטייה הזאת?

לא צריך להפוך שום דבר. צריך ששניהם יגדלו.

שאלה: האם צריך תמיד להצדיק את כל פעולות הבורא, כי אין עוד מלבדו ויודע יותר טוב מה הוא עושה. איך לא להפוך לאכזרי בעולם הזה, בזה שמצדיק כל פעולה של הבורא?

לבקש, לבקש, כל הזמן לבקש.

שאלה: כתוב שהכלי נמסר לתחתון, זה אומר שהתחתון צריך לתקן אותו. ראינו בעשירייה שהבורא עושה מעשים שמחייבים אותנו לעבוד על הכלי. ולפעמים אין לי את הדחיפה הזאת מצד הבורא. איך לתקן אז את הכלי?

רק בפנייה בתפילה לבורא.

שאלה: האם השם של הבורא נסתר?

כן.

תלמידה: האם בשביל שנוכל לייצב תפילה מדויקת, אנחנו חייבים הבנה שזה הזמן שמתגלה תיקון מסוים ולהרגיש את התיקון שהבורא מגלה כרגע?

כן, את אומרת נכון.

שאלה: התהליך שמשהו גלובלי מתרחש, מתגלה מדרגה חדשה בגילויים שליליים חיצוניים. זה המקור, אותו מקום שאנחנו עולים אליו, הוא באמת כל כך גבוה. בדרך הזאת מתרחש גילוי בתוך האדם של מכשולים בדרך, התנגדות להתחבר עם הקבוצה?

מובן, כן.

תלמיד: יוצא מה שקורה עם האדם באותו רגע, חייבים איכשהו לרפא ולתקן את הכיוון לבורא?

נכון, כן.

תלמיד: צריכים פשוט להכניס אהבה ליחסים בינינו.

כן.

תלמיד: זה שלב אחד של העבודה שהמכשולים אולי נעלמים. האם השלב השני של העבודה זה להשתוקק למצב יותר גבוה שעוד לא מבינים? זה נשמע כמו צורה שונה של עבודה.

זה אותו הדבר, פשוט תמשיכו ותראו. זה הכול יתחבר יחד. ככה זה יהיה.

שאלה: כתוב פה שלנברא אין שום קשר לעצמותו. מאידך כתוב ששמו זה שורש הבריאה. מה זאת אומרת שלאדם ניתן עזרה מלמעלה כדי לבנות את הנשמה?

חיסרון ניתן לאדם שיחפש את נשמתו.

תלמיד: מאיפה מגיע החיסרון?

מהבורא.

שאלה: אנחנו כל הזמן מתפללים, עם זאת אנחנו רואים את המציאות עם מלחמות, רעידות אדמה, שיטפונות. איך אנחנו יכולים לעשות שינוי לטובה, לחיוב?

להתחבר בינינו. דרך החיבור בינינו אנחנו נביא את הכוח העליון, טוב ומטיב לעולם שלנו.

תלמיד: אנחנו רואים את המלחמה בישראל. האם מזה אנחנו צריכים להבין שאין בינינו מספיק חיבור, זאת המסקנה?

ודאי. זאת הבעיה. אם היה חיבור יותר טוב בינינו, היינו מתוך החיבור מבקשים את הבורא להביא שלום לעולם, אז היינו מרגישים שהכול נרגע.

שאלה: אמרת שחכמה זהו שורש הנבראים וכתר הוא שורש בפני עצמו. אז אם הוא שורש בפני עצמו, הנבראים לא נמצאים בו. האם שורש הנבראים בא מהבורא, מהחכמה?

כן.

שאלה: כתוב במאמר שבעקבות השבירה, מה שקרה הוא שהאדם מתרחק מרוחניות ואין לו תשוקה לרוחניות. איך האדם אמור להגיע לתיקון אם אין לו תשוקה לרוחניות?

להתחבר עם החברים למרות השבירה, ועל ידי זה הוא יתקרב למצבים שהם למעלה מהשבירה. זו כל העבודה שלנו.

שאלה: אם יש לי הרגשה שחלק מהחברות לא רוצות להתחבר איתי, איך אני יכולה לקנות אותן, רק בתפילה או מה?

רק בתפילה. בתפילה, במתנות, במה שאת רוצה.

(סוף השיעור)